_____ ____ _matching_ __ _____ _____ _______ _______

Document Sample
_____ ____ _matching_ __ _____ _____ _______ _______ Powered By Docstoc
					                                                                      ‫הכנסת‬
                                                               ‫מרכז המחקר והמידע‬




          ‫מימון תואם (‪ )matching‬של משרדי‬
              ‫ממשלה ורשויות מקומיות‬




                                                               ‫הכנסת, מרכז המחקר והמידע‬
                                                             ‫קריית בן-גוריון, ירושלים 05919‬
                                                             ‫- 20‬   ‫1/0428046‬         ‫טל':‬
                                         ‫כתיבה: יניב רונן‬    ‫3 0 1 6 9 4 6 - 20‬      ‫פקס:‬

‫י"ב בחשוון תשס"ט‬             ‫אישור: שמוליק חזקיה, ראש צוות‬   ‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬

‫01 בנובמבר 8002‬           ‫עריכה לשונית: מערכת "דברי הכנסת"‬
                                                                                                   ‫מבוא‬
‫מסמך זה נכתב לבקשת חה"כ שלי יחימוביץ' ונושאו מימון תואם1 (‪ )Matching‬של משרדי ממשלה ושל‬
‫רשויות מקומיות. במסמך יוצג הסבר כללי של משמעות המושג מצ'ינג בהקשר של יחסי הממשלה עם‬
‫השלטון המקומי, ותיבחן פעולתם של משרדי ממשלה שמתקיים בהם מימון תואם עם רשויות מקומיות.‬



                                                                                       ‫1. מהו מצ'ינג?‬
‫משמעות המילה מצ'ינג – בהקשר של יחסי רשויות מקומיות עם משרדי הממשלה – היא הסכם למימון‬
‫תואם2 של פרויקטים ושירותים. המימון התואם מתווסף על שלושה סוגי העברת כספים מהממשלה‬
                                                           ‫לרשויות שנעשית באופן שוטף:‬

‫1. העברת כספים מתוקף סמכותה של המדינה – העברת כספים המעוגנת בחוקים ובהחלטות‬
                           ‫הממשלה. לדוגמה, מענקי איזון שמשרד הפנים נותן לרשויות.‬
‫2. העברת כספים מתוקף התקשרות חוזית בין המדינה והרשות – העברת כספים ממשרדי‬
‫הממשלה לרשויות מקומיות לקיום פרויקטים שהרשויות מקיימות בעבור משרדי הממשלה.‬
‫למשל רכישת שירותי הדברה בשטחים גליליים, כלומר שטחים שאינם שייכים לשום רשות‬
                            ‫מקומית, שרשויות מקומיות מקיימות בעבור משרד הפנים.‬
‫3. כספים שהמדינה משלמת לרשויות מתוקף מעמדה כ"תושב" – המדינה משלמת לרשויות‬
‫תשלומים שונים בתוקף מחויבויות אזרחיות שונות אשר חלות עליה. למשל תשלומי ארנונה או‬
‫אגרות מים וביוב שמשרדי הממשלה משלמים בגין נכסים שהם משתמשים בהם בשטחי הרשות.‬

                                                                    ‫יש להבחין בין שני סוגים של מצ'ינג:‬

‫מצ'ינג רגיל – העברת תשלומים קבועים ממשרדי הממשלה, למשל ממשרד החינוך, למימון‬                             ‫‪‬‬
                                                           ‫שירותים מסוימים;‬

‫מצ'ינג פיתוח – העברת תשלומים בעבור פרויקט מסוים באופן חד-פעמי. למשל משרד הבינוי‬                         ‫‪‬‬
                                          ‫והשיכון מעביר תקציבים לצורך הקמת מבנים.‬
‫להלן מידע מפורט על ביצוע הסכמי מימון תואם לפי מידע שהתקבל ממשרדי ממשלה שיש בהם יש‬
‫מימון תואם עם רשויות מקומיות או שמעבירים לרשויות כספים בהיקפים גדולים. שני המשרדים‬
‫שמעבירים את התקציבים הגדולים ביותר לרשויות המקומיות הם משרד החינוך ומשרד הפנים. בשנת‬
        ‫3‬
          ‫6002 היו העברות התקציב משני משרדים אלה %97 מכלל העברות משרדי הממשלה לרשויות.‬




                       ‫1 באנגלית מימון תואם מכונה ‪ .matching‬מימון תואם הוא ניתן כתנאי לקבלת תמיכה ממשלתית.‬
‫2 בשפת הדיבור מקובל גם המונח "מימון תואם". למעשה, מימון תואם הוא תרגום של ‪ ,co-financing‬שמשמעותו מימון‬
                              ‫העלות של פרויקט על ידי שני מוסדות פיננסיים המקבלים עליהם את מימונו במשותף.‬
‫3 משרד האוצר, החשב הכללי, " סיכום העברות משרדי הממשלה לרשויות המקומיות בשנת 6002", באתר האינטרנט של‬
‫-22‪http://www.ag.mof.gov.il/NR/rdonlyres/F1BC1010 -98CA-4263-9F‬‬                 ‫האוצר,‬             ‫משרד‬
  ‫7‪ED8A496EFEE8/0/200751964%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%9E%D‬‬


‫עמוד 1 מתוך 41‬
                                                   ‫הכנסת‬
                                             ‫מרכז המחקר והמידע‬
                                                                                      ‫2. משרד החינוך‬
‫משרד החינוך מממן שורה של מרכיבים משירותי החינוך לתלמידים בחינוך היסודי והעל-יסודי בשיטת‬
‫המימון התואם. בטבלה שלהלן פירוט השירותים ושיעור ההשתתפות של משרד החינוך בהתאם‬
                                                ‫4‬
                                                  ‫לסעיפים ולרמה החברתית-כלכלית של הרשות.‬
                                                             ‫אשכול‬
    ‫שיעור השתתפות‬                   ‫סוג רשות‬                 ‫חברתי-‬                  ‫הסעיף‬
     ‫משרד החינוך‬                                             ‫5‬
                                                               ‫כלכלי‬
            ‫%09‬                   ‫כל הרשויות‬                    ‫2,1‬
            ‫%08‬                   ‫כל הרשויות‬                     ‫3‬
            ‫%07‬                   ‫כל הרשויות‬                     ‫4‬
                                                                          ‫אגרת שכפול, חומרי מלאכה‬
            ‫%56‬                   ‫כל הרשויות‬                     ‫5‬           ‫וערכות טכנולוגיה‬
            ‫%06‬                   ‫כל הרשויות‬                     ‫6‬
            ‫%55‬                   ‫כל הרשויות‬                     ‫7‬
            ‫%05‬                   ‫כל הרשויות‬                   ‫8–01‬
            ‫%57‬                   ‫כל הרשויות‬                                   ‫קב"טים וקב"סים‬
            ‫%86‬                   ‫כל הרשויות‬                                      ‫פסיכולוג‬
            ‫%57‬                   ‫כל הרשויות‬                                   ‫פסיכולוג מתמחה‬
            ‫%09‬              ‫אזורי עדיפות וקו עימות‬
            ‫%58‬                 ‫מועצות אזוריות‬
                                                                                     ‫הסעות‬
            ‫%05‬              ‫רשויות המקבלות מענק‬
            ‫%04‬               ‫רשויות נטולות מענק‬
            ‫%57‬                   ‫כל הרשויות‬                               ‫ליווי הסעות – חינוך מיוחד‬
                                                                         ‫שכר לימוד בגנים לגילאי 3–4‬
            ‫%57‬                    ‫כל הרשויות‬                             ‫6‬
                                                                            ‫שנכללים בחוק לימוד חובה‬
                                                                        ‫שכר לימוד בגנים שאינם נכללים‬
            ‫%58‬                  ‫מועצות אזוריות‬                          ‫בחוק לימוד חובה (התיישבות‬
                                                                                     ‫עובדת)‬
                                                                        ‫שכר לימוד בגנים באזורי עדיפות‬
            ‫%09‬                    ‫כל הרשויות‬                    ‫2,1‬     ‫לאומית, אשכול 1-2, ושיקום‬
                                                                             ‫שכונות באזורי קו עימות‬
            ‫%44‬                    ‫כל הרשויות‬                                 ‫מועדוניות משפחתיות‬
            ‫%78‬                    ‫כל הרשויות‬                                        ‫שרתים‬




  ‫%‪%A9%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%94%D7%9C‬‬
‫‪D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7% 95%D7%9E‬‬
                                                ‫‪ ,%D7%99%D7%95%D7%AA.doc‬כניסה: 7 באוקטובר 8002.‬
‫4 מר אריה מצליח, מנהל היחידה לכלכלה ולמידע במרכז השלטון המקומי, מכתב, 03 בדצמבר 7002; משרד החינוך, המינהל‬
                             ‫לכלכלה ולתקציבים, השתתפות משרד החינוך בתקציב הרשויות המקומיות לשנת 7002.‬
‫5 אשכול חברתי-כלכלי מבטא את הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה ביחידה גיאוגרפית (עירייה, מועצה מקומית או‬
‫מועצה אזורית) על-ידי שילוב תכונות בסיסיות שלה. אשכול 1 מייצג רמה חברתית-כלכלית נמוכה ואשכול 01 רמה גבוהה.‬
‫בתוך: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 7002, פרק 7: חברה ורווחה, עמ' 723; אתר האינטרנט‬
‫של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ‪ ,http://www.cbs.gov.il/shnaton58/download/st07_00.doc‬כניסה: 12‬
                                                                                           ‫בספטמבר 8002.‬
             ‫6 השתתפות משרד החינוך מיועדת למימון ההפרש בין שכר הלימוד המלא ובין שכר הלימוד שההורים משלמים.‬


‫עמוד 2 מתוך 41‬
                                                   ‫הכנסת‬
                                             ‫מרכז המחקר והמידע‬
    ‫שיעור השתתפות‬                    ‫סוג רשות‬                     ‫אשכול‬               ‫הסעיף‬
     ‫משרד החינוך‬
         ‫%78‬                        ‫כל הרשויות‬                                          ‫מזכירים‬
                                                                          ‫סייעות בחינוך המיוחד בכיתות‬
           ‫%001‬                     ‫כל הרשויות‬                               ‫שיום הלימודים הוארך בהן‬
                                                                            ‫סייעות בחינוך מיוחד בכיתות‬
            ‫%07‬                     ‫כל הרשויות‬                             ‫שיום הלימודים לא הוארך בהן‬
            ‫%78‬                     ‫כל הרשויות‬                              ‫חינוך על-יסודי – עובדי מינהל‬
            ‫%78‬                     ‫כל הרשויות‬                            ‫חינוך על-יסודי – עובדי שירותים‬
           ‫%001‬                     ‫כל הרשויות‬                                ‫חינוך על-יסודי – ספרנים‬
            ‫%78‬                     ‫כל הרשויות‬                               ‫חינוך על-יסודי – סיוע טכני‬
           ‫%001‬                     ‫כל הרשויות‬                               ‫חינוך על-יסודי – רכז חינוך‬
            ‫%56‬                     ‫כל הרשויות‬                                  ‫אבטחת מוסדות חינוך‬
                                                                                    ‫7‬
           ‫%001‬                     ‫כל הרשויות‬                                        ‫הוראת ערבית‬
                                                                               ‫8‬
            ‫%55‬                     ‫כל הרשויות‬                                   ‫הוראת/תגבור צרפתית‬
            ‫%07‬                     ‫כל הרשויות‬                                 ‫קרן קרב (רשות+הורים)‬



‫בסיס המימון לשירותים שמשרד החינוך נותן מבוסס על תחשיבים שקובעים את גובה יחידת‬
‫ההשתתפות של משרד החינוך בתקציב הרשויות. המימון ניתן לפי יחידת מימון כפול מספר התלמידים‬
‫וסוג המוסד. באופן זה מושג תקצוב אוניברסלי ושקוף של שירותי החינוך בכל הארץ. עם זאת, בסיס‬
‫התקציב ידוע מראש, ולא תמיד הוא משתנה בהתאם לצרכים. למשל, אם יש תקן להעסקת פסיכולוג‬
‫בהתאם למספר תלמידים, פתיחת תקן זה תלויה בתקציב משרד החינוך. בלא תוספת תקציב ממשרד‬
       ‫החינוך אין לרשות סיכוי לאייש את המשרה ממקורותיה,9 קל וחומר כאשר מדובר ברשות חלשה.‬
‫לדברי מר רני פינצי, מנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים, משרד החינוך צמצם את חלקו‬
‫בהצטיידות ובכך העביר את הנטל אל הרשויות המקומיות. התוצאה היא שרשויות חלשות אינן יכולות‬
                                                                 ‫01‬
                                                                    ‫לעמוד בנטל ההוצאות.‬




‫7 בעבור בתי ספר על- יסודיים שמלמדים בהם ערבית או עולם הערבים והאסלאם ומגישים את התלמידים לבחינת בגרות‬
                                                                                           ‫במקצועות אלה.‬
                ‫8 בעבור בתי ספר על-יסודיים שמלמדים בהם צרפתית ומגישים את התלמידים לבחינת בגרות במקצוע זה.‬
‫9 נחום בן-אליא, המימון הממשלתי והמשבר הכספי ברשויות המקומיות בישראל, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות,‬
                                                                                     ‫ירושלים 9991, עמ' 51.‬
‫01 מר רני פינצי, מנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים, בתוך: פרוטוקול יום עיון, 41 בינואר 7002, התקבל בדואר‬
                       ‫אלקטרוני ממר אבי כהן, ראש צוות ביקורת, אגף החשב הכללי במשרד האוצר, 7 באפריל 8002.‬


‫עמוד 3 מתוך 41‬
                                                    ‫הכנסת‬
                                              ‫מרכז המחקר והמידע‬
                                                                                         ‫3. משרד הפנים‬
‫משרד הפנים מעביר לרשויות המקומיות כספים במסגרת מדיניות התקציב הכוללת שלו. העברת‬
                                ‫הכספים ממשרד הפנים לרשויות נעשית בשלושה סוגי מענקים:‬
‫א. מענק איזון – מענק שנועד לסגור את הפער בין ההוצאה המינימלית המחושבת לרשות, המופיעה‬
‫בספרי התקציב של הרשות לשנה הקרובה, ובין פוטנציאל ההכנסות המחושבות שלה. משרד הפנים‬
‫מבקש להבטיח בכך שכל הרשויות יוכלו לתת לתושביהן את השירותים המוניציפליים המינימליים.‬
‫המענק הניתן לרשות מחושב על-פי נוסחה שמובאים בה בחשבון הנתונים של כל רשות מקומית הזכאית‬
‫למענק. חלק מהרשויות המקומיות הוגדרו חזקות, ולפיכך "נטולות מענק", ואחרות הוגדרו חלשות‬
                                    ‫11‬
                                       ‫וזכאיות לפיצוי על מיעוט הכנסותיהן באמצעות מענק איזון.‬
‫ב. מענק מיועד – מענק הניתן כהשתתפות במימון שירות או פעולה ספציפית של הרשות, כגון שירותי‬
                                                                           ‫משמר אזרחי.‬
‫ג. מענק מיוחד, על-פי החלטה ייעודית – מענק הניתן לשלטון המקומי לפי החלטת הממשלה ומועבר‬
‫באמצעות משרד הפנים. לדוגמה: מענק הבירה הניתן לירושלים, מענק שיטפונות, מענק להתיישבות‬
                                                                               ‫צעירה.‬


‫משרד הפנים מעביר לרשויות תקציבים לצורך מתן שירותים לתושבים ולתשלום חלק ממשכורות‬
‫העובדים. כמעט כל הרשויות המקומיות בארץ מקבלות מענקי איזון ממשרד הפנים ותלויות בהם לביצוע‬
‫פעולותיהן. מאחר שהכספים ניתנים בעבור מכלול הפעולות של הרשות, משרד הפנים אינו דורש הקבלה‬
‫תקציבית מהרשויות המקומיות כנגד העברות הכספים שהוא עושה,21 כלומר אין כלל מודל של מצ'ינג‬
                                                    ‫בהעברת הכספים של משרד הפנים לרשויות.‬



                                                                             ‫31‬
                                                                               ‫4. משרד הבינוי והשיכון‬
‫ככלל אין מודל אחיד למימון תואם של משרד הבינוי והשיכון עם הרשויות המקומיות. משרד הבינוי‬
‫והשיכון מבצע פרויקטים שונים ברשויות המקומיות ומממן אותם מתקציבו, והרשות המקומית‬
‫משמשת קבלן ביצוע.. הרשות מקבלת את התקציב ממשרד הבינוי והשיכון ומנהלת את הפרויקט.‬
‫בפרויקטים רבים יש מעורבות של גופים אחרים, נוסף על משרד הבינוי והשיכון, וכך נוצר למעשה מודל‬



         ‫11 רשימה מלאה של מענקי האיזון לשנת 7002 ראו במסמך: "מענקי איזון 7002", באתר האינטרנט של משרד הפנים,‬
‫400‪http://www.moin.gov.il/apps/pubwebsite/MainMenu.nsf/ReplicationView/E181D060249324BCC225737E‬‬
                                              ‫‪ ,6B07A/$File/News.pdf?OpenElement‬כניסה: 7 באוקטובר 8002.‬
‫21 מר רני פינצי, מנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים, מכתב, 7 בפברואר 8002; משרד הפנים, האגף למינהל‬
        ‫מוניציפלי, אני המועצה וכל הכפר: המדריך השימושי לנבחר ברשות המקומית, עורך: דוד סלומון, אוקטובר 3002,‬
                                                                                                    ‫עמ' 58–78.‬
‫31 אם לא צוין אחרת, המידע נלקח מתוך: מר עמי גלילי, ממונה ניתוח מערכות ואו"ש וממונה חוק חופש המידע, משרד‬
                                                                        ‫הבינוי והשיכון, מכתב, 52 בפברואר 8002.‬


‫עמוד 4 מתוך 41‬
                                                     ‫הכנסת‬
                                               ‫מרכז המחקר והמידע‬
‫של מימון תואם. בפרויקטים רבים הרשות המקומית רוצה להוסיף מאפיינים נוספים על אלה שבתכנון‬
‫המקורי, ואז עליה לעשות זאת על חשבונה. עם זאת, המימון הראשוני של הפרויקט מגיע מתקציב משרד‬
                                      ‫הבינוי והשיכון, ואינו מותנה בהתחייבות כספית של הרשות.‬
‫יצוין כי משרד הבינוי והשיכון מעביר את הכספים רק לאחר שווידא כי הם "צבועים", כלומר מיועדים‬
‫למטרה המוגדרת בסעיף תקציבי שאין אפשרות להוציא במסגרתו כספים למטרות אחרות. העברת‬
‫הכספים אינה נעשית מראש, אלא כנגד ביצוע, ומפקחים מטעם המשרד בודקים ומוודאים שהפרויקט‬
‫שלשמו הועברו הכספים אומנם מבוצע. כמעט לא קורה שרשות מקומית יכולה להשתמש בכסף למטרות‬
                                                                               ‫41‬
                                                                                  ‫אחרות.‬
‫השתתפות משרד הבינוי והשיכון במימון אינה נעשית מכוח הסכמי הדדיות חתומים אלא מסוכמת בין‬
                                          ‫אגפי המשרד ובין כל רשות בעבור כל פרויקט לחוד.‬
                        ‫שני אגפים במשרד הבינוי והשיכון יוזמים פיתוח פרויקטים ברשויות המקומיות:‬
‫אגף פרוגרמות – לאגף זה נקודות השקה ופעילויות משותפות רבות עם הרשויות המקומיות. ברוב‬
‫המקרים אין מדובר בהסכמים חתומים עם הרשויות, אלא בהבנות והסכמות המעוגנות בסיכומים או‬
          ‫במכתבי התחייבות של כל צד המסכמים את מערכת היחסים ואת ההתחייבויות בין הצדדים.‬
‫במסגרת עבודתו של אגף הפרוגרמות אין הגדרה מראש של תקציבים שאמורים לפעול במתכונת של‬
‫מימון תואם. יש למשרד סעיפי תקציב המופעלים באמצעות הרשויות המקומיות, ואין בנוהלי המשרד‬
                                 ‫התניה מראש של מימון תואם בסעיפים שאגף הפרוגרמות מפעיל.‬
‫תחומי הפעילות של אגף הפרוגרמות שמתקיים בהם מימון תואם (איגום משאבים) הם: בנייה חדשה,‬
                                               ‫בנייה בשכונות ותיקות והקמת מוסדות ציבור.‬
‫כנגד הוצאת הזמנה או התחייבות כספית לגורם המבצע משרד הבינוי והשיכון נדרש להבטיח שהפרויקט‬
‫שהוגדר אומנם יושלם. המשרד מרכז את הודעות / התחייבויות הגופים המממנים, ובכלל זה את חלקה‬
‫של הרשות המקומית, ומעביר אותן לחשבות המשרד בצירוף אומדן עלות הפרויקט ופירוט מקורות‬
‫המימון. אם היקף התקציב שהקצה המשרד לנושא אינו מאפשר את השלמת הביצוע, נדרשת לפני‬
      ‫התחייבות המשרד חשיבה של המשרד ושל הרשות המקומית לאיתור מקורות נוספים ולהבטחתם.‬
‫בהקמת מבני ציבור ניתנת עדיפות לרשויות מקומיות שריכזו מקורות נוספים להקמת המבנים, כגון‬
‫תרומות, כספי מפעל הפיס או מקורות עצמיים אחרים, כך שבתוספת קטנה יחסית ממקורות המשרד‬
                                                          ‫יהיה אפשר להשלים את בנייתם.‬
‫משרד הבינוי והשיכון מרכז צוות בין-משרדי לתיאום תקציב להקמת מבני ציבור, שחברים בו מפעל‬
‫הפיס והסוכנות היהודית. מטרת הצוות היא יצירת עבודה רוחבית משולבת לקידום הקמת מבני‬
        ‫ציבור.51 למפעל הפיס, למשל, יש מודל הקובע כיצד יחולקו הפרויקטים שלו בתקופה מסוימת.‬
‫רשות מקומית יכולה להקים מבנה רב-תכליתי שמרוכזת בו פעילות של כמה גופים, ובהתאם לכך‬
‫התקציב והמימון מתחלקים בין גופים אלה לפי חלקם היחסי בהקמת המבנה. לדוגמה, בדצמבר 7002‬


                                                                                                              ‫41‬
‫הגב' צביה אפרתי, מנהלת אגף פרוגרמות במשרד הבינוי והשיכון, בתוך: פרוטוקול יום עיון, 41 בינואר 7002, התקבל‬
                 ‫בדואר אלקטרוני ממר אבי כהן, ראש צוות ביקורת, אגף החשב הכללי במשרד האוצר, 7 באפריל 8002.‬
                                                                                                              ‫51‬
‫הצוות הוקם על-פי החלטת ועדת השרים לענייני תיאום מינהל וביקורת המדינה מס' תמ54/, 2 באפריל 0002, "מימון‬
                                                     ‫הבנייה של מוסדות ציבור – דוח מס' 05ב' של מבקר המדינה".‬


‫עמוד 5 מתוך 41‬
                                                     ‫הכנסת‬
                                               ‫מרכז המחקר והמידע‬
‫החליטה עיריית מעלות להקים אולם מופעים. בעבודה משותפת של העירייה עם כמה גופים הושג הסדר‬
                                                         ‫שלפיו ימומן הפרויקט באופן הבא:‬
‫משרד הבינוי והשיכון – 7 מיליוני ש"ח; מפעל הפיס – 7 מיליוני ש"ח; תרומה מהסוכנות – 4 מיליוני‬
‫ש"ח; תרומה פרטית – 4 מיליוני ש"ח; המשרד לפיתוח הנגב והגליל – 3 מיליוני ש"ח; תקציב העירייה –‬
              ‫61‬
                 ‫3 מיליוני ש"ח. על-פי הסיכום בין הצדדים כספי העירייה יועברו רק אם יהיה צורך בכך.‬
‫פיתוח לבנייה חדשה – קידום תשתיות-על המשרתות את החלק הוותיק של יישובים ושל שכונות‬
‫חדשות הנבנות בהם. במקרה כזה נעשה תחשיב של אומדן העלות של תשתיות-העל, וכל צד נושא בחלק‬
‫היחסי לביצוע אותה תשתית: הרשות המקומית אחראית לחלק היחסי שמשרת את האזור הוותיק‬
                  ‫והמשרד ו/או גורמי פיתוח נוספים אחראים למימון חלקם בפיתוח השכונה החדשה.‬
‫לדוגמה, בבניית בריכה חדשה לאגירת מים משרד הבינוי והשיכון משלב בדיונים גם את מינהל המים,‬
               ‫את חברת "מקורות", את הרשות המקומית ולפי הצורך כל גורם אחר שנדרש לפיתוח.‬
‫השלמות פיתוח בשכונות ותיקות – במסגרת תוכנית זו אין חובת מצ'ינג עם הרשות המקומית, אולם אם‬
‫הרשות מבקשת לבצע עבודה בהיקף גדול מהתקציב שהמשרד ייעד לה, עליה להצביע על מקורות אחרים‬
‫להשלמת המימון, בין עצמיים ובין כאלה של גופים אחרים (כגון משרד התחבורה והבטיחות בדרכים,‬
‫משרד התיירות ועוד). אם אין לרשות המקומית מקורות מימון משלימים, יוקטן היקף העבודה‬
                                                                           ‫שהמשרד מאשר.‬
‫אגף שיקום שכונות חברתי – בשיקום שכונות חברתי אין למשרד הבינוי והשיכון הסכם מחייב עם‬
‫הרשות להדדיות במימון תוכניות. הרשויות המקומיות מממנות חלק מהתוכניות מתקציביהן או‬
           ‫באמצעות גיוס תרומות, ולתוכניות אחרות כל המימון מגיע מתקציב משרד הבינוי והשיכון.‬

                                                             ‫5. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים‬
‫משרד התחבורה משתתף ביישום פרויקטים ברשויות המקומיות בצורת התחייבות לתשלום. הוא‬
‫משתתף במימון פרויקטים בהיקפים שונים על-פי דירוג הרשות בסולם הכלכלי-חברתי של הלשכה‬
‫המרכזית לסטטיסטיקה (דירוג האשכולות האמור). משרד התחבורה מגדיר ארבע רמות השתתפות –‬
‫%07, %08, %09, ו-%001, בהתאם לדירוג הרשות בסולם החברתי-כלכלי; ברשויות החזקות ביותר‬
‫שיעור ההשתתפות של המשרד הוא %07, וברשויות החלשות ביותר שיעור ההשתתפות הוא %001.‬
       ‫71‬
          ‫כאשר המימון הוא בשיעור %001 המשרד עצמו מבצע את הפרויקטים, ולא הרשות המקומית.‬
‫היקף המימון הוא כ-008 מיליון ש"ח בשנה. 51 הרשויות החזקות משלמות 051–002 מיליון ש"ח בשנה,‬
       ‫81‬
          ‫כ-091 רשויות משתתפות בביצוע הפרויקטים, ובשאר הרשויות הפרויקטים ממומנים במלואם.‬
‫מבנה זה של מימון נוצר בשנת 4002, לאחר שהתגלה כי הרשויות החלשות ביותר אינן מסוגלות לעמוד‬
‫אפילו ב-%01 מהמימון. במקביל הוחלט במשרד התחבורה להפחית את המימון לפרויקטים ברשויות‬
                                                   ‫91‬
                                                      ‫שאין בהן גבייה מספקת של מסי ארנונה.‬



‫61 הגב' צביה אפרתי, מנהלת אגף פרוגרמות במשרד הבינוי והשיכון, בתוך: פרוטוקול יום עיון, 41 בינואר 7002, התקבל‬
                ‫בדואר אלקטרוני ממר אבי כהן, ראש צוות ביקורת, אגף החשב הכללי במשרד האוצר, 7 באפריל 8002.‬
                                               ‫71 שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז, מכתב, 72 ביולי 8002.‬
                                               ‫81 שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז, מכתב, 72 ביולי 8002.‬


‫עמוד 6 מתוך 41‬
                                                    ‫הכנסת‬
                                              ‫מרכז המחקר והמידע‬
‫במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים מבינים כי כאשר רשות מקומית מקבלת %001 עלות פרויקט‬
‫מסוים היא עלולה לעשות בתקציבים המועברים לרשותה גם שימוש אחר. מסיבה זו הוחלט כי רשות‬
‫מקומית שתקבל %001 עלות פרויקט לא תוכל לממש אותו בעצמה, ואת הבנייה במקרה זה יעשה‬
‫המשרד. רשות שתרצה לבצע את הפרויקט באמצעים שלה תקבל ממשרד התחבורה מימון בשיעור %09‬
‫מעלותו, פרויקט שעלותו יותר ממיליון ש"ח עובר בדיקת כדאיות על-ידי חברה חיצונית שבוחנת את‬
‫תקינות המכרז. לאחר הבדיקה נשלחת התחייבות לרשות המקומית, ועליה להראות שיש לה קבלן.‬
‫לאחר שעשתה זאת, כל חשבון נשלח למשרד התחבורה, והוא שולח מפקחים כדי לוודא שהפרויקט‬
                                                                  ‫02‬
                                                                     ‫מבוצע בפועל כמתוכנן.‬
‫במקרים מסוימים יש חריגה מאופן המימון שתואר. למשל הוחלט כי התחבורה הציבורית ראויה‬
                    ‫לקידום, ולכן משרד התחבורה מתכוון לממן %58 מעלות פרויקטים בנושא זה.‬

                                                         ‫12‬
                                                              ‫6. משרד הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫ככלל, משרד הרווחה מממן %57 מהוצאות הרווחה של הרשויות המקומיות, עד גובה התקציב, והרשות‬
‫המקומית מממנת %52 מרוב השירותים שניתנים באמצעותה. הסכם זה מעוגן בחוק התקציב כבר‬
‫עשרות שנים. חובת ההשתתפות חלה על כל הרשויות המקומיות, בלא הבחנה בין חלשות וחזקות. כל‬
‫הרשויות פרט לשתיים מעבירות את כספי ההשתתפות שלהן באופן שוטף למשרד הרווחה, ואין להן‬
‫חובות שוטפים. לשתי רשויות יש חובות מצטברים, יהוד-נווה אפרים ורמת-ישי, שתיהן נחשבות חזקות,‬
‫ומסווגות באשכולות 7 ו-8 בהתאמה. לאחרונה נקלעה גם אחת הרשויות החלשות לקשיים, וכיוון‬
                                       ‫שהתקשתה לשלם את חובה נעשתה בעבורה פריסת חובות.‬
‫בשנת 7002 היה התקציב הכולל של שירותי הרווחה 116,3 מיליארד ש"ח. 297,2 מיליארדים מסכום זה‬
‫מימן המשרד ו-918 מיליון מימנו הרשויות. מימון הרשויות חל על כל סעיפי התקציב פרט למקרים‬
‫בודדים: מסגרות חוץ-ביתיות לאוטיסטים, פעולות למען מפוני גוש-קטיף וסיוע לנוער מנותק השוהה‬
           ‫במסגרות חוץ-ביתיות. בשנת 7002 היה ההיקף התקציבי של סעיפים אלה 071 מיליון ש"ח.‬
‫תוכניות עבודה לטיפול באוכלוסיית הרשויות המקומיות נערכות בשיתוף פעולה בין משרד הרווחה,‬
‫הרשויות ומרכז השלטון המקומי. לדברי שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג, משרד הרווחה‬
‫אינו מתנה את מתן התקציב בהתחייבות מוקדמת של הרשות כי תממן את חלקה. כדי לשמור על יציבות‬
‫מתן השירותים, וכדי שמתן השירותים לתושבים לא יהיה תלוי במצב הכלכלי של רשות כלשהי, משרד‬
‫הרווחה מעביר למסגרות שנותנות את שירותי הרווחה את התשלום המלא בעבור השירותים שסיפקו,‬
‫ואז גובה מהרשות את חלקה. התשלום למסגרות הנותנות את השירות נעשה על-פי דיווחי הרשות‬
                                                                              ‫המקומית.‬
‫ממשרד הרווחה נמסר כי לא נמצא ביסוס לטענה שרשויות שונות, ובהן גם רשויות חזקות, מתקשות‬
‫לממן את חלקן במימון מסגרות רווחה בשל הקיצוץ שנעשה בשנים האחרונות במענקי האיזון. בפועל רוב‬
‫הרשויות מצליחות לנצל את מלוא תקציב הרווחה שלהן, ובקרב אלה שאינן מנצלות את מלוא התקציב‬



‫91 מר יצחק זוכמן, סמנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, בתוך: פרוטוקול יום עיון, 41 בינואר 7002, התקבל בדואר‬
                      ‫אלקטרוני ממר אבי כהן, ראש צוות ביקורת, אגף החשב הכללי במשרד האוצר, 7 באפריל 8002.‬
                                                                                                        ‫02 שם.‬
                                              ‫12 שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג, מכתב, 32 ביולי 8002.‬


‫עמוד 7 מתוך 41‬
                                                     ‫הכנסת‬
                                               ‫מרכז המחקר והמידע‬
‫שיעור הניצול הוא %58–%09. בין הרשויות שאינן מנצלות את מלוא התקציב יש כאלה ברמה‬
                                           ‫חברתית-כלכלית גבוהה וכאלה ברמה נמוכה.‬
‫בפרויקטים נקודתיים וחדשניים, למשל תוכנית שמיד לילדים בסיכון, הרשויות המקומיות אינן‬
‫משתתפות בתקציב בשנים הראשונות. בהקצאת תקציבים ובהעברות תקציביות בין הרשויות, אשר‬
   ‫נעשות בסוף שנת תקציב, מדיניות משרד הרווחה היא להעדיף רשויות ברמה חברתית-כלכלית נמוכה.‬
             ‫22‬
                  ‫הביקורת בדוח מבקר המדינה על העדר שוויון בתקצוב שירותי הרווחה לרשויות המקומיות‬
‫בדוח מבקר המדינה 75ב' נמתחה ביקורת חריפה על שיטת המימון התואם בתקצוב שירותי הרווחה‬
‫ברשויות המקומיות. בבדיקה נמצא כי בשנת 5002 היתה ההוצאה הממוצעת של משרד הרווחה בעבור‬
‫כל מטופל ברשויות החזקות גדולה מההוצאה הממוצעת ברשויות החלשות. הפער הגיע עד פי-ארבעה בין‬
‫הרשויות החזקות ביותר והחלשות ביותר. בחלוקה למגזרים ההוצאה בממוצע על מטופל ביישובים‬
‫המעורבים (יישובים שחיים בהם יהודים וערבים) וביישובים היהודיים היתה גבוהה פי-שניים מההוצאה‬
‫ביישובים לא יהודיים. יתר על כן, פערים אלה צוינו גם בדוח המבקר משנת 0002, אך לא נעשה דבר כדי‬
                                                                            ‫לשפר את המצב.‬
‫בדוח צוין כי פערים אלה אינם סבירים, וכי הם מצביעים על כך ש"במשך שנים רבות הוקצו עשרות‬
‫מיליארדי שקלים באופן שאין בו כדי לצמצם את הפערים בהיקפם ובאיכותם של השירותים הניתנים‬
                                                                      ‫מטעם הרשויות".‬
                                                                                                      ‫נתונים‬
‫להלן כמה נתונים מדוח מבקר המדינה הממחישים את הפערים בהקצאת הכספים ממשרד הרווחה לכל‬
                                                           ‫תושב ברשויות המקומיות:‬

      ‫ביישובים שהוגדרו החלשים ביותר (אשכול 1) ההוצאה הממוצעת בפועל היתה 968 ש"ח לאדם.‬                       ‫‪‬‬

   ‫ביישובים שהוגדרו החזקים ביותר (אשכול 01) ההוצאה הממוצעת בפועל היתה 225,3 ש"ח לאדם.‬                       ‫‪‬‬

‫בערים: העירייה שבה ההוצאה הממוצעת על כל מטופל מתקציב משרד הרווחה היתה הגדולה ביותר‬                          ‫‪‬‬
‫היא הרצלייה (אשכול 8) – 924,4 ש"ח; ההוצאה הקטנה ביותר היתה בסח'נין (אשכול 2) – 757 ש"ח.‬

‫במועצות המקומיות: המועצה שבה ההוצאה הממוצעת על כל מטופל מתקציב משרד הרווחה היתה‬                             ‫‪‬‬
‫הגדולה ביותר היא סביון (אשכול 01) – 591,4 ש"ח; ההוצאה הקטנה ביותר היתה ברג'ר (אשכול 2)‬
                                                                            ‫– 282 ש"ח.‬

            ‫ההוצאה הממוצעת בפועל ביישובים יהודיים וביישובים מעורבים היתה 031,2 ש"ח לאדם.‬                    ‫‪‬‬

‫ההוצאה הממוצעת בפועל ביישובים הערביים היתה כ-740,1 ש"ח לאדם; ביישובים הדרוזיים‬                              ‫‪‬‬
                      ‫ההוצאה הממוצעת בפועל היתה 288 ש"ח וביישובים הבדואיים 358 ש"ח.‬
                                                                                             ‫ההמלצות בדוח‬
                                 ‫כדי להתגבר על פערים אלה הוצע בדוח מבקר המדינה לנקוט שני צעדים:‬



  ‫22 לפי משרד מבקר המדינה, דוח שנתי 75ב', לשנת 6002 ולחשבונות שנת הכספים 5002, ירושלים, מאי 7002, עמ' 156–066.‬


‫עמוד 8 מתוך 41‬
                                                     ‫הכנסת‬
                                               ‫מרכז המחקר והמידע‬
‫צעד אחד הוא קביעת קריטריונים ברורים להקצאת משאבים מטעם משרד הרווחה שיעודדו הקצאה‬
‫לרשויות חלשות. המלצה זו הוגשה כבר בדוח המבקר משנת 0002, ואף עוגנה בהחלטת הממשלה משנה‬
‫זו, אך קריטריונים להקצאה נקבעו רק בסוג אחד של שירות: טיפול חוץ-ביתי. יצוין כי גופים נוספים,‬
‫מלבד מבקר המדינה, שותפים לביקורת על כך שרוב סעיפי התקצוב של משרד הרווחה נעדרים‬
                                                               ‫32‬
                                                                  ‫קריטריונים שקופים ומחייבים.‬
‫הצעד האחר שהוצע בדוח מבקר המדינה הוא מימון פרוגרסיבי, בהתאם ליכולת הכלכלית של כל רשות,‬
‫שיבטיח כי רשויות חזקות יקבלו מימון בשיעור קטן יותר מרשויות חלשות (כפי שנהוג למשל במשרד‬
                                                                              ‫התחבורה).‬


‫לפי דוח מבקר המדינה לא נעשו שינויים מהותיים בשני התחומים, אף שההמלצה לנקוט את שני‬
‫הצעדים ניתנה כבר בדוח המבקר משנת 0002. משרד הרווחה גם לא בחן את האפשרות לקבוע שיעור‬
                                          ‫השתתפות פרוגרסיבי, ואף לא חלופות לאפשרות זו.‬
‫בתשובת משרד הרווחה למבקר המדינה נאמר כי שיטת המדידה של הוצאה ממוצעת על אדם אינה‬
‫מדויקת, שכן אין בה התחשבות בכך שההוצאה בכל רשות מורכבת מהצרכים הייחודיים שלה. למשל‬
‫ברשות שיש בה הפניות רבות לסידור חוץ-ביתי תהיה ההוצאה גדולה יותר. תשובה נוספת של משרד‬
‫הרווחה היתה כי "גם לניוד תקציבים מרשויות שלא ניצלו את תקציביהן לרשויות שהוצאותיהן היו‬
                                      ‫גבוהות מהתקציב יש השפעה על היקף ההוצאה למטופל".‬
‫ראוי לומר שתשובה זו רק מחזקת את הביקורת על האי-שוויון בחלוקת ההקצאה של משרד הרווחה כפי‬
‫שהיא נעשית בפועל בשל שיטת המימון התואם. מתשובת משרד הרווחה עולה גם כי נהוגה העברת‬
               ‫כספים מרשויות חלשות לרשויות חזקות, ותופעה זו מגדילה את הפערים בין הרשויות.‬



                                                                                       ‫42‬
                                                                                            ‫משרד התיירות‬
‫משרד התיירות עוסק בייזום פרויקטים תיירותיים ברחבי הארץ, ובהתאם לכך עומד בקשר עם רשויות‬
‫מקומיות שהפרויקטים הם בתחומן. הוא אינו מממן שירותי תיירות במיזמים שבתחום הרשויות, ולכן‬
                                                       ‫אין בו מודל קבוע של מימון תואם עמן.‬
‫לצורך הקמת מיזמים תיירותיים משרד התיירות מתקשר עם גופים שונים, ואלה מקימים את‬
‫הפרויקטים. בין גופים אלה החברה הממשלתית לתיירות, החברות לפיתוח עכו ויפו והחברה לפיתוח‬
‫מזרח-ירושלים. בחוזה ההתקשרות מצוין שיעור ההשתתפות של הרשות המקומית (אם היא משתתפת)‬
                                                      ‫ושל משרד התיירות במימון הפרויקט.‬
‫במשרד התיירות יש מודל פיתוח להקמת מיזמים תיירותיים, שמובאים בו בחשבון המאפיינים‬
‫הכלכליים-חברתיים של הרשות שבתחומה המיזם מוקם. השתתפות המשרד במימון נקבעת בהתאם‬



‫32 נחום בן-אליא, המימון הממשלתי והמשבר הכספי ברשויות המקומיות בישראל, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות,‬
                                                                                    ‫ירושלים 9991, עמ' 51.‬
                           ‫42 מר ישי וינר, סמנכ"ל בכיר כלכלה, תכנון ותשתיות במשרד התיירות, מכתב, 5 במאי 8002;‬


‫עמוד 9 מתוך 41‬
                                                     ‫הכנסת‬
                                               ‫מרכז המחקר והמידע‬
‫לסולם שהרשויות מדורגות בו על-פי חוזקן הכלכלי מ-1 עד 01. סולם זה הוא שקלול בין סולם הלשכה‬
‫המרכזית (חלוקת הרשויות לאשכולות חברתיים-כלכליים), שמשקלו %57, ובין דירוג משרד הפנים את‬
‫פוטנציאל ההכנסות מארנונה לנפש, שמשקלו בסולם של משרד התיירות %52. שיעור ההשתתפות של‬
‫הרשות המקומית במימון הפרויקטים נע בין %0 ל-%06 – שיעור ההשתתפות של הרשויות החזקות הוא‬
‫%06, והרשויות החלשות ביותר אינן משלמות כלל. כך, למשל, שיעור ההשתתפות של עיריית תל-אביב–‬
‫יפו הוא %06, של חצור הגלילית %01, והרשויות המקומיות במגזר הערבי אינן נדרשות להשתתף במימון‬
‫כלל. הרשות רשאית לגייס מקורות שישתתפו במילוי חלקה במימון, אולם עליה לממן לפחות שליש‬
                                      ‫מהחלק שהיא חייבת בו לפי דירוגה בסולם המשולב האמור.‬

‫למקרים שבהם הרשות אינה יכולה לממן את חלקה מעוגנת במודל אפשרות להפעיל "נוהל חריגים"‬
‫לבחינה משותפת של חלוקת המימון. הבחינה נעשית בהתאם למצב הרשות באותו זמן ובהתאם‬
‫למרכזיות ולחשיבות של הנכסים התיירותיים שבתחומה לענף התיירות בארץ. ההחלטה נתונה לוועדת‬
                                                             ‫ההשקעות שבמשרד התיירות.‬

‫שיעורי ההשתתפות עשויים להשתנות עם הזמן, בהתאם לשינויים במצב החברתי-כלכלי של הרשות‬
‫ובהתאם לפוטנציאל ההכנסה מארנונה לנפש בה. מכל מקום, משרד התיירות משתתף במימון בניית‬
‫הפרויקט, ואחזקתו מוטלת במלואה על הרשות המקומית שבתחומה הוא נמצא,52 למעט מקרים שבהם‬
‫שותפים לפרויקט גופים (רשויות או ארגונים) כמו רשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל, רשות‬
‫העתיקות וכדומה. אם אחד מגופים אלה מקבל על עצמו התחייבות מלאה לתחזוקה, הרשות המקומית‬
                                                                      ‫תהיו פטורה ממנה.‬

                  ‫62‬
                       ‫7. בעיות במימון תואם של משרדי הממשלה ושל הרשויות המקומיות‬

‫של מי האחריות – שאלה ערכית היא מי אחראי כלפי האזרח למתן שירותים מסוימים:‬                            ‫‪‬‬
‫המדינה או הרשות המקומית? אם המדינה אחראית, מדוע שלא היא תממן את כל העלות? אם‬
‫הרשות המקומית אחראית, מדוע שלא היא תממן את כל העלות? אם המדינה משפה את הרשות‬
‫במענקי איזון, בעצם לא הרשות מממנת את מלוא העלות. אם האחריות מתחלקת בין המדינה‬
            ‫ובין הרשות, עדיין נשארת השאלה למי יש יותר אחריות וחובת דיווח כלפי האזרח.‬
‫כשפרויקט מופעל במימון תואם לא ברור מהי חלוקת האחריות בין הגופים השותפים. למשל,‬
‫אם המדינה מתקצבת עובדים סוציאליים לפי יחס מסוים, והרשות המקומית טוענת שיש צורך‬
‫בעובדים סוציאליים נוספים, לא לגמרי ברור מי אחראי לתקצב אותם. התוצאה עלולה להיות‬
                                      ‫שברשויות חלשות לא יהיו די עובדים סוציאליים.‬
‫כאשר רשות מקומית רוצה לפתח פרויקט מסוים, למשל מגרש ספורט, והמדינה מעניקה %57‬
‫מעלות הפרויקט ודורשת מימון של %52 מכספי הרשות המקומית, תיווצר בעיה אם הרשות‬
                   ‫המקומית חלשה ואין לה מקור תקציבי לכך. במקרה כזה יקרה השניים:‬
                                                               ‫‪ o‬מגרש הספורט לא ייבנה;‬



                                                             ‫52 משרד התיירות, הודעה לעיתונות, 6 במרס 7002.‬
                   ‫62 מר אבי כהן, ראש צוות ביקורת, אגף החשב הכללי במשרד האוצר, שיחת טלפון, 6 באפריל 8002.‬


‫עמוד 01 מתוך 41‬
                                                 ‫הכנסת‬
                                           ‫מרכז המחקר והמידע‬
      ‫‪ o‬הרשות המקומית תשתמש בתקציב המיועד להקמת מגרש הספורט לפרויקט אחר.‬
‫פועל יוצא מכך הוא שרשויות מקומיות חזקות יכולות להשתמש בכלי של המימון התואם בצורה‬
                           ‫מיטבית, ואילו רשויות מקומיות חלשות אינן יכולות לעשות כן.‬

‫העדר תיאום ומעקב – העדר תיאום בין משרדי הממשלה עלול להביא לידי כך שרשות מקומית‬                        ‫‪‬‬
‫תקבל תקציב מימון תואם מכמה משרדי ממשלה בגין אותו פרויקט. במקרה כזה עלול להיווצר‬
                              ‫מצב שבו רשות מקומית תקבל יותר מ-%001 עלות הפרויקט.‬

‫יחסי הכוחות בין הרשות המקומית ובין משרדי הממשלה המממנים הם מורכבים. במקרים‬                            ‫‪‬‬
‫רבים יש לראש הרשות עניין לפתח את הרשות בלי להוציא לשם כך כספים מתקציבה. עלול‬
‫להיווצר מצב שבו פרויקט מסוים תלוי במימון של כמה גופים ממשלתיים, שאחד מהם אינו‬
‫מעוניין להשתתף במימון. במקרה כזה ראש הרשות עלול להקפיא את הפיתוח כדי ללחוץ על‬
                     ‫72‬
                        ‫הגופים האחרים, שמעוניינים בפרויקט, להשלים את המימון החסר.‬

‫יש פרויקטים בתחומים שונים, למשל בתחום התנועה, שלפני תחילת ביצועם מוערכים בעלות‬                        ‫‪‬‬
‫מסוימת ובדיעבד מתחוור כי עלותם גבוהה יותר. בחלק ממקרים אלה תשלום ההפרש בין‬
‫העלות המוערכת ובין העלות בפועל נופל על הרשות המקומית. רשויות חלשות עלולות לבטל‬
              ‫82‬
                 ‫ביצוע פרויקטים מחשש שייווצרו עלויות נוספות שהן לא תוכלנה לעמוד בהן.‬

‫בעיה נוספת במימון תואם היא פערי הזמן בין אישור פרויקטים ובין העברת הכסף מהמדינה.‬                      ‫‪‬‬
‫הרשות המקומית היא שמתחייבת לקבלן, ולעתים נוצר מצב שבו הכסף אינו מועבר מהמדינה‬
‫והקבלן מפסיק את העבודה או שהרשות המקומית משלמת כדי שהפרויקט לא "ייתקע" ונכנסת‬
                                                                 ‫92‬
                                                                    ‫לחובות בשל כך.‬




                                                                                                             ‫72‬
‫הגב' צביה אפרתי, מנהלת אגף פרוגרמות במשרד הבינוי והשיכון, בתוך: פרוטוקול יום עיון, 41 בינואר 7002, התקבל‬
                ‫בדואר אלקטרוני ממר אבי כהן, ראש צוות ביקורת, אגף החשב הכללי במשרד האוצר, 7 באפריל 8002.‬
                                                                                                             ‫82‬
                   ‫מר אריה ברדוגו, גזבר עיריית בית-שמש, סיכום פגישה עם חברי תוכנית "עתידים", 62 במרס 8002.‬
                                                                                                             ‫92‬
                                                                                                       ‫שם.‬


‫עמוד 11 מתוך 41‬
                                                    ‫הכנסת‬
                                              ‫מרכז המחקר והמידע‬
                                                                                       ‫מקורות‬
                                                                                       ‫מאמרים‬

‫בן-אליא נחום, המימון הממשלתי והמשבר הכספי ברשויות המקומיות בישראל, מכון‬                    ‫‪‬‬
                                     ‫פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים 9991.‬


                                                                             ‫מסמכים ממשלתיים‬

‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 7002, פרק 7: חברה ורווחה, עמ'‬               ‫‪‬‬
‫לסטטיסטיקה,‬        ‫המרכזית‬      ‫הלשכה‬      ‫של‬      ‫האינטרנט‬     ‫אתר‬      ‫723;‬
    ‫‪ ,http://www.cbs.gov.il/shnaton58/download/st07_00.doc‬כניסה: 12 בספטמבר 8002.‬

‫משרד החינוך, המינהל לכלכלה ולתקציבים, השתתפות משרד החינוך בתקציב הרשויות‬                   ‫‪‬‬
                                                      ‫המקומיות לשנת 7002.‬

‫משרד הפנים, האגף למינהל מוניציפלי, אני המועצה וכל הכפר: המדריך השימושי לנבחר ברשות‬         ‫‪‬‬
                                          ‫המקומית, עורך: דוד סלומון, אוקטובר 3002.‬

‫משרד מבקר המדינה, דוח שנתי 75ב', לשנת 6002 ולחשבונות שנת הכספים 5002, ירושלים, מאי‬         ‫‪‬‬
                                                                   ‫7002, עמ' 156–066.‬


                                                                           ‫מכתבים ושיחות טלפון‬

‫גלילי עמי, ממונה ניתוח מערכות ואו"ש וממונה חוק חופש המידע, משרד הבינוי והשיכון,‬            ‫‪‬‬
                                                         ‫מכתב, 52 בפברואר 8002.‬

                         ‫הרצוג יצחק, שר הרווחה והשירותים החברתיים, מכתב, 32 ביולי 8002.‬    ‫‪‬‬

   ‫כהן אבי, ראש צוות ביקורת, אגף החשב הכללי במשרד האוצר, שיחת טלפון, 6 באפריל 8002.‬        ‫‪‬‬

                            ‫מופז שאול, שר התחבורה והבטיחות בדרכים, מכתב, 72 ביולי 8002.‬    ‫‪‬‬

 ‫מצליח אריה, מנהל היחידה לכלכלה ולמידע במרכז השלטון המקומי, מכתב, 03 בדצמבר 7002.‬          ‫‪‬‬

                  ‫פינצי רני, מנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים, מכתב, 7 בפברואר 8002.‬   ‫‪‬‬

                            ‫קוגלר חזי, מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות, מכתב, 2 ביולי 8002.‬    ‫‪‬‬




‫עמוד 21 מתוך 41‬
                                                 ‫הכנסת‬
                                           ‫מרכז המחקר והמידע‬
                                                                            ‫מסמכים שונים‬

‫ברדוגו אריה, גזבר עיריית בית-שמש, סיכום פגישה עם חברי תוכנית "עתידים", 62 במרס‬       ‫‪‬‬
                                                                         ‫8002.‬

‫פרוטוקול יום עיון, 41 בינואר 7002, התקבל בדואר אלקטרוני מאבי כהן, ראש צוות ביקורת,‬   ‫‪‬‬
                                      ‫אגף החשב הכללי במשרד האוצר, 7 באפריל 8002.‬




‫עמוד 31 מתוך 41‬
                                            ‫הכנסת‬
                                      ‫מרכז המחקר והמידע‬

				
DOCUMENT INFO
Shared By:
Categories:
Stats:
views:72
posted:1/18/2011
language:Hebrew
pages:14