הצעת פתרו בחינת הבגרות
בתנ"
מוגשת על ידי רשת אנקורי. הפתרו נכתב על ידי
מצוות מורי הרשת נית למצוא את הפתרו ג ב www.ankori.com www.yedtichon.co.il
ויוי הרשטיי , ורד שמלצר, עופר גרו
58.58.58.008.1
פרק ראשו
קטע שלא נלמד – ויקרא כ"ה 93 64
עבד עברי )"אחי ב עמ "( עבד כנעני )"מאת הגויי אשר סביבותיה "( עבד עברי כתוצאה מהתרוששות כלכלית יעבוד אות כשכיר עד שנת היובל ואז ישתחרר. אסור לרדות בו בפר . עבד כנעני קוני אות בכס , עבד עול לא משתחרר ביובל, אי איסור לא לרדות בו בפר , מותר להוריש אות לבני , מותר למכור אות . עפ"י המקור בויקרא פס' 04 העבד הוא עבד עול )עד שנת יובל(. מעמדו כשכיר. עפ"י דברי ט"ו זכות העבד השתחרר בשנה השביעית וא אינו רוצה רוצעי את אוזנו ויהיה עבד עול . רמב" מפרש את הביטוי "עבד עול " עד שנת יובל לפיו מוב שהמקור בדברי ט"ו מדבר על כ שהעבד יעבוד 94 שנה ולא עבד עול )לצמיתות(. הנימוק לשחרור העבד האד הוא עבד לה' בלבד ולא יקנה לו אדו בשר וד . חיזוק הנימוק: עבד היית במצרי , האל שחרר את הע באותות בכדי שלא יהפכו עבדי לאד אלא יהיו עבדי רק לה'. עפ"י פס' 31 בשנת היובל תשובו איש לאחוזתו )שמכר אותה לפני כ ( ועתה תחזור לרשותו )חזרה לאחוזה המקורית( כ ג העבדי משתחררי . כש שהאר לא נמכרת לצמיתות כ העבד לא נמכר לצמיתות ובשנת יובל משתחרר. העקרו המשות : לא לרדות בעבד שלא לצור , לא לבקשו לעשות עבודה שאינה נחוצה ובכ לבזותו ולהשפילו. עבודה קשה מבחינה פיזית בחומר ולבני במטרה לענותו ולמרר את חייו. 1. א. ב.
2. א. ב. 3. א. ב. 4. א. ב.
פרק שני הנושא המסכ
הסיפור המקראי שאלה 6
החריגות מ הקונוונציה: )1( העבד בא כבא כוחו של יצחק רבקה שואבת את המי לאיש הזר ולגמליו. )2( צחק בולט בהעדרו בכ מודגשת הפאסיביות באופיו לאור כל הדר . רבקה אקטיבית היא שואבת מי , דומיננטית, יוזמת ופועלת. )1( שמעי סוקל את דוד באבני . ב. שמעי מקלל אותו קללות נמרצות. ג. בנו שלו מורד בו. )2( צל מוטל על דמותו של אלישע בהשוואה לדוד ומנהגו בשמעי ב גרא, דוד אינו וכ לפגוע ולהמית את שמעי, מצבו גרוע משל אלישע ובכל זאת מבקש להניח לו. עומת אלישע שגר למות הנערי . שמואל א' ט' 2 "שאול גבוה משכמו ומעלה" י 22 הע רואה את שאול וגובהו ומתרש ממנו ומקבל אותו כמל . שמואל א' יז' תאור כלי הנשק של גולית, פס' 93 דוד לא יכול לקחת את החרב משו שהיא כבדה. פס' 05 דוד מנצח ע הקלע. דוד מנצח את גולית למרות נחיתותו הצבאית ובכ מקד אותנו לתפיסה המקראית שהאל חור את גורל הקרב לא על סמ הכוח החומרי. )1( פס' 1 מוצגות תכונותיו של איוב ת ישר ירא אלוהי וסר מרע צדיק גמור פס' 3 עושרו של איוב. איוב ייבח בצדיקותו על א עושרו: הא איוב מאמי באל אמונה לשמה, או משו שאינו חסר דבר. )2( סיפור הארי והדב פלאשבק ומכא למדי שדוד מבי שבזכות האל ניצח את הארי והדב בעבר וכ ינצח את גולית. א.
ב.
ג.
ד.
פרק שלישי
11. בראשית ל"ט 6 32 א. )1( נימוק מוסרי: )פס' 9 8( יוס מסביר שא ישכב ע אשת פוטיפר תהיה זו מעילה באמו הרב שנת לו אדונו, שהרי הפקיד בידו את כל ביתו, מלבד את אשתו. נימוק דתי "וחטאתי לאלוהי " )פס' 9( יוס רואה בעבירה זו עבירה שיש בה חטא כלפי האל, שכ הוא רואה הכל. )2( יוס מסרב לאשת פוטיפר "יו יו " )פס' 01(, יוס בורח ממנה ולא בא עמה במגע ג כאשר תופסת אותו )פס' 21(, יוס מצליח בבית הסוהר בזכות ה' )פס' 32 12(. ב. הדפוס החוזר המאפיי את מהל חייו של יוס הוא עליות וירידות יוס נזרק לבור ומוצא ממנו ונמכר למצרי ; יוס מורד למצרי ש נקנה ע"י פוטיפר ועושה חיל בביתו. ג. )1( לפי ספורנו פוטיפר כעס על אשתו. לפי ראב"ע, פוטיפר כעס על יוס . )2( לפי סיפורנו, פוטיפר האמי ליוס ומכא שלא האמי לאשתו, לכ כעס עליה על השקרי שלה ועל כ שכעסה על יוס . 21. דברי כ' 01 02 א. )1( הקריטריו להבחנה בי עמי שצרי להחרי ובי עמי שאי להחרי הוא מיקומ ומוצא ע שיושב בתו אר כנע והוא אחד מעמי כנע יש להחרימו. ע שיושב מחו לאר כנע ואינו שיי לאחד מעמי כנע איו להחרימו. )2( הנימוק להבחנה הוא ההשפעה הדתית השלילית שיש לעמי הכנעני על הישראלי פס' 81 א ישארו עמי כנעני בא"י ה ישפיעו השפעה דתית שלילית על הישראלי . ב. לפי הרמב" בכל מקרה, ג במלחמת רשות וג במלחמת מצווה )כלומר מלחמת חובה(, יש להציע כניעה, בכ פסיקתו שונה מהחוק המקראי שלפנינו, שכ עפ"י החוק המקראי אי להציע כניעה במלחמות מצווה )ראה פסוקי 71 61(. ג. )1( הצו בפסוק 91 אומר שבמקרה שהצבא צר על עיר במטרה לכבושה, אסור לו לכרות את העצי שצומחי סביב העיר, מכיוו שהצבא יכול לאכול מפירות עצי אלו. הביטוי "כי האד ע השדה" הוא ביטוי שאלה האומר: הא הע הוא כמו אד ? והתשובה היא לא! הע הוא לא כמו האד )הוא אינו יכול לברוח מהצבא(, ולכ אי לכרות אותו. )2( ההנחיה בפסוק 02 אומרת שהצבא הצר על עיר רשאי לכרות עצי שאינ עצי מאכל. מטרתה של ההנחיה "ובנית מצור על העיר" כדי לבנות מכונות מצור )כמו איל נגח( ובכ להכניע את העיר. 31. מלכי ב' י"ח 82 71 א. )1( השורש המנחה הוא ב.ט.ח )2( בעזרת שורש זה מביע רבשקה את המסר שיהודה בטחה בגורמי הלא נכוני שלא יעזרו לה למשל: הבטחו במצרי )פס' 12( שמשולה לקנה רצו , כלומר משהו שאי להישע עליו ; הביטחו בה' )פס' 22( שכועס על הע בגלל הסרת הבמות. ב. דוגמאות לשימוש בלוחמה פסיכולוגית: רבשקה אומר ליהודי שה' איתו ושהוא בעצ שליח של ה' )פס' 52( אמירה זו יוצרת דה מורליזציה קשה בקרב הע שסבור שה' נטש אותו ועבר לתמו באשור. רבשקה מדבר "יהודית" וכמו כ הוא מצהיר מפורשות שהוא מפנה את דבריו אל פשוטי הע המצויי בתנאי מחפירי בזמ המצור כל זאת כדי ליצור דה מורליזציה בקרב ; רבשקה מהדיר את מל אשור ומכנה אותו "המל הגדול מל אשור" )פס' 82( ובכ מפחיד את הנצורי . ג. )1( האירוע הוא רפורמת ריכוז הפולח )הסרת הבמות כלומר המקדשי ברחבי הממלכה( )2( רבקשה סובר כי ריכוז הפולח הוא פעולה שלילית. הוא רואה זאת כפגיעה בה' ובמקומותיו הקדושי . הסופר המקראי לעומת זאת, רואה זאת כפעולה חיובית, המיישמת את החוק בדברי י"ב, ולראייה הערכתו החיובית של חזקיהו בפס' 6 5. 41. מלכי ב' י"ט 91 01, 73 53 א. דברי סנחריב בפס' 31 01 ה חירו אלוהי , כיוו שה למעשה אומרי שאלוהי משקר כשאומר שירושלי לא תיכבש ע"י אשור. סנחריב בעצ אומר שאי לבטוח בה', ושהוא לא יוכל להציל את עמו. ב. עקרו אחד: מונותאיז ה' הוא האל היחיד "אתה הוא האלוהי לבד ". עקרו שני: אל אוניברסלי ה' שולט בכל העול ובכל ממלכות האר : "לכל ממלכות האר ". ג. )1( אירוע ראשו ה' שולח מלא שמכה את צבא אשור ומשמידו כמעט לחלוטי , והצבא האשורי חוזר לאשור. אירוע שני בניו של סנחריב מל אשור רוצחי אותו. )2( הסופר המקראי מנסה להראות שמל אשור נענש באופ מיידי על חטאו. כל זאת בהתא לנבואת ישעיהו במל"ב י"ט 7 6, המנבא שמל אשור יאל לחזור לארצו וש יומת בחרב.
51. יחזקאל י"ז 91 42 א. הנבואה ביחזקאל י"ז 02 מדברת על תפיסתו של צדקיהו, מל יהודה המורד בבבל ועל שפיטתו עניי זה מתגש במל"ב כ"ה 7 5, ש מתוארת תפיסתו של צדקיהו ע"י הבבלי ומשפטו. הנבואה ביחזקאל י"ז 12 מדברת על הריגת בחרב של יהודי רבי ועל בריחת או הגליית של רבי אחרי עניי זה מתגש במל"ב כ"ה 11 01, ש מתוארת הריגת של יהודי רבי והגליית רבי נוספי . ב. )1( המילה המנחה "אני" באה להדגיש את הרעיו שה' הוא זה שמכוו את מהלכי ההסטוריה. שו דבר שקורה אינו מקרי הכל יזו ומתוכנ ע"י ה'. )2( האמצעי הסגנוני היא תקבולת ניגודית שבאה להראות כי ה' יכול לשלוט בעמי באיזו דר שיבחר הוא יכול לרומ ע חלש או להשפיל ע חזק. ג. הרעיו הלאומי ה' שותל את צמרת הארז ב"הר מרו ישראל", כלומר הוא לוקח זרע מבית דוד ומחדש את ממלכת יהודה, כשמרכזה היא ירושלי . הרעיו האוניברסלי כל הציפורי שוכנות תחת ענפי הע האדיר, כלומר כל העמי יהיו תחת חסותה )או תחת השפעתה הרוחנית( של יהודה מובע כא רעיו של אחדות אוניברסלית.
פרק רביעי
61. בראשית ט' 6; שמואל ב' י"ד 11 5 א. שמואל ב' י"ד 7 מייש את רעיו קדושת החיי ועקרו הענישה של מידה כנגד מידה המופיע בבראשית ט' 6: "שופ ד האד באד דמו ישפ " ובשמואל ב' י"ד 7: "תנו את מכה אחיו ונמיתהו בנפש אחיו אשר הרג...". ב. החלטת המל אינה תואמת את הנאמר בבראשית ט' 6, לפי בראשית דינו של הרוצח מוות ואילו דוד מג על הרוצח ומכריז שאי להרוג אותו, ככתוב: "ויאמר חי ה' א יפול משער בנ ארצה" )11(. 71. ויקרא י"ט 61 31 א. עושק החוק "לא תעשוק" והפרוט בהמש הפסוק "לא תלי פעולת שכיר את עד הבקר" אסור לעכב את שכרו של שכיר למש לילה ויותר, הלנת שכר נחשבת לסוג של עושק וניצול. ב. משפט לא הוג "לא תעשו עוול במשפט" זאת אזהרה כללית לשופטי המפורטת בהמש הפסוק "לא תשא פני דל". לא להטיב במשפט ע החלשי "ולא תהדר פני גדול" ולא להיטיב ע החשובי והעשירי . 81. מלכי א' י"ז 42 71 א. הכינוי הוא "איש האלוהי ". בפס' 81 פניית האלמנה לאליהו מבטאת זלזול מהול בכעס כי בא להזכיר את עוונה. בפס' 42 פנית האלמנה לאליהו מבטאת הערכה לאחר שנוכחה בגדולתו ויכולתו בהצלת בנה. ב. הקשר האישי בי אליהו לבי האל בולט יותר מבספור אלישע לאור העובדה שאליהו פונה פעמיי לאלוהי )פס' 12,02( ובפנייתו הראשונה א מביע תלונה על יחסו של ה' ג אליו. אלישע לעומתו רק מתפלל לה' מבלי שמפורטת תפילתו. 91. ירמיה, ז' 43 92 א. )1( בפסוק 43 מדומה האר לשוממת ואבלה ללא שמחת חיי )נבואת זע (. אי חגיגות חתונה "והשבתי מערי יהודה ומחוצת ירושלי קול ששו וקל שמחה קול חת וקול כלה". )2( קיי קשר של 'מידה כנגד מידה' בי החטא של הע ששר את בניו וה לא זכו לקבורה נאותה )פס' 13(, ובעקבות כ האבות לא יזכו לקבורה נאותה: "והיתה נבלת הע הזה למאכל לעו השמיי ...". ב. בירמיהו ל"ג מביע הנביא נבואת נחמה ובאמצעות תאור שמחת החתונה מתאר הנביא את הגאולה הצפויה ליהודה. 02. תהלי כ"ד 2 1 פס' 2 מתאר את ה' שייסד את התבל ולכ הוא שולט בה "כי הוא על ימי ייסדה". תאור זה עומד בסתירה למתוס הי המדבר על מלחמתו של האל בי ובמפלצותיו. 12. תהלי מ"ה 7 א. פסוק 7 יכול להתפרש בשתי משמעויות: )1( הכוונה למל ארצי מסוי . )כמו כסא אלוהי לעד כ יכו כסא (. )2( הכוונה למלכות אלוהי )כסא אלוהי (. ב. לפי פס' 3 2 נית לראות את תאורו של מל ארצי. פס' 81 מכוו לפירוש השני שמו של ה' וכבודו בעול . 22. איוב א' 3 1; מ"ב 31 01 המספרי הטיפולוגיי בפרק א' בתחילת ספור המסגרת מתארי את שלמות עושרו ואושרו של איוב. דר המספרי 01,3,7 המביעי שלמות. בהמש בפרק מ"ב לאחר שאיוב עומד בנסיו מתואר השפור לטובה במצבו דר הכפלת המספרי הטיפולוגיי .