הצעת פתרון בחינת הבגרות בתנ"ך מתכונת חדשה מוגשת על-ידי רשת אנקורי.
הפתרון נכתב על-ידי
ורד שמלצר ומרים פולאקביץ
מחברות הספר "בגרות בתנ"ך" עפ"י תכנית הלימודים החדשה ניתן למצוא את הפתרון גם ב- www.ankori.com www.yedtichon.co.il
בהוצאת אנקורי
בגרות ופסיכומטרי 58.58.58.008.1
פרק ראשון
קטע שלא נלמד – שמואל א, ח', 22-4.
1. הפקעת אדמות – פס' 41 בסמכות השליט לקחת מרשות העם ולהעניק לאנשיו. עצם הלקיחה מדגישה את מעמדם הנחות של האזרחים לגבי מלכם השולט על רכושם. הטלת מסים – פס' 21, 51, 71 בסמכות המלך להטיל מס על התוצרת החקלאית. גיוס אנשים לשרות המלך – פס' 11, 31 לקיחת אנשים לעבודות כפיה למען המלך, ולשרות במשק המלך. גיוס רכוש עבור הממלכה – פס' 61 לרשות המלך עומדים גם הרכוש החי של הנתינים )כגון עבדים וחמורים(. 2. א. שופטים ח' 22 : "משל בנו גם אתה גם בנך גם בן בנך..." שמואל א', ח', 5: "עתה שימה לנו מלך לשפטנו..." בשני הכתובים העם מבקש מלך. הסיבה המשותפת היא מצוקה ביטחונית. ב. גם שמואל וגם גדעון מסתייגים מבקשת העם )שופטים ח', 32; שמ"א ח', 6(. גדעון מסרב לבקשת העם )שופטים ח', 32( ושמואל נענה לבקשת העם בהוראת האל )שמ"א ח', 7(. 3. א. בשני מראי המקומות )22,9( שמואל מצווה לשמוע בקול העם ולהמליך מלך. ב. ה' מרגיע את שמואל "... כי לא אותך מאסו כי אותי מאסו ממלך עליהם" )7(. ה' מבין שבקשת העם פגעה בשמואל אישית ולכן מדגיש האל כי לא בהנהגתו של שמואל מאס העם אלא בה'. 4. דברים י"ז, 71: "ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה לו מאוד". שמ"א ח', 51: "וזרעיכם וכרמיכם יעשר...". חוק המלך בספר דברים בא להגביל את סמכויות המלך ולמנוע התעשרות על גב העם ואילו בספר שמואל מדובר על מלך רודן בעל סמכויות נרחבות היכול לשעבד את העם לצרכיו. פרק שני נושא הגג "מלכים ונביאים" 5. מלכים א' ג', 72-5 א. משפט שלמה )פס' 72-61( הוא מימוש הבטחת ה' לשלמה שיזכה בחוכמה יותר מכל אדם )פס' 51-9(. את הקשר בין ההבטחה להתגשמותה ניתן להוכיח: * המילה "אז" הפותחת את פס' 61 יוצרת קישור של זמן בין שני החלקים. * הפעלים החוזרים "בא" ו"עמוד לפני" )61,51( מצביעים על קשר לשוני בין החלקים. ב. המשותף לשלושת הכתובים הוא התגלות ה' בחלום. המיוחד במקרה של שלמה הוא התגלות כדי לאפשר לשלמה לבקש משאלה ובשני הכתובים בבראשית ה' מזהיר את אבימלך ולבן. ג. שלושה פרטים שיכלו להקשות על שלמה במשפט: * פס' 81 אין עדים. * פס' 22 שתי הנשים אחרי לידה. * פס' 71 מדובר בשתי נשים זונות – אין אב בתמונה. 6. מלכים ב', י"ח, 21-1, דברי הימים ב', ל"ב, 4-1, 03. א. מקור נחש הנחושת הוא בספר במדבר כ"א. הנחש נועד לעצור את מכת הנחשים בתקופת המדבר והוא נשמר לצורך עדות וזכרון. אך ברבות הימים הנחש קיבל משמעות שונה. ראו בו אל ולכן חזקיהו נאלץ להשמיד אותו. ב. )1( נקבת השילוח נועדה לכלוא את מי מעיין הגיחון שמחוץ לחומה ולהביאם לתוך העיר אל בריכת השילוח. חזקיהו חצב את הנקבה בעקבות מסע סנחריב. )2( הכתובת מתארת את הפגישה הדרמטית בין החוצבים "הכו החצבם אש לקרת רעו", כלי החציבה – גרזן "גרזן על ]ג[ רזן" גודל הנקבה: אורך 0021 אמה וגובה 051 אמה "במאתים ואלף אמה, ומאת אמה היה גבה...". ג. על חזקיהו נאמר "...וישמר מצוותיו אשר צוה ה' את משה" כלומר נהג בדרכו של משה ואילו על הושע בן אלה נאמר: "ויעברו את בריתו את כל אשר צוה משה עבד ה' ולא שמעו ולא עשו" )21( כלומר אנלוגיה ניגודית למשה, הושע לא הלך בדרכי ה'. 7. ירמיהו י"ב, 6-1 א. )1( טענת ירמיהו מתייחסת לצדק האלוהי: מדוע בעולם המושתת על עקרונות הצדק הרשעים מצליחים. בפס' 3 ירמיהו עוסק בסבלו האישי "ואתה ה' ידעתני תראני ובחנת לבי אתך". ירמיהו מדגיש שהוא דבק באמונתו באל ולמרות זאת מתייסר. )2( לדברי רש"י לעתים האל נותן כח לרשעים, כדי להוציא את התוכנית האלוהית לפועל, כמו במקרה של נבוכדנצר, מלך בבל. ב. )1( בתהילים א' הצדיק מדומה לעץ המכה שורש, מניב פירות ושתול על פלגי מים. הרשע מדומה למץ – הקליפה העוטפת את הגרעין ועפה ברוח. )2( ירמיהו מייחס את דימוי הצדיק מתהילים לרשע )פס' 2( במטרה להבליט את חוסר הצדק. ג. בפרק א' ה' מחזק את ירמיהו הנביא המתחיל מול מתנגדיו ואילו בפרק י"ב ה' מוכיח את ירמיהו על חוסר התמודדותו עם מתנגדיו. 8. ירמיהו ל"א 53-62 א. )1( המטפורה היא – זריעה. בעתיד ה' יזרע מחדש את העם בארצו. השימוש במטפורה זו מעיד על פוריות, פריחה ושגשוג. )2( המלים "בית יהודה" וההבטחה להתחדשות מעידים על כך שהנבואה נאמרה לאחר חורבן יהודה.
ב. )1( הביטוי מתאר אבות שאכלו פרי לא בשל )בסר( ושיני בניהם נפגעו )תקהינה(. ביטוי זה מאפיין את תפיסת הגמול לדורות. )2( ירמיהו מבטיח כי בעתיד יהיה שינוי תפישתי מגמול לדורות לגמול אישי. האדם יהיה אחראי לגורלו האישי. ג. )1( הברית החדשה שמבטיח ירמיהו תהיה חקוקה על ליבם )פס' 23( כפי שנאמר בצו בדברים ו'. )2( הנביא מצהיר שכשם שבברית החדשה תהיה נצחית וחלק בלתי נפרד מהעם, כך יהיו ישראל ויהודה נצחיים כמו חוקי הטבע המוזכרים בפס' 53-43. פרק שלישי עלילות הראשית – נושא חובה 9. בראשית א', 72-62; ט', 7-1 א. בפרק א' הביטוי בצלם אלוהים מתייחס להידמות רוחנית של האדם לאל ובפרק ט' להיות האדם יצירה אלוהית, ולכן כל ההורג אדם פוגע בעקיפין באל. ב. לפי ליונשטם במזרח הקדום הדימוי "בצלם" שמור למיוחסים כדי לרוממם לדרגת אל, ואילו לפי המקרא כל אדם נברא בצלם האלוהים, כלומר במדרגה רוחנית גבוהה. 01. בראשית ח' 21-6 א. נקודות דמיון: *בשניהם נשלחים עופות לראות אם יב שה הארץ. *בשניהם הניצולים מקריבים קורבן. *בשניהם חוזרים הביטויים: "לא מצאה מנוח" לראות כי קלו המים. *בשניהם אי חזרת העוף היא סמל לסיום המבול. ב. בשני הכתובים נקבע כי יצר לב האדם רע מנעוריו. בפרק ו' מובילה קביעה זו להחלטת השמדה ואילו בפרק ח', 12 קביעה זו היא בסיס להחלטה להימנע מהשמדה בעתיד. נושא בחירה "חורבן גלות וגאולה" 11. ירמיה, כ"ט, 01-1; יחזקאל, ל"ז, 82-12 א. שני הנביאים מבטיחים את שיבת העם לארצו )ירמיהו כ"ט 01, יחזקאל ל"ז, 12( ב. ירמיהו מנבא לאחר גלות יהויכין ב- 795 לפנה"ס ולכן הוא מבקש מהעם להערך לישיבת קבע בבבל ולא למרוד משום שהגאולה אינה קרובה. לעומתו, יחזקאל מנבא לאחר חורבן המקדש וגלות יהודה לבבל ב- 685 לפנה"ס. העם מיואש מהיותו בגלות ואינו מאמין בגאולה המחודשת ולכן יש צורך בעידוד. 21. זכריה, ד', 7-1 זכריה רואה קנים עשויים זהב, הכותרת שעל הקנים כעין צלחת ובה מיכלים עם שמן זית וצינורות המחזיקים את הפתיליות. המסר: ה' האציל מרוחו על זרובבל להיות מנהיג העם שיובילם וינהיגם בבניית בית המקדש, למרות המכשולים הצפויים. נושא בחירה "אדם וגורלו ספרות החוכמה" 31. איוב ל"ט, 8-1; מ"ב, 6-1 א. ה' פונה לאיוב בסדרה של שאלות רטוריות: האם איוב יודע את זמן המלטתן של האיילות? האם הוא מסוגל לדאוג ליעלי הסלע בעת ההמלטה? מי יצר את חמור הבר כך שלא ניתן יהיה לביית אותו? המסר יכולתו וכוחו של איוב להבין את הסביבה מוגבלת ולכן אסור לו להתערב בנושאים שנסתרים מבינתו. ב. פס' 4-1 איוב מודה בחוכמתו הבלתי מוגבלת של האל ובאפסות שכלו של האדם. איוב מבין שה' מוציא לפועל כל תכנית טובה ורעה. פס' 6-5 איוב השתכנע לבסוף כי זכה למענה אלוהים. עד כה ידע את האל ממה שלמד מקודמיו ותפס את האל כממונה על "רווחת האדם" ועתה הוא מכיר באפסותו ובמוגבלתו ולכן מפסיק להתווכח. 41. לפי איוב אדם חכם הוא אדם שירא את האל ונוהג במוסריות. לפי קוהלת האדם לא יכול להבין את מעשי האל ואת התנהלות העולם. כל מעשי האל הם כדי שיראו ממנו )פס' 41(. נושא בחירה "חיי הפרט והכלל בראי השירה" 51. שיר השירים ב', 7-1; ח', 5-1 א. בשה"ש ב' פס' 5 ניתן לראות שהנערה נעזרת במאכלים כדי להגביר את תשוקתו של הנער. אשישות – עוגת צימוקים שייחסו לה תכונה מאגית של המרצת אהבה. והתפוח הוא פרי המסמל פיתוי ואהבה )מופיע גם בשה"ש ח, 5(. ב. 1( שתי משמעויות לשבועה: * לא להפריע לזוג כל עוד הם מתנים אהבה. * לא לקטוע את האהבה המשולה לשינה מתוקה. 2( הצבאות ואיילות השדה תופסים מקום מרכזי בשירי האהבה במקרא משום יופיין. בשמן יש רמיזה לשמות האל: "צבאות" ו"אל שדי". 61. שופטים ה, 22-91 שופטים ד' פס' 51 מתאר בפרוזה את המהומה שהטיל ה' במחנה סיסרא. ופרק ה' פס' 02 מתאר בשירה בלשון ציורית את ישועת ה' בסערה, בברקים, במטר ובשטפון. ובפס' 12 מתואר הנחל שנתפס ככלי בידי ה' להוציא את תוכניתו לפועל, שטף וסחף את האויבים. נושא בחירה "חוק וחברה במקרא" 71. שמות כ"א, 41-21; 12-02 א. )1( בחוק המקראי עונשו של רוצח - מוות. בחוק החתי עונשו של רוצח – כופר כסף. )2( העונש בחוק המקראי על הריגת בן חורין במזיד ועל הריגת עבד במזיד זהה- עונש מוות )פס' 21, 02(. העונש בחוק החתי שונה בשני המקרים. במקרה של רצח עבד הפיצוי הכספי יהיה נמוך יותר מרצח בן חורין. ב. ע"פ החוק המקראי חיי כל אדם הם ערך עליון ואין להמירם בפיצוי כספי. 81. שמות כ"ב 62-42 א. כאשר מלווים לעני: 1( אסור להיות נושה. 2( לא לקחת רבית )נשך(. 3( יש להחזיר את המשכון עד שקיעת השמש. ב. המקור במלכים ב', ד הוא דוגמא לאי קיום החוקים כלפי העניים. נושא בחירה "המאבק לחברה מוסרית – ערך מרכזי בנבואה" 91. עמוס ו', 7-1; ח', 8-4 א. )1( עמוס ו': האשמה בחיי הוללות – פס' 5,3. חוסר אכפתיות מצד העשירים ביחס למצוקות העני – פס' 6. עמוס ח': האשמה ברמאות במסחר – פס' 5. האשמה בניצול העניים – פס' 6. )2( בפרק ו' העונש הוא גלות ובפרק ח' העונש חמור יותר "תרגז הארץ". עמוס רואה בחומרה רבה את מעשי המרמה ועושק הדלים. ב. דוד השתמש בכלי הנגינה כדי להודות לאל, ואילו עשירי העם מבקשים לשמח את ליבם ולהתענג בעת ההוללות גם באמצעות כלי הנגינה. 02. שמואל ב', י"ב, 31-1 א. נתן דרך המשל רוצה לעורר אצל דוד הבנה והזדהות עם העני במשל, שבעקבותיה יבין את חטאו עם בת שבע. נתן השיג את מטרתו לפי תגובת דוד למקרה )פס' 6,5( שהפעיל כושר שיפוט נכון. ב. העיקרון: מידה כנגד מידה. *כפי שדוד גרם למות אוריה בחרב כך לא תסור חרב מביתו )פס' 01,9(. *דוד שכב עם אשת איש בסתר ועונשו – נשותיו יילקחו ממנו ע"י גברים אחרים בפרהסיה )פס' 21,11(.