הצעת פתרון בחינת הבגרות
בתנ"ך
מוגשת על-ידי רשת אנקורי. הפתרון נכתב על-ידי
מצוות מורי הרשת ניתן למצוא את הפתרון גם ב- www.ankori.com www.yedtichon.co.il
ויוי הרשטיין, סילבי אזולאי ברדה ורד שמלצר, עופר גרון
58.58.58.008.1
פרק ראשון
קטע שלא נלמד – דברים, כ"ב 1-4, 6-7.
1. א. *אם אתה רואה את השור של בן עמך או את השה שלו תועים בדרך אסור לך להתעלם, עלייך להשיב את האבידה לאחיך. *אם הבעלים של השור גר במקום מרוחק או שאינך יודע מיהו עליך לטפל בחיה עד שבעליו ידרוש אותה. *בצורה זו עלייך לנהוג ביחס לכל אבידה של בן עמך. *אם תראה את החמור או השור של בן עמך נופלים בדרך עלייך לעזור להם לקום. ב. מדובר בחברה שהתפרנסה מחקלאות. השור שימש כבהמת עבודה עקרית וכך גם השה והחמור. 2. א. "ואם לא קרוב אחיך אליך" - במקרה שאחיך גר במקום מרוחק ממך אינך חייב להגיע אליו. - במקרה שאינך מכיר את הבעלים של השור. ב. המשותף לחוק המקראי ולחוק החתי: בשניהם חלה חובת השבת אבידה. השונה בחוק החיתי מותר למוצא להשתמש בשור התועה לצורך עבודה במהלך היום ולהשיבו עד הערב. 3. קסוטו מסביר את ההבדלים בין אויבך לבין אוהבך = אחיך על דרך קל וחומר: החוק בשמות כ"ג 4 דורש להתעלות מעל רגשות השנאה כלפי הבעלים ולגלות רחמנות כלפי החיה על אחת כמה וכמה כשמדובר בשור השייך לאוהבך. חוקרים אחרים מסבירים את ההבדלים במגמתו ההומנית והשוויונית של ספר דברים המתבטאת גם בחילופי הכינויים אויבך לאוהבך. 4. דברים כ"ב 6-7 התייחסות לצורכי האדם - האדם יכול להשתמש בביצים או באפרוחים לקיומו. התייחסות לצורכי הטבע - לשלח את הצפור האם לחופשי. דברים כ' 91 התייחסות לצורכי האדם - אין לכרות עצי פרי שהאדם אוכל מפרותיהם. התייחסות לצורכי הטבע - מטרת החוק למנוע פגיעה בטבע והשחתתו.
פרק שני - הנושא המסכם הסיפור המקראי שאלה 6
א. )1( שמואל א', י"ז, 43-63פלשבק - דוד ניצח בעבר את הארי והדב שהתנכלו לעדרו. מטרה: דוד מעריך שנצחונו הושג בזכות האל, לפיכך יוכל לנצח את גוליית הפלישתי. שמואל א', כ"ח, 3 בתחילת הסיפור נאמר שבעבר שאול השמיד את האובות והידעונים )פלשבק(. המשמעות: הערכה שלילית למצבו של שאול בהווה, הדרדרות מלכותו כשהוא עצמו הולך לחפש בעלת אוב שתושיע אותו. )2( הבטה לאחור מפי המספר )פס' 81(, מפי הגיבור אברהם )פס' 31-21( . ב. )1( * הנאמנות לקונבנציה )שימוש במרכיבים החוזרים על עצמם(. * החידוש )או הסטייה מהקונבנציה(. )2( שינוי סצינת הדפוס )החידוש(. הדמות הראשית היא גיבורה ולא גיבור )היפוך מין(. אדמת הניכר היא ארץ יהודה )ולא אדמת ניכר(. הפגישה עם בועז בשדה )ולא בבאר(. בכך מודגש שרות היא הגיבורה הראשית, והמספר נותן לה יחס כאחת האמהות. ג. המילה המנחה היא "בני". הקישור לדברי יואב: יואב מתרעם על דוד המבכה את בנו ומתעלם מהנאמנים אליו שלמעשה הצילו את חייו. בכך הוא מבייש את עבדיו ומאכזב אותם )פס' 7(. ד. מדרש שם יעקב נקרא ישראל "כי שרית עם האלוהים" )התגברת על אוייבך(. שם המקום פנואל - כי יעקב ראה את ה' פנים מול פנים. הסבר תופעה בני ישראל לא אוכלים את "גיד הנשה" כי נגע בכף ירכו של יעקב )33(.
פרק שלישי
בראשית י"ב, 1-9 א. הקושי כיצד הובטחה הארץ לאברהם כשהכנעני יושב בארץ? פתרון ההבטחה מיועדת לזרעו של אברהם משום שעדיין לא שלם עוון האמורי. ורק כשתסיים מכסת חטאם יוכלו ישראל לרשת את הארץ. ב. )1( בפס' 5 מדובר בהליכה פיזית של אברהם עם משפחתו לכנען. ואילו ע"פ הפרוש של י. קיל אברהם הולך אחרי האל, כלומר הליכה מתוך אמונה בדרכי האל. )2( הפרטים המעידים על הקושי: 1( עזיבת הארץ 2( עזיבת המולדת 3( עזיבת בית האב 4( אל הארץ אשר אראך )לקראת עתיד בלתי ידוע( 5( גילו של אברהם בן 57 שנה. ג. ההבטחות המשותפות: )1( ריבוי זרעו של אברהם )2(. )2( "ונברכו בך כל משפחות האדמה" )3(. )3( ירושת הארץ )7(. 21. מלכים א, י"ט, 1-41 א. )1( מגמתו של אחאב היא: להעביר את כל האחריות אל איזבל. הוא מדווח לה על כל מה שקרה בהגזמה ובכך מנסה לגרור אותה לתגובה קיצונית, ואכן איזבל נוקטת פעולה אקטיבית קשה כלפי אליהו, היא מאיימת על חייו. )פס' 2(. )2( בפרק כ"א מצטיירות דמויותיהם של אחאב ואיזבל באופן דומה - אחאב הוא פאסיבי ואינו נוקט יוזמה כלשהיא. לעומתו איזבל היא הדומיננטית והיא זו שפועלת ומשיגה את כרם נבות. אחאב תלוי בה ובפעולתה. ב. לפי רד"ק אליהו בורח כדי להציל את נפשו, כלומר הוא ככל האדם שנס על נפשו בעת סכנת חיים. לפי זקוביץ' אליהו בורח מתפקידו ומסיר ממנו אחריות. אליהו מיואש ולא מתפקד כנביא. ג. )1( אליהו מתאושש באופן הדרגתי. בשלב הראשון המלאך נוגע בו, מאכיל אותו ובכך משיב לעצמו את כוחותיו. בשלב השני הוא מקבל מזון נוסף מהמלאך כדי שיוכל ללכת עוד אל תוך המדבר. )2( תפיסתו של אליהו לא השתנתה! אליהו נשאר נביא קיצוני שמלמד קטגוריה על עמו. למרות דברי האל )בפס' 21-11 ( לפיה יש לנהוג בדרך השקטה, הסלחנית. 31. ירמיה, ל"א, 53-62 א. )1( העתיד דומה: הממלכות יאוחדו. יחזקאל מדבר על כך מפורשות בפס' 22 וכך ניתן לפרש את פס' 62 בירמיהו אשר מתייחס לשתי הממלכות יחדיו. העתיד שונה: ירמיהו מדבר רק על שיקום הממלכות ועל בנייתן אך לא על איחודן. )2( הגמול הדומה הוא: "והרביתי אותם" )יחזקאל( והוא דומה לזריעת זרע האדם בירמיה כלומר מדובר על פריון והתרבות העם. ב. )1( הברית החדשה תהיה בלב העם ולא כתובה בספר או על לוחות. בברית החדשה העם לא יצטרך ללמוד את ה', כי הוא יהיה חלק מהותי מהם. הברית החדשה לא תופר כמו זו הישנה. )2( בבראשית מוצג מנהג הברית וטקס הברית הקדום. היה זה טקס של כריתת חיות ומעבר בין בתריהן. מכאן מקור הביטוי - "לכרות ברית". ג. )1( הרעיון הוא שכמו שחוקי הטבע והתנהגות איתני הטבע הם נצחיים, גם עם ישראל יהיה עמו הנצחי של ה' . )2( המוטיב הדומה הוא נצחיות גרמי השמים וסדר הארת הירח והשמש על הארץ. אצל ירמיהו נצחיות זו לא תתבטל לעולם - היא אינה יכולה להתבטל. לפי ישעיהו נצחיות זו תבוטל כ"אחרית הימים" ומי שיאיר על העולם יהיה ה' בעצמו. 41. חגי, ב' 1-9 א. הניגודים בפסוק 6 שמים - ארץ, ים - חורבה. ניגודים אלו נועדו להמחיש את המהפיכה שיחולל האל בקרב האימפריה הפרסית. ה' ירעיש את השמיים, הארץ והימים ומהפיכה זו תביא לכך, שאוצרות הימים יגיעו לירושלים וישפרו את תנאי בניית בית המקדש השני )פס' 9-7(. ב. )1( ירמיהו מציג ברית מותנית. התנאי העם צריך ללכת על פי המצוות המוסריות של האל וכך ייטב להם. אם לא יקיימו ה' לא יגן עליהם, אלא יעניש אותם )פס' 32(. )2( ירמיהו יוצא כנגד תפיסת העם הסבור שבית המקדש יגן עליהם, וקיומו מובטח כל עוד יקריבו קורבנות. "היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה" )פס' 4( ירמיהו דורש מהעם לקיים מצוות מוסריות. חגי מנסה לעורר את העם ולהראות להם את חשיבות בניית המקדש תוך כדי עדוד שבית המקדש השני יהיה מפואר מקודמו "ומלאתי את הבית הזה כבוד אמר' ה' צבאות" )פס' 7(. ג. )1( חמדה - אוצרות כסף זהב ואבנים יקרות. )2( פסוק 7 התהפוכות שיחולל ה' באימפריה הפרסית, יביאו את חמדת כל הגויים כלומר את אוצרות העמים לירושלים, ויגרמו לשיפור בתנאי בניית המקדש השני. 11.
פרק רביעי
בראשית ג' 61-91 התופעות: 1. האישה תלד בעצב. 2. היא תשתוקק לאדם. 3. האדם ישלוט עליה. 4. בזעת אפיו האדם ישיג את פרנסתו. 5. ההרמוניה בין האדם לאדמה נפגמה. ויקרא, י"ט, 71-81 א. עליך להוכיח את חברך על מעשהו הרע, אל תשנא אותו בלבך. פירוש נוסף אם אינך מוכיח אותו הרי שאתה שותף לחטאו. ב. "אל תנקום ואל תיטור" לחברך והקשר הוא של תוצאה כך גם תאהב את רעך ותאהב לא לשנוא אותו ולא לנטור לו, ובכך מתקיים ו"אהבת לרעך כמוך". 51.
61.
דברים, ה', 6-81 שמירת השבת: הנימוק לשמירת השבת בשמות הוא נימוק דתי "כי ששת ימים עשה ה' " ואילו בדברים הנימוק הוא חברתי "למען ינוח עבדך". לא תחמוד: בשמות מופיעה האישה ברשימת הרכוש "לא תחמוד בית רעך, לא תחמוד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו...)שמות כ' 71( ואילו בדברים חל שיפור במעמד האישה והיא מופיעה בנפרד מהרכוש )דברים ה' 91(. מלכים ב, כ"א, 01-61 ספר מלכים דוגל בשיטת גמול קיבוצי וע"פ תפיסתו הסיבה לחורבן יהודה, היא חטאי מנשה והחטא המצטבר של כלל הדורות. לעומת זאת ספר דברי הימים דוגל בשיטת הגמול האישי ולפיו הסיבה לחורבן יהודה היא חטאי צדקיה המלך האחרון ביהודה, ובני דורו. לכן התיאור במלכים אינו מובא בדברי הימים. תהלים כ"ג, 6 א. השורש ר.ד.פ בפסוק זה מדגיש את הביטחון הרב של המשורר באל, בכך שהטוב והחסד ירדפהו, כלומר ידבקו בו כל ימי חייו ולא יסורו ממנו. ב. פירוש המילה "שבתי": פירוש א' "שוב שבתי" במשמעות של לשוב - לחזור לפי פירוש זה המשורר חי הרחק מירושלים ומבטא את געגועיו לשוב לבית המקדש. פירוש ב' י.ש.ב במשמעות של ישיבה, אושר של האדם הוא הישיבה בבית ה' ודבקות באל. תהלים ע"ג, 21-82 א. עמדתו של המשורר לפני התפנית: ערעור על תורת הגמול רשע וטוב לו צדיק ורע לו. הרשעים מצליחים: "ושלוי עולם השגו חיל" הוא הצדיק "ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים". ב. מסקנות המשורר לאחר התפנית: 1( הצלחת הרשעים היא זמנית בלבד: "איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות..." אלוהים בסופו של דבר יגרום לנפילתם )91(. 2( המשורר מבין שהוא יצליח בשל קרבתו לה'. ה' ייתן לו מחסה ותחושת ביטחון והגנה. "ואני קרבת אלוהים טוב לי..." )82(. עזרא א' הזכויות הן: עזרא א' 1-3 : הזכות לשוב לירושלים ולבנות את בית המקדש בירושלים. עזרא א' 7-11: הזכות לקחת את כל אוצרות בית המקדש שנלקחו ע"י מלך בבל ולהחזירם לירושלים. עזרא ג' 6-7 : הזכות להיעזר בחוצבים ובחרשי המתכת ובאנשי צור וצידון. להשתמש בנמל יפו להביא עצי ארזים. נחמיה ו' 01-31 א. שמעיה מציע לנחמיה להכנס לבית המקדש ולסגור את דלתות בית המקדש. ב. שמעיה ביקש להכשילו משום שנחמיה אינו לוי, ואם יבוא אל היכל ה' מסתכן במותו.
71.
81.
91.
02.
12.
22.