הצעת פתרון בחינת הבגרות בתנך 9

Reviews
Shared by: hDocs
Stats
views:
259
rating:
not rated
reviews:
0
posted:
10/22/2008
language:
UNKNOWN
pages:
0
‫הצעת פתרון בחינת הבגרות‬ ‫בתנ"ך‬ ‫מוגשת על-ידי רשת אנקורי.‬ ‫הפתרון נכתב על-ידי‬ ‫ורד שמלצר ומרים פולאקביץ‬ ‫מחברות הספר וחוברת המיקוד‬ ‫"בגרות בתנ"ך"‬ ‫ניתן למצוא את הפתרון גם ב-‬ ‫‪www.ankori.com‬‬ ‫‪www.yedtichon.co.il‬‬ ‫בהוצאת אנקורי‬ ‫בגרות‬ ‫ופסיכומטרי‬ ‫58.58.58.008.1‬ ‫פרק ראשון‬ ‫קטע שלא נלמד – שמואל א', כ"ח, 52-3.‬ ‫1. מות שמואל – נותק הקשר עם האל-)פס' 31( )פס' 51( אלוהים סר ממנו, בהמשך בעלת האוב מעלה‬ ‫את דמותו.‬ ‫פלשתים נקבצים חונים בגלבוע-המצב הבטחוני קשה )פס' 51(.‬ ‫הסרת האובות והידעונים-באותה תקופה נפוצה עבודת האובות והידעונים. שאול הסיר את פולחן‬ ‫האובות והידעונים, עובדה זו מסבירה מדוע האישה חששה לחייה )9(.‬ ‫2. בפסוק 41: "עטה מעיל" מסמל את מעמדו של שמואל בניגוד לשאול שנאלץ להתחפש בבגדים‬ ‫אחרים לא בגדי מלכות, על מנת שלא יכירהו.‬ ‫3. א. מעשה סמלי. במלכים א', י"א )13( קריעת הממלכה באה לידי ביטוי ע"י המעשה הסימלי‬ ‫שמבצע אחיה השילוני. קורע את השמלה ל-21 חלקים כך תקרע גם הממלכה.‬ ‫בשמואל א' 71-שמואל אומר לשאול כי יקרע ממנו את הממלכה.‬ ‫ב. ה' יתן את ישראל ביד פלישתים – עונש קיבוצי.‬ ‫שאול ובנו ימצאו את מותם בקרב – עונש אישי.‬ ‫העקרון מידה כנגד מידה.‬ ‫4. האירוניה באה לידי ביטוי בכך ששאול הוא זה שהסיר את האובות והידעונים האסורים ע"פ‬ ‫החוק המקראי ועתה בזמן מצוקה הוא זה שפונה לעזרתם )9(.‬ ‫את השבועה הוא משמיע באופן פרדוקסלי בשם ה' )01(.‬ ‫פרק שני נושא הגג "מלכים ונביאים"‬ ‫5. מלכים א' י"ח, 12-7‬ ‫א. )1( עובדיה מבקש מאליהו שיחוס על חייו ולא יאלץ אותו ללכת להביא את אחאב אל אליהו.‬ ‫עובדיה חושש שבזמן שילך להביא את אחאב אליהו יעלם ואז אחאב יהרוג אותו.‬ ‫)2( לדעת רד"ק הנימוק שמביא עובדיה לסרובו קשור להיותו מאמין בה' ולכן הוא ראוי לחמלה‬ ‫ויש לחוס על חייו.‬ ‫לדעת מצודת דוד הנימוק שמביא עובדיה לסרובו קשור לעובדת הצלתו את נביאי ה' המסתתרים‬ ‫מפני איזבל. אם יפגעו בו מי ידאג להם.‬ ‫ב. )1( החזרה על המילה "אדון" מבטאת את המצב המסובך בו נתון עובדיה הנמצא בין הפטיש‬ ‫לסדן, הוא נדרש למלא הוראות מנוגדות של שני בעלי סמכויות אחאב ואליהו, שעוינים זה את זה.‬ ‫)2( מצבו של עבדיה דומה למצב העם, כפי שמתאר אליהו בפס' 12 את התנודות של העם בין שתי‬ ‫אמונות סותרות: הבעל ואלוהי ישראל )סינקרטיזים( כך גם עובדיה נע בין שני אדונים.‬ ‫ג. )1( אחאב רואה את אליהו כאחראי לבצורת ולכן מכנה אותו "עוכר ישראל" )בוגד( בפס' 71. גם‬ ‫לפי פסוק 01 ניתן לראות שאחאב שלח לחפש את אליהו בכל מקום, כי ראה בו האחראי לבצורת.‬ ‫)2( לפי אליהו הגורם לבצורת הוא אחאב. הבצורת היא עונש מאלוהים על החטאים הדתיים של‬ ‫שושלת אחאב כפי שמתאר פס' 81: "...כי אם אתה ובית אביך בעזבכם את מצוות ה'".‬ ‫6. מלכים ב, ב, 51-1.‬ ‫א. )1( שתי האמירות של אלישע שחוזרות בפרק הן: * "חי ה' וחי נפשך אם אעזבך" – אלישע אומר‬ ‫משפט זה כתגובה לכך שאליהו רוצה ללכת ללא ליווי של אלישע. * "גם אני ידעתי החשו" –‬ ‫כתגובה לבני הנביאים שמודיעים לאלישע כי היום אליהו עתיד לעוזבו. האמירות מבטאות‬ ‫יחס של קרבה ונאמנות בין אלישע ואליהו, ואת העובדה שאלישע מודע להיותו יורשו של אליהו.‬ ‫)2( להסתלקותו של אליהו מן העולם קדם תהליך של פרדה וראיה לכך הוא אליהו רוצה להפרד‬ ‫מאלישע, אולם זה מסרב לעשות זאת. "שב נא פה" אלישע מתעקש ללוות אל אליהו הוא אינו‬ ‫מעוניין לעוזבו. פסיכולוגית מכין אליהו את אלישע לתהליך של פרדה העתידה לבוא, ע"י‬ ‫הנסיונות להפטר ממנו.‬ ‫ב. )1( בפסוק 21 נאמר שאלישע רואה את אליהו נלקח וצועק אבי אבי – פניה לאליהו. אלישע כואב‬ ‫את הסתלקותו של אליהו.‬ ‫בפסוק 1 בשמואל ב' י"א נאמר: צועק המלך בני בני חזרה כפולה על השם, דוד המלך כואב‬ ‫את מות בנו אבשלום.‬ ‫החזרה הכפולה על השם מדגישה את הכאב הרב הטמון באובדן. כאמצעי להדגשת הכאב‬ ‫והקשר הקרוב כיחסי אב ובן.‬ ‫)2( על פי מסורת ישראל נתפסת דמותו של אליהו כדמות פלאית אשר עלתה בסערה השמיימה‬ ‫ועד היום אנו מצפים לבואו בחג הפסח.‬ ‫ג. שלושת השלבים המתארים את הפיכת אלישע למחליפו של אליהו הם:‬ ‫* פסוקים 21-11 – בשלב זה מתוארים אליהו אלישע הולכים יחדיו ותוך כדי שיחה רכבי ה'‬ ‫מפרידים בין השניים ומעלים את אליהו בסערה השמימה.‬ ‫* פסוקים 41-31 – אלישע לוקח את האדרת של אליהו, מכאן שהוא יורשו של אליהו. כעת הוא‬ ‫מבין שביכולתו לבצע את הנס בכוחות עצמו והכח עבר אליו.‬ ‫* פסוק 51 – מתאר הכרה של בני הנביאים בכך שאלישע הוא המחליף, היורש של אליהו והשם‬ ‫משתחווים לו.‬ ‫7. דברים, י"ב, 41-1‬ ‫א. שתי הדרישות המרכזיות מהעם:‬ ‫* לאבד ולהשמיד את מקומות הפולחן של האלילים )פס' 3-2(‬ ‫* לרכז את הפולחן לה' במקום אחד )פס' 5(‬ ‫השוני: הפולחן האלילי מיועד לאלים רבים ומפזר במקומות רבים לעומת הפולחן לאלוהי‬ ‫ישראל, אל אחד במקום אחד, המקום אשר יבחר ה'.‬ ‫ב. )1( תפקיד המקדש על פי מלכים א' ח' הוא מקום לתפילת העם, ותפקיד המקדש לפי דברים י"ב‬ ‫6-5 כמקום זבח ופולחן, הבאת קורבנות לאל.‬ ‫)2( ניתן ללמוד מפס' 01-9 שהמצב שמאפשר לקיים את חוק רכוז הפולחן הוא לאחר כיבוש‬ ‫הארץ ההתנחלות בה והמעבר לישיבת קבע.‬ ‫ג. )1( שתי מטרות הפולחן בדברים לפי וינפלד:‬ ‫* ביטוי תודה לאל-פס' 7-6 ; * תמיכה בשכבות החלשות-פס' 21‬ ‫)2( חוק ריכוז הפולחן יצר בעיית אבטלה ללווים. רבים מבין הלווים נותרו מובטלים וחסרי‬ ‫פרנסה ונזקקו לעזרה כלכלית לאחר שבוטלו כל הבמות והמקדשים שהיו פזורים ברחבי הארץ‬ ‫ונועדו לעבודת ה'.‬ ‫8. ירמיה, ל"א, 91-41‬ ‫א. )1( בפסוקים אלה מדבר ירמיהו על ממלכת ישראל "שמוע שמעתי אפריים מתנודד".‬ ‫)2( ירמיהו הוא משבט בנימין בממלכת יהודה ומנבא בתקופה שאחרי גלות ישראל. הקושי כיצד‬ ‫הוא מנבא לממלכה שכבר אינה קיימת?!‬ ‫ב. )1( האם הצליחה לגרום לשיבת הבנים באמצעות בכיה המר וסרובה להתנחם. האל מגלה רחמים‬ ‫לצערה ומשיב את הבנים לגבולם.‬ ‫)2( שתי הבטחות מירמיהו ל"א 92-62:‬ ‫* ישראל ויהודה יתרבו וייבנו מחדש-"וזרעתי את בית ישראל ובית יהודה..."‬ ‫* שינוי מתפיסת גמול לדורות לגמול אישי.‬ ‫ג. )1( עפ"י הרמב"ם שלושת המרכיבים של החזרה בתשובה הם:‬ ‫* על החוטא לעזוב את חטאו-ההחלטה להפסיק לחטוא. * לא יעשהו עוד-החוטא מחליט לא להמשיך‬ ‫לחטוא. * להתחרט על החטאים.‬ ‫)2( הביטוי מפסוק 81 "כי אחרי שובי נחמתי".‬ ‫שני ביטויי חרטה נוספים: ספקתי על ירך, בשתי וגם נכלמתי.‬ ‫פרק שלישי "עלילות הראשית"‬ ‫9. בראשית א', 82-62; ב', 32-81‬ ‫א. השוני בין תיאורי הבריאה השונים מצביע גם גן על תפיסות שונות בונגע למעד האשה מול האיש.‬ ‫בפרק א' מתוארת מערכת היחסים בין הגבר לאשה כמערת יחסים שוויונית "זכר ונקבה ברא‬ ‫אותם" ושניהם נוצרו בו זמנית בצלם ה'. וכן שניהם בו זמנית זוכים לברכת "פרו ורבו". לשניהם‬ ‫תפקיד שליטה "ומלאו את הארץ וכבשוהו ...על הארץ". בפרק ב' מתוארת מערכת יחסים שאינה‬ ‫שוויונית – הגר זוכה למעמד רם יותר מהאשה. הגבר נוצר ראשון ואילו האשה נלקחה מגופו ולכן‬ ‫מעמדה נתפס כנחות יותר )22-12(. הוא נוצר ראשון והיא רק תוספת להפיג בדידותו "לא טוב‬ ‫היות האדם לבדו". האדם נותן שם לאשה )32(.‬ ‫ב. על פי פירושו של ספורנו התפיסה היא שוויונית – עזר כנגדו היא יצירה שווה גם בהלך הרוח‬ ‫ותפיסות העולם )צלם( וכן גם בדמות )חיצונית( תפיסה זו תואמת את הנאמר בפרק א' בו מוצגים‬ ‫האדם והאשה כשווים.‬ ‫נושא בחירה "חורבן גלות וגאולה"‬ ‫11. חגי, א', 11-3; עזרא, ג', 9-6‬ ‫א. )1(‬ ‫מי מצווה/מאפשר‬ ‫חומרי הבנייה‬ ‫הטלת הבנייה על‬ ‫בנייה‬ ‫חגי בשם ה'‬ ‫עץ פשוט )8(‬ ‫שבי ציון‬ ‫חגי‬ ‫כורש מלך פרס‬ ‫עצי ארזים מן כלבנון‬ ‫חצבים וחרשים, בעלי‬ ‫עזרא‬ ‫והלווים מנצחים על‬ ‫מלאכה שהובאו מצור וצידון‬ ‫הבניה.‬ ‫)2( בעזרא ג' מדובר בתחילת תקופת שיבת ציון ולאחר הצהרות כורש ואז עדיין היה רצון וחלום‬ ‫לשחזר את תפארתו של בניית בית המקדש הראשון. נבואת חגי נאמרת כעשרים שנה מאוחר‬ ‫יותר לאחר שחוו את הפסקת הבניה ע"י השלטון הפרסי ואת הקשיים הכלכליים והחברתיים‬ ‫בארץ והבינו שיש להתאים את החלום למציאות.‬ ‫ב. דוגמאות: *זורעים הרבה והתוצאה מעט תוצרת. *אוכלים ולא שובעים. *לא מצליחים לקנות‬ ‫בגדים שיחממו אותם, המשכורת אינה מספיקה לצרכי המחייה.‬ ‫21. ירמיה, א', 21-11; זכריה, ד' 7-1‬ ‫א. )1( הזיתים מסמלים את יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול וזרובבל בן שאליתאל )המנהיג הדתי‬ ‫והמדיני(.‬ ‫)2( ענף הזית בספר בראשית מסמל את סיום המבול. הוכחה שצמרות העצים מבצבצות מבעד‬ ‫למים. כלומר שלום בין ה' לבין האנושות. במדינת ישראל הזית הוא סמל לשלום.‬ ‫ב. )1( תגובת ה' לירמיהו– עידוד ושביעות רצון "היטבת לראות". תגובת המלאך לזכריה – חוסר‬ ‫שביעות רצון, "הלא ידעת"? והפתעה מאי ידיעתו. היחס השונה: לירמיהו יש כישורי ניבוי והוא‬ ‫בתחילת דרכו ולכן זוכה לתגובה חיובית. לעומתו זכריה בעל יכולת נמוכה ממנו.‬ ‫)2( המסר בפסוק 6 הישועה תבוא מכח ה' ולא מכח אנושי.‬ ‫נושא בחירה "חוק וחברה במקרא"‬ ‫71. בראשית, ט', 6; במדבר ל"ה, 43-03‬ ‫א. )1( בבראשית ההורג אדם יהרג בעקרון של מידה כנגד מידה. כי האדם נברא בצלם אלוהים‬ ‫וההורג אדם פוגע בעקיפין באל. בבראשית לאדם מותר להרוג חיה לשם אכילה.‬ ‫)2( הנימוק נוסף בספר במדבר כי רצח=דם מטמא את הארץ והארץ קדושה כי האל שוכן בה,‬ ‫שוכן בתוך בני ישראל )43(.‬ ‫ב. על פי החוק המקראי אדם הרוצח בשוגג נס לעיר מקלט ושוכן במקום עד מות הכהן הגדול.‬ ‫בחוקי המזרח הקדום הדין שיש לתת שתי נפשות תמורת כל הרוג וכן למשכן את משקו של‬ ‫הפוגע. ניתן ללמוד מכך שעל פי חוקי המקרא יש ערך גבוה לחיי אדם ומתחשבים באדם שהרג‬ ‫בשוגג לכן לא מקפחים את חייו אלא נענש בכך שהורחק מהחברה לעיר מקלט.‬ ‫81. דברים, כ', 02-91; כ"א, 41-01‬ ‫א. )1( אסור לכרות עצי פרי בעת מלחמה.‬ ‫)2( "אם לא חפצת בה ושלחתה לנפשה" – אם הגבר אינו חושק באשה חייב לשחררה.‬ ‫"ומכר לא תמכרנה..." – אסור למכור את האשה.‬ ‫"לא תתעמר בה" – אסור לענות את השבויה.‬ ‫ב. בשני המקורות האלים הם המושיעים במלחמה.‬ ‫נושא בחירה "המאבק לחברה מוסרית – ערך מרכזי בנבואה"‬ ‫91. שמואל ב', י"ב, 31-1; יחזקאל, ל"ד, 01-1‬ ‫א. )1( הדימוי המשותף – צאן.‬ ‫בשמואל-העשיר מנצל את מעמדו ולוקח לעני את כבשתו היחידה. ביחזקאל הרועים מנצלים את‬ ‫מעמדם השלטוני. מעלו בתפקידם במקום להיטיב עם העם ניצלו את מעמדם לטובת עצמם.‬ ‫)2( העונש בשמואל )01( "לא תסור חרב מביתך עד עולם". נתן מנבא את מות בנו )מידה כנגד‬ ‫מידה דויד גרם למות אוריה כך בניו ימצאו את מותם( "ולקחתי את נשיך לעיניך..." )11( נשותיך‬ ‫ילקחו ממך ע"י גברים אחרים שיקימו עמן יחסי אישות בפרהסיה. ביחזקאל )01-7( הרועים אשר‬ ‫לא מילאו את תפקידם כראוי וניצלו את מנעמי השלטון לטובתם )8( עונשם יהיה שלא יוכלו עוד‬ ‫לנצל את שלטונם כי ה' יציל את הצאן מידיהם-יסיר אותם מתפקידם )01( העונש מתואר כסיבה‬ ‫ותוצאה העונש נתפש בהצלת הצאן מידי הרועים, הואיל והרועים המנהיגים לא רעו את הצאן‬ ‫)העם( התוצאה שהצאן )העם( התפזר על פני כל הארץ-לכן ה' יקח מהם את תפקידם.‬ ‫ב. נתן הצליח בתפקידו, דוד מגיב לדברי נתן "חטאתי לה'" )31( זה כל הוידויי הנדרש מהחוטא‬ ‫המכיר בחטאו.‬ ‫02. ישעיה, א', 71-01; ירמיה, ז', 51-1‬ ‫א. )1( *הבאת זבחים )11( *עלייה לרגל לבית המקדש )21( *הבאה מנחות קטורת )31( *התכנסות‬ ‫בשבתות בחגים ומועדים לשם עבודת פולחן )31-21(‬ ‫)2( הדרך הרצויה )71-61(. "רחצו" את ידכם המלוכלכות בדם, חזרו בתשובה. "הזכו" הטהרו‬ ‫עזבו את דרך הרשע. הסירו רע מעלליכם )פס' 61(. חזרו בכם ממעשיכם הרעים. "חדלו הרע"‬ ‫הפסיקו לעשות מעשים רעים. "למדו היטב" והרגילו עצמכם לעשות טוב. "דרשו משפט" שפטו‬ ‫בצדק. "אשרו חמוץ" הדריכו את הגזלן ולמדוהו לעזוב את דרכו הרעה. "שפטו יתום" עשו דין‬ ‫צדק ליתום. "ריבו אלמנה" עשו דין צדק לאלמנה.‬ ‫ב. )1( העם סבור כי בית המקדש ייכון לעד משום שהוא משכנו של האל )4(‬ ‫)2( הנביא מייצג את תפיסת האל האוניברסלי אשר אינו זקוק למקום או לבית כי כבודו-שלטונו‬ ‫פרוש על כל העולם. ירמיהו מזכיר את חורבן שילה וחורבן גלות ממלכת ישראל כדי להמחיש את‬ ‫חורבן בית המקדש והגליית העם ירמיהו מבקש לומר לעם כי קדושת המקום תלויה בהתנהגותו.‬ ‫ירמיהו רומז לעם שאם הוא לא יחזור בתשובה, גורל בית המקדש יהיה כגורל המקדש בשילה‬ ‫שחרב בשל חטאי בני עלי )שמואל א' ג' 41-11; ד' 11(.‬

Related docs
premium docs
Other docs by hDocs