פרויקט יזמות עסקית לנוער

‫1. מבוא‬ ‫ערכה זו נועדה לשמש כלי לאנשי ה"שטח" המעוניינים בקידום פרויקט יזמות עסקית לנוער מנותק‬ ‫ולנוער בסיכון. תכלית הערכה להוות ארגז כלים מעשי על מנת לסייע ליחידות המטפלות, מתחילת‬ ‫תהליך הברור הראשוני ועד להקמת "עסק" לבני הנוער.‬ ‫מסמך זה מתבסס על ניסיון של השנים האחרונות בהן פעלו היחידות המטפלות, עמותת "אשלים"‬ ‫וציונות 0002, בקידום יזמות עסקית לנוער.‬ ‫אין האמור במסמך זה מחייב את היחידות המטפלות, אלא הוא בגדר המלצות המתבססות על‬ ‫הצלחות ועל למידה מכישלונות.‬ ‫בהזדמנות זו נרצה להודות לכל הגופים שתרמו מניסיונם ומזמנם להוצאת ערכה זו. חשוב לנו לציין כי‬ ‫המידע הנכתב כאן הינו תוצר של למידה משותפת של כל המיזמים הקיימים ושל אלה העתידים‬ ‫לקום.‬ ‫מומלץ ורצוי לשכפל, להעתיק, לצלם, לשדר או להקליט, להקריא או לדקלם בכל דרך או בכל אמצעי‬ ‫אלקטרוני, אופטי, מכני, אנושי או אחר, כל חלק שהוא מן החומר שבערכה זו.‬ ‫2. רקע‬ ‫כללי:‬ ‫פרויקט יזמות עסקית לנוער, "זה כן עסק", הוא רעיון חדשני הנתמך על ידי עמותת אשלים ועמותת‬ ‫ציונות 0002. מטרתו לפתח חשיבה ועשייה אלטרנטיבית לטיפול ולסיוע בנוער מנותק/בסיכון‬ ‫המבוססת על שיתופו ביזמות עסקית.‬ ‫מהותו של הפרויקט היא הקמת עסק לבני הנוער שיעבדו בו ויהיו שותפים בניהולו. שילוב בני הנוער‬ ‫בפרויקט יזמות עסקית יאפשר להם להשתלב במסגרת נורמטיבית, מאתגרת ואטרקטיבית תוך‬ ‫למידה מעשית והתנסות בלקיחת אחריות אישית וקבוצתית, בקבלת החלטות, ובהשתלבות בעולם‬ ‫העסקים ה"אמיתי". מעורבות בפרויקט תספק לבני הנוער המנותקים מסגרת שייכות משמעותית ולא‬ ‫סטיגמטית, תחזק את הדימוי העצמי שלהם, תאפשר להם לחוות הצלחה וללמוד "משהו בעל ערך".‬ ‫כמו כן, תתרום להכשרתם לעבודה, ללימודים ייעודיים וליצירת מסגרת טיפולית תומכת.‬ ‫אוכלוסיית היעד:‬ ‫נוער מנותק/בסיכון בגילאי 81-51‬ ‫מטרת על:‬ ‫הפעלת מודל ארצי להעצמת בני נוער בסיכון המאפשר לבני הנוער להקים ולנהל עסק באופן עצמאי.‬ ‫מטרות הפרויקט:‬ ‫1. מתן הזדמנות לבני נוער לרכוש השכלה ומקצוע.‬ ‫2. יצירת קשר משמעותי עם בני הנוער ובניית אמון מחודש בסביבתם.‬ ‫3. מימוש הפוטנציאל האישי, והעלאת הדימוי והביטחון העצמי.‬ ‫4. הקניית ערכים ופיתוח מיומנויות אישיות )מוסר עבודה, ניהול מו"מ, תקשורת בין-אישית, ניהול‬ ‫זמן, קבלת החלטות(.‬ ‫5. מניעת ניתוק וניכור חברתי של בני הנוער מהקהילה, ושל הקהילה - מהם.‬ ‫1‬ ‫3. תהליכי ההקמה וההפעלה‬ ‫הקמת יזמות עסקית לנוער הינו פרויקט מורכב ולעיתים ארוך. בחלק זה יפורטו השלבים המעשיים‬ ‫הנדרשים לצורך הקמת מיזם עסקי.‬ ‫מפגש ראשוני עם צוות היחידה המקצועית המטפלת – מטרת המפגש להציג את הפרויקט, ולקבל‬ ‫את הסכמת היחידה להפעיל את הפרויקט בעיר.‬ ‫בחירת רכז מוביל פרויקט מטעם היחידה המטפלת – על היחידה לבחור רכז לפרויקט אשר יוביל‬ ‫את הפרויקט עד להקמתו ויפעל בשיתוף עם כל הגורמים השותפים האחרים.‬ ‫בחירת ה"המיזם"– בחירת סוג העסק המתאים על פי התנאים המוזכרים וכתיבת תכנית עסקית. יש‬ ‫לבדוק את הכדאיות הכלכלית של הקמת העסק הנבחר תוך לקיחה בחשבון את המאפיינים הייחודיים‬ ‫לעיר ולבני הנוער.‬ ‫הבטחת הצלחה – מפגש עם נציגי העירייה ראש העיר, מנהל מחלקת חינוך, מנכ"ל העירייה ובעלי‬ ‫תפקידים בעלי השפעה ברשות המקומית, המעוניינים לממש את הפרויקט במטרה לקבל זיכיון או‬ ‫העדפה מתקנת.‬ ‫הקמת עמותה ציבורית – לאחר בחירת העסק וקבלת האישורים המתאימים מהרשות המקומית,‬ ‫מקימים עמותה ציבורית )שבעה חברים לפחות( שלא למטרות רווח, לניהול ולפיקוח על הצד העסקי‬ ‫והחינוכי-טיפולי.‬ ‫גיוס כספים – פניה לגופים מקומיים, יזמים ולקרנות בבקשה לקבל תמיכה בכסף או בשווה כסף‬ ‫)שכירות חינם, פטור מארנונה וכו'(.‬ ‫גיוס מנכ"ל– העמותה, באמצעות וועד המנהל שלה, ביחד עם היחידה המטפלת, יגייסו מנכ"ל בעל‬ ‫כישורים מתאימים לנהל את העסק העתידי.‬ ‫איתור קבוצת נערים – בחירה וגיוס קבוצת בני נוער שייקחו חלק בפרויקט )נעשה ע"י היחידה‬ ‫המטפלת(.‬ ‫הכשרה- התאמת תוכנית הכשרה לנערים בשיתוף עם מנהלת היחידה לקידום נוער ברשות‬ ‫ובשיתוף המנכ"ל.‬ ‫2‬ ‫איתור מקום פיזי- שכירת מקום מתאים לצורכי העסק ורכישת הציוד הנדרש לצורך תחילת פעילות.‬ ‫באחריות המנכ"ל, בשיתוף עם העמותה והיחידה המטפלת.‬ ‫יציאת העסק לדרך - בליווי צמוד של שני הרכזים.‬ ‫3‬ ‫4. עקרונות מנחים לבחירת סוג העסק‬ ‫בבחירת העסק טמונה הצלחת הפרויקט כולו. על מנת להבטיח במידה גבוהה של וודאות את הצלחת‬ ‫העסק מוצעים מספר עקרונות מנחים:‬ ‫1. עסק כלכלי- העסק מנוהל כעסק כלכלי לכל דבר וככזה צריך לממן את עצמו. המשמעות‬ ‫המעשית של עקרון זה היא הכנת תוכנית עסקית עוד לפני ההחלטה הסופית לגבי סוג העסק.‬ ‫2. הבטחת הצלחה מראש- על מנת שלא להסתמך רק על כוחות השוק, בשל האמור לעיל ובשל‬ ‫הרגישות החינוכית טיפולית שיש בכישלון, יש לפעול להבטיח הצלחה מראש על ידי כך‬ ‫שהשרות או/ו המוצר שמספקים או מייצרים בעסק יירכש מראש על ידי גורם כלשהו המוכן‬ ‫להתחייב לכך. לדוגמה: ראשות עיר שמוכנה להעניק לעסק העוסק בגינון 02 דונם גינון ציבורי‬ ‫במחיר זהה למחיר אותו שילמה לקבלן פרטי במסגרת העדפה מתקנת של העיר לטובת בני‬ ‫הנוער.‬ ‫3. עבודה סדירה- תחום העיסוק צריך להיות כזה שיספק לנערים עבודה סדירה ויומיומית. אחת‬ ‫מהמטרות העיקריות של הפרויקט היא הקניית מיומנויות יסוד לבני הנוער והחזרתם למעגל‬ ‫חיים נורמטיבי. חלק מחזרה להתנהגות נורמטיבית נעוצה בהרגלי חיים סדירים. סדר יום‬ ‫קבוע וידוע מראש. לכן, חשוב שתחום העיסוק הנבחר יהיה עד כמה שניתן רוטיני וללא עליות‬ ‫וירידות אלא עבודה סדירה ויומיומית.‬ ‫4. אטרקטיביות של תחום העיסוק- תחום העיסוק צריך להיות אטרקטיבי ונחשק על ידי בני‬ ‫הנוער. קיים קושי גדול להחזיר למסגרת יחסית נוקשה, את בני הנוער המהווים את אוכלוסיית‬ ‫היעד לפרויקט. התגמול הכספי מהווה, באופן טבעי וקל וחומר לאוכלוסיית היעד, תמריץ‬ ‫משמעותי ביותר אך לא מספק. מן הראוי לבחור בסוג עסק שניתן להתפתח ולהתמקצע בו גם‬ ‫בחשיבה עתידית. תחום עסק שיכול לאפשר בשלבי החיים המאוחרים יותר של הנערים, אפיק‬ ‫להתפתחות ואולי אף להקמת עסק משל עצמם.‬ ‫4‬ ‫5. הצעות למיזמים‬ ‫על פי עקרונות לבחירת עסק- הבטחת הצלחה מראש, סדירות העבודה, כדאיות כלכלית‬ ‫ועניין לבני הנוער- מצורפת רשימה של רעיונות למיזמים שעלו במקומות שונים בארץ. חלק‬ ‫מרעיונות אלו מופעלים כעסק חי ונושם וחלקם אולי יפעלו בקרוב.‬ ‫שלטי חוצות‬ ‫צורפות‬ ‫בית קפה‬ ‫קפה נייד/ עגלת קפה‬ ‫מסגרות/ נגרות‬ ‫מתנפחים / ג'מבורי‬ ‫בית מאפה‬ ‫גינון‬ ‫הסעדה, מנות חמות‬ ‫עיצוב גרפי‬ ‫מכירת כריכים‬ ‫גלידרייה‬ ‫פעילות אתגרים‬ ‫דייג‬ ‫קדרות‬ ‫בית דפוס‬ ‫משתלה‬ ‫חנות פרחים למנויים.‬ ‫משחקיה‬ ‫מכבסה‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫5‬ ‫6. מימון הפרויקט‬ ‫למרות דרישת הכדאיות הכלכלית והבטחת ההצלחה מראש כתנאי ראשוני לפתיחה של יזמות עסקית‬ ‫לנוער, הקמת עסק דורשת השקעה ראשונית גדולה. הכסף הראשוני דרוש למימון רכישת הציוד‬ ‫הראשוני )למשל: מכסחת דשא, רכב וכלי עבודה לעסק של גינון; ציוד משרדי ומסגרות ברזל לעסק‬ ‫של שילוט חוצות(, לתשלום משכורות עובדים ולהוצאות אחזקה שוטפות )טלפון, חשמל, שכר מקום,‬ ‫ארנונה, כיבוד וכו'(. הנחת המוצא היא כי למרות תנאי הסף המגבילים החלים על פתיחת יזמות‬ ‫עסקית לנוער, העסק יגיע למצב של איזון בין ההכנסות להוצאות רק לאחר שנת פעילות אחת ואולי‬ ‫אף יותר מזה. עד אז, יש למצוא מקור חיצוני שיעזור במימון ההפרשים )הפסדי העסק(.‬ ‫מהו הסכום הדרוש לפתיחת עסק לנוער? הסכום הראשוני הנחוץ לצורך פתיחה של עסק הוא אותו‬ ‫סכום אשר יספיק לממן את ההפסדים המצטברים של העסק בשנה הראשונה של הפעילות. את‬ ‫הסכום ניתן לבדוק על פי טבלת רווח והפסד וטבלת תזרים המזומנים שיש לעשות לפני תחילת‬ ‫הפעילות.‬ ‫באופן כללי ניתן לומר כי על פי הניסיון המצטבר הסכום הראשוני הנחוץ עומד על כ- 000,051 ₪‬ ‫ליוזמה. )תלוי בסוג העסק ובהשקעה הראשונית הנדרשת לצורך תחילת הפעילות(.‬ ‫קיימים מספר ערוצים לגיוס הסכום ראשוני האמור:‬ ‫1. איש עסקים/ חברה עסקית- כאפשרות ראשונה, ועדיפה, תמומן השקעת ההקמה על ידי‬ ‫איש עסקים/חברה עסקית המעוניינים לקחת חלק פעיל במיזם העסקי ולהיות שותפים גם‬ ‫כחברי עמותה וגם כשותפים במימון הפעילות העסקית )כך קרה בפרויקט "עתיד ורוד"‬ ‫ברעננה-הפרויקט הראשון- כאשר איש העסקים גיל בלוטרייך תרם את כספי ההקמה וגם‬ ‫שימש כיו"ר העמותה אותה הקים במשך שנים(. אולם, מצוקת העיתים התקציבית בה שרוי‬ ‫המשק הישראלי בשנים האחרונות הפך את גיוס אנשי עסקים/חברות עסקיות, יזמים,‬ ‫שיתרמו להקמת יזמויות עסקיות לנוער לקושי אמיתי וגיוסם מהווה צוואר בקבוק להקמת‬ ‫מיזמים עסקיים חדשים. מצב זה מחייב גם את היזמים החברתיים לשנות את דפוסי החשיבה‬ ‫והפעולה שלהם בכל הקשור לגיוס משאבים ליזמות עסקית לנוער על מנת לאפשר הקמת‬ ‫יזמויות רבות.‬ ‫2. מספר אנשי עסקים- כחלק משינוי הגישה ובהנחה שלא נמצא יזם או חברה עסקית כאמור‬ ‫בסעיף הקודם, מוצע לממן את הפעילות העסקית על ידי גיוס כספים ממספר רב של תורמים‬ ‫קטנים לטובת עמותה של מתנדבים אשר אינם בהכרח התורמים עצמם. אופציה זו מאפשרת‬ ‫לנתק בין התורם ובין ההתנדבות לעמותה, מה שמאפשר לאנשי עסקים ולקרנות לתרום‬ ‫לעמותה, מבלי לקחת חלק בניהולה ולמתנדבים רבים להיות שותפים ללא הצורך לתרום‬ ‫כספים.‬ ‫6‬ ‫3. רשות מקומית- מקור מימון נוסף בכסף או בשווה כסף היא הרשות המקומית. הרשות יכולה‬ ‫לסייע במתן מבנה ללא תשלום שכר מקום ואף לפטור את העסק בתשלום ארנונה לתקופה‬ ‫הראשונה. היא גם יכולה להעמיד סכום כסף או תקן של עובד לתקופת הפעילות הראשונה.‬ ‫4. קרן הלוואות- בנוסף וכברירת מחדל )כסף או שווה כסף(, הקימו עמותות "אשלים" ו"ציונות‬ ‫0002" קרן לתמיכה ביזמויות עסקיות לנוער ) ראה פרק על קרן ההלוואות(.‬ ‫7‬ ‫7. כח אדם‬ ‫פרויקט יזמות עסקית לנוער דורש התארגנות משותפת של מספר גורמים:‬ ‫1. יחידה אחראית לטיפול בנוער- היחידה לקידום נוער, היחידה לנוער וצעירים, היחידה לנערה‬ ‫במצוקה, פנימיות או כל גורם אחר המטפל באוכלוסיית המטרה ברשות מקומית, אחראית‬ ‫לציר החינוכי-טיפולי של הפרויקט, ולמתן מסגרת תומכת ומלווה לנערים המשולבים בפרויקט.‬ ‫תפקידיה בפרויקט:‬ ‫מינוי רכז טיפולי לפרויקט מטעם היחידה.‬ ‫איתור, זיהוי ובחירה של בני נוער המתאימים לפרויקט.‬ ‫טיפול פרטני בבני הנוער, קשר עם המשפחות ושיתופן - ייעשה על ידי הרכז הטיפולי‬ ‫בסיוע עובדים נוספים ביחידה המטפלת. מנהל היחידה המטפלת יהיה שותף בבניית‬ ‫תכנית חינוכית-טיפולית אישית לכל נער, שתענה על הצרכים הייחודיים שלו. התכנית‬ ‫תכלול הן טיפול פרטני, הן טיפול חברתי והן טיפול משפחתי.‬ ‫שילוב הנערים בתוכנית לימודים הקשורה באופן ישיר לעסק ותוכניות העשרה כלליות.‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫2. עמותה- עמותה שחבריה הם מתנדבים מן הקהילה ושאיננה מחלקת רווחים בין חבריה היא עמוד‬ ‫השדרה של הפרויקט. העמותה היא הבעלים החוקיים של העסק. קיימות שתי אפשרויות מרכזיות‬ ‫להפעלת העסק: האחת הקמת עמותה חדשה והשנייה התבססות על עמותה קיימת. תפקידי‬ ‫העמותה הם רבים וחשובים להצלחת העסק:‬ ‫הבטחת תמיכה והכרה ציבורית רחבה לפרויקט.‬ ‫העסקת רכז עסקי ופיקוח על התנהלות העסק.‬ ‫קביעת קריטריונים לתשלום שכר עבודת נערים, פיתוח העסק .‬ ‫תמיכה וייעוץ עסקי למנכ"ל.‬ ‫תמיכה בהכשרת הנערים.‬ ‫הפניית רווחי העסק לעזרה לבני נוער בקהילה.‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫3. רשות מקומית- חשוב לשמור על קשר קבוע עם נציג בכיר מהרשות המקומית. תפקידי‬ ‫הרשות המקומית בפרויקט:‬ ‫תמיכתה תתבטא בשווה-כסף )מתן זיכיון לשלטי חוצות, משרד,פטור מארנונה לדוג.(‬ ‫העדפה מתקנת שתעניק לשרות או/ו למוצר של היזמות העסקית )התחייבות לרכישת‬ ‫מנות חמות, התחייבות לשליחת דואר של העירייה באמצעות העסק לשליחויות לדוג.(‬ ‫הרשות יכולה לסייע במציאת יזם שיתחייב להיות מעורב בפרויקט ולתרום להצלחתו.‬ ‫8‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫4. רכז עסקי- יהיה בעל ניסיון בעולם העסקים. שכרו ימומן מהכנסות העסק ומכספי ההקמה‬ ‫שיגויסו לטובת הפרויקט. תפקידיו בפרויקט:‬ ‫ניהול בפועל של המסגרת העסקית.‬ ‫יצירת קשר משמעותי עם הנערים )תקשורת ב"גובה העיניים"( והובלתם להצלחה‬ ‫בעסק החדש.‬ ‫קישור בין היחידה המטפלת לבין החלק העסקי של הפרויקט. הרכז העסקי יצור‬ ‫הבנה, שיתוף פעולה ותיאום עם היחידה המטפלת ועם הרכז הטיפולי, כבר מהשלב‬ ‫הראשון, שכן אלו חיוניים להשגת המטרות ולהצלחת הפרויקט.‬ ‫עידוד, תמיכה, והדרכה שוטפת של הנערים. הרכז העסקי יהווה דוגמה אישית ויהיה‬ ‫שותף להצלחה העסקית של כל נער ונער.‬ ‫אחריות מלאה לתחום העסקי של הפרויקט: קשר עם לקוחות, שביעות רצון של‬ ‫הלקוחות, בניית תוכנית עבודה, קבלת הזמנות עבודה וביצוען, בדיקת איכות‬ ‫העבודה, בדיקת המוצר הסופי, פרסום ושיווק, תכנון לטווח ארוך, הפקת לקחים‬ ‫ויישום מסקנות.‬ ‫יהיה בעל תואר בוגר בעבודה סוציאלית, בפסיכולוגיה או בתחום‬ ‫5. רכז חינוכי-טיפולי -‬ ‫טיפולי-חינוכי אחר. הרכז יכיר היטב את אוכלוסיית הנערים ברשות המקומית, ויהיה בעל‬ ‫ניסיון בפרויקטים אחרים בתוך היחידה המטפלת. תפקידיו בפרויקט:‬ ‫מעורבות באיתור הנערים לפרויקט, גיבושם וגיוסם לפרויקט.‬ ‫אחריות מלאה לתחום הטיפולי-חינוכי בפרויקט: ליווי שוטף של הנערים, טיפול פרטני,‬ ‫חברתי ומשפחתי, בהתאם לתכנית אישית וקבוצתית.‬ ‫עידוד, תמיכה וסיוע בלימודים הנערכים במסגרת הפרויקט.‬ ‫נציג אשלים/ציונות 0002- אדם בעל יכולת ארגונית גבוהה וניסיון בתחום‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫6. פרויקטור-‬ ‫הניהולי- חינוכי- ציבורי. באחריותו לייסד את הבסיס המקומי לפרויקט, ו"לתפור" את‬ ‫השותפויות ברמה המקומית והארצית, על מנת להפיץ את המודל של "זה כן עסק", ולהנחיל‬ ‫את שיטת ההתערבות היזמית עם נוער, כמדיניות טיפולית מוכרת ונפוצה. הפרויקטור יעמוד‬ ‫לרשות כל הגורמים ולעזרתם: הרשות המקומית, היזם, הרכז העסקי היחידה המטפלת‬ ‫והעמותה.‬ ‫9‬ ‫8. הכשרה‬ ‫ההכשרה המקצועית אותה עוברים הנערים והנערות השותפים בפרויקט הינה חלק בלתי נפרד‬ ‫מהעסק.‬ ‫מסלול‬ ‫הנערים המשתתפים בפרויקט מחויבים לקחת חלק פעיל גם בהכשרות הניתנות להם.‬ ‫הלימודים מורכב ממספר רחב של ערוצים מקבילים:‬ ‫1. המשך לימודים- המשך לימודים לקראת 01 שנות לימוד, בגרות או כל מסגרת לימודים‬ ‫שבהם נטלו חלק הנערים לפני כניסתם לפרויקט. לדוגמה: לימודים אלו יכולים להינתן‬ ‫במסגרת תוכנית היל"ה ברשות וממומנים מתקציב משרד החינוך.‬ ‫2. לימודים ייעודיים לתחום העיסוק- לימודים אלו אמורים להקנות לנערים כלים ספציפיים‬ ‫ויומיומיים לעבודתם בעסק )למשל: עסקי פרסום שלטי חוצות ילמדו הנערים פרסום ושיווק.‬ ‫בעסק של גננות ילמדו את מבנה הצמח, סוגי צמחים, שימוש בכלי עבודה וכו'(. מימון קורסים‬ ‫אלו יכול להיעשות באמצעות מיומנויות יסוד בהיל"ה משרד החינוך או מתקציבים שונים של‬ ‫משרד העבודה והרווחה.‬ ‫3. לימודי מבוא ליזמות עסקית- מטרת הפרויקט בין היתר היא להקנות לנערים ארגז כלים ובו‬ ‫הכלים הנחוצים לעזור להם להשתלב בחיי עבודה כבוגרים. כחלק מארגז כלים זה יעברו‬ ‫הנערים קורסים והכשרות בנושאים בסיסיים בניהול עסקים כמו תמחור, מסים, ניהול ספרים,‬ ‫כתיבת הצעות מחיר וכל התחומים הנדרשים לניהול תקין של עסק והכל בהתאם ליכולת‬ ‫הנערים.‬ ‫4. לימודים כללים- הרחבת אופקים- העמותה והגופים המאמצים את הפרויקט ישולבו‬ ‫במערכת ההכשרה של בני הנוער ויתרמו, בהתנדבות, מיכולתם לטובת הנוער. היחידה‬ ‫המטפלת ביחד עם המנכ"ל העסקי תכין תוכנית ובה ישולבו אותם מתנדבים אשר ילמדו‬ ‫וירחיבו את אופקי הנערים בנושאים שונים ומגוונים בהתאם להתעניינות של הנערים ויכולת‬ ‫האנשים הקשורים לעמותה.‬ ‫01‬ ‫כחלק מהמטריה שאנו מעוניינים להעניק למיזמים השונים, נסייע למעוניינים ליצור‬ ‫קשר עם גופי הכשרה מתאימים בהתאם לצרכי העסק והרכב הנערים. לפניכם‬ ‫רשימה חלקית של גופים שמעבירים הכשרות מתאימות:‬ ‫1. אורית חפץ ורונית וולפסון- 0764533250/ 739974450‬ ‫2. מיטב- חוסה-6840123250‬ ‫3. המכוון- יצחק אנג'ל- 813680630‬ ‫4. מכללת נווה אילן-יצחק כהן 076724980‬ ‫5. בעצמי- ליאת כהן 65/188769630‬ ‫6. תכנים – 011285530‬ ‫7. אורט קריירה- 062207007-1‬ ‫8. מט"י- 2424976-20‬ ‫11‬ ‫9. תוכנית עסקית‬ ‫בכדי לבדוק את הכדאיות הכלכלית של העסק יש לתכנן ולכתוב תוכנית עסקית ברורה ומפורטת.‬ ‫לשם בניית התוכנית יש לפתוח קובץ אקסל- "תוכנית עסקית"- המצורף לערכה זו )תקיית נספחים(‬ ‫ולמלא אותו בחלקים המסומנים בצבע אפור בלבד.‬ ‫חברת ‪ deloitte‬הינה חברה בינלאומית לייעוץ פיננסי,שבמסגרת עבודתנו נוצר עימה קשר מקצועי.‬ ‫‪ ,deloitte‬בנתה עבורנו בהתנדבות, פורמט בסיסי לתכנון תוכנית עסקית שיאפשר לנו לבדוק את‬ ‫הכדאיות הכלכלית של העסק.‬ ‫הטבלה המוצגת כאן הינה להדגמה בלבד.‬ ‫יזמות עסקית לנוער- מודל תוכנית עסקית‬ ‫יש למלא את החלקים שבאפור בלבד‬ ‫מאפייני פעילות‬ ‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫לקוחות עיקרים פוטנציאלים...............‬ ‫לקוחות נוספים אפשריים...................‬ ‫ספקים עיקרים.................................‬ ‫ספקי משנה אפשריים............................‬ ‫גופים חיצוניים מעורבים........................‬ ‫כיצד תמכור את המוצר..........................‬ ‫מי המתחרים...................................‬ ‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫רקע כללי‬ ‫שם העסק.............................‬ ‫ענף פעילות..........................‬ ‫המוצר שיימכר..........................‬ ‫מיקום העסק.............................‬ ‫תאריך פתיחה צפוי.......................‬ ‫עלות השקעה ראשונית‬ ‫00002‬ ‫00002‬ ‫00002‬ ‫00005‬ ‫000011‬ ‫ריהוט משרדי )שולחנות, כסאות...(‬ ‫מחשוב, מכונת צילום ותקשורת‬ ‫שונות )תמונות, שטיחים, קומקום...(‬ ‫אחר - פרט‬ ‫סה"כ השקעה ראשונית‬ ‫06‬ ‫042‬ ‫5‬ ‫01‬ ‫כ‬ ‫01‬ ‫שעות פעילות‬ ‫מס' ימי פעילות אמצע שבוע‬ ‫שעות פעילות ביום‬ ‫האם העסק ייפעל ביום שישי )כ/ ל(‬ ‫במידה וכן, שעות פעילות ביום שישי‬ ‫סה"כ שעות פעילות בשבוע‬ ‫סה"כ שעות פעילות עסק בחודש‬ ‫‪ok‬‬ ‫תחזית הוצאות כוח אדם נערים- חודש ממוצע‬ ‫8‬ ‫02‬ ‫שכר בסיס ממוצע לשעה‬ ‫8‬ ‫כוח אדם‬ ‫מספר נערים פעילים בעסק‬ ‫מס' נערים פעילים אמצע שבוע‬ ‫21‬ ‫658‬ ‫02171‬ ‫002‬ ‫0061‬ ‫%3‬ ‫8214‬ ‫%51‬ ‫2.53062‬ ‫מס שעות בחודש‬ ‫סה"כ עלות שכר בסיס לעובדים‬ ‫עלות נסיעות ממוצעת לעובד בחודש‬ ‫סה"כ עלות נסיעות לחודש‬ ‫בונוס- % ממחזור מכירות‬ ‫סה"כ עלות בונוסים‬ ‫שיעור מס מעסיקים וביטוח לאומי‬ ‫סה"כ עלות כוח אדם נערים‬ ‫412‬ ‫658‬ ‫5‬ ‫2‬ ‫7‬ ‫שעות פעילות ממוצעת לנער ביום‬ ‫מס' נערים פעילים יום ו'‬ ‫שעות פעילות ממוצעת לנער יום ו'‬ ‫סה"כ שעות כוח אדם בשבוע‬ ‫סה"כ שעות כוח אדם בחודש‬ ‫עלות המכר‬ ‫‪X‬‬ ‫02‬ ‫04‬ ‫%08‬ ‫008‬ ‫‪XX‬‬ ‫002‬ ‫04‬ ‫%06‬ ‫0008‬ ‫‪XXX‬‬ ‫002‬ ‫04‬ ‫%04‬ ‫0008‬ ‫שם המוצר‬ ‫מספר מוצרים שיימכרו בשבוע‬ ‫עלות מוצר ממוצע‬ ‫סה"כ עלות המכר‬ ‫שם המוצר‬ ‫מספר מוצרים שיימכרו בשבוע‬ ‫עלות מוצר ממוצע‬ ‫סה"כ עלות המכר‬ ‫שם המוצר‬ ‫מספר מוצרים שיימכרו בשבוע‬ ‫עלות מוצר ממוצע‬ ‫סה"כ עלות המכר‬ ‫00002‬ ‫00431‬ ‫‪XXX‬‬ ‫002‬ ‫001‬ ‫0001‬ ‫‪XX‬‬ ‫002‬ ‫76‬ ‫‪X‬‬ ‫02‬ ‫05‬ ‫תחזית הכנסות לחודש ממוצע‬ ‫שם המוצר‬ ‫מספר מוצרים שיימכרו בשבוע‬ ‫מחיר מוצר ממוצע‬ ‫סה"כ הכנסות בשבוע מהמוצר‬ ‫שם המוצר‬ ‫מספר מוצרים שיימכרו בשבוע‬ ‫מחיר מוצר ממוצע‬ ‫סה"כ הכנסות בשבוע מהמוצר‬ ‫שם המוצר‬ ‫מספר מוצרים שיימכרו בשבוע‬ ‫מחיר מוצר ממוצע‬ ‫סה"כ הכנסות בשבוע מהמוצר‬ ‫00861‬ ‫%94‬ ‫00276‬ ‫סה"כ עלות המכר בשבוע‬ ‫סה"כ עלות מכר חודשית‬ ‫00443‬ ‫006731‬ ‫סה"כ הכנסות ממכירה בשבוע‬ ‫סה"כ הכנסות בחודש‬ ‫‪ok‬‬ ‫006731‬ ‫0‬ ‫0‬ ‫הכנסות מתרומה ומענקים‬ ‫הכנסות אחרות‬ ‫סה"כ הכנסות לחודש‬ ‫הוצאות הנה"כ לחודש‬ ‫0001‬ ‫006‬ ‫887‬ ‫77‬ ‫7‬ ‫004‬ ‫7‬ ‫7‬ ‫005‬ ‫0‬ ‫6833‬ ‫הוצאות טלפון )קווי וסלולרי(‬ ‫חיבור אינטרנט‬ ‫פרסום הפעילות‬ ‫שיפורים ושיפוץ המבנה‬ ‫אגרות שנתיות - עמותה‬ ‫הנהלת חשבונות‬ ‫ציוד משרדי‬ ‫שכירות, ארנונה וחשמל‬ ‫קופה קטנה‬ ‫אחרות‬ ‫סה"כ הנהלה וכלליות‬ ‫6781‬ ‫6731‬ ‫005‬ ‫0007‬ ‫%1‬ ‫הוצאות מנכ"ל לחודש‬ ‫שכר מנכ"ל‬ ‫אחוז עמלת מכירה‬ ‫עמלות מכירה מנכ"ל‬ ‫הוצאות רכב וסלולאר‬ ‫סה"כ הוצאות מנכ"ל‬ ‫‪ok‬‬ ‫31‬ ‫‪ok‬‬ ‫סיכום תוצאות פעילות חודש ממוצע‬ ‫006731‬ ‫%94‬ ‫%15‬ ‫%91‬ ‫%1‬ ‫%2‬ ‫%82‬ ‫00276‬ ‫00407‬ ‫2.53062‬ ‫6781‬ ‫6833‬ ‫8.20193‬ ‫סה"כ הכנסות לחודש‬ ‫סה"כ עלות מכר חודשית‬ ‫סה"כ רווח גולמי‬ ‫סה"כ עלות כוח אדם נערים‬ ‫סה"כ הוצאות מנכ"ל‬ ‫סה"כ הנהלה וכלליות‬ ‫סה"כ תזרים שוטף‬ ‫3‬ ‫%05‬ ‫309,3‬ ‫מספר חודשים נחוץ להגיע לחודש ממוצע‬ ‫% הכנסות בחודשים הראשונים עד להתייצבות‬ ‫תזרים חודשי חזוי בחודשים עד להתייצבות‬ ‫436363‬ ‫03.0‬ ‫סה"כ תזרים חזוי שנה 1‬ ‫סה"כ שנים להחזר השקעה‬ ‫41‬ ‫01. העסקת נוער‬ ‫אוכלוסיית היעד של הפרויקט בעיקרה מורכבת מבני נוער בגילאי 81-51.מכיוון שמדובר בנוער יש‬ ‫להתאים את השכר, שעות העבודה ותנאים נוספים לחוקי המדינה ולשם כך עלינו להיות מודעים‬ ‫להם. להלן שלושה קטעים מרכזיים מתוך החוקים הרלוונטים:‬ ‫חוק עבודת הנוער, תשי"ג - 3591 והתקנות שהותקנו על פיו מסדירים את עבודת בני‬ ‫הנוער. החוק מבדיל בין מי שלא מלאו לו 61 שנים לבין מי שמלאו לו 61 שנים אך לא מלאו לו‬ ‫81 שנים. החוק מאפשר להגביל את תחומי העיסוק של בני נוער בעבודות עם גורמים מכניים‬ ‫או בחומרים כימיים וביולוגיים ומחייב אישור רפואי או עמידה בבדיקה רפואית בהתאם. בנוסף‬ ‫לכך עוסק החוק בעניינים כגון היקף העבודה, שעות העבודה, מנוחה שבועית, חופשות,‬ ‫הפסקות, איסור על עבודת לילה, חובת השתתפות בלימודים לשם הכשרה מקצועית, רישום‬ ‫ופיקוח עבודת נוער וכיו"ב.‬ ‫חוק החניכות, התשי"ג – 3591 והתקנות שהותקנו על פיו קובעים אף הם תנאים שונים‬ ‫ומגבלות כגון תקופת חניכות, גיל והשכלה מינימאליים ומערך פיקוח על תנאי העסקת בני‬ ‫נוער בתחומים כגון דפוס, גננות נוי, מגדנאות, מלצרות, נגרות, ריתוך ועוד.‬ ‫חוק שכר מינימום, התשמ"ז - 7891 ותקנות שכר מינימום )נוער עובד וחניכים(,‬ ‫התשמ"ח – 7891 קובעים כי שכר המינימום לנער עובד המועסק במשרה מלאה יהיה %07‬ ‫משכר המינימום על פי החוק למי שטרם מלאו לו 61 שנים, %57 למי שמלאו לו 61 שנים ולא‬ ‫מלאו לו 71 שנים ו- %38 למי שמלאו לו 71 שנים. באשר לחניך, נקבע כי שכר המינימום‬ ‫למשרה מלאה יהיה %06 משכר המינימום לפי החוק.‬ ‫לפניכם שני קישורים בנושא:‬ ‫41=‪http://www.hilan.co.il/Moked_Yeda_Lesachar/Lawsgroup.asp?no‬‬ ‫חוק עבודת הנוער‬ ‫‪http://www.hilan.co.il/Moked_Yeda_Lesachar/table_minimum.asp‬‬ ‫חוק שכר מינימום‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫51‬ ‫נספח- שכר מינימום‬ ‫4002/11‬ ‫6‬ ‫24.331‬ ‫93.39‬ ‫60.001‬ ‫47.011‬ ‫50.08‬ ‫5‬ ‫29.351‬ ‫47.701‬ ‫44.511‬ ‫57.721‬ ‫53.29‬ ‫מס' ימי עבודה בשבוע‬ ‫מגיל 81 ומעלה‬ ‫עד גיל 61‬ ‫מגיל 61 עד 71‬ ‫מגיל 71 עד 81‬ ‫חניכים‬ ‫מגיל 81 ומעלה‬ ‫עד גיל 61‬ ‫מגיל 61 עד 71‬ ‫מגיל 71 עד 81‬ ‫חניכים‬ ‫4002/11‬ ‫39.71‬ ‫05.31‬ ‫64.41‬ ‫00.61‬ ‫75.11‬ ‫61‬