הצעת פתרון בחינת הבגרות בתנך 6

‫הצעת פתרון בחינת הבגרות‬ ‫בתנ"ך‬ ‫מוגשת על-ידי רשת אנקורי.‬ ‫הפתרון נכתב על-ידי‬ ‫מצוות מורי הרשת‬ ‫ניתן למצוא את הפתרון גם ב-‬ ‫‪www.ankori.com‬‬ ‫‪www.yedtichon.co.il‬‬ ‫ויוי הרשטיין,‬ ‫סילבי אזולאי ברדה‬ ‫ורד שמלצר, עופר גרון‬ ‫58.58.58.008.1‬ ‫פרק ראשון‬ ‫קטע שלא נלמד – דברים, כ"ב 1-4, 6-7.‬ ‫1. א. *אם אתה רואה את השור של בן עמך או את השה שלו תועים בדרך אסור לך להתעלם, עלייך להשיב את‬ ‫האבידה לאחיך. *אם הבעלים של השור גר במקום מרוחק או שאינך יודע מיהו עליך לטפל בחיה עד שבעליו‬ ‫ידרוש אותה. *בצורה זו עלייך לנהוג ביחס לכל אבידה של בן עמך. *אם תראה את החמור או השור של בן עמך‬ ‫נופלים בדרך עלייך לעזור להם לקום.‬ ‫ב. מדובר בחברה שהתפרנסה מחקלאות. השור שימש כבהמת עבודה עקרית וכך גם השה והחמור.‬ ‫2. א. "ואם לא קרוב אחיך אליך" - במקרה שאחיך גר במקום מרוחק ממך אינך חייב להגיע אליו. - במקרה שאינך‬ ‫מכיר את הבעלים של השור.‬ ‫ב. המשותף לחוק המקראי ולחוק החתי: בשניהם חלה חובת השבת אבידה.‬ ‫השונה בחוק החיתי מותר למוצא להשתמש בשור התועה לצורך עבודה במהלך היום ולהשיבו עד הערב.‬ ‫3. קסוטו מסביר את ההבדלים בין אויבך לבין אוהבך = אחיך על דרך קל וחומר: החוק בשמות כ"ג 4 דורש‬ ‫להתעלות מעל רגשות השנאה כלפי הבעלים ולגלות רחמנות כלפי החיה על אחת כמה וכמה כשמדובר בשור‬ ‫השייך לאוהבך.‬ ‫חוקרים אחרים מסבירים את ההבדלים במגמתו ההומנית והשוויונית של ספר דברים המתבטאת גם בחילופי‬ ‫הכינויים אויבך לאוהבך.‬ ‫4. דברים כ"ב 6-7‬ ‫התייחסות לצורכי האדם - האדם יכול להשתמש בביצים או באפרוחים לקיומו.‬ ‫התייחסות לצורכי הטבע - לשלח את הצפור האם לחופשי.‬ ‫דברים כ' 91‬ ‫התייחסות לצורכי האדם - אין לכרות עצי פרי שהאדם אוכל מפרותיהם.‬ ‫התייחסות לצורכי הטבע - מטרת החוק למנוע פגיעה בטבע והשחתתו.‬ ‫פרק שני - הנושא המסכם‬ ‫הסיפור המקראי שאלה 6‬ ‫א. )1( שמואל א', י"ז, 43-63פלשבק - דוד ניצח בעבר את הארי והדב שהתנכלו לעדרו. מטרה: דוד מעריך שנצחונו‬ ‫הושג בזכות האל, לפיכך יוכל לנצח את גוליית הפלישתי.‬ ‫שמואל א', כ"ח, 3 בתחילת הסיפור נאמר שבעבר שאול השמיד את האובות והידעונים )פלשבק(. המשמעות:‬ ‫הערכה שלילית למצבו של שאול בהווה, הדרדרות מלכותו כשהוא עצמו הולך לחפש בעלת אוב שתושיע אותו.‬ ‫)2( הבטה לאחור מפי המספר )פס' 81(, מפי הגיבור אברהם )פס' 31-21( .‬ ‫ב. )1( * הנאמנות לקונבנציה )שימוש במרכיבים החוזרים על עצמם(.‬ ‫* החידוש )או הסטייה מהקונבנציה(.‬ ‫)2( שינוי סצינת הדפוס )החידוש(. הדמות הראשית היא גיבורה ולא גיבור )היפוך מין(. אדמת הניכר היא ארץ‬ ‫יהודה )ולא אדמת ניכר(. הפגישה עם בועז בשדה )ולא בבאר(. בכך מודגש שרות היא הגיבורה הראשית, והמספר‬ ‫נותן לה יחס כאחת האמהות.‬ ‫ג. המילה המנחה היא "בני". הקישור לדברי יואב: יואב מתרעם על דוד המבכה את בנו ומתעלם מהנאמנים אליו‬ ‫שלמעשה הצילו את חייו. בכך הוא מבייש את עבדיו ומאכזב אותם )פס' 7(.‬ ‫ד. מדרש שם‬ ‫יעקב נקרא ישראל "כי שרית עם האלוהים" )התגברת על אוייבך(.‬ ‫שם המקום פנואל - כי יעקב ראה את ה' פנים מול פנים.‬ ‫הסבר תופעה‬ ‫בני ישראל לא אוכלים את "גיד הנשה" כי נגע בכף ירכו של יעקב )33(.‬ ‫פרק שלישי‬ ‫בראשית י"ב, 1-9‬ ‫א. הקושי כיצד הובטחה הארץ לאברהם כשהכנעני יושב בארץ?‬ ‫פתרון ההבטחה מיועדת לזרעו של אברהם משום שעדיין לא שלם עוון האמורי. ורק כשתסיים מכסת חטאם‬ ‫יוכלו ישראל לרשת את הארץ.‬ ‫ב. )1( בפס' 5 מדובר בהליכה פיזית של אברהם עם משפחתו לכנען. ואילו ע"פ הפרוש של י. קיל אברהם הולך‬ ‫אחרי האל, כלומר הליכה מתוך אמונה בדרכי האל. )2( הפרטים המעידים על הקושי: 1( עזיבת הארץ 2(‬ ‫עזיבת המולדת 3( עזיבת בית האב 4( אל הארץ אשר אראך )לקראת עתיד בלתי ידוע( 5( גילו של אברהם בן‬ ‫57 שנה.‬ ‫ג. ההבטחות המשותפות:‬ ‫)1( ריבוי זרעו של אברהם )2(. )2( "ונברכו בך כל משפחות האדמה" )3(.‬ ‫)3( ירושת הארץ )7(.‬ ‫21. מלכים א, י"ט, 1-41‬ ‫א. )1( מגמתו של אחאב היא: להעביר את כל האחריות אל איזבל. הוא מדווח לה על כל מה שקרה בהגזמה‬ ‫ובכך מנסה לגרור אותה לתגובה קיצונית, ואכן איזבל נוקטת פעולה אקטיבית קשה כלפי אליהו, היא‬ ‫מאיימת על חייו. )פס' 2(.‬ ‫)2( בפרק כ"א מצטיירות דמויותיהם של אחאב ואיזבל באופן דומה - אחאב הוא פאסיבי ואינו נוקט יוזמה‬ ‫כלשהיא. לעומתו איזבל היא הדומיננטית והיא זו שפועלת ומשיגה את כרם נבות. אחאב תלוי בה ובפעולתה.‬ ‫ב. לפי רד"ק אליהו בורח כדי להציל את נפשו, כלומר הוא ככל האדם שנס על נפשו בעת סכנת חיים. לפי‬ ‫זקוביץ' אליהו בורח מתפקידו ומסיר ממנו אחריות. אליהו מיואש ולא מתפקד כנביא.‬ ‫ג. )1( אליהו מתאושש באופן הדרגתי. בשלב הראשון המלאך נוגע בו, מאכיל אותו ובכך משיב לעצמו את‬ ‫כוחותיו. בשלב השני הוא מקבל מזון נוסף מהמלאך כדי שיוכל ללכת עוד אל תוך המדבר.‬ ‫)2( תפיסתו של אליהו לא השתנתה! אליהו נשאר נביא קיצוני שמלמד קטגוריה על עמו. למרות דברי האל‬ ‫)בפס' 21-11 ( לפיה יש לנהוג בדרך השקטה, הסלחנית.‬ ‫31. ירמיה, ל"א, 53-62‬ ‫א. )1( העתיד דומה: הממלכות יאוחדו. יחזקאל מדבר על כך מפורשות בפס' 22 וכך ניתן לפרש את פס' 62‬ ‫בירמיהו אשר מתייחס לשתי הממלכות יחדיו.‬ ‫העתיד שונה: ירמיהו מדבר רק על שיקום הממלכות ועל בנייתן אך לא על איחודן.‬ ‫)2( הגמול הדומה הוא: "והרביתי אותם" )יחזקאל( והוא דומה לזריעת זרע האדם בירמיה כלומר מדובר על‬ ‫פריון והתרבות העם.‬ ‫ב. )1( הברית החדשה תהיה בלב העם ולא כתובה בספר או על לוחות. בברית החדשה העם לא יצטרך ללמוד את‬ ‫ה', כי הוא יהיה חלק מהותי מהם. הברית החדשה לא תופר כמו זו הישנה.‬ ‫)2( בבראשית מוצג מנהג הברית וטקס הברית הקדום. היה זה טקס של כריתת חיות ומעבר בין בתריהן.‬ ‫מכאן מקור הביטוי - "לכרות ברית".‬ ‫ג. )1( הרעיון הוא שכמו שחוקי הטבע והתנהגות איתני הטבע הם נצחיים, גם עם ישראל יהיה עמו הנצחי של‬ ‫ה' .‬ ‫)2( המוטיב הדומה הוא נצחיות גרמי השמים וסדר הארת הירח והשמש על הארץ. אצל ירמיהו נצחיות זו לא‬ ‫תתבטל לעולם - היא אינה יכולה להתבטל. לפי ישעיהו נצחיות זו תבוטל כ"אחרית הימים" ומי שיאיר על‬ ‫העולם יהיה ה' בעצמו.‬ ‫41. חגי, ב' 1-9‬ ‫א. הניגודים בפסוק 6 שמים - ארץ, ים - חורבה.‬ ‫ניגודים אלו נועדו להמחיש את המהפיכה שיחולל האל בקרב האימפריה הפרסית. ה' ירעיש את השמיים,‬ ‫הארץ והימים ומהפיכה זו תביא לכך, שאוצרות הימים יגיעו לירושלים וישפרו את תנאי בניית בית המקדש‬ ‫השני )פס' 9-7(.‬ ‫ב. )1( ירמיהו מציג ברית מותנית. התנאי העם צריך ללכת על פי המצוות המוסריות של האל וכך ייטב להם. אם‬ ‫לא יקיימו ה' לא יגן עליהם, אלא יעניש אותם )פס' 32(.‬ ‫)2( ירמיהו יוצא כנגד תפיסת העם הסבור שבית המקדש יגן עליהם, וקיומו מובטח כל עוד יקריבו קורבנות.‬ ‫"היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה" )פס' 4( ירמיהו דורש מהעם לקיים מצוות מוסריות.‬ ‫חגי מנסה לעורר את העם ולהראות להם את חשיבות בניית המקדש תוך כדי עדוד שבית המקדש השני יהיה‬ ‫מפואר מקודמו "ומלאתי את הבית הזה כבוד אמר' ה' צבאות" )פס' 7(.‬ ‫ג. )1( חמדה - אוצרות כסף זהב ואבנים יקרות.‬ ‫)2( פסוק 7 התהפוכות שיחולל ה' באימפריה הפרסית, יביאו את חמדת כל הגויים כלומר את אוצרות העמים‬ ‫לירושלים, ויגרמו לשיפור בתנאי בניית המקדש השני.‬ ‫11.‬ ‫פרק רביעי‬ ‫בראשית ג' 61-91‬ ‫התופעות: 1. האישה תלד בעצב. 2. היא תשתוקק לאדם. 3. האדם ישלוט עליה. 4. בזעת אפיו האדם ישיג את‬ ‫פרנסתו. 5. ההרמוניה בין האדם לאדמה נפגמה.‬ ‫ויקרא, י"ט, 71-81‬ ‫א. עליך להוכיח את חברך על מעשהו הרע, אל תשנא אותו בלבך. פירוש נוסף אם אינך מוכיח אותו הרי‬ ‫שאתה שותף לחטאו.‬ ‫ב. "אל תנקום ואל תיטור" לחברך והקשר הוא של תוצאה כך גם תאהב את רעך ותאהב לא לשנוא אותו ולא‬ ‫לנטור לו, ובכך מתקיים ו"אהבת לרעך כמוך".‬ ‫51.‬ ‫61.‬ ‫דברים, ה', 6-81‬ ‫שמירת השבת: הנימוק לשמירת השבת בשמות הוא נימוק דתי "כי ששת ימים עשה ה' " ואילו בדברים‬ ‫הנימוק הוא חברתי "למען ינוח עבדך".‬ ‫לא תחמוד: בשמות מופיעה האישה ברשימת הרכוש "לא תחמוד בית רעך, לא תחמוד אשת רעך ועבדו ואמתו‬ ‫ושורו...)שמות כ' 71( ואילו בדברים חל שיפור במעמד האישה והיא מופיעה בנפרד מהרכוש )דברים ה' 91(.‬ ‫מלכים ב, כ"א, 01-61‬ ‫ספר מלכים דוגל בשיטת גמול קיבוצי וע"פ תפיסתו הסיבה לחורבן יהודה, היא חטאי מנשה והחטא המצטבר‬ ‫של כלל הדורות.‬ ‫לעומת זאת ספר דברי הימים דוגל בשיטת הגמול האישי ולפיו הסיבה לחורבן יהודה היא חטאי צדקיה המלך‬ ‫האחרון ביהודה, ובני דורו. לכן התיאור במלכים אינו מובא בדברי הימים.‬ ‫תהלים כ"ג, 6‬ ‫א. השורש ר.ד.פ בפסוק זה מדגיש את הביטחון הרב של המשורר באל, בכך שהטוב והחסד ירדפהו, כלומר‬ ‫ידבקו בו כל ימי חייו ולא יסורו ממנו.‬ ‫ב. פירוש המילה "שבתי":‬ ‫פירוש א' "שוב שבתי" במשמעות של לשוב - לחזור לפי פירוש זה המשורר חי הרחק מירושלים ומבטא את‬ ‫געגועיו לשוב לבית המקדש.‬ ‫פירוש ב' י.ש.ב במשמעות של ישיבה, אושר של האדם הוא הישיבה בבית ה' ודבקות באל.‬ ‫תהלים ע"ג, 21-82‬ ‫א. עמדתו של המשורר לפני התפנית: ערעור על תורת הגמול רשע וטוב לו צדיק ורע לו. הרשעים מצליחים:‬ ‫"ושלוי עולם השגו חיל" הוא הצדיק "ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים".‬ ‫ב. מסקנות המשורר לאחר התפנית: 1( הצלחת הרשעים היא זמנית בלבד: "איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן‬ ‫בלהות..." אלוהים בסופו של דבר יגרום לנפילתם )91(. 2( המשורר מבין שהוא יצליח בשל קרבתו לה'. ה'‬ ‫ייתן לו מחסה ותחושת ביטחון והגנה. "ואני קרבת אלוהים טוב לי..." )82(.‬ ‫עזרא א'‬ ‫הזכויות הן:‬ ‫עזרא א' 1-3 : הזכות לשוב לירושלים ולבנות את בית המקדש בירושלים.‬ ‫עזרא א' 7-11: הזכות לקחת את כל אוצרות בית המקדש שנלקחו ע"י מלך בבל ולהחזירם לירושלים.‬ ‫עזרא ג' 6-7 : הזכות להיעזר בחוצבים ובחרשי המתכת ובאנשי צור וצידון.‬ ‫להשתמש בנמל יפו להביא עצי ארזים.‬ ‫נחמיה ו' 01-31‬ ‫א. שמעיה מציע לנחמיה להכנס לבית המקדש ולסגור את דלתות בית המקדש.‬ ‫ב. שמעיה ביקש להכשילו משום שנחמיה אינו לוי, ואם יבוא אל היכל ה' מסתכן במותו.‬ ‫71.‬ ‫81.‬ ‫91.‬ ‫02.‬ ‫12.‬ ‫22.‬