הצעת פתרון בחינת הבגרות בתנך 7

‫הצעת פתרון בחינת הבגרות‬ ‫בתנ"ך מתכונת חדשה‬ ‫מוגשת על-ידי רשת אנקורי.‬ ‫הפתרון נכתב על-ידי‬ ‫ורד שמלצר ומרים פולאקביץ‬ ‫מחברות הספר "בגרות בתנ"ך"‬ ‫עפ"י תכנית הלימודים החדשה‬ ‫ניתן למצוא את הפתרון גם ב-‬ ‫‪www.ankori.com‬‬ ‫‪www.yedtichon.co.il‬‬ ‫בהוצאת אנקורי‬ ‫בגרות‬ ‫ופסיכומטרי‬ ‫58.58.58.008.1‬ ‫פרק ראשון‬ ‫קטע שלא נלמד – שמואל א, ח', 22-4.‬ ‫1. הפקעת אדמות – פס' 41 בסמכות השליט לקחת מרשות העם ולהעניק לאנשיו. עצם‬ ‫הלקיחה מדגישה את מעמדם הנחות של האזרחים לגבי מלכם השולט על רכושם.‬ ‫הטלת מסים – פס' 21, 51, 71 בסמכות המלך להטיל מס על התוצרת החקלאית.‬ ‫גיוס אנשים לשרות המלך – פס' 11, 31 לקיחת אנשים לעבודות כפיה למען המלך, ולשרות‬ ‫במשק המלך.‬ ‫גיוס רכוש עבור הממלכה – פס' 61 לרשות המלך עומדים גם הרכוש החי של הנתינים )כגון‬ ‫עבדים וחמורים(.‬ ‫2. א. שופטים ח' 22 : "משל בנו גם אתה גם בנך גם בן בנך..."‬ ‫שמואל א', ח', 5: "עתה שימה לנו מלך לשפטנו..."‬ ‫בשני הכתובים העם מבקש מלך. הסיבה המשותפת היא מצוקה ביטחונית.‬ ‫ב. גם שמואל וגם גדעון מסתייגים מבקשת העם )שופטים ח', 32; שמ"א ח', 6(. גדעון‬ ‫מסרב לבקשת העם )שופטים ח', 32( ושמואל נענה לבקשת העם בהוראת האל‬ ‫)שמ"א ח', 7(.‬ ‫3. א. בשני מראי המקומות )22,9( שמואל מצווה לשמוע בקול העם ולהמליך מלך.‬ ‫ב. ה' מרגיע את שמואל "... כי לא אותך מאסו כי אותי מאסו ממלך עליהם" )7(. ה'‬ ‫מבין שבקשת העם פגעה בשמואל אישית ולכן מדגיש האל כי לא בהנהגתו של‬ ‫שמואל מאס העם אלא בה'.‬ ‫4. דברים י"ז, 71: "ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה לו מאוד".‬ ‫שמ"א ח', 51: "וזרעיכם וכרמיכם יעשר...".‬ ‫חוק המלך בספר דברים בא להגביל את סמכויות המלך ולמנוע התעשרות על גב העם ואילו‬ ‫בספר שמואל מדובר על מלך רודן בעל סמכויות נרחבות היכול לשעבד את העם לצרכיו.‬ ‫פרק שני נושא הגג "מלכים ונביאים"‬ ‫5. מלכים א' ג', 72-5‬ ‫א. משפט שלמה )פס' 72-61( הוא מימוש הבטחת ה' לשלמה שיזכה בחוכמה יותר מכל אדם‬ ‫)פס' 51-9(. את הקשר בין ההבטחה להתגשמותה ניתן להוכיח:‬ ‫* המילה "אז" הפותחת את פס' 61 יוצרת קישור של זמן בין שני החלקים.‬ ‫* הפעלים החוזרים "בא" ו"עמוד לפני" )61,51( מצביעים על קשר לשוני בין החלקים.‬ ‫ב. המשותף לשלושת הכתובים הוא התגלות ה' בחלום.‬ ‫המיוחד במקרה של שלמה הוא התגלות כדי לאפשר לשלמה לבקש משאלה ובשני הכתובים‬ ‫בבראשית ה' מזהיר את אבימלך ולבן.‬ ‫ג. שלושה פרטים שיכלו להקשות על שלמה במשפט:‬ ‫* פס' 81 אין עדים. * פס' 22 שתי הנשים אחרי לידה. * פס' 71 מדובר בשתי נשים‬ ‫זונות – אין אב בתמונה.‬ ‫6. מלכים ב', י"ח, 21-1, דברי הימים ב', ל"ב, 4-1, 03.‬ ‫א. מקור נחש הנחושת הוא בספר במדבר כ"א. הנחש נועד לעצור את מכת הנחשים בתקופת‬ ‫המדבר והוא נשמר לצורך עדות וזכרון. אך ברבות הימים הנחש קיבל משמעות שונה. ראו‬ ‫בו אל ולכן חזקיהו נאלץ להשמיד אותו.‬ ‫ב. )1( נקבת השילוח נועדה לכלוא את מי מעיין הגיחון שמחוץ לחומה ולהביאם לתוך‬ ‫העיר אל בריכת השילוח. חזקיהו חצב את הנקבה בעקבות מסע סנחריב.‬ ‫)2( הכתובת מתארת את הפגישה הדרמטית בין החוצבים "הכו החצבם אש לקרת‬ ‫רעו", כלי החציבה – גרזן "גרזן על ]ג[ רזן" גודל הנקבה: אורך 0021 אמה וגובה‬ ‫051 אמה "במאתים ואלף אמה, ומאת אמה היה גבה...".‬ ‫ג. על חזקיהו נאמר "...וישמר מצוותיו אשר צוה ה' את משה" כלומר נהג בדרכו של משה ואילו‬ ‫על הושע בן אלה נאמר: "ויעברו את בריתו את כל אשר צוה משה עבד ה' ולא שמעו ולא‬ ‫עשו" )21( כלומר אנלוגיה ניגודית למשה, הושע לא הלך בדרכי ה'.‬ ‫7. ירמיהו י"ב, 6-1‬ ‫א. )1( טענת ירמיהו מתייחסת לצדק האלוהי: מדוע בעולם המושתת על עקרונות הצדק‬ ‫הרשעים מצליחים. בפס' 3 ירמיהו עוסק בסבלו האישי "ואתה ה' ידעתני תראני‬ ‫ובחנת לבי אתך". ירמיהו מדגיש שהוא דבק באמונתו באל ולמרות זאת מתייסר.‬ ‫)2( לדברי רש"י לעתים האל נותן כח לרשעים, כדי להוציא את התוכנית האלוהית‬ ‫לפועל, כמו במקרה של נבוכדנצר, מלך בבל.‬ ‫ב. )1( בתהילים א' הצדיק מדומה לעץ המכה שורש, מניב פירות ושתול על פלגי מים.‬ ‫הרשע מדומה למץ – הקליפה העוטפת את הגרעין ועפה ברוח.‬ ‫)2( ירמיהו מייחס את דימוי הצדיק מתהילים לרשע )פס' 2( במטרה להבליט את חוסר‬ ‫הצדק.‬ ‫ג. בפרק א' ה' מחזק את ירמיהו הנביא המתחיל מול מתנגדיו ואילו בפרק י"ב ה' מוכיח את‬ ‫ירמיהו על חוסר התמודדותו עם מתנגדיו.‬ ‫8. ירמיהו ל"א 53-62‬ ‫א. )1( המטפורה היא – זריעה. בעתיד ה' יזרע מחדש את העם בארצו. השימוש במטפורה‬ ‫זו מעיד על פוריות, פריחה ושגשוג.‬ ‫)2( המלים "בית יהודה" וההבטחה להתחדשות מעידים על כך שהנבואה נאמרה לאחר‬ ‫חורבן יהודה.‬ ‫ב. )1( הביטוי מתאר אבות שאכלו פרי לא בשל )בסר( ושיני בניהם נפגעו )תקהינה(. ביטוי‬ ‫זה מאפיין את תפיסת הגמול לדורות.‬ ‫)2( ירמיהו מבטיח כי בעתיד יהיה שינוי תפישתי מגמול לדורות לגמול אישי. האדם יהיה‬ ‫אחראי לגורלו האישי.‬ ‫ג. )1( הברית החדשה שמבטיח ירמיהו תהיה חקוקה על ליבם )פס' 23( כפי שנאמר בצו‬ ‫בדברים ו'.‬ ‫)2( הנביא מצהיר שכשם שבברית החדשה תהיה נצחית וחלק בלתי נפרד מהעם, כך יהיו‬ ‫ישראל ויהודה נצחיים כמו חוקי הטבע המוזכרים בפס' 53-43.‬ ‫פרק שלישי עלילות הראשית – נושא חובה‬ ‫9. בראשית א', 72-62; ט', 7-1‬ ‫א. בפרק א' הביטוי בצלם אלוהים מתייחס להידמות רוחנית של האדם לאל ובפרק ט' להיות‬ ‫האדם יצירה אלוהית, ולכן כל ההורג אדם פוגע בעקיפין באל.‬ ‫ב. לפי ליונשטם במזרח הקדום הדימוי "בצלם" שמור למיוחסים כדי לרוממם לדרגת אל, ואילו‬ ‫לפי המקרא כל אדם נברא בצלם האלוהים, כלומר במדרגה רוחנית גבוהה.‬ ‫01. בראשית ח' 21-6‬ ‫א. נקודות דמיון: *בשניהם נשלחים עופות לראות אם יב שה הארץ. *בשניהם הניצולים‬ ‫מקריבים קורבן. *בשניהם חוזרים הביטויים: "לא מצאה מנוח" לראות כי קלו המים.‬ ‫*בשניהם אי חזרת העוף היא סמל לסיום המבול.‬ ‫ב. בשני הכתובים נקבע כי יצר לב האדם רע מנעוריו. בפרק ו' מובילה קביעה זו להחלטת‬ ‫השמדה ואילו בפרק ח', 12 קביעה זו היא בסיס להחלטה להימנע מהשמדה בעתיד.‬ ‫נושא בחירה "חורבן גלות וגאולה"‬ ‫11. ירמיה, כ"ט, 01-1; יחזקאל, ל"ז, 82-12‬ ‫א. שני הנביאים מבטיחים את שיבת העם לארצו )ירמיהו כ"ט 01, יחזקאל ל"ז, 12(‬ ‫ב. ירמיהו מנבא לאחר גלות יהויכין ב- 795 לפנה"ס ולכן הוא מבקש מהעם להערך לישיבת‬ ‫קבע בבבל ולא למרוד משום שהגאולה אינה קרובה. לעומתו, יחזקאל מנבא לאחר חורבן‬ ‫המקדש וגלות יהודה לבבל ב- 685 לפנה"ס. העם מיואש מהיותו בגלות ואינו מאמין בגאולה‬ ‫המחודשת ולכן יש צורך בעידוד.‬ ‫21. זכריה, ד', 7-1‬ ‫זכריה רואה קנים עשויים זהב, הכותרת שעל הקנים כעין צלחת ובה מיכלים עם שמן זית‬ ‫וצינורות המחזיקים את הפתיליות. המסר: ה' האציל מרוחו על זרובבל להיות מנהיג העם‬ ‫שיובילם וינהיגם בבניית בית המקדש, למרות המכשולים הצפויים.‬ ‫נושא בחירה "אדם וגורלו ספרות החוכמה"‬ ‫31. איוב ל"ט, 8-1; מ"ב, 6-1‬ ‫א. ה' פונה לאיוב בסדרה של שאלות רטוריות: האם איוב יודע את זמן המלטתן של האיילות?‬ ‫האם הוא מסוגל לדאוג ליעלי הסלע בעת ההמלטה? מי יצר את חמור הבר כך שלא ניתן‬ ‫יהיה לביית אותו? המסר יכולתו וכוחו של איוב להבין את הסביבה מוגבלת ולכן אסור לו‬ ‫להתערב בנושאים שנסתרים מבינתו.‬ ‫ב. פס' 4-1 איוב מודה בחוכמתו הבלתי מוגבלת של האל ובאפסות שכלו של האדם. איוב מבין‬ ‫שה' מוציא לפועל כל תכנית טובה ורעה. פס' 6-5 איוב השתכנע לבסוף כי זכה למענה‬ ‫אלוהים. עד כה ידע את האל ממה שלמד מקודמיו ותפס את האל כממונה על "רווחת‬ ‫האדם" ועתה הוא מכיר באפסותו ובמוגבלתו ולכן מפסיק להתווכח.‬ ‫41. לפי איוב אדם חכם הוא אדם שירא את האל ונוהג במוסריות. לפי קוהלת האדם לא יכול‬ ‫להבין את מעשי האל ואת התנהלות העולם. כל מעשי האל הם כדי שיראו ממנו )פס' 41(.‬ ‫נושא בחירה "חיי הפרט והכלל בראי השירה"‬ ‫51. שיר השירים ב', 7-1; ח', 5-1‬ ‫א. בשה"ש ב' פס' 5 ניתן לראות שהנערה נעזרת במאכלים כדי להגביר את תשוקתו של הנער.‬ ‫אשישות – עוגת צימוקים שייחסו לה תכונה מאגית של המרצת אהבה. והתפוח הוא פרי‬ ‫המסמל פיתוי ואהבה )מופיע גם בשה"ש ח, 5(.‬ ‫ב. 1( שתי משמעויות לשבועה: * לא להפריע לזוג כל עוד הם מתנים אהבה. * לא לקטוע‬ ‫את האהבה המשולה לשינה מתוקה.‬ ‫2( הצבאות ואיילות השדה תופסים מקום מרכזי בשירי האהבה במקרא משום יופיין.‬ ‫בשמן יש רמיזה לשמות האל: "צבאות" ו"אל שדי".‬ ‫61. שופטים ה, 22-91‬ ‫שופטים ד' פס' 51 מתאר בפרוזה את המהומה שהטיל ה' במחנה סיסרא. ופרק ה'‬ ‫פס' 02 מתאר בשירה בלשון ציורית את ישועת ה' בסערה, בברקים, במטר ובשטפון. ובפס'‬ ‫12 מתואר הנחל שנתפס ככלי בידי ה' להוציא את תוכניתו לפועל, שטף וסחף את האויבים.‬ ‫נושא בחירה "חוק וחברה במקרא"‬ ‫71. שמות כ"א, 41-21; 12-02‬ ‫א. )1( בחוק המקראי עונשו של רוצח - מוות. בחוק החתי עונשו של רוצח – כופר כסף.‬ ‫)2( העונש בחוק המקראי על הריגת בן חורין במזיד ועל הריגת עבד במזיד זהה- עונש‬ ‫מוות )פס' 21, 02(. העונש בחוק החתי שונה בשני המקרים. במקרה של רצח עבד‬ ‫הפיצוי הכספי יהיה נמוך יותר מרצח בן חורין.‬ ‫ב. ע"פ החוק המקראי חיי כל אדם הם ערך עליון ואין להמירם בפיצוי כספי.‬ ‫81. שמות כ"ב 62-42‬ ‫א. כאשר מלווים לעני: 1( אסור להיות נושה. 2( לא לקחת רבית )נשך(. 3( יש להחזיר את‬ ‫המשכון עד שקיעת השמש.‬ ‫ב. המקור במלכים ב', ד הוא דוגמא לאי קיום החוקים כלפי העניים.‬ ‫נושא בחירה "המאבק לחברה מוסרית – ערך מרכזי בנבואה"‬ ‫91. עמוס ו', 7-1; ח', 8-4‬ ‫א. )1( עמוס ו': האשמה בחיי הוללות – פס' 5,3. חוסר אכפתיות מצד העשירים ביחס‬ ‫למצוקות העני – פס' 6. עמוס ח': האשמה ברמאות במסחר – פס' 5. האשמה‬ ‫בניצול העניים – פס' 6.‬ ‫)2( בפרק ו' העונש הוא גלות ובפרק ח' העונש חמור יותר "תרגז הארץ". עמוס רואה‬ ‫בחומרה רבה את מעשי המרמה ועושק הדלים.‬ ‫ב. דוד השתמש בכלי הנגינה כדי להודות לאל, ואילו עשירי העם מבקשים לשמח את ליבם‬ ‫ולהתענג בעת ההוללות גם באמצעות כלי הנגינה.‬ ‫02. שמואל ב', י"ב, 31-1‬ ‫א. נתן דרך המשל רוצה לעורר אצל דוד הבנה והזדהות עם העני במשל, שבעקבותיה יבין את‬ ‫חטאו עם בת שבע. נתן השיג את מטרתו לפי תגובת דוד למקרה )פס' 6,5( שהפעיל כושר‬ ‫שיפוט נכון.‬ ‫ב. העיקרון: מידה כנגד מידה. *כפי שדוד גרם למות אוריה בחרב כך לא תסור חרב מביתו )פס'‬ ‫01,9(. *דוד שכב עם אשת איש בסתר ועונשו – נשותיו יילקחו ממנו ע"י גברים אחרים‬ ‫בפרהסיה )פס' 21,11(.‬