הצעת פתרו בחינת הבגרות
בתנ"
מוגשת על ידי רשת אנקורי. הפתרו נכתב על ידי
מצוות מורי הרשת נית למצוא את הפתרו ג ב www.ankori.com www.yedtichon.co.il
ויוי הרשטיי , סילבי אזולאי ברדה ורד שמלצר
58.58.58.008.1
פרק ראשו
קטע שלא נלמד – שמואל א, י"ג, 1 41.
1. הדברי היכולי לבסס את החלטת שאול לא לחכות לשמואל: פס' 5 – כמות הלוחמי הפלישתי וכלי הרכב הרבי )התאור על דר ההגזמה "כחל אשר על שפת הי "(. פס' 6 – בני ישראל מתחבאי . פס' 7 – התפזרות של הע "ועברי עברו את הירד " ופחד "חרדו אחריו" פס' 8 – ציפיה ארוכה לשמואל ושוב התפזרות. 2. א. בחלקו השני של פס' 1 נאמר "ושתי שני מל על ישראל" כלומר אי התאמה בי תחילת הפסוק ב שנה שאול לבי ההמש . ב. כנראה שלפנינו שגיאה שמקורה בהשמטת המס' שמציי את גילו של שאול בתחילת מלכותו, כפי שמקובל לציי בנוסחת הפתיחה למלכות מל . 3. ההוכחות ה : * "וי יונת את נציב פלישתי " – לפגוע במנהיג השליט הכובש, לפי שמואל ב' ח'. * תקיעה בשופר כמוה כקריאה למרד – כפי שמתואר בשופטי ג' 72. 4. א. שאול מבי עד ת שבעת ימי . שמואל מבי או אחרי שבעת ימי או בכל זמ שיגיע. ב. שאול מבי שעשה כנדרש כאשר המתי שבעה ימי ויצא לקרב במיוחד כשהע התחיל להתפזר )כמתואר בפס' 9(. ושמואל הבי ששאול חטא לה' משו שלא המתי להוראותיו.
פרק שני הנושא המסכ הסיפור המקראי שאלה 6
א. בראשית מ"ב, 12 ההבטה לאחור מובאת ע"י אחי יוס "ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו". האחי מזכירי את תחנוניו של יוס במטרה לחשו את מצפונ של האחי ולהראות הרהורי חרטה על העבר. זהו פלשבק שחודר מ העבר להווה ומגלה כיצד מרגיש הגיבור בהווה, וכיצד הוא מתייחס בהווה למה שקרה בעבר. שמואל א' כ"ה 41 61 ההבטה לאחור מובאת ע"י נערי נבל )הדמויות המשניות בסיפור( "והאנשי טובי לנו מאוד... חומה עלינו ג לילה ג יומ ". ה מנסי לשכנע את נבל לשל לדוד תמורת עבודתו הנאמנה. ה מתארי את דוד כאיש הגו , ההבטה לאחור באה ללמדנו על יושרו והגינותו של דוד ג בהיותו מנהיג כנופיה. ומנגד ה מבליטי עד כמה שלילית וכפוית טובה התנהגותו של נבל. ב. )1( "נערי קטני ", "ויתקלסו בו", "ויקלל בש ה' ", "ארבעי ושניי ילדי ", "ויל מש .." לטענת זקובי , ביטויי אלו מחזקי את הביקורת הסמויה כלפי המקלל, כי בסיפור הבודד: הנערי ה "קטני " וכדי להדגיש
את חוסר אחריות למעשיה , מכנה אות המספר בכינוי "ילדי ". אלישע מקלל אות וגור למות של 24 נערי . מעשה זה מתקבל בזעזוע ומציג את אלישע באור שלילי, ג תגובתו של אלישע לאחר המעשה מגבירה את הביקורת "ויל מש ". )2( עפ"י מלכי ב', ב' 91 22 : הסיפור מקבל משמעות חדשה. הנערי היו מודעי למעשיה ה גילו כפיות טובה וחוסר רגישות כלפי אלישע שהציל את אנשי יריחו )כולל הנערי ( ממוות. ה יצאו בעקבות אלישע במטרה ללעוג לו ולפגוע בו. לטענת זקובי – הנערי נענשי בעונש של מידה כנגד מידה – התעלמות מהכרת השכול והמוות מביאה עמה שכול ומוות. )1( במדבר, י"א, 62 92 : יהושע הדמות המשנית פונה למשה ומציע לכלוא את אלדד ומידד שהתנבאו במחנה, ובפעולה זו, לטענתו, פקפקו בבלעדיותו של משה כנביא. יהושע רואה בה מורדי ואילו עמדתו של משה שונה. הוא מגלה רוחב לב ואומר הלוואי שכל הע יהיו נביאי , בדברי אלה מובלטי : הצניעות הסובלנות והפתיחות של משה. התנגדותו של משה לעצת יהושוע מבליטה את אופיו הדמוקרטי של משה כמנהיג. )2( שמואל ב', י"ב 02 32 :דר דברי עבדי המל אנו למדי על פעולותיו של דוד לאחר מות בנו. עבדי המל אינ מביני את פשר התנהגותו, ושיחה זו נותנת הזדמנות לדמות הראשית )דוד( להבהיר את עמדתו המנוגדת )הבהרה עצמית(. דוד סובר שכל עוד הילד חי יש לעשות הכול בכדי להצילו, ולאחר שמת לקבל את העובדות. ד. יונה, א )1( יונה בפסוקי 5 1 במקו לבצע את השליחות הוא בורח, רעיו זה מובלט באמצעות המילה המנחה ירד. "וירד יפו", "וירד בה' "– באוניה. "ויונה ירד אל ירכתי הספינה" – ונרד . פעולות אלו מביעות את חוסר רצונו לבצע את השליחות. )2( ויראו המלחי – פחד שמא הספינה תישבר. ויראו האנשי – הבינו שה' גר לסערה זו. ויראו האנשי יראה גדולה – לאחר שהי נרגע ה הבינו את גדולתו וכחו הבלתי מוגבל של ה'. ונאמר: "ויזבחו זבח לה' וידרו נדרי ". ג.
פרק שלישי
בראשית י"ח, 1 01 א. )1( * חזרה על פעלי מהר ורו כדי להבליט את חריצותו והשתדלותו. * נגוד בי ישיבה בפתח האוהל והריצה לקראת . * פניה מנומסת "אדוני, א נא מצאתי ח בעיניי ". * השתחוות. * מציע מי לרחו את רגליה , להשע תחת הע , פת לח , ומבקש משרה לאפות לה עוגה. )2( הקושי בפס' 3 פונה פניה ליחיד. ופס' 2 מתוארי שלושה אנשי )רבי ( ובפס' 4 שוב פנייה לרבי כלומר חילופי בי יחיד לרבי . הסבר )1( *יש שתי התגלויות אחת קשורה לסיפור הקוד אלוהי מתגלה לצור ביקור חולי לאחר ברית המילה. והשניה מספרת על שלושת המלאכי והעור שילב את שתיה .)2(* יש התגלות אחת כשאברה פונה בלשו יחיד פנייתו מכוונת למלא המבוגר מבי השלושה המייצג את האל והפנייה ברבי לכל השלושה. בראשית י"ח והנה ב לשרה אשת כעת חיה והנה ב ושרה שומעת פתח האוהל ב. מלכי ב, ד' ב אי לה ואשה זק כעת חיה את ותעמוד בפתח 11.
ג. אפשרות 1 "והוא" הכוונה למלא . "ואחריו" הכוונה פתח אוהל שרה. אפשרות 2 "והוא" הכוונה לפתח האוהל של שרה. "ואחריו" הכוונה לפתח האוהל של אברה .
שמות, כ"ב, 6 41 א. )1( פס' 6 8 שומר חינ . פס' 9 21 שומר שכר. )2( שומר חינ – פטור ג במקרה גניבה וג במקרה אבידה. שומר שכר – במקרה של גניבה ואבידה ישל . הסיבה לשוני: השומר תמורת שכר אחריותו מקסימלית. לעומת שומר חינ , שאיננו מקבל תמורה על עבודתו ורק הבעלי נהנה. ב. רש"י מסביר: שטרפה שהשומר יכול למונעה לדוגמא טרפת חתול – השומר ישל . ואילו טרפה שלא נית למנוע אותה כמו ארי ודוב לא ישל . ג. "בא בשכרו" – השוכר משל דמי שימוש למשכיר כלומר: המשכיר קיבל תמורה כספית ולכ במקרה של טרפה החוק הבבלי מבהיר שהנזק הוא על הבעלי . משו שהשוכר השאיר דמי פיקדו למשכיר, והנזק בא תמורת הכס ששיל . מלכי א, י"ז 71 42 א. הכינויי : בעלת הבית – הסופר מתאר את חוליו של בנה. הכינוי מדגיש את השיפור במעמדה הכלכלי לאחר הנס של אליהו. האלמנה – אליהו מנסה לעורר את רחמו של ה' ולהדגיש את אחריותו של ה' וכ לעורר את רחמיו. אמו – להבליט את הקרבה, השמחה וההתרגשות. אשה – כדי להבליט את התחזקות האמונה בה', שהתרופפה לאחר מות בנה. ב. השוני בסדר הפעולות: במלכי "ויתמודד" – "ויקרא אל ה' " אליהו מנסה להחיות את הילד לפני שפנה בתפילה לה', לעומת זאת אלישע – מתפלל לה' ורק לאחר מכ מנסה להחיות את הילד. שוני זה יכול לרמוז על כ שאליהו אינו זוכה לתשובת ה' על תלונתו, הוא מתייסר עקב תפקידו ואינו נות את דעתו ואמונתו השלמה שה' יציל את הילד, ורק לאחר שלא הצליח פנה לה'. ג. )1( הנס בסיפור הוא התערבות אלוהי במעשה הבריאה. "ויאמר ה' תשב נא נפש הילד..." הוא נות הוראה. "וישמע ה' בקול אליהו" – ה' נענה לתפילתו של אליהו. )2( הראיה: פס' 42 – "ותאמר האשה: עתה זה ידעתי כי איש אלוהי אתה..." ירמיה, כ"ח, 51 71 א. )1( טענת ירמיהו – גלות יהויכי והשעבוד ימשכו זמ רב. בניגוד לטענת חנניה – הוא מנבא שגלות יהיוכי היא זמנית, עול בבל עומד להסתיי וכלי בית המקדש וגולי בבל יחזרו לאר בעוד שנתיי . )2( ירמיהו מציע לע להכנע לבבל, על מנת למנוע את הגלות. לעומתו חנניה – באמצעות המעשה הסמלי של שבירת המוטות – הוא מבטא עמדה מנוגדת שהיא מרד: ימנע את הגלות – וישבור את עול בבל. ב. הכתוב בפס' 8 אינו קובע א הנביאי ה נביאי אמת או שקר, כי רק לאחר שתתגש הנבואה יוודע הדבר. נבואת פורענות עשויה להשתנות א הע ישנה דרכיו ויחזור בתשובה. ג. )1( שני סוגי נביאי שקר: *נביא שמדבר בש ה' למרות שלא נשלח ע"י ה'. *נביא שמדבר בש אלוהי אחרי . )2( עפ"י החוק בדברי נביא שמדבר בש ה' ולא נשלח ע"י ה' דינו מוות. ולכ בפסוקי אלו ירמיה מנבא לחנניה מוות. "הנני משלח מעל פני האדמה" הנביא מבליט את העונש באמצעות המילה המנחה ש.ל.ח.
21.
31.
41.
פרק רביעי
בראשית כ"ז 53 63 א. "ויעקבני זה פעמיי " – )1( לקח את הבכורה. )2( לקח את ברכתו. ב. פרוש אחר: )1( יעקב תפס בעקבו של עשיו. )2( קנה ממנו את הבכורה בנזיד עדשי . 51.
בראשית, מ"ד, 42 43 א. פסק הדי של יוס : )1( להשאיר אחד מהאחי כב ערובה )שמעו ( )2( שהאחי יביאו את בנימי למצרי . יהודה מציע לשנות: )1( ששמעו ישתחרר. )2( יהודה מציע עצמו להיות עבד במקו בנימי . ב. הנימוקי : )1( יעקב ימות ללא בנימי . )2( יהודה ערב לנפשו של בנימי . דברי , י"ב, 1 5 עמדתו של בעל ס' דברי כלפי הפולח : )1( השמדת התרבות האלילית ניתו אלילי פסלי וכל העבודה הזרה )פס' 2 3( כתנאי לעבודת ה'. )2( יש לעבוד את ה' ב"מקו אשר יבחר" – ריכוז פולח )פס' 5(. מלכי ב, י"ז, 53 14 א. הצדדי בברית: ה' – ע ישראל. ב. במלכי ב "לא שמעו" הע את ה' )04(. בשמות הע הסכי באופ גור לתנאי הברית "נעשה ונשמע". חגי, א', 5 11 א. תקבולת: "זרעת הרבה והבא מעט", "אכול ואי לשבעה", "שתה ואי לשכרה וגו...". מטפורה: "והמשתכר משתכר אל צרור נקוב". ב. הע איננו בונה את בית המקדש וזו הסיבה למצב הכלכלי הקשה. בא יבנו את המקדש – מצב ישתפר. תהלי , ח' ההתבוננות גרמי השמיי מבטאת הערצה לאל, והכרת תודה על הבריאה וההשגחה האלוהית. )ה' ברא דהמיתולוגיזציה(. מובאת אזהרה, לא לעבוד את גרמי השמיי הנתפשי כאלילי . בתהילי בדברי את גרמי השמי תהלי , ע"ג, 1 9 א. הקושי הוא קנאת המשורר ברשעי שאינ מאמיני באל ומצליחי . לעומת הכותרת "טוב לישראל אלוהי ". ב. המשורר המגיע למקדש האל, מבי את מהות האמונה ומאמי שבסופו של דבר האל יכשיל את הרשעי וימגר אות . ולו לצדיק קרבת אלוהי טובה. איוב, א', 8 11; ב' 7 01 השקפת השט : נאמנותו של איוב לאל נובעת מכ שהאל מג עליו ומעניק לו כל טוב. גישה תועלתנית. השקפת איוב: איוב מאמי באל באמונה לשמה. אמונה שאיננה תלויה בדבר. יש לקבל מאת האל ג את הטוב וג את הרע.
61.
71.
81.
91.
02.
12.
22.