הצעת פתרון בחינת הבגרות
בתנ"ך
מוגשת על-ידי רשת אנקורי.
הפתרון נכתב על-ידי
ורד שמלצר ומרים פולאקביץ
מחברות הספר "בגרות בתנ"ך" עפ"י תכנית הלימודים החדשה ניתן למצוא את הפתרון גם ב- www.ankori.com www.yedtichon.co.il
בהוצאת אנקורי
בגרות ופסיכומטרי 58.58.58.008.1
פרק ראשון
קטע שלא נלמד – שמות, ג', 51-1. 1. בחלק הראשון ה' רואה את סבלות בני ישראל ונגלה )נראה למשה( על מנת לשלוח אותו למשימה הנבואית, המתוארת בחלק השני. משה נשלח להוציא את בני ישראל ממצרים. קשר של סיבה ותוצאה. 2. א. למשה כישורי מנהיגות. גילה דאגה למצוקות. בעל מידת הרחמים. ב. אליהו מקטרג על העם בעוד משה מסנגר על העם. אליהו אינו חס על העם ונוקט במידת הדין בעוד משה נוהג במידת הרחמים. 3. א. הן משה והן ירמיהו מסרבים לשליחות בטענה שאינם מתאימים. משה אומר "מי אנכי כי אלך אל פרעה..." ירמיהו אומר: "כי לא ידעתי דבר כי נער אנוכי" ב. ה' משמיע דברי עידוד לשניהם ומבטיח ללוות אותם בשליחותם. לירמיהו:"אל תירא מפניהם..." למשה "כי אהיה עמך". 4. קדמות ונצחיות האל. היה הווה ויהיה תמיד. פרק שני נושא הגג "מלכים ונביאים" 5. מלכים א' ח', 03-21 א. )1( פס' 31- "בית זבל בניתי לך" נבנה משכן פיזי לה'. )2( המילה שמי. שמו של ה' שוכן במקום. פס' 61- לבנות בית להיות שמי שם כמו כן בפסוקים 71, 81 חוזר אותו הרעיון. ב. דוד נדחה בגלל שידיו מלאות בדם. התוספת לגבי שלמה שהוא יהיה איש שלום. ג. תפילה אישית- "עבדך" "תחינתי" )פס' 82(. תפילה לאומית- "עמך ישראל" )פס' 03( במלכים א' ג' נאמר ששלמה מבקש בקשה אישית למען העם כולו. 6. מלכים ב, ב, 71-6. א. לדברי רש"י הנס שעשה אלישע גדול כפליים מהנס של אליהו כי בזכות אליהו נחצו מי הירדן עבור אליהו ואלישע ואילו בזכות אלישע נחצו המים עבורו בלבד. מכאן מסיק רש"י כי אלישע זכה ברוח נבואית כפולה. דבריו מתקשרים לבקשת אלישע מאליהו בפסוק 9: "... ויהי נא פי שניים ברוחך אליי". ב. במלכים א' י"ט 91 אליהו משליך את אדרתו אל אלישע כאות לכך שאלישע יהיה יורשו. ואילו במלכים ב' ב' 41 אלישע מרים את אדרת אליהו שנפלה בעת עלייתו של אליהו לשמים והיא הופכת לשלו. סגירת מעגל. ג. הביטוי הדומה בשני הכתובים "פן נשאו רוח ה'" )ב' 61(, "ורוח ה' ישאך אל אשר לא אדע" )י"ח 21(. ביטוי זה מעיד על אליהו הנתפש כדמות פלאית וניסית. 7. עזרא, א', 7-1 א. כורש מאפשר לבנות את בית המקדש וכן במלכים ב' כ"ה ואילו במלכים ב' כ"ה 03-72 אויל מרדוך משחרר את יהויכין מהכלא ומושיבו ליד כסאו. ב. פס' 5 כהנים לוויים. ג. ראשי העם מתארגנים לעליה לירושלים לבניית בית המקדש )פס' 5(. תמיכה כלכלית מצד הנישארים )פס' 6( החזרת אוצרות בית המקדש ע"י כורש מלך פרס )פס' 7( 8. ירמיה, י"ב, 6-1 א. )1( בירמיהו י"ב הביטוי מתייחס לצביעות הרשעים שפיהם וליבם אינם שווים )פס' 2( ואילו בירמיהו כ' 21 הביטוי מתייחס ליכולת האל לזהות את הצדיק האמיתי. )2( ירמיהו מבקש מה' נקמה באויביו )י"ב 3, כ' 21: "אראה נקמתך מאל"(. ב. לפי דברים המטר הוא גמול חיובי על התנהגות טובה של העם )דברים י"א 41-31( ולפי ירמיהו י"ב 4 הרשעים במעשיהם הרעים גורמים ליובש ובצורת. ג. בפסוק 5 שני משלים באמצעות שתי שאלות רטוריות במבנה קל וחומר: * "כי את רגלים רצתה וילאוך ואיך תתחרה את הסוסים" אם בתחרות ריצה רגלית בה אתה מתחרה מול בני אדם אתה מתעייף )הכוונה לאנשי ענתות( מה יקרה כשתתחרה מול סוסים )הכוונה לאנשי ירושלים(. * "ובארץ שלום אתה בוטח ואיך תעשה בגאון הירדן" אם בארץ שלום, מקום בטוח ללא מריבות )אנשי ענתות( שבה אתה אמור להיות בטוח בעצמך אתה חושש, איך תתמודד כשתגיע לגאון הירדן מקום סבוך ומסוכן )הכוונה לירושלים(. פרק שלישי "עלילות הראשית" 9. בראשית ו', 41-11 א. העקרון הדומה – תורת הגמול: בראשית ו' 31, בראשית י"ח פס' 32: "האף תספה צדיק עם רשע", דברים כ"ד 61: "איש בחטאו יומת" עלילות גלגמש - בעל החטא – השת עליו חטאו" ב. )1( המניע להבאת המבול על פי המקרא – מעשה החמס של העם )פס' 11(, ובעלילות גלגמש המניע שרירותי: "האלים הגדולים – נשאם לבם להביא מבול". )2( בקטע השני שורות 51-31 האלים מוצגים כלא מוסריים הפועלים בשרירות לב ואילו בקטע הראשון שורות 581-381 הצדק מניע את האלים – אדם שחוטא נענש. 01. בראשית, ו', 9-5; ט', 42-12 א. )1( הפרוש הנרמז הוא נחמה: "נחמתי כי עשיתם" )ו', 7( )2( בפרק ג' האדמה מצמיח קוץ ודרדר בגלל חטא האדם ואילו בתקופת נח האדמה נחה ואינה מאכזבת את האדם. ב. )1( לדברי רש"י אילו חי נח בדורו של אברהם לא היה מתבלט לטובה, כי לא התמקח עם אלוהים על הכוונה להשמיד את העולם, ואילו אברהם ביקש מאלוהים להציל את אנשי סדום. )2( על פי המסופר בפרק ט' פס' 12 נח משתכר ומתגולל עירום באוהל. תיאור זה מחזק את פירוש רש"י. נושא בחירה "חורבן גלות וגאולה" 11. ישעיה, ס"ב, 9-4; איכה, א', 11-1 א. הכתוב באיכה מתאר את המצב בהווה בו ירושלים חרבה. ירושלים כמו אלמנה שכל אויבייה ומגיניה מהעבר נטשו אותה ובגדו בה ולכן היא בוכה בלילות על מצבה העגום )איכה א' 2-1(. ואילו בישעיה מתואר המצב בעתיד מובטח לירושלים שלא תהיה יותר עזובה ושוממה באמצעות
דימוי מעולם הנישואין ירושלים תהיה כמו אשה בעולה כאשר הגבר הוא האל או הגולים )פס' 4( ותושבי ירושלים ישמחו כמו שמחת חתן על כלה )פס' 5(. ב. המצב הכלכלי באיכה מצב של רעב כבד, העם נאלץ לתת את היקר לו תמורת מזון )פס' 11(. בישעיה ה' נשבע שהעם יהנה מהדגן והתירוש של ארצו )פס' 9(. מעמד המקדש באיכה המקדש חרב והגויים מטמאים את המקדש )פס' 01( ובישעיה ישתו את התירוש בחצרות בית המקדש )פס' 9( כלומר מצב של שמחה ובית המקדש בנוי. 21. עזרא, ג', 4-1, 31-11; נחמיה, ח' 8-1 א. )1( כל העם נאסף בירושלים בחודש תשרי לחגוג את חג הסוכות )עזרא ג' 1, נחמיה ח' 1(. )2( בעזרא המטרה הנחת היסודות לבניית בית המקדש. ובנחמיה ח' המטרה קריאת התורה בציבור וחגיגת חג הסוכות. ב. המילה קול חוזרת 5 פעמים ומבטאת גם את קול השמחה של הצעירים ששמחו על בניית המקדש וגם את קול הבכי של ראשי האבות הזקנים שחשים אכזבה נוכח מראהו הלא מפואר של בית המקדש השני. נושא בחירה "אדם וגורלו ספרות החוכמה" 31. איוב, כ"ח, 82-02; מ"ב, 6-1 "ונעלמה מעיני כל חי" "ואיזה מקום בינה" א. )1( "והחוכמה מאין תבוא" בפסוקים אילו מדובר במקומות שאין האדם יכול להגיע אליהם ולפיכך נשאלת השאלה "מאין תבוא" החכמה. בפס' 22 יש פניה לעולם המתים לחיפוש אחר מקור החכמה. )2( אדם חכם הוא אדם שירא את האל ונוהג במוסריות. האדם אינו יכול להבין את דרכי האל והתנהגותו, את החכמה האלוהית ומה שנותר לאדן זו יראת האל שהיא פסגת החכמה האנושית. ב. איוב מודה בהכנעה בחכמתו העמוקה וביכולתו הבלתי-מוגבלת של האל, באפסות שכלו ובחולשתו כאדם. למרות שאיוב זכה לחוויה אלוהית שהביאה אותו לחזור מתלונותיו ודרישותיו, אין הוא מודה בחטאו. כניעתו נובעת מעוצמת האל לא מתוך הסכמה לדרכיו. 41. משלי, א', 7-1; י', 7-1 א. בספר מלכים א' ג' מסופר ששלמה מבהקש מהאל את היכולת לשפוט: "לשפוט את עמך", ובמשלי נאמר כי משלי שלמה נועדו בין היתר "צדק ומשפט". במלכים א' ג' 82 העם הבין והכיר בחכמת שלמה שהיא חכמה אלוהית המאפשרת לו לשפוט בצורה הוגנת. בשל חכמתו של שלמה מיוחסת לו כתיבת ספר משלי. ב. )1( במשלי האדם מקבל על פי מעשיו – גמול אישי בעוד איוב בפרק ט' טוען שאין צדק אלוהי והאדם אינו מקבל את הגמול המגיע לו. )2( בדברים ה' 21 הסיבה לקיום המצוות – צו אלוהי: "כאשר ציווך ה' אלוהיך" במשלי הסיבה היא הגמול הן בחיים והן במוות. נושא בחירה "חיי הפרט והכלל בראי השירה" 51. שופטים, ה', 13-82; שמואל ב, א', 72-71 א. מוטיב השמחה לאיד – בשירת דבורה לנוכח כשלון האויבים תקווה שכך ימצאו את מותם כל אויבי ישראל "כן יאבדו כל אויביך ה'" )שופטיםה', 13( בקינת דוד – חשש מהשמחה לאיד של האויבים "...פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלוזנה בנות הערלים" )שמואל ב',א, 02( ב. )1( דימוי מתוך הקינה – "ויאבדו כלי מלחמה" דימוי לשאול ויהונתן אשר תפקדו ככלי נשק לעם והגנו עליו, דוד מתאבל על אובדנם. )2( שאלה רטורית – "איך נפלו גיבורים" – קריאת תדהמה המבליטה את הצער הטרגי שבמאורע ואת היקפו הרב. 61. תהלים, מ"ח; קכ"א א. תהלים מ"ח תכונות האל בפס' 21-01 – חסד וצדק, חסד האל בתוך היכלו, ויד ימינו של ה' עסוקה בצדק. בתהלים קכ"א 5 – ה' משגיח ושומר. ב. )1( שני אמצעים ספרותיים בפס' 31-11: מטפורה מלאה ימינך האנשה – ישמח הר ציון תקבולת משלימה פס' 21 )2( השריד המיתולוגי הוא בפסוק 3: "ירכתי צפון". הביטוי נלקח מן המיתוסים של עובדי האלילים שהאמינו כי מושב האלים נמצא על הר גבוה בצפון. נושא בחירה "חוק וחברה במקרא" 71. דברים, ט"ז, 21-9; כ"ד, 12-71 א. )1( בדברים ט"ז מושם הדגש שיש לשתף את הגר בחברה ולשתף אותו בשמחת החג. בדברים כ"ד הדגש הוא על הסעד הכלכלי שיש לתת לגר. )2( המאפיין את ספר דברים שהוא בעל גישה סוציאלית הומאנית ולכן יש לדאוג לקבוצות החלשות בחברה ביניהן הגר. ב. בהווה הגרים נמנים על הקבוצה החלשה בחברה ואילו בעתיד מנבא יחזקאעל שהם יהיו כאזרחים. המשמעות שהם יזכו לשוויון זכויות. 81. שמות, כ"ג, 11-01; דברים, ט"ו, 6-1 א. )1( בתלמוד מוצגת העמדה כי קיים קשר בין שמיטת קרקעות לשמיטת כספים משום שבשנה בה האדם אינו מעבד את האדמה אין באפשרותו להחזיר חובות. )2( המחוקק מציין את הגמול שיקבל המלווה: "כי ה' אלהיך ברכך... והעבדת גויים רבים ...ומשלת בגויים רבים" . ב. )1( בספר נחמיה מסופר כי העם לא קיים את מצוות שמיטת חובות. הפתרון שמציע נחמיה להשיב את הקרקעות ונחמיה נותן דוגמה אישית. )2( הבעיה שכאשר קרבה שנת השבע אנשים הפסיקו להלוות כספים. בעזרת תקנת הפרוזבול ניתן היה למנוע בעיה זו. חוק שמיטת חובות מתייחס רק לחובות פרטיים ואינו מבטל חובות בהם מעורב גורם שלישי משפטי ולכן באמצעות הפרוזבול שהוא מעין גוף משפטי החוב ממשיך להתקיים גם בשנת השמיטה. נושא בחירה "המאבק לחברה מוסרית – ערך מרכזי בנבואה" 91. ישעיה, י"א, 5-1; יחזקאל, כ"ב, 13-32 א. )1( ארבע הקבוצות הן: נביאים, כוהנים, שרים ועם הארץ הנביאים מנבאים נבואות שקר תמורת בצע כסף הכוהנים מחללים את קדושת האל השרים נוהגים כזאבים שמטרתם לשפוך דם נקי למען בצע כסף עם הארץ עושים כרצונם בהעדר סדרי משפט )2( תפקיד הנביא להגן על העם ולהחזיר אותם בתשובה, למרות זאת העם לא נענה לנבואות ולא חדל ממעשיו )פס' 03(. ב. שלוש התכונות של המנהיג באחרית הימים: חוכמה, בינה גבורה דעת ויראת ה' ושפוט צודק. ביחזקאל התכונה מנוגדת: "ואת הגר עשקו בלא משפט" )יחזקאל כ"ב 12( בניגוד למלך השופט בצדק באחרית הימים. 02. ישעיה, ה', 7-1; עמוס, ב', 61-6 א. - הדאגה והחסד של ה' לעמו – ישעיהו ה' 2, עמוס ב' 01-9 כפיות הטובה של העם כלפי ה' – ישעיהו ה' 4, עמוס ב' 1 עונשו של העם – ישעיהו ה' 6-5, עמוס ב' 31ב. על מכרם בכסף צדיק – השופטים מטים את המשפט. ואביון בעבור נעליים – השופטים מוכרים את העניים תמורת סכום פעוט. ודרך ענוים יטו – מטים את הצדיקים מדרך הישר. ועל בגדים חבולים יטו – העשירים מלווים לעניים כסף ולוקחים את בגדיהם כמשכון ולא מחזירים. בכל החטאים מדובר בשכבה החברתית הגבוהה.