Docstoc

שבוע 2 שעורי בית אינטייק_2

Document Sample
שבוע 2 שעורי בית אינטייק_2 Powered By Docstoc
					‫תרגיל ‪cbt‬‬

‫המקרה‬ ‫מטופלת: הייתי צריכה להגיע בשעה 00:91 לקחת את הבן שלי מהכדורסל. הבן שלי, בגלל שהוא כבר‬ ‫יודע שאני מאחרת וזה כבר הפך לנקודה כואבת אצלו, אמר לי בבקשה תגיעי לפני הזמן. בשביל זה אני‬ ‫צריכה לצאת רבע שעה לפני.‬ ‫הייתה לי שעה וחצי פנויה להתכונן והרבה כלים לרחוץ.היה לי חשוב לרחוץ את הכלים ולסדר את הבית‬ ‫לפני שהבן יגיע כי אני יודעת שזה נורא מפריע לו כשהבית מבולגן וגם לי. פתחתי טלוויזיה והתחלתי‬ ‫לראות. ,הצצתי כל הזמן בשעון כשראיתי שיש שלושת רבעי השעה. אמרתי לעצמי שצריך לרחוץ כלים.‬ ‫אבל לא קמתי.המשכתי לראות טלוויזיה.רק בשש וחצי קמתי והתחלתי לרחוץ כלים. זה כמובן לא מספיק‬ ‫זמן לרחוץ כלים. וברבע לשבע הייתי צריכה לצאת אבל בכל זאת המשכתי לרחוץ כלים. בחמישה לשבע,‬ ‫עזבתי סוף הכל ויצאתי. איחרתי בעשר דקות, הבן שלי היה בחרדה ואני כועסת על עצמי.‬ ‫מטפל: הבעיה כפי שאני מבין היא כזו -‬ ‫להספיק לסדר את הבית לכבודו.‬ ‫מצד שני- המשכת לראות טלוויזיה למרות שהזמן לעשות את המטלות האלו עבר ולבסוף איחרת‬ ‫וגרמת צער לעצמך ולבן שלך.‬ ‫נכון.‬ ‫לפני‬ ‫מה חשבת כשפתחת את הטלוויזיה‬ ‫חשבתי אני שונאת לרחוץ כלים ויש לי מלא זמן, אני אנוח קצת ואנקה את הראש. אני אוהבת טלוויזיה‬ ‫ובמיוחד כמה סדרות שהציגו באותה שעה.‬ ‫חשבתי על לוח הזמנים שאני צריכה כדי לא לאחר אבל זה נראה לי רחוק, נראה לי שבתוך השעה אפשר‬ ‫לדחוס הכל, חשבתי אני אסתדר.‬ ‫מה הרגשת בשלב זה?‬ ‫הייתי שמחה שיש לי הזדמנות לרגיעה מול הטלוויזיה‬ ‫חשת משהו פיזית?‬ ‫משום מה אני זוכרת דפיקות לב, אבל אני לא בטוחה. מצד שני אולי חשתי שהגוף שלי מתרפה‬ ‫במהלך‬ ‫מגיעה השעה שבה את צריכה לקום. מה את עושה?‬ ‫אני לא קמה, אני ממשיכה לראות טלוויזיה‬ ‫מה חשבת בזמן זה?‬ ‫מצד אחד חשבתי "עכשיו צריך לקום."‬ ‫מצד שני חשבתי "אני לא יכולה לקום, אני אוהבת את הסידרה, אני רוצה להמשיך לראות את הסוף. וגם‬ ‫אני עייפה, אני שונאת לרחוץ כלים, זה יהיה מגעיל, אני מדוכאת, זה ממילא לא יצליח, ממילא אאחר. אני‬ ‫לא מסוגלת להתגבר על עצמי. רגילים שאני מאחרת, כזו אני".‬ ‫מה הרגשת בזמן הזה?‬ ‫הרגשתי כעס ויאוש.‬ ‫מצד אחד היה לך חשוב לקחת את הבן בזמן ולפני זה‬

‫על מה כעסת?‬ ‫כעסתי על כך שאני לא עומדת בציפיות של עצמי ושל הבן שלי, על כך שאני נכנעת לדחפים ולא עושה‬ ‫מה שצריך‬ ‫והיאוש?‬ ‫על כך שאני חלשה, שזה המצב ושאני לא יכולה להתגבר על עצמי.‬ ‫את זוכרת מה הרגשת מבחינה גופנית?‬ ‫הרגשתי מתח גדול בגוף, תחושה של ‪ .restless‬מצד שני חשתי עיפות ועירפול. ככל שהזמן עבר חשתי‬ ‫יותר ויותר דפיקות לב וחוסר יכולת להתרכז בטלוויזיה.‬ ‫אחרי‬ ‫תארי לי מה עשית בסוף‬ ‫לבסוף קמתי והתחלתי לרחוץ כלים‬ ‫מה חשבת?‬ ‫חשבתי "וואו פיספסתי את הזמן, אני חייבת למהר מאד, אבל אני כבר לא אגיע בזמן. צריך למזער את‬ ‫הנזק"‬ ‫יכולת לוותר על רחיצת הכלים ולקחת את הבן‬ ‫חשבתי שזה יהיה יותר נורא להביא אותו לבית עם כלים מלוכלכים מאשר לאחר.‬ ‫מה עוד חשבת על עצמך?‬ ‫חשבתי שאני בעצם "מאחרנית" אבל לא אימא רעה. אני לא עושה משהו שבאמת יזיק לבן שלי. לא‬ ‫גורמת אסונות. אני ממלאת את האחריות שלי למרות שזה באיחור. יש גבול. אבל מצד שני, שוב עשיתי‬ ‫את זה, שוב גרמתי לבן שלי לאיחור, שוב הרסתי. שוב פספסתי בשביל כלום את האפשרות להיות אמא‬ ‫טובה.‬ ‫מה הרגשת?‬ ‫למעשה כשהתחלתי לרחוץ כלים הרגשתי הקלה, ותחושת העייפות נעלמה. מצד שני הרגשתי כעס על‬ ‫עצמי, ותחושה של דחיפות.‬ ‫ופיזית?‬ ‫אחרי שקמתי והתחלתי לעבוד חשתי מרץ רב. ממוקדות בחשיבה, והמתח בגוף ירד.‬ ‫מה עשית?‬ ‫התחלתי לרחוץ כלים במרץ, עושה מספר דברים בבת אחת, אך בדייקנות ובמהירות.‬ ‫לסיכום: לבסוף איחרת לקחת את הבן שלך. ומה חשבת על עצמך?‬ ‫חשבתי שאני אימא רעה, לא שווה, שונה מכל האמהות האחרות הטובות. חשתי רגשי אשמה לבן שלי על‬ ‫שגרמתי לו שוב חרשה ואכזבה ואף להרגיש שונה משאר הילדים שהאימא שלהם מגיעה בזמן.‬ ‫מה הרגשת?‬ ‫הרגשתי כעס רב על עצמי, ייאוש‬ ‫האם המקרה הזה קרה לך בפעמים נוספות?‬ ‫כל הזמן. כשאני צריכה לעשות עבודה ובמקום זה אני פותרת תשבצים ועושה את העבודה ברגע האחרון,‬ ‫כשנאי צריכה לנקות את הבית ובמקום זה אני קוראת ספר. זה דומה. הדבר גורם לי נזקים רבים בכל‬ ‫תחומי החיים‬

‫טבלת סיכום‬ ‫אחרי ( בעת ביצוע המטלה לאחר‬ ‫האיחור)‬ ‫אני עכשיו חייבת לעשות את זה. יש‬ ‫גבול.‬ ‫אני מאחרת. למה לא התחלתי קודם?‬ ‫מה גרם לי לדחות? איך שוב עבדתי‬ ‫על עצמי?‬ ‫אני אימא רעה, אני גורמת נזק לבן‬ ‫שלי, אני לא כמו כל שאר האמהות.‬ ‫לאחר האיחור עצמו – אני לא שווה,‬ ‫אני אימא לא טובה, אני גורמת נזק‬ ‫לבן שלי, אני לא מסוגלת להגיע בזמן,‬ ‫אני כזו.‬ ‫בזמן רחיצת הכלים - מרץ מחודש,‬ ‫תחושת דחיפות,‬ ‫בזמן לקיחת הבן שלי – כעס עצמי,‬ ‫ייאוש, רגשות אשמה‬ ‫בזמן רחיצת הכלים - מרץ, ממוקדות‬ ‫בזמן לקיחת הבן שלי - רפיון‬ ‫במהלך ( לפני זמן‬ ‫האפס)‬ ‫אני נהנית לרואת‬ ‫טלוויזיה. אני‬ ‫איכשהו אצליח‬ ‫לצאת בזמן. אני‬ ‫אנוח עוד קצת, גם‬ ‫פחות זמן יספיק.‬ ‫לפני‬ ‫אני שונאת לנסוע‬ ‫בערב למגרש‬ ‫הכדורסל, אני‬ ‫שונאת לרחוץ‬ ‫כלים. אני צריכה‬ ‫להירגע ואז אני‬ ‫אאסוף כוחות‬ ‫חשיבתי‬

‫שמחה, עניין‬

‫מתח, דכדוך‬

‫רגשי‬

‫רגיעה בגוף מצד‬ ‫אחד אבל גם‬ ‫דפיקות לב מואצות‬ ‫רוחצת כלים ומתכוננת לצאת במלוא‬ ‫רואה טלוויזיה ,‬ ‫המרץ. לוקחת את הבן באיחור‬ ‫מתעלמת מהזמן‬ ‫שעובר‬

‫עייפות, מתח בכל‬ ‫הגוף, חוסר‬ ‫ממוקדות, ערפול‬ ‫פונה לראות‬ ‫טלוויזיה‬

‫פיזיולוגי‬ ‫התנהגותי‬

‫מטרות טיפוליות אופרטיביות‬ ‫להצליח להתחיל מטלות בזמן ולסיים בזמן – לבחור מטלה או שתיים מכל אחד מהתחומים החשובים‬ ‫בהם התופעה קורית, להצליח להתחיל אותה בזמן שנקבע ולסיים אותה בזמן שנקבע.‬


				
DOCUMENT INFO
Shared By:
Categories:
Tags:
Stats:
views:63
posted:12/10/2008
language:Hebrew
pages:3