הצעת פתרון בחינת הבגרות בתנך 8

‫הצעת פתרון בחינת הבגרות‬ ‫בתנ"ך‬ ‫מוגשת על-ידי רשת אנקורי.‬ ‫הפתרון נכתב על-ידי‬ ‫ורד שמלצר ומרים פולאקביץ‬ ‫מחברות הספר "בגרות בתנ"ך"‬ ‫עפ"י תכנית הלימודים החדשה‬ ‫בהוצאת אנקורי‬ ‫ניתן למצוא את הפתרון גם ב-‬ ‫‪www.ankori.com‬‬ ‫‪www.yedtichon.co.il‬‬ ‫בגרות‬ ‫ופסיכומטרי‬ ‫58.58.58.008.1‬ ‫פרק ראשון‬ ‫קטע שלא נלמד – יהושע, ט', 42-3, 72.‬ ‫1. א. טענו שבאו מארץ רחוקה "ויאמרו אליו ואל איש ישראל מארץ רחוקה באנו..." )6(‬ ‫וכן בפסוק ט'. אולם למעשה הם באו מארץ קרובה – )61( "...וישמעו כי קרובים‬ ‫הם". פס' 3 יושבי גבעון שמעו... מכאן שהיו בשכנות. פס' 22 מתאים לשני הטיעונים.‬ ‫ב. התגובה הראשונית – יהושע חשדן בפס' 6 ואינו בוטח באנשים הניצבים מולו. לאחר‬ ‫ששמע את דברי הגבעונים כורת איתם ברית – פס' 51.‬ ‫2. * בפס' 11 מופיעה ההנמקה – כרתו לנו ברית ב 5-4 אין הנמקה.‬ ‫* בפס' 11 )גרסת הגבעונים( מציינים שנשלחו ביוזמת זקני העדה ומפס' 5-4 )המספר( משתמע שזו‬ ‫יוזמתם האישית.‬ ‫* גרסת המספר מתוארים הגבעונים עם ציוד דל. ובגרסת הגבעונים מתואר מצב ההתחלתי כטוב )יצאו‬ ‫עם לחם ויין( ובמהלך הדרך נפגם הציוד.‬ ‫* גרסת המספר נאמר "בעורמה" ואילו בגרסת הגבעונים מתבררת עורמתם במלואה – רצו להוכיח שבאו‬ ‫מארץ רחוקה. בפס' 51 מתברר שבזכות עורמתם הצליחו לשכנע את יהושע לכרות איתם ברית.‬ ‫3. א. הגבעונים מנמקים את בקשתם לכרות ברית בשל פחד מכוחו המופלא של אלוהי ישראל כפי שהתגלה‬ ‫במצרים ומול מלכי האמורי ועוג מלך הבשן, ולכן נשלחו ע"י זקני העדה.‬ ‫ב. ברית חסות – הגבעונים פוחדים מכוחו של האל ומבקשים לקבל את חסותו באמצעות כניעה ליהושע.‬ ‫4. א. בפס' 91 – מודים הנשיאים שנשבעו לא להרוג את הגבעונים.‬ ‫בפס' 42 – לפי חוק החרם חלה חובה להשמיד את כל עמי כנען ובתוכם הגבעונים.‬ ‫התנגשות בין הצו האוסר להפר שבועה לבין הצו האלוהי בדבר השמדת שבעת עמי כנען.‬ ‫ב. הבעיה נפתרת כאשר יהושע גוזר עליהם שישארו בחיים אך יהיו עבדים, חוטבי עצים ושואבי מים‬ ‫לצמיתות כעונש על עורמתם.‬ ‫פרק שני נושא הגג "מלכים ונביאים"‬ ‫5. מלכים א' י"א, 52-9‬ ‫א. )1( סיבה דתית למרות שה' נגלה אליו פעמיים, שלמה הלך אחרי אלוהים אחרים.‬ ‫הנימוקים: "למען דוד אביך מיד בנך אקרענה"-זכותו של דוד מגינה על שלמה.‬ ‫* למען ירושלים – בזכות הבחירה בירושלים.‬ ‫)2( גמול קיבוצי לדורות – פס' 21‬ ‫ב. המילה "שטן" במשמעות אויב בשני הכתובים.‬ ‫נקודת דמיון נוספות-"השטנים" האויבים נשלחו ע"י ה'.‬ ‫ג. האירוע הנרמז בפס' 22-41 כבוש דוד את אדום. האירוע הנרמז בפס' 42-32 כבוש דוד חלקים מארם.‬ ‫בשני המקרים מדובר בסכסוך שהחל בימי דוד, המורדים הדד האדומי ורזון בן אלידע עזבו את ארצם‬ ‫וחיכו לשעת כושר מתאימה וחזרו למרוד בימי שלמה.‬ ‫6. מלכים א, י"ב, 51-1.‬ ‫א. פסוק 1 מתאר מעמד של המלכה המתרחשת בשכם ובפס' 6-3 מתארים את רצונו של העם לחזק את‬ ‫הקשרים עם מלך שכבר הומלך, כי הם פונים אליו בבקשה להקל במיסים – תחום הנמצא בסמכותו של‬ ‫מלך.‬ ‫ב. המילים החוזרות: עלנו, על וכבד הכביד. צרוף המילים עול כבד מביע את רוח עצתם של הילדים‬ ‫המציעים להגביר את העל על העם.‬ ‫הקושי התאולוגי: ה' כיוון את בחירתו של רחבעם לבחור בעצת הילדים מכאן שנמנעה מהאדם הבחירה‬ ‫החופשית המקובלת במקרא.‬ ‫הפתרון: נבואה והתגשמותה, התגשמות דברי הנביא אחיה השילוני.‬ ‫עזרא, א', 7-1‬ ‫)1( שתי ראיות: - "מי בכם" )פס' 3( מי שרוצה מקבל - אפשרות לבנות את בית המקדש בפס' 7 – החזרת‬ ‫כלי בית המקדש שנלקחו בידי מלך בבל.‬ ‫)2( תפיסת אלוהות מופשטת אוניברסלית – "אלוהי השמיים"‬ ‫תפיסת אלוהות מקומית – "האלוהים אשר בירושלים".‬ ‫)1( תקופה זו מכונה "שיבת ציון" )פס' 5,3(.‬ ‫החלק של העם שחווה אותה הוא ראשי האבות, הכוהנים והלווים )פס' 5(.‬ ‫)2( "וכל הנשאר מכל המקומות" "אנשי מקומו" )4( "וכל סביבותיהם" )6(.‬ ‫הכוונה לשכנים הזרים ולכל אלו מקרב הגולים שבחרו לא לעלות ותפקידם לתמוך כלכלית בעולים.‬ ‫במלכים ב' כ"ה מתואר חורבן בית ראשון והוצאת הכלים מבית המקדש. בפסוק 7 בעזרא א' מתוארת‬ ‫החזרת הכלים בידי כורש לקראת בנית המקדש השני ובעזרא ג' מתוארת שמחת העם לנוכח הנחת‬ ‫היסודות לבית המקדש השני )פס' 11(, ומכאן משתמע שהוחזרו כלי בית המקדש.‬ ‫ירמיה, כ"ב, 91-01‬ ‫המת – הוא יאשיהו‬ ‫ההולך – שלום בן יאשיהו הנוהגים לזהותו כיהואחז.‬ ‫)1( חטאי יהויקים: מעביד בלא לשלם שכר )31(, בונה ביתו בלא צדק )31(, אין משפט תקין חושב רק על‬ ‫טובתו האישית ורודף בצע על חשבון העם )71(, שופך דם נקי )71(. ירמיהו מנבא נבואת תוכחה וזעם, על‬ ‫התנהגות לא מוסרית של ההנהגה.‬ ‫)2( העונש: לא יספדו לו ויקבר קבורת חמור - מוות בזוי, מחוץ לירושלים.‬ ‫)1( יאשיהו מוזכר לצורך אנלוגיה ניגודית. גם יאשיהו חי בעושר אך לא על חשבון ניצול העם.‬ ‫)2( יאשיהו – שפט בצדק, ונהג בצדק עם עניים. ובתחום הדתי עשה רפורמה דתית הכוללת ריכוז פולחן וטהור‬ ‫מעבודת אלילים.‬ ‫ג.‬ ‫7.‬ ‫א.‬ ‫ב.‬ ‫ג.‬ ‫8.‬ ‫א.‬ ‫ב.‬ ‫ג.‬ ‫פרק שלישי "עלילות הראשית"‬ ‫9. בראשית ב', 52-12; ג', 6-1; 61‬ ‫א. - האישה בעמדת נחיתות לעומת האיש – בראשית ב' 22-12.‬ ‫ שיוויון בין האיש לאישה – בראשית ב' 52-42.‬‫ האישה יוזמת ואקטיבית – בראשית ג' 6.‬‫ האישה שוב בעמדת נחיתות לעומת האיש – בראשית ג' 61.‬‫ב. לפי הפרשן הנחש היה המסית של חוה. והיא היתה המסיתה )הנחש( של האדם. כלומר חוה=מסית. לפי‬ ‫הפשט – הסבר אטיולוגי: השם חוה כי היא היתה אם כל חי )ג' 02(.‬ ‫01. בראשית, ב', 11-8; יחזקאל, ל"א, 11-1‬ ‫א. הדמיון בין בראשית ליחזקאל:‬ ‫תאור העצים היפים – בראשית ב' 9, יחזקאל ל"א 8,4. כינוי הגן - "עדן" בראשית ב' 8, יחזקאל ל"א 9.‬ ‫מקורות המים – בראשית ב' 11-01, יחזקאל ל"א 4.‬ ‫ב. חטא הגאווה. עץ הארז – פרעה חטא בחטא הגאוה ונענש בגירוש מגן עדן.‬ ‫אדם וחווה – חטאו בחטא הגאוה כי חשבו שיוכלו להיות כמו האלוהים.‬ ‫נושא בחירה "חורבן גלות וגאולה"‬ ‫11. ישעיה, מ', 11-1; יחזקאל, ל"ז, 41-9‬ ‫א. תחושת העם – אפסיות האדם ויאושו אל מול גזרות האל וכוחו המופלא, וחוסר אמונתם בתחייה‬ ‫ובשיבה לארץ.‬ ‫ישעיהו מ' 7 – האדם מדומה לחציר=עשב שימיו קצרים לעומת נצחיות האל והבטחותיו. מתקשר‬ ‫לתחושת העם שהגאולה לא תתממש ומנגד הבטחת הנביא שה' ידאג למימוש הגאולה. ביחזקאל העם‬ ‫מדמה עצמו לעצמות יבשות כדי לבטא את ייאושם מן הגלות.‬ ‫ב. )1( יחולו שינויים בסדרי הטבע וכולם יכירו בכוחו של ה' )4(. ה' יסיר כל מכשול בדרכם לגאולה: הרים‬ ‫וגבעות יהפכו למישור ודרכם של הגולים לארץ תהיה קלה.‬ ‫)2( לפי יחזקאל בעת הגאולה: תתרחש שיבת ציון – העם ישוב מהגלות. או יתכן רמז לתחיית המתים.‬ ‫21. ירמיה, מ"ב, 6-1, 91-31; מ"ג, 3-2‬ ‫א. )1( בפרק מ"ג העם מאשים את ירמיהו שהוא נביא שקר, שדבריו אינם דבר אלוהים והוא מוסת ע"י ברוך‬ ‫בן נריה. ואילו בפרק מ"ב הם מבקשים מירמיהו שיפנה בתפילה ובשאלה לה' באיזה דרך עליהם‬ ‫לנהוג )3( ומתחייבים לעשות כל מה שיאמר.‬ ‫)2( מצרים קורצת להם מבחינת התנאים: אין מלחמה ואין רעב.‬ ‫ב. ירמיהו מנבא לעם שאם יבחרו לרדת למצרים החרב תשיג אותם, הרעב יפקוד אותם ושם הם ימצאו את‬ ‫מותם )71(. בדברי הימים ב' נאמר שגולי בבל יזכו לשוב מבבל לירושלים.‬ ‫נושא בחירה "אדם וגורלו ספרות החוכמה"‬ ‫31. קהלת, א', 9-2; ג', 3-1, 51-9‬ ‫א. המסקנה המשותפת משני הכתובים: בעולם קיימת מחזוריות של הטבע וההיסטוריה ולאדם אין כל‬ ‫תועלת במה שיעשה תחת השמש )קהלת א, 3; ג' 9,1(‬ ‫ב. שניהם מדברים על החזרה )המחזוריות( הקיימת בעולם. ידיעה זו מביאה את קוהלת לידי ייאוש ואילו‬ ‫סרן קירקגור רואה בכך את יופי העולם.‬ ‫41. משלי, י', 7-1; איוב, ח', 7-1‬ ‫א. )1( גמול אישי. משלי י' 2 "וצדקה תציל ממוות".‬ ‫איוב ח' 4: "אם בנייך חטאו לו וישלחם ביד פשעם"‬ ‫)2( איוב שמר על צדיקותו ובהתאם לכך גמל לו ה' והשיב לו את מה שהיה לו בעבר למשנה.‬ ‫ב. )1( לפי פרק ב' 11 "...את כל הרעה הזאת הבאה עליו" – ניתן להבין שאיוב נענש על לא‬ ‫עוול בכפו. ואילו בפרק ח' טוען בלדד שאם איוב היה ישר לא היה נענש – פס' 6,3.‬ ‫)2( לאור ההאשמות הקשות של איוב את אלוהים ביסורים הפוקדים אותו )ז' 61- 12(‬ ‫מגיב בלדד בחומרה וטוען כי עונש הוא גמול לחטאי האדם ולכן שינה את עמדתו ביחס‬ ‫למעשה איוב.‬ ‫נושא בחירה "חיי הפרט והכלל בראי השירה"‬ ‫51. תהלים, כ"ג; ק"ל‬ ‫א. )1( המצוקה – כ"ג 4: "גם כי אלך בגיא צלמות.." – המצאות בסכנה ובמשבר.‬ ‫ק"ל 3: "ממעמקים קראתיך ה'" – הדובר נמצא בשפל ובצרה.‬ ‫הסיבה לתחושת הבטחון – ה' איתו תמיד מלווה אותו לאורך כל הדרך כ"ג 4. לה'‬ ‫מידות של סליחה, חסד ופדות ק"ל 4, 7.‬ ‫)2( שני אמצעים אומנותיים בשני המזמורים:‬ ‫האנשה – כ"ג 5,4; ק"ל 3,2. דימוי – כ"ג 1, ק"ל 6.‬ ‫ב. מזמור אישי ק"ל 6-1. מזמור לאומי ק"ל 8-7 "ישראל". המשורר מבקש תחנונים וסליחה לא‬ ‫רק בעבורו, אלא בשם כל העם. בקשות הפרט משפיעות על כלל החברה.‬ ‫61. קהלת, י"א, 01-7; י"ב, 7-1‬ ‫א. שתי התקופות: בחרות וזקנה. ניגודים: י"א 7 – אור )בחרות( מול חושך )זקנה( – י"א 8.‬ ‫י"א 7 – שמחה )בחרות( מול ימי רעב ודכאון י"ב 1 "...ימי הרעה..." )זקנה(‬ ‫ב. התהליך: הדרדרות גופנית בזקנה: פס' 3 "יזועו שומרי הבית" – הידיים רועדות.‬ ‫דעיכה נפשית: "וסגרו דלתיים בשוק" – קולו נחלש. מוות "ותרץ גלת הזהב" – ניתק פתיל החיים.‬ ‫נושא בחירה "חוק וחברה במקרא"‬ ‫71. ויקרא, כ"ה, 14-93; דברים, ט"ו, 81-21‬ ‫א. )1( בדברים הנוהג הנזכר רציעת האוזן לעבד שרוצה להיות עבד עולם. בחוקי חמורבי‬ ‫כריתת האוזן לעבד המורד ורוצה להשתחרר מעבדותו. במקרא לעבד יש זכויות ויכול לבחור להשאר‬ ‫בבית האדון ובחוקי חמורבי העבד נחשב לרכוש האדון ואינו‬ ‫זכאי להשתחרר.‬ ‫)2( האוזן כמטונימיה לאדם. האוזן ששמעה במעמד הר סיני שלא יהיו עבדים לאדם‬ ‫אלא רק לאל ולא בצעה – תרצע.‬ ‫ב. הכתוב בויקרא מוסיף שעבד עולם משתחרר בשנת יובל כדי שיוכל לשוב למשפחתו ואחוזתו.‬ ‫81. שמות, כ', 41-7; ויקרא, י"ט, 61-11‬ ‫ויקרא י"ט‬ ‫א. שמות כ'‬ ‫לא תגנבו‬ ‫לא תגנב‬ ‫לא תשבעו בשמי לשקר‬ ‫לא תשא את שם ה' אלוהיך לשוא‬ ‫לא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו‬ ‫לא תענה ברעך עד שקר‬ ‫ב. )1( הציווי הדומה: לא להפלות דל )עני( במשפט.‬ ‫)2( רש"י לכ"ג 3: לא להפלות עני לטובה בשל עוניו.‬ ‫רש"י לויקרא י"ט 51: לא להפלות עשיר לטובה בשל עושרו. כלומר: כולם שווים בפני החוק.‬ ‫נושא בחירה "המאבק לחברה מוסרית – ערך מרכזי בנבואה"‬ ‫91. ישעיה, י"א, 9-1; ירמיה, ז', 51-1‬ ‫א. )1( העם תופס את המקדש כמקום בעל חסינות, הנהנה מהגנת האל לנצח, ולכן אינם חוששים‬ ‫שחטאיהם המוסריים יובילו לחורבן המקדש.‬ ‫)2( פס' 11: המערת פרצים היה הבית הזה..." הנביא מציג את תפיסתו המוטעית והאבסורדית‬ ‫של העם בנושא עבודת ה'-עוברים על חוקי האל ובמקביל באים לבית המקדש כדי להינצל‬ ‫מעונש. אם העם לא ישנה את התנהגותו בית המקדש יחרב והעם יצא לגלות )51,41(.‬ ‫ב. )1( בישעיהו מתוארת דמותו המוסרית של המלך האידיאלי. *המלך האידיאלי "שפט בצדק‬ ‫דלים" )ישעיהו י"א 4( בניגוד לעם שאינו שופט בצדק וביושר "אם עשו תעשו משפט בין איש‬ ‫ובין רעהו" )ז, 5(. *המלך האידאלי הולך בדרכי האל "ויראת ה'" )י"א 2( בניגוד לעם ההולך‬ ‫אחרי אלוהים אחרים )ירמיהו ז', 9(.‬ ‫)2( החברה באחרית הימים תהיה חברה המושתת על ערכי הצדק המוסר והשלום בה יחיו‬ ‫בהרמוניה ובשלווה בניגוד לחברה המושחתת בימי ירמיהו.‬ ‫02. יחזקאל, כ"ב, 61-6; עמוס, ב', 41-6‬ ‫חטאים בין אדם לחברו‬ ‫א.‬ ‫שפיכות דמים )1(‬ ‫יחזקאל‬ ‫עשקו והונו דלים )7(‬ ‫גילוי עריות )11(‬ ‫"יין ענושים ישתו בית אלוהיהם" )8(‬ ‫לקחו שוחד )6(‬ ‫עמוס‬ ‫לא החזירו משכון )8(‬ ‫השפלת החלשים )7(‬ ‫ב. )1( האירועים מחיי העם: יציאת מצרים, הנדודים במדבר, כבוש הארץ מידי האמורי הנביא‬ ‫מאשים את העם בכפיות טובה מול חסדי האל.‬ ‫)2( "ואותי שכחת" – יחזקאל כ"ב 21 – כפיות הטובה של העם כלפי האל.‬ ‫חטאים בין אדם לאלוהים‬ ‫עבודה זרה "ואל ההרים אכלו" )9(‬