Judaic Seminar

Document Sample
Judaic Seminar Powered By Docstoc
					Lesson 1
        What’s in a Name?
‫אלה הדברים‬          ‫= משנה תורה‬
                      Deuteronomy

A book of           A second teaching/ a
  words/speeches.     repetition
   Ibn Ezra (1089-1164) on 1:5
‫והנה משה החל לפרש לבנים שנולדו במדבר מה שאירע‬
,‫לאבותיהם, ואמר להם כל המצות, גם עשרת הדברים‬
  :‫ששמעו אבותיהם מפי השם, ישמעום גם הם מפי ציר נאמן‬
Moshe began to expound to the children born in
the wilderness what had happened to their
parents. He told them all of the laws. He also
repeated the Ten Commandments – for their
parents having heard them from God, Moshe was
desirous that they too should be able to hear them
from a faithful messenger.
                   Audience
Who is the intended audience?
• Second generation
  – Pro – Introduced as speech to second generation
  – Con - they must have heard these stories and laws
    from their fathers. Most were alive themselves.
• Us
  – Pro – Canonized as part of Humash which is meant
    for future generations
  – Con - we know contents from other books
   Repeated Items in Debarim
Sefer Breishit - Sefer Devarim makes almost no
  mention of any of its stories: not the Creation,
  the Flood, the Avot, or the brothers.
Sefer Shmot - We find only a few details of the
  Exodus & no details of the Mishkan. We do
  however find the story of Ma'amad Har Sinai &
  Chet Ha'egel.
Sefer Vayikra - Devarim makes almost no
  mention of any of its mitzvot.
Sefer Bamidbar - Although some of its stories are
  mentioned, e.g. the meraglim and defeating
  Sichon & Og, none of its mitzvot are recorded.
Debarim = Four Books?
                                                            ‫‪Differences‬‬
                                                                      ‫דברים פרק ה‬                                                     ‫שמות פרק כ‬
                                  ‫ְ‬        ‫ַ ַ‬
                   ‫(יא) שָׁ מֹור אֶת יֹום השבָּת לקַדְ ׁשֹו‬                                                  ‫ַ ְ ֹ‬         ‫ַ‬
                                                                                                            ‫(ז) זָכוֹר אֶ ת יוֹם הַ שבָּ ת לְ קדׁשו:‬
                                                                                 ‫ִ‬
                                                ‫כַּאֲ שֶׁ ר צוְָּך יְּדֹוָׁד אֱ ֹלהֶׁיָך:‬
                 ‫ְ‬                    ‫ְ ָּ‬
‫(יב) ׁשׁשֶת יָּמִים תַ עֲב ֹד ועשִיתָּ כָּל מלַאכְתֶ ָך:‬                      ‫ֵׁ‬             ‫(ח) ׁשׁשת יָּמים תעבֹד וְ עָּ שיתָּ כָּל מלַאכְ תָך:‬
                                                                                                  ‫ֶ‬         ‫ְ‬             ‫ִ‬          ‫ַ ֲ‬         ‫ִ‬ ‫ֵׁ ֶ‬
                                                    ‫ַ‬
      ‫(יג) וְיֹום השבִיעִי ׁשבָּת לַידֹוָּד אֱֹלהֶיָך ֹלא‬           ‫ַ ְ‬                                                            ‫ַ‬           ‫ְ‬
                                                                                                  ‫(ט) וְ יוֹם הַ שבִ יעִ י ׁשבָּ ת לַידֹוָּ ד אֱ ֹלהֶ יָך ֹלא‬
          ‫ְ ַ‬                       ‫ִ‬
 ‫תַ עשֶה כָּל מלָּאכָּה אַתָּ ה ּובנְָך ּובִתֶ ָך ועבְדְ ָך‬       ‫ְ‬                  ‫ֲ‬       ‫תַ עֲשה כָּ ל מלָּאכָּה אַ תה ּובִ נְָך ּובִ תָך עַ בְ דָך‬
                                                                                                ‫ְ‬         ‫ֶ‬                 ‫ָּ‬               ‫ְ‬        ‫ֶ‬
        ‫ְ ְ‬              ‫ְ ֶ‬            ‫ְּ‬
   ‫ואמָּתֶ ָך וְּשֹורָך וחֲמ ְֹּרָך וכָׁל בהמְתֶָך וגֵׁרָך‬  ‫ְּ ַּ‬                      ‫ַ ֲ‬          ‫וַ אֲ מָּ תָך ּובְ הֶ מתָך וְ גֵׁרָך אֲ ׁשר בִ ׁשעָּ ריָך:‬
                                                                                                         ‫ְ ֶ‬           ‫ֶ‬       ‫ְ‬         ‫ְ ֶ‬        ‫ְ‬
                             ‫ַּ ַּ‬                    ‫ְּ ַּ‬
  ‫אׁשֶר בׁשעָּריָך למעַּן יָׁנוח עבְּדְּ ָך וַּאֲ מָׁתְּ ָך‬          ‫ִ ְ ֶ‬               ‫ֲ‬
                                                                            ‫כָׁמֹוָך:‬
            ‫ֶׁ ִ ַּ‬                              ‫ָׁ‬
     ‫(יד) וזָׁכַּרתָׁ כִי עבֶׁד היִיתָׁ בְּאֶׁ רץ מצְּריִם‬    ‫ֶׁ‬         ‫ְּ ְּ‬                ‫(י) כִּ י ששת יָמים עָ שה יְ דוָד אֶׁ ת הַ שמַ יִּ ם‬
                                                                                                       ‫ָ‬            ‫ֹ‬      ‫ָ‬             ‫ִּ‬      ‫ֵׁ ֶׁ‬
                     ‫ֲ‬         ‫ְּ‬
           ‫וַּיֹצִאֲ ָך יְּדֹוָׁד אֱ ֹלהֶׁיָך מִשָׁ ם ביָׁד חזָׁקָׁה‬                                         ‫ֶׁ‬                               ‫ֶׁ‬
                                                                                                   ‫וְ אֶׁ ת הָ ָארץ אֶׁ ת הַ יָ ם וְ אֶׁ ת כָל אֲ שר בָ ם‬
                                                                            ‫ִ ַּ‬
                                                                 ‫ובזְּרֹע נְּטויָׁה‬                                                    ‫ְ‬
                                                                                                                             ‫וַיָ נַח בַ יוֹם הַ שבִּ יעִּ י‬
                                             ‫ַּ‬
              ‫עַל כֵׁן צוְָּך יְּדֹוָׁד אֱ ֹלהֶׁיָך לעֲׂשֹות אֶׁ ת יֹום‬            ‫ִ‬                     ‫ַ ְ ֵׁ‬         ‫ַ‬                   ‫ֹ‬          ‫ַ‬
                                                                                               ‫עַ ל כֵׁ ן בֵׁ רְך יְ דוָד אֶׁ ת יוֹם הַ שבָ ת וַיְ קדשהּו:‬
                                                                           ‫הַּשַּ בָׁת:‬
          The Basic Question
          of the Entire Course
            What is Sefer Debarim?
              Is it just repetition?
             Is it completely new?

         What is/are its message/s?
How does its structure, contents, and style come
       together to form a unified book?
         Stylistic Comparison
First four books         Sefer Debarim says:
  introduce laws with:

‫וידבר ה' אל משה לאמר‬     )2:17( ‫וידבר ה' אלי לאמר‬


almost 100 times.

       3rd   person               1st person
                         but how can Moshe write about
                         himself?
               ‫בבלי בבא בתרא יד‬
‫ומי כתבן? משה כתב ספרו ופרשת בלעם ואיוב; יהושע כתב ספרו ושמונה‬
                                             ‫פסוקים שבתורה...‬
‫אמר מר: יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה. תניא כמאן דאמר:‬
‫שמונה פסוקים שבתורה יהושע כתבן, דתני': (דברים לד:ה) וימת שם‬
‫משה עבד ה' - אפשר משה חי וכתב וימת שם משה? אלא, עד כאן‬
‫כתב משה, מכאן ואילך כתב יהושע, דברי ר' יהושע, ואמרי לה ר'‬
‫נחמיה; אמר לו ר' שמעון: אפשר ס"ת חסר אות אחת? וכתיב: (דברים‬
‫לא:כו) לקוח את ספר התורה הזה! אלא, עד כאן הקב"ה אומר ומשה‬
‫אומר וכותב, מכאן ואילך הקב"ה אומר ומשה כותב בדמע, כמו שנאמר‬
‫להלן: (ירמיהו לו:יח) ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל‬
‫הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו. כמאן אזלא הא דא"ר יהושע‬
‫בר אבא אמר רב גידל אמר רב: שמונה פסוקים שבתורה יחיד קורא‬
‫אותן? לימא, (ר"י היא) ודלא כר"ש! אפילו תימא ר"ש, הואיל ואשתנו‬
                                                       ‫אשתנו.‬
                     Baba Bathra 15b
The Master has said: Joshua wrote the book which bears his name and the last eight
verses of the Pentateuch. This statement is in agreement with the authority who says
that eight verses in the Torah were written by Joshua, as it has been taught: [It is
written], So Moses the servant of the Lord died there. Now is it possible that Moses
being dead could have written the words, ‘Moses died there’? The truth is, however,
that up to this point Moses wrote, from this point Joshua wrote. This is the opinion of
R. Judah, or, according to others, of R. Nehemiah. Said R. Simeon to him: Can [we
imagine the] scroll of the Law being short of one word, and is it not written, Take this
book of the Law? No; what we must say is that up to this point the Holy One, blessed
be He, dictated and Moses repeated and wrote, and from this point God dictated and
Moses wrote with tears, as it says of another occasion, Then Baruch answered them, He
pronounced all these words to me with his mouth, and I wrote them with ink in the
book. Which of these two authorities is followed in the rule laid down by R. Joshua b.
Abba which he said in the name of R. Giddal who said it in the name of Rab: The last
eight verses of the Torah must be read [in the Synagogue service] by one person alone?
— It follows R. Judah and not R. Simeon. I may even say, however, that it follows R.
Simeon, [who would say that] since they differ [from the rest of the Torah] in one way,
they differ in another.
            ‫בבלי מגילה דף לא:‬
‫בתעניות ברכות וקללות ואין מפסיקין בקללות. מנא הני‬
‫מילי? אמר רב חייא בר גמדא אמר רבי אסי: דאמר קרא‬
‫(משלי ג') מוסר ה' בני אל תמאס. ריש לקיש אמר: לפי‬
‫שאין אומרים ברכה על הפורענות. אלא היכי עביד? תנא:‬
‫כשהוא מתחיל - מתחיל בפסוק שלפניהם, וכשהוא מסיים -‬
‫מסיים בפסוק שלאחריהן. אמר אביי: לא שנו אלא בקללות‬
‫שבתורת כהנים, אבל קללות שבמשנה תורה - פוסק. מאי‬
‫טעמא? הללו - בלשון רבים אמורות, ומשה מפי הגבורה‬
  ‫אמרן. והללו - בלשון יחיד אמורות, ומשה מפי עצמו אמרן.‬
                Bavli Megilah 31b
ON FAST DAYS [THE PORTION OF] BLESSINGS AND CURSES IS
READ, AND THERE MUST BE NO BREAK IN [THE READING OF]
THE CURSES. Whence is this rule derived? — R. Hiyya b. Gamda
replied in the name of R. Assi: Because Scripture says, My son,
despise not the chastening of the Lord. Resh Lakish said: It is because
a blessing should not be said for chastisement. How then is the reader
to do? A Tanna taught: He commences his reading with a verse before
them and concludes it with a verse after them. Said Abaye: This rule
was laid down only for the curses in Leviticus, but in the curses in
Deuteronomy a break may be made. What is the reason? — In the
former Israel are addressed in the plural number and Moses uttered
them on behalf of the Almighty; in the latter Israel are addressed in the
singular, and Moses uttered them in his own name.
     ‫‪Abarbanel’s Introduction‬‬
‫ענין הספר הזה ואמתתו הוא שמשה רבנו אמר הדברים‬
‫האלה וביאר המצות שנזכרו פה לישראל לצורך פרידתו‬
  ‫ורצה הקב"ה אחרי שהשלים לאמרם לישראל שיכתב‬
 ‫בספר התורה כל זה כפי מה שאמרו משה ואולי הוסיף‬
          ‫בהם הגבורה טעמים ודברים בזמן הכתיבה.‬
         What’s in a Name?
    ‫אלה הדברים‬      ‫= משנה תורה‬
                      Deuteronomy


A book of           A second teaching/ a
  words/speeches.     repetition


    Synchronic            Diachronic
     Analysis              Analysis
1B
                Do Now:
• Scan chapter 1. Where does Moshe’s
  speech actually begin?
• Now read the introduction to the speech
  and try to translate it.
• Where did Moshe give this speech?
  Location of Moshe’s Speech
1. ‫ - עבר הירדן‬This is where they are in year
   40
2. ‫ - במדבר בערבה מול סוף‬somewhere in the
   wilderness, more specifically in Arabah
   near Suf
3. ‫- בין פארן ובין תפל ולבן וחצרות ודי זהב‬
   somewhere between all of these places
 ‫‪Ramban and Ibn Ezra - Repetition‬‬
‫אבן עזרה - והישר בעיני, שפירושו אלה הדברים -‬
‫שהם דברי המצות הכתובים בפרשת ראה אנכי,‬
‫ושופטים, וכי תצא, והיה כי תבוא כבר אמר אותם‬
‫כאשר היו במדבר. ויהיה דבר משה מושך עצמו ואחר‬
‫עמו. וכן הוא: דבר משה... במדבר, בערבה, מול סוף‬
‫מיום שנסעו מסיני. בין פארן ובין תפל ולבן וחצרת ודי‬
‫זהב - מקומות לא נזכרו בפ' אלה מסעי, או נזכרו‬
  ‫בשמות אחרים, כי הנה שניר יש לו ג' שמות, ורבים כן:‬
  ‫‪Onkelos and Rashi - Allegory‬‬
‫אונקלוס - אלין פתגמיא דמליל משה עם כל ישראל בעברא‬
‫דירדנא אוכח יתהון על דחבו במדברא ועל דארגיזו במישרא‬
‫לקביל ים סוף בפארן אתפלו על מנא ובחצרות ארגיזו על‬
                         ‫בשרא ועל דעבדו עיגל דדהב:‬

‫רש"י - אחד עשר יום מחורב - אמר להם משה ראו מה‬
‫גרמתם, אין לכם דרך קצרה מחורב לקדש ברנע כדרך הר‬
‫שעיר ואף הוא מהלך אחד עשר יום...ובשביל שקלקלתם‬
             ‫הסב אתכם סביבות הר שעיר ארבעים שנה:‬
       ‫2:1 - ‪Ibn Ezra’s Secret‬‬
                         ‫בעבר הירדן, במדבר, בערבה.‬
‫ואם תבין סוד השנים עשר, גם ויכתוב משה (דברים‬
‫לא, כב), והכנעני אז בארץ (ברא' יב, ו), בהר ה' יראה‬
‫(שם כב, יד), והנה ערשו ערש ברזל, (דברים ג, יא)‬
                                      ‫תכיר האמת.‬
Map of Bne Yisrael’s travels in ‫פרקים א-ג‬




                                            Session 2
    Do Now:         Another Name

• Look up Joshua 8:31.
• What is ‫?ספר תורת משה‬
  (hint: look up Debarim 27:5.)
• Can you explain this name?
           ‫‪ quoted by Joshua‬ספר תורת משה‬
                                                                                                          ‫יהושע פרק ח‬                                                                                                                       ‫דברים פרק כז‬
          ‫ְ ָּ ֵׁ‬                                                       ‫ִ‬
    ‫(ל) ָאז יִ בְ נֶה יְ הוֹׁשֻׁ עַ מזְ בֵׁ חַ לַידֹוָּ ד אֱ ֹלהֵׁ י יִ שראל‬                                                                       ‫ֶ‬                         ‫ְ ֵׁ‬                  ‫ֶ‬
                                                                                                                                              ‫(ב) וְ הָּ יָּה בַ יוֹם אֲ ׁשר תעַ בְ רּו את הַ יַרדן אֶ ל הָּ ָארץ‬      ‫ֶ ַ‬
                                                                                                          ‫בְ הַ ר עֵׁ יבָּ ל:‬                                                                  ‫ֵׁ‬
                                                                                                                                                     ‫אֲ ׁשר יְ דֹוָּ ד אֱ ֹלהֶ יָך נֹתֵׁ ן לְָּך וַ הֲ קמֹתָּ לְ ָך אֲ בָּ נִ ים‬                                  ‫ֶ‬
            ‫ְ ָּ‬
  ‫(לא) כַ אֲ ׁשר צּוָּ ה מֹׁשה עֶ בֶ ד יְ דֹוָּ ד אֶ ת בְ נֵׁי יִ שראֵׁ ל‬      ‫ֶ‬                       ‫ֶ ִ‬                                                                                                           ‫ִ‬               ‫ַ ָּ ָּ‬
                                                                                                                                                                                                          ‫גְ דֹלוֹת וְ ש ְדת אֹתם בַ שיד:‬
              ‫כַ כָּתּוב בְ סֵׁ פֶ ר תוֹרת מֹׁשה מזְ בַ ח אֲ בָ נִּ ים‬
                                             ‫ִּ‬                ‫ֶ‬                 ‫ַ‬                                                                                                ‫ָּ‬                   ‫ֵׁ‬
                                                                                                                                                          ‫(ג) וְ כָּתַ בְ ת עלֵׁיהֶ ן אֶ ת כָּל ִדבְ רי הַ תוֹרה הַ זֹאת‬                     ‫ָּ ֲ‬
                         ‫ַ‬                                        ‫ֲ‬
 ‫שלֵׁמוֹת אֲ שר ֹלא הֵׁ נִּ יף עלֵׁיהֶׁ ן בַ ְרזֶׁל וַ יעֲלּו עָּ לָּיו‬                             ‫ֶׁ‬                                 ‫ְ‬             ‫בְ עָּ בְ רָך לְ מעַ ן אֲ ׁשר תבֹא אֶ ל הָּ ָארץ אֲ ׁשר יְ דֹוָּ ד‬
                                                                                                                                                                       ‫ֶ‬                ‫ֶ‬                               ‫ֶ ָּ‬                  ‫ַ‬                 ‫ֶ‬
                                                                 ‫ְ ִ‬
                                                   ‫עֹלוֹת לַידֹוָּ ד וַ יִ זְ בְ חּו ׁשלָּמים:‬                                                                 ‫ֶ‬                          ‫ְ‬
                                                                                                                                              ‫אֱ ֹלהֶ יָך נֹתֵׁ ן לְ ָך אֶ רץ זָּ בַ ת חָּ לָּב ּודבַ ׁש כַ אֲ ׁשר ִדבֶ ר‬          ‫ֶ‬
          ‫(לב) וַ יִ כְ תב ׁשם עַ ל הָּ אֲ בָּ נִים אֵׁ ת מׁשנֵׁה תוֹרת‬
                   ‫ַ‬                   ‫ִ ְ‬                                                              ‫ָּ ָּ‬                                                                                                     ‫יְ דֹוָּ ד אֱ ֹלהֵׁ י אֲ בֹתֶ יָך לְָּך:‬
                                                   ‫ְ ָּ‬
                                       ‫מֹׁשה אֲ ׁשר כָּתַ ב לִ פְ נֵׁי בְ נֵׁי יִ שראֵׁ ל:‬                      ‫ֶ‬               ‫ֶ‬                                                            ‫ְ ֵׁ ָּ ִ‬
                                                                                                                                              ‫(ד) וְ הָּ יָּה בעָּ בְ ְרכֶם את הַ יַרדן תקימּו אֶ ת הָּ אֲ בָּ נִ ים‬           ‫ֶ‬                       ‫ְ‬
               ‫ְ‬                                             ‫ְ‬
 ‫(לג) וְ כָּ ל יִ שראֵׁ ל ּוזְ קנָּיו וְ ׁשֹט ִרים וְ ׁשֹפְ טָּ יו עֹמ ִדים‬        ‫ֵׁ‬                      ‫ְ ָּ‬                                                      ‫ְ‬                               ‫ְ‬
                                                                                                                                              ‫הָּ אֵׁ לֶה אֲ ׁשר ָאנֹכִ י מצַ ּוֶ ה אֶ תכֶ ם הַ יוֹם בהַ ר עֵׁ יבָּ ל‬      ‫ְ‬                    ‫ֶ‬
                      ‫ְ‬
          ‫מזֶ ה ּומזֶ ה לָָּארוֹן נגֶד הַ כֹהֲ נִ ים הַ לְ וִ יִ ם נֹשאֵׁ י‬  ‫ֶ‬                                         ‫ִ‬                  ‫ִ‬                                                                                            ‫ִ‬
                                                                                                                                                                                                                          ‫וְ ש ְדת אוֹתָּ ם בַ שיד:‬         ‫ַ ָּ‬
                                      ‫ְ ֹ‬                 ‫ָּ‬
 ‫אֲ רוֹן בְ ִרית יְ דֹוָּ ד כַ גֵׁר כָּאֶ זְ רח חֶ ציו אֶ ל מּול הַ ר‬                                                                                                          ‫ִּ‬
                                                                                                                                                                    ‫(ה) ּובָּ ניתָּ שם מזְ בֵׁ חַ לַידֹוָּ ד אֱ ֹלהֶ יָך מזְ בַ ח‬        ‫ָּ ִ‬                 ‫ִ‬
                     ‫ַ ֶ ִ‬
          ‫גְ ִרזִ ים וְ הַ חֶ ציו אֶ ל מּול הַ ר עֵׁ יבָּ ל כאֲ ׁשר צּוָּ ה‬                   ‫ְ ֹ‬                                                                                                                  ‫ֲ ֶׁ‬
                                                                                                                                                                                            ‫אֲ בָ נִּ ים ֹלא תָ נִּ יף עלֵׁיהם בַ ְרזֶׁל:‬
                                   ‫ְ ָּ‬                                   ‫ֵׁ‬
                        ‫מֹׁשה עֶ בֶ ד יְ דֹוָּ ד לְ בָּ רְך אֶ ת הָּ עָּ ם יִ שראֵׁ ל‬                                             ‫ֶ‬                                                               ‫ֶ ִ‬
                                                                                                                                                  ‫(ו) אֲ בָּ נִים ׁשלֵׁמוֹת תבְ נֶה את מזְ בַ ח יְ דֹוָּ ד אֱ ֹלהֶ יָך‬           ‫ִ‬                ‫ְ‬
                                                                                                                         ‫ֹ‬
                                                                                                             ‫בָּ ִראׁשנָּה:‬                                                       ‫וְ הַ עֲלִ יתָּ עָּ לָּיו עוֹֹלת לַידֹוָּ ד אֱ ֹלהֶ יָך:‬
       ‫ָּ‬                    ‫ָּ‬                 ‫ֵׁ‬
‫(לד) וְ ַאחֲ רי כֵׁ ן קרא אֶ ת כָּ ל ִדבְ רי הַ תוֹרה הַ בְ רכָּה‬                       ‫ָּ ָּ‬                       ‫ֵׁ‬                                                     ‫ָּ ַ ְ ָּ‬                      ‫ָּ ָּ‬
                                                                                                                                               ‫(ז) וְ זָּ בַ חת ׁשלָּמים וְ ָאכַ לְ ת שם וְ שמחת לִ פְ נֵׁי יְ דֹוָּ ד‬                    ‫ְ ָּ ְ ִ‬
                                        ‫ָּ‬
                                ‫וְ הַ קללָּה כְ כָּל הַ כָּתּוב בְ סֵׁ פֶ ר הַ תוֹרה:‬                                      ‫ְ ָּ‬                                                                                                                          ‫אֱ ֹלהֶ יָך:‬
                 ‫ֶ‬               ‫ֶ‬                     ‫ֶ ִ‬
 ‫(לה) ֹלא הָּ יָּה דבָּ ר מכֹל אֲ ׁשר צּוָּ ה מֹׁשה אֲ ׁשר ֹלא‬                        ‫ִ‬          ‫ָּ‬                                                        ‫(ח) וְ כָּתַ בְ ת עַ ל הָּ אֲ בָּ נים את כָּ ל ִדבְ רי הַ תוֹרה‬
                                                                                                                                                                 ‫ָּ‬                  ‫ֵׁ‬                         ‫ֶ‬            ‫ִ‬                      ‫ָּ‬
                           ‫ִ‬                         ‫ְ ָּ‬
‫קרא יְ הוֹׁשֻׁ עַ נגֶד כָּ ל קהַ ל יִ שראֵׁ ל וְ הַ נָּׁשים וְ הַ טַ ף‬‫ְ‬                        ‫ֶ‬                                    ‫ָּ ָּ‬                                                                            ‫הַ זֹאת בַ אֵׁ ר הֵׁ יטֵׁ ב: ס‬
                                                                                           ‫ִ‬
                                                                    ‫וְ הַ גֵׁר הַ הלְֵׁך בְ ק ְרבָּ ם: פ‬          ‫ֹ‬
 ‫‪ quoted in Melachim‬ספר תורת משה‬
                         ‫מלכים ב פרק יד‬                               ‫דברים פרק כד‬
                       ‫ְ ַ ַ ִּ‬
         ‫(ו) ו ְאֶ ת בנֵי המכים ֹלא‬                 ‫ַ‬
                                                 ‫(טז) ֹלא יּומְ תּו ָאבֹות על‬
     ‫ַ‬             ‫ֵ‬
‫המית ככָּתּוב בְספֶ ר ּתֹורת‬        ‫ַ‬ ‫ֵ ִּ‬            ‫ַ‬                    ‫ָּ ִ‬
                                                  ‫בנים ּובנים ֹלא יּומְ תּו על‬    ‫ָּ ִ‬
                           ‫ִּ‬
         ‫מ ֹשֶ ה אֲ שֶ ר צּוָּה י ְדֹו ָּד‬                                      ‫ִ‬
                                                 ‫ָאבֹות איׁש בְחֶ טְ אֹו יּומָּ תּו:‬
   ‫ַ‬
‫לאמ ֹר ֹלא יּומְ תּו ָאבֹות על‬               ‫ֵ‬                                      ‫ס‬
       ‫ַ‬
  ‫בנים ּובנים ֹלא יּומְ תּו על‬ ‫ָּ ִ‬     ‫ָּ ִ‬
                         ‫ִ ִ ִ‬
‫ָאבֹות כי אם איׁש בְחֶ טְ אֹו‬
                     ‫<ימות> יּומָּ ת :‬
Structure of Sefer Debarim

          Class 2
                         ‫62-1 ‪ in Debarim‬משה‬
                                                                                                                       ‫1. דברים פרק א פסוק א‬
               ‫ָּ‬                             ‫ָּ‬          ‫ִ‬    ‫ְ ֵׁ‬                      ‫ְ ָּ‬                  ‫ֶׁ‬                   ‫ֶ‬
  ‫אֵׁ לֶה הַ ְדבָּ ִרים אֲ ׁשר ִדבֶ ר מֹשה אֶ ל כָּ ל יִ שראֵׁ ל בְ עֵׁ בֶ ר הַ יַרדן בַ מ ְדבָּ ר בָּ עֲרבָּ ה מוֹל סּוף בֵׁ ין פָּ ארן ּובֵׁ ין‬
                                                                                                            ‫תֹפֶ ל וְ לָּבָּ ן וַ חֲ צֵׁ רֹת וְ ִדי זָּ הָּ ב:‬
                                                                                                                        ‫2. דברים פרק א פסוק ג‬
                   ‫ֶ ִ‬                   ‫ְ ָּ‬          ‫ֶ‬    ‫ֶׁ‬                ‫ַ ֶ‬
  ‫וַ יְ הי בְ ַארבָּ עִ ים ׁשנָּה בְ עַ ׁשתי עָּ שר חֹדׁש בְ אֶ חָּ ד לחֹדׁש ִדבֶ ר מֹשה אל בְ נֵׁי יִ שראֵׁ ל כְ כֹל אֲ ׁשר צּוָּ ה יְ דֹוָּ ד‬
                                                                                                      ‫ֶ‬  ‫ָּ‬          ‫ְ ֵׁ‬             ‫ָּ‬                ‫ְ‬      ‫ִ‬
                                                                                                                                                          ‫ֹ‬
                                                                                                                                           ‫אֹתו אֲ לֵׁהֶ ם:‬
                                                                                                                       ‫3. דברים פרק א פסוק ה‬
                                                                     ‫ָּ‬            ‫ֶ‬               ‫ֶׁ‬        ‫ִ‬
                                              ‫בְ עֵׁ בֶ ר הַ יַרדן בְ אֶ רץ מוָֹאב הוֹאיל מֹשה בֵׁ אֵׁ ר את הַ תוֹרה הַ זֹאת לֵׁאמֹר:‬    ‫ֶ‬         ‫ְ ֵׁ‬

                                                                                                               ‫4. דברים פרק ד פסוק מא‬
                                                                        ‫ָּ‬            ‫ְ ֵׁ ִ‬                                ‫ָּ‬   ‫ֶׁ‬
                                                              ‫ָאז יַבְ ִדיל מֹשה ׁשֹלׁש עָּ ִרים בְ עֵׁ בֶ ר הַ יַרדן מזְ ְרחָּ ה ׁשמֶ ׁש:‬
                                                                                                               ‫5. דברים פרק ד פסוק מד‬
                                                                                 ‫ְ ָּ ֵׁ‬                    ‫ֶׁ‬           ‫ֶ ָּ‬       ‫ָּ‬
                                                                           ‫וְ זֹאת הַ תוֹרה אֲ ׁשר שם מֹשה לִ פְ נֵׁי בְ נֵׁי יִ שראל:‬
                                                                                                               ‫6. דברים פרק ד פסוק מה‬
                              ‫ִ ִ ְ ָּ‬              ‫ְ ָּ ֵׁ‬                 ‫ֶׁ‬                   ‫ֶ‬        ‫ִ ְ ִ‬                ‫ִ‬
                        ‫אֵׁ לֶה הָּ עֵׁ דֹת וְ הַ חֻׁ קים וְ הַ מׁשפָּ טים אֲ ׁשר ִדבֶ ר מֹשה אֶ ל בְ נֵׁי יִ שראל בְ צֵׁ אתָּ ם ממצריִ ם:‬
                                                                                                               ‫7. דברים פרק ד פסוק מו‬
              ‫ֶׁ‬        ‫ֶ ִ‬            ‫ְ‬       ‫ֵׁ‬
‫בְ עֵׁ בֶ ר הַ יַרדן בַ גַיְ א מּול בֵׁ ית פְ עוֹר בְ אֶ רץ סיחֹן מלְֶך הָּ אֱ מֹרי אֲ ׁשר יוֹׁשב בְ חֶ ׁשבוֹן אֲ ׁשר הכָּה מֹשה ּובְ נֵׁי‬
                                                         ‫ֶ‬    ‫ִ‬                ‫ֶ‬           ‫ֶ ִ‬                                            ‫ְ ֵׁ‬
                                                                                                                ‫ִ ִ ְ ָּ‬
                                                                                                         ‫יִ שראֵׁ ל בְ צֵׁ אתָּ ם ממצריִ ם:‬    ‫ְ ָּ‬
                                                                                                                   ‫8. דברים פרק ה פסוק א‬
                   ‫ֶ‬         ‫ִ ְ ִ‬                ‫ִ‬
‫וַ יִ קרא מֹשה אֶ ל כָּל יִ שראֵׁ ל וַ יֹאמֶ ר אֲ לֵׁהֶ ם ׁשמַ ע יִ שראל אֶ ת הַ חֻׁ קים וְ אֶ ת הַ מׁשפָּ טים אֲ ׁשר ָאנֹכִ י דֹבֵׁ ר‬
                                                                ‫ְ ָּ ֵׁ‬            ‫ְ‬                               ‫ְ ָּ‬                ‫ֶׁ‬           ‫ְ ָּ‬
                                                                           ‫ַ ֲ‬           ‫ֶ‬     ‫ְ‬      ‫ָּ‬          ‫ַ ֶ‬
                                                                  ‫בְ ָאזְ נֵׁיכֶם הַ יוֹם ּולְ מ ְדתם אֹתם ּוׁשמַ ְרתם לעשֹתָּ ם:‬
     Linda Banbahji’s Answer
In Sefer Debarim Moshe’s name was
mentions several times all in third person. In
Perek 4, Pasuk 41 the narrator is telling us
what Moshe did. In Perek 27, verse 1, the
narrator is telling us that Moshe said these
things, however we know that Moshe said
these things because at the beginning of the
Sefer we were told that Moshe said all these
things so why is the narrator telling us again
that Moshe said this?
       Lillian Kroub’s Answer
2. Moshe’s name appears only in
introductions, or to describe something that
is happening outside of the speech that he is
giving. When he is speaking it changes from
third to first person, because he is not going
to refer to himself in his speech in first
person.
1:1, 1:3, 1:5, 4:41, 4:44, [4:45], 4:46, 5:1,
27:1, 27:9, 27:11
  Structure of Sefer Debarim
       Introduction to Moshe’s first speech – ‫א:א-ה‬
      Moshe’s First Speech - ‫א:ו-ד:מ‬

                            Cities of Refuge – ‫ד:מא-מג‬

Introduction to Moshe’s Second Speech – ‫ד:מד-ה:א‬
 Moshe’s Second Speech – ‫ה:א-כו:יט‬

               Berit Renewal Ceremony – ‫כז-לב‬
                         Moshe’s Death – ‫לג-לד‬
     David Chabbott’s Answer
1. [Moshe] begins by summarizing the whole
story that led them up to this point. He tells
them of their sins, and of the people who did
good. He also tells of battles they’ve won.
He also explains his punishment, and even
somewhat shifts the blame on the people.
He then goes on in a long speech and
elaborates on all the laws that Israel must
keep.
            Structure of ‫ספר דברים‬

   Introduction to Moshe’s First Speech ‫א:א-ה‬

                 ‫א:ו-ד:מ‬
              ‫נאום ההיסטורי‬
          The Historical Speech

       Fugitive Cities - ‫ד:מא-מג – ערי מקלט‬

Introduction to Moshe’s Second Speech – ‫ד:מד-ה:א‬




       ‫פרקים ה-כו‬
       ‫נאום המצוות‬
   The Mitzvot Speech




           ‫כז-לב – נאום הברית‬
       Berit Renewal Ceremony


           Moshe’s Death – ‫לג-לד‬
Chapter 1 - Structure
Do Now: Structure of Chapter 1
1. Make an outline of Debarim Chapter 1.
2. What does Hashem command Bnei Yisrael to
    do in Dt 1:6-8?
2. Scan the rest of chapter 1 to see where this
    commandment is fulfilled.
    Which part of the commandment is fulfilled?
    Which is not?
3. Which sections of this chapter don’t fit into the
    story of the travels?
4. What do those sections talk about?
              Structure of ‫פרק א‬
            Command to travel from Sinai to Israel ‫ו-ח‬     •
                            Appointing Judges       ‫ט-יח‬   •
           Partial fulfillment of command in p 6-8. ‫יט‬     •
Arrive at Kadesh Barnea.
      Further command to go inherit the land        ‫כ-כא‬   •
                                            Spies  ‫כב-מה‬   •
 Remain in Kadesh Barnea and never completely ‫מו‬           •
                                fulfill the commandment
‫‪Structure‬‬                                    ‫א:א-ה ‪Introduction to Historical Speech‬‬
‫1 .‪Of Ch‬‬
            ‫,‪1. Command to leave from Sinai and travel to Har ha-Emori at southern border of Israel‬‬
                                                                                                   ‫ֹ ַ ָּ ֶ‬                ‫ֵׁ‬
                                                                      ‫(ו) יְ דֹוָּ ד אֱ ֹלהֵׁ ינּו ִדבֶ ר אֵׁ לֵׁינּו בְ חֹר ב לֵׁאמ ר רב לכם ׁשֶ בֶ ת בָּ הָּ ר הַ זֶ ה:‬
                                                                                                                         ‫ִ‬                       ‫ֹ‬     ‫ָּ ֶ‬        ‫ְ‬
                                                                                                                      ‫(ז) פְ נּו ּוסעּו לכם ּוב אּו הַ ר הָּ אֱ מֹר י‬
                                                   ‫‪2. and to continue to inherit all of the land‬‬
                    ‫ָּ‬               ‫ָּ ֹ‬                                  ‫ַ ֲ‬
               ‫וְ אֶ ל כָּל ׁשכנָּיו בָּ עֲרבָּ ה בָּ הָּ ר ּובַ שפֵׁ לָּה ּובַ נגֶב ּובְ חוֹף הַ יָּם אֶ רץ הַ כְ נענִי וְ הַ לְ בָּ נוֹן עַ ד הַ נָּהָּ ר הַ גד ל נְהַ ר פְ רת:‬
                                                                                        ‫ֶ‬                      ‫ֶ‬                 ‫ְ‬                  ‫ָּ‬           ‫ְ ֵׁ‬
                       ‫ְ‬          ‫ָּ‬        ‫ֶ‬                               ‫ִ ְ‬
               ‫(ח) ְראֵׁ ה נָּתַ תי לִ פְ נֵׁיכם אֶ ת הָּ ָארץ ב אּו ּורׁשּו אֶ ת הָּ ָארץ אֲ ׁשֶ ר נׁשבַ ע יְ דֹוָּ ד לַאֲ בֹתֵׁ יכם לְ ַאבְ רהָּ ם לְ יִ צחָּ ק‬
                                                                                            ‫ֶ‬               ‫ְ‬       ‫ֶ ֹ‬                        ‫ֶ‬            ‫ִ‬
                                                                                                                              ‫ֵׁ‬                                      ‫ַ ֲ ֹ‬
                                                                                                                   ‫ּולְ יעק ב לָּתֵׁ ת לָּהֶ ם ּולְ זַ ְרעָּ ם ַאחֲ ריהֶ ם:‬



                                          ‫ט- יח ‪Appointing Judges‬‬
                           ‫ֶ‬         ‫ִ‬                     ‫ְ ִֹ‬       ‫ִ‬        ‫ִ‬       ‫ָּ ֶ‬
                          ‫הָּ בּו לכם אֲ נָּׁשים חֲ כָּמים ּונבנ ים וִ ידֻׁ עִ ים לְ ׁשבְ טֵׁ יכם‬
                                                       ‫ֶ‬      ‫ָּ‬        ‫ִ‬
                                                   ‫וַ אֲ שימֵׁ ם בְ ראׁשֵׁ יכם‬

                                                          ‫‪1. Fulfillment of first part of command‬‬
                    ‫ִ‬               ‫ִ‬                 ‫ֶ ֶ‬
              ‫(יט) וַ נִסַ ע מֵׁ חֹר ב וַ נלְֶך אֵׁ ת כָּל הַ מ ְדבָּ ר הַ גָּדוֹל וְ הַ נוֹרא הַ הּוא אֲ ׁשֶ ר ְראיתֶ ם דרְך הַ ר הָּ אֱ מֹר י כַאֲ ׁשֶ ר צּוָּ ה‬
                                                                ‫ִ‬                                 ‫ָּ‬                             ‫ִ‬               ‫ֵׁ‬      ‫ֵׁ‬
                                                                                                                                    ‫ָּ ֵׁ‬      ‫ָּ ֹ‬
                                                                                                                     ‫יְ דֹוָּ ד אֱ ֹלהֵׁ ינּו אֹתָּ נּו וַ נב א עַ ד קדׁש בַ ְרנֵׁעַ :‬
                                                                                                                       ‫ִ‬                                ‫ֵׁ ֶ‬
                                                                  ‫(כ) וָּ אֹמַ ר אֲ לכם בָּ אתֶ ם עַ ד הַ ר הָּ אֱ מֹר י אֲ ׁשֶ ר יְ דֹוָּ ד אֱ ֹלהֵׁ ינּו נֹתֵׁ ן לָּנּו:‬
                                                       ‫‪2. Repetition of second part of command‬‬
                      ‫ִ ָּ‬                                                                     ‫ֵׁ‬      ‫ֶ ֲ‬
            ‫(כא) ְראֵׁ ה נָּתַ ן יְ דֹוָּ ד אֱ ֹלהֶ יָך לְ פָּ נֶיָך אֶ ת הָּ ָארץ עלֵׁה רׁש כַאֲ ׁשֶ ר ִדבֶ ר יְ דֹוָּ ד אֱ ֹלהֵׁ י אֲ בֹתֶ יָך לְָּך ַאל תירא וְ ַאל‬
                                                                                                                                                                           ‫תחָּ ת:‬ ‫ֵׁ‬



                                                          ‫כב-מה ‪Spies‬‬
                                      ‫ֶ‬                        ‫ְ‬                        ‫ִ‬                ‫ִ ְ‬
                                    ‫נׁשלְ חָּ ה אֲ נָּׁשים לְ פָּ נֵׁינּו וְ יַחפְ רּו לָּנּו אֶ ת הָּ ָארץ‬

                                                      ‫‪2. Failure to fulfill second part of command‬‬
                                                                                ‫ֶ‬                     ‫ַ ִ‬         ‫ַ‬  ‫ִ‬      ‫ָּ ֵׁ‬     ‫ֵׁ ְ‬
                                                                             ‫(מו) וַ תׁשבּו בְ קדׁש יָּמים רבִ ים כיָּמים אֲ ׁשֶ ר יְ ׁשַ בְ תם:‬
Chapter 1 - Contents

       Class 2B
   Appointing Judges
    Sending Spies
                  History
What’s the difference between history and
 memory?
What’s the difference between history and
 historiography?

Bush: “While our military strategy is adapting
 to circumstances, our commitment
 remains firm and unchanging.”
                                             ‫במדבר פרק יא‬                                                                                                                                                            ‫שמות פרק יח‬                                                                                                                                                   ‫דברים פרק א‬
                       ‫+ ‪Prophetic Leadership‬‬                                                                                                                                                   ‫= ‪Judicial Leadership‬‬                                                                                                                                              ‫‪Summary of Both Together‬‬
               ‫ֵׁ‬
 ‫(יא) וַ י אמֶ ר מֹׁש ה אֶ ל יְ דֹוָּ ד לָּמָּ ה הֲ רעֹתָּ‬                ‫ֶ‬                      ‫ֹ‬                                                                       ‫ֶ‬
                                                                                                                                           ‫(יד) וַ יַרא חֹתֵׁ ן מֹׁש ה אֵׁ ת כָּל אֲ ׁשר הּוא עֹש ה לָּעָּ ם‬       ‫ֶ‬                                          ‫ֶ‬                                                   ‫ְ‬                                            ‫ֹ‬               ‫ִ‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                             ‫(ט) וָּ אֹמַ ר אֲ לֵׁכֶ ם בָּ עֵׁ ת הַ הוא לֵׁאמ ר‬
                                                                    ‫ִ‬
‫לְ עַ בְ דָך וְ למָּ ה ֹלא מָּ צָּ תי חֵׁ ן בְ עֵׁ ינֶיָך לָּשּום אֶ ת‬                                   ‫ָּ‬            ‫ֶ‬                                                                             ‫ֶ‬
                                                                                                                                            ‫וַ י אמֶ ר מָּ ה הַ דבָּ ר הַ זֶ ה אֲ ׁשר אַ תה עֹש ה לָּעָּ ם מַ דּועַ‬      ‫ָּ‬           ‫ֶ‬                                           ‫ָּ‬                                                                   ‫ֹ‬                             ‫ְ‬           ‫ְ‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                               ‫ֹלא אּוכַל לְ בַ ִדי שאֵׁ ת אֶ תכֶ ם:‬
                                                                ‫מַ שא כָּל הָּ עָּ ם הַ זֶ ה עָּ לָּי:‬                        ‫ָּ‬                                  ‫ֶ‬                           ‫ִ‬
                                                                                                                                           ‫אַ תה יוֹׁשב לְ בַ דָך וְ כָּל הָּ עָּ ם נִ צָּ ב עָּ לֶיָך מן בֹק ר עַ ד‬                                                        ‫ֶ‬                                ‫ֵׁ‬                           ‫ָּ‬                       ‫ְ‬               ‫ִ‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                             ‫יְ דֹוָּ ד אֱ ֹלהֵׁ יכֶ ם ה ְרבָּ ה אֶ תכֶ ם‬                ‫(י)‬
            ‫ִ‬
‫(יב) הֶ ָאנֹכִ י הָּ ִריתי אֵׁ ת כָּל הָּ עָּ ם הַ זֶ ה אם‬              ‫ִ‬                                                                                                                                                                                                                                                       ‫עָּ רב:‬              ‫ֶ‬                    ‫ָּ ֹ‬         ‫ָּ‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                       ‫וְ הנְ כֶ ם הַ יוֹם כְ כוֹכְ בֵׁ י הַ שמַ יִ ם לר ב:‬‫ִ‬
         ‫ֶ‬                      ‫ָּ‬
‫ָאנֹכִ י יְ לִ ְדתיהּו כִ י תֹ אמַ ר אֵׁ לַי שאֵׁ הּו בְ חֵׁ יקָך‬                                  ‫ִ‬                                                     ‫ֹ‬
                                                                                                                                           ‫(טו) וַ י אמֶ ר מֹׁש ה לְ חֹת נו כִ י יב א אֵׁ לַי הָּ עָּ ם לִ ְדר ׁש‬    ‫ָּ ֹ‬            ‫ְ ֹ‬                            ‫ֶ‬                                    ‫ֹ‬                                                           ‫ֲ‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                             ‫(יא) יְ דֹוָּ ד אֱ ֹלהֵׁ י אֲ בוֹתֵׁ כֶ ם יֹסֵׁ ף עלֵׁיכֶ ם‬
       ‫ֶ‬                 ‫ָּ‬                          ‫ֹ ֵׁ‬
‫כַאֲ ׁשר יִ שא הָּ אֹמֵׁ ן אֶ ת הַ ינ ק עַ ל הָּ אֲ דמָּ ה אֲ ׁשר‬                                             ‫ָּ‬         ‫ֶ‬                                                                                                                                                                                        ‫אֱ ֹלה ים:‬      ‫ִ‬                              ‫ֶ‬               ‫ְ‬        ‫ֵׁ‬         ‫ִ‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                             ‫כָּ כֶ ם אֶ לֶף פְ עָּ מים וִ יבָּ רְך אֶ תכֶ ם כַאֲ ׁשר‬
                                                                                   ‫נִ ׁשבַ עְ ת לַאֲ בֹתָּ יו:‬     ‫ָּ‬              ‫ְ‬       ‫(טז) כִ י יִ היֶה לָּהֶ ם דבָּ ר בָּ א אֵׁ לַי וְ ׁשפַ טתי בֵׁ ין איׁש‬
                                                                                                                                                           ‫ִ‬                              ‫ָּ ְ ִ‬                                                  ‫ָּ‬                                       ‫ְ‬                                                                                                                 ‫ִדבֶ ר לָּכֶ ם:‬
‫(יג) מֵׁ ַאיִ ן לִ י בָּ שר לָּתֵׁ ת לְ כָּל הָּ עָּ ם הַ זֶ ה כִ י‬           ‫ָּ‬                                                                                                      ‫ִ‬
                                                                                                                                           ‫ּובֵׁ ין רעֵׁ הּו וְ הוֹדעְ תי אֶ ת חֻׁ קי הָּ אֱ ֹלה ים וְ אֶ ת‬           ‫ֵׁ‬                                     ‫ַ ִ‬                                                           ‫ֵׁ‬                                                                ‫ָּ‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                             ‫אֵׁ יכָּה אֶ שא לְ בַ ִדי טָּ ְרחֲ כֶ ם‬                  ‫(יב)‬
                                          ‫ָּ ֹ‬
                     ‫יִ בְ כּו עָּ לַי לֵׁאמ ר תנָּה לָּנּו בָּ שר וְ נ אכֵׁ לָּה:‬      ‫ֹ ְ‬                                                                                                                                                                                                                       ‫תורֹתָּ יו:‬                      ‫ֹ‬                                                                   ‫ַ‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                ‫ּומַ שאֲ כֶ ם וְ ִריבְ כֶ ם:‬
                             ‫ֵׁ‬
‫(יד) ֹלא אּוכַל ָאנֹכִ י לְ בַ ִדי לָּשאת אֶ ת כָּל‬                                                                                              ‫ֶ‬                               ‫ָּ‬
                                                                                                                                           ‫(יז) וַ י אמֶ ר חֹתֵׁ ן מֹׁש ה אֵׁ לָּיו ֹלא טוֹב הַ דבָּ ר אֲ ׁשר‬                                 ‫ֶ‬                                                                 ‫ֹ‬
                                                                                 ‫ִ‬
                                                               ‫הָּ עָּ ם הַ זֶ ה כִ י כָּ בֵׁ ד ממֶ נִי:‬                                                                                                                                                                                       ‫אַ תה עֹש ה:‬            ‫ֶ‬                     ‫ָּ‬
    ‫ֹ‬
‫(טו) וְ אם כָּ כָּה אַ ת עֹש ה לִ י הָּ ְרגֵׁנִי נָּא הָּ ר ג‬‫ְ ֶ‬                                     ‫ִ‬                                                                 ‫ֶ‬
                                                                                                                                           ‫(יח) נב ל תב ל גַם אַ תה גַם הָּ עָּ ם הַ זֶ ה אֲ ׁשר עִ מָּ ְך‬                                 ‫ָּ‬                           ‫ָּ ֹ ִ ֹ‬
                  ‫ָּ ִ‬
         ‫אם מָּ צָּ אתי חֵׁ ן בְ עֵׁ ינֶיָך וְ ַאל אֶ ְראֶ ה בְ רעָּ תי: פ‬                             ‫ִ‬                               ‫ִ‬                                              ‫כִ י כָּ בֵׁ ד ממָך הַ דבָּ ר ֹלא תּוכַל עשֹהּו לְ בַ דָך:‬
                                                                                                                                                                                                   ‫ֶ‬                         ‫ֲ‬                                           ‫ָּ‬                         ‫ִ ְ‬
                   ‫ְ‬               ‫ֶ‬
‫וַ י אמֶ ר יְ דֹוָּ ד אֶ ל מֹׁש ה אֶ ספָּ ה לִ י‬                                              ‫ֹ‬                       ‫(טז)‬                 ‫(יט) עַ תה ׁשמַ ע בְ קֹלִ י איעָּ צָך וִ יהי אֱ ֹלה ים עִ מָּ ְך‬
                                                                                                                                                                               ‫ִ‬                         ‫ִ‬                  ‫ִ ְ‬                                               ‫ָּ ְ‬                                                                                                                ‫ִ‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                             ‫(יג) הָּ בּו לָּכֶ ם אֲ נָּׁשים חֲ כָּמים ּונְ בֹנִ ים‬‫ִ‬
                     ‫ַ ָּ‬                  ‫ֶ‬
‫ׁשבְ עִ ים איׁש מזִ קנֵׁי יִ שראֵׁ ל אֲ ׁשר יָּדעְ ת כִ י הֵׁ ם‬ ‫ְ ָּ‬                     ‫ִ ְ‬                     ‫ִ‬                   ‫ִ‬     ‫הֱ יֵׁה אַ תה לָּעָּ ם מּול הָּ אֱ ֹלה ים וְ הֵׁ בֵׁ אתָּ אַ תה אֶ ת‬
                                                                                                                                                                    ‫ָּ‬                                                         ‫ִ‬                                                                                    ‫ָּ‬                                                         ‫ָּ ֵׁ‬                             ‫ִ‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                               ‫וִ ידֻׁ עִ ים לְ ׁשבְ טֵׁ יכֶ ם וַ אֲ שימֵׁ ם בְ ראׁשיכֶ ם:‬                        ‫ִ‬
                                                ‫ַ ְ ָּ‬
‫זִ קנֵׁי הָּ עָּ ם וְ ׁשֹטר יו וְ לָּקחת אֹתָּ ם אֶ ל אֹהֶ ל‬                       ‫ְ ָּ‬                                          ‫ְ‬                                                                                                            ‫הַ ְדבָּ ִרים אֶ ל הָּ אֱ ֹלה ים:‬
                                                                                                                                                                                                                                                                  ‫ִ‬                                                                                                    ‫ָּ‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                             ‫(יד) וַ תעֲנּו אֹת י וַ ת אמרּו טוֹב הַ דבָּ ר‬  ‫ֹ ְ‬              ‫ִ‬                     ‫ַ‬
                                                                                     ‫ָּ‬         ‫ִ ְ ְ‬
                                                              ‫מוֹעֵׁ ד וְ התיַצבּו ׁשם עִ מָּ ְך:‬                                                      ‫ֹ ֹ‬
                                                                                                                                           ‫(כ) וְ הזְ הַ ְרתה אֶ תהֶ ם אֶ ת הַ חֻׁ קים וְ אֶ ת הַ תור ת‬         ‫ִ‬                                       ‫ְ‬                      ‫ָּ‬                          ‫ִ‬                                                                                                         ‫אֲ ׁשר ִדבַ ְרת לעֲשוֹת:‬‫ָּ ַ‬                    ‫ֶ‬
      ‫ִ ִ‬                              ‫ָּ‬          ‫ְ‬
‫(יז) וְ יָּר ְדתי וְ ִדבַ ְרתי עִ מָך ׁשם וְ ָאצַ לְ תי מן‬            ‫ִ‬                      ‫ַ ִ‬                                                     ‫ֶ‬
                                                                                                                                           ‫וְ הוֹדעְ ת לָּהֶ ם אֶ ת הַ דרְך יֵׁלְ כּו בָּ ּה וְ אֶ ת הַ מַ עֲשה אֲ ׁשר‬
                                                                                                                                                                             ‫ֶ‬                                                                       ‫ֶ ֶ‬                                                                 ‫ַ ָּ‬                                                    ‫ִ‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                             ‫וָּ אֶ קח אֶ ת ראׁשי ׁשבְ טֵׁ יכֶ ם‬    ‫ָּ ֵׁ‬                               ‫ַ‬                   ‫(טו)‬
           ‫ִ ְ‬         ‫ְ‬                          ‫ַ ְ ִ ֲ‬
‫הָּ רּוחַ אֲ ׁשר עָּ לֶיָך וְ שמתי עלֵׁיהֶ ם וְ נָּשאּו אתָך‬                                                ‫ֶ‬                                                                                                                                                                                                                 ‫יעֲשּון:‬                   ‫ַ‬                              ‫ֵׁ‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                             ‫אֲ נָּׁשים חֲ כָּמים וִ ידֻׁ עִ ים וָּ אֶ תן אֹתָּ ם‬                          ‫ִ‬                     ‫ִ‬
                                     ‫ֶ‬                    ‫ָּ‬
                            ‫בְ מַ שא הָּ עָּ ם וְ ֹלא תשא אַ תה לְ בַ דָך:‬  ‫ִ ָּ‬                                           ‫ָּ‬                                                                   ‫ֵׁ‬
                                                                                                                                           ‫(כא) וְ אַ תה תֶ חֱ זֶ ה מכָּל הָּ עָּ ם ַאנְ ׁשי חַ יִ ל יִ ְראֵׁ י‬                          ‫ִ‬                                           ‫ָּ‬                                                                                               ‫ָּ ֵׁ‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                             ‫ראׁשים עלֵׁיכֶ ם שרי אֲ לָּפִ ים וְ שרי מֵׁ אוֹת‬              ‫ָּ ֵׁ‬                      ‫ֲ‬         ‫ָּ ִ‬
                                                                                                                                               ‫ָּ ֵׁ‬                                     ‫ַ ְ ָּ ֲ‬
                                                                                                                                           ‫אֱ ֹלה ים ַאנְ ׁשי אֱ מֶ ת שֹנְאֵׁ י בָּ צַ ע וְ שמת עלֵׁהֶ ם שרי‬                                                                            ‫ֵׁ‬                                          ‫ִ‬                        ‫וְ שרי חֲ משים וְ שרי עֲשר ת וְ ׁשֹט ִר ים‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                           ‫ְ‬                          ‫ָּ ֹ‬           ‫ָּ ֵׁ‬                     ‫ִ ִ‬                 ‫ָּ ֵׁ‬
                                                                                                                                                                                        ‫ָּ ֹ‬                 ‫ָּ ֵׁ‬
                                                                                                                                                                    ‫אֲ לָּפִ ים שרי מֵׁ אוֹת שרי חֲ משים וְ שרי עֲשר ת:‬             ‫ִ ִ‬               ‫ָּ ֵׁ‬                                          ‫ָּ ֵׁ‬                                                                                                                                     ‫לְ ׁשבְ טֵׁ יכֶ ם:‬      ‫ִ‬
                                                                                                                                                             ‫ָּ‬
                                                                                                                                           ‫(כב) וְ ׁשפְ טּו אֶ ת הָּ עָּ ם בְ כָּל עֵׁ ת וְ הָּ יָּה כָּל הַ דבָּ ר‬                                                                             ‫ָּ‬                                                                   ‫ִ‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                             ‫(טז) וָּ אֲ צַ ּוֶ ה אֶ ת ׁשֹפְ טֵׁ יכֶ ם בָּ עֵׁ ת הַ הוא‬
                                                                                                                                                                                    ‫ְ‬                  ‫ָּ ֹ‬
                                                                                                                                           ‫הַ גד ל יָּבִ יאּו אֵׁ לֶיָך וְ כָּל הַ דבָּ ר הַ קט ן יִ ׁשפְ טּו הֵׁ ם‬              ‫ָּ‬                                                                                                   ‫ָּ ֹ‬                         ‫ֶ‬               ‫ְ ְ ֶ‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                             ‫לֵׁאמ ר ׁשמע בֵׁ ין אֲ חֵׁ יכֶ ם ּוׁשפַ טתם צֶ דק‬                                ‫ֹ ָּ ֹ ַ‬
                                                                                                                                                                                                                                                ‫ִ ָּ‬                  ‫ְ‬
                                                                                                                                                                                                                                        ‫וְ הָּ קל מֵׁ עָּ לֶיָך וְ נָּשאּו אתְך:‬                                                       ‫ֵׁ‬                                                                  ‫ֹ‬                      ‫ִ‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                    ‫בֵׁ ין איׁש ּובֵׁ ין ָאחיו ּובֵׁ ין גֵׁרו:‬               ‫ִ‬
                                                                                                                                                                ‫ִ‬                           ‫ִ‬
                                                                                                                                           ‫(כג) אם אֶ ת הַ דבָּ ר הַ זֶ ה תעֲשה וְ צּוְ ָך אֱ ֹלה ים‬           ‫ַ ֶ‬                                        ‫ָּ‬                                           ‫ִ‬                                                        ‫ָּ ֹ‬                           ‫ִ ְ‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                             ‫(יז) ֹלא תַ כִ ירּו פָּ נִים בַ מׁשפָּ ט כַקט ן‬
                                                                                                                                                        ‫ְ ֹ ֹ ָּ ֹ‬
                                                                                                                                           ‫וְ יָּכָּלְ ת עמ ד וְ גַם כָּל הָּ עָּ ם הַ זֶ ה עַ ל מק מו יב א‬                                                                                        ‫ָּ ֲ ֹ‬                                                                    ‫ִ‬                         ‫ִ‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                             ‫כַ גד ל תׁשמָּ עּון ֹלא תָּ גּורּו מפְ נֵׁי איׁש כִ י‬                                      ‫ָּ ֹ ִ ְ‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                    ‫בְ ׁשלוֹם:‬                  ‫ָּ‬               ‫ֶ‬                          ‫ָּ‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                             ‫הַ מׁשפָּ ט לֵׁאֹלה ים הּוא וְ הַ דבָּ ר אֲ ׁשר‬                         ‫ִ‬                         ‫ִ ְ‬
                                                                                                                                                   ‫ֶ‬                       ‫ֹ‬
                                                                                                                                           ‫(כד) וַ יִ ׁשמַ ע מֹׁש ה לְ קוֹל חֹת נו וַ יַעַ ש כ ל אֲ ׁשר‬     ‫ְ ֹ‬                                                 ‫ֶ‬                            ‫ְ‬                                                                                      ‫ִ‬                    ‫ְ‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                          ‫יִ קׁשה מכֶ ם תק ִרבּון אֵׁ לַי ּוׁשמַ עְ תיו:‬               ‫ַ ְ‬                ‫ְ ֶ ִ‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                               ‫ָאמָּ ר:‬                                                         ‫ִ‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                             ‫(יח) וָּ אֲ צַ ּוֶ ה אֶ תכֶ ם בָּ עֵׁ ת הַ הוא אֵׁ ת כָּל‬          ‫ְ‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                    ‫ֶ ַ‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                 ‫הַ ְדבָּ ִרים אֲ ׁשר תעֲשּון:‬
     Why does Moshe talk about
        Appointing Judges?
• To reassure them that even though he will die,
  they will be in good hands.
• To remind them how numerous they are.
  Hashem has already fulfilled part of His promise
  in Gen 15:5.
• To remind them that they already had military
  leaders (v 15) ready to take them into Israel.
• Foreshadows a primary goal of all the laws to
  follow – to ensure social justice.
• Remind them of their goals both as a political
  entity (Ex 18) and as a holy nation (Num 11).
        ‫‪Sending Spies - Summary Table‬‬
               ‫דברים פרק א‬                                                                                                 ‫במדבר פרק יג‬
        ‫ֹ ְ‬                                 ‫ִ ְ‬
     ‫(כב) וַתק ְרבּון אֵׁ לַי כֻׁלְ כֶם ַות אמרּו‬                                                                                            ‫ֹ‬                            ‫ֹ‬
                                                                                                                                          ‫(א) ַויְדַ בֵׁ ר ְיד ָּו ד אֶ ל מֹׁשֶ ה לֵׁאמ ר:‬
                                          ‫ִ‬                ‫ְ‬
                        ‫נִׁשלְ חָּ ה אֲ נָּׁשים לְ פָּ נֵׁינּו‬                       ‫ְ‬                                                                             ‫ִ‬                    ‫ְ‬
                                                                            ‫(ב) ׁשלַח לְ ָך אֲ נָּׁשים וְ יָּתֻׁ רּו אֶ ת אֶ ֶרץ כְ נַעַ ן אֲ ׁשֶ ר אֲ נִי נֹתֵׁ ן לִ בְ נֵׁי יִש ָּראֵׁ ל‬
                                                                                                                  ‫ֹ ִ‬                ‫ִ ְ‬                                        ‫ִ‬
                                                                                                 ‫איׁש אֶ חָּ ד איׁש אֶ חָּ ד לְ מַ טֵׁ ה אֲ בֹתָּ יו תׁשלָּחּו כ ל נָּשיא בָּ הֶ ם:‬                ‫ִ‬
                                                                                               ‫ִ‬            ‫ֹ ֻׁ‬                       ‫ָּ‬           ‫ִ ִ‬
                                                                            ‫(ג) ַויִׁשלַח אֹתָּ ם מֹׁשֶ ה ממ ְדבַ ר פָּ ארן עַ ל פִ י ְיד ָּו ד כלָּם אֲ נָּׁשים ָּראׁשֵׁ י‬          ‫ְ‬
                                                                                                                                                                                          ‫ְ‬
                                                                                                                                                                     ‫בְ נֵׁי יִש ָּראֵׁ ל הֵׁ מָּ ה:‬

                            ‫ִ‬          ‫ֶ‬                        ‫ְ‬
 ‫וְ יַחפְ רּו לָּנּו אֶ ת הָּ ָארץ וְ יָּׁשבּו אֹתָּ נּו דָּ בָּ ר‬                                                                         ‫ִ‬            ‫ֶ‬
                                                                       ‫(יח) ּוראיתֶ ם אֶ ת הָּ ָארץ מַ ה הוא וְ אֶ ת הָּ עָּ ם הַ יֹׁשֵׁ ב עָּ לֶיהָּ הֶ חָּ זָּק הּוא‬           ‫ְ ִ‬
                                          ‫ֲַ‬
    ‫אֶ ת הַ דֶ ֶרְך אֲ ׁשֶ ר נעלֶה בָּ ּה וְ אֵׁ ת הֶ עָּ ִרים‬                                                                                                     ‫ִ‬               ‫ְ‬
                                                                                                                                                      ‫הֲ ָּרפֶ ה הַ מעַ ט הּוא אם ָּרב:‬
                                                           ‫ָּ‬                                          ‫ִ ִ‬
                                         ‫(יט) ּומָּ ה הָּ ָארץ אֲ ׁשֶ ר הּוא יֹ ׁשֵׁ ב בָּ ּה הֲ טוֹבָּ ה הוא אם ָּרעָּ ה ּומָּ ה הֶ עָּ ִרים אֲ ׁשֶ ר נבֹא אֲ לֵׁיהֶ ן:‬‫ֶ‬
                                                                                                                           ‫ִ‬            ‫ִ‬
                                                                                                              ‫אֲ ׁשֶ ר הּוא יוֹׁשֵׁ ב בָּ הֵׁ נָּה הַ בְ מַ חֲ נִים אם בְ מבְ צָּ ִרים:‬
                                                                      ‫ִ ְ ְ ֶ‬                        ‫ִ‬                         ‫ָּ‬            ‫ִ ִ‬               ‫ְ‬
                                                                     ‫(כ) ּומָּ ה הָּ ָארץ הַ שמֵׁ נָּה הוא אם ָּרזה הֲ יֵׁׁש בָּ ּה עֵׁ ץ אם ַא ִין וְ התחַ זַקתם‬         ‫ֶ‬
                                                                                                                     ‫ֵׁ ֲ‬                           ‫ִ‬            ‫ֶ‬              ‫ְ ֶ ִ‬
                                                                                                            ‫ּולְ קַ חתם מפְ ִרי הָּ ָארץ וְ הַ יָּמים יְמֵׁ י בִ כּורי ענָּבִ ים:‬
            ‫ַ ִ‬
    ‫(כג) ַו ִייטַ ב בְ עֵׁ ינַי הַ דָּ בָּ ר וָּאֶ קח מכֶם‬                                         ‫ְ ְ ָּ‬                    ‫ֶ‬                              ‫ֹ ֹ ְ‬
                                                                      ‫(כז) ַויְסַ פְ רּו לו ַוי אמרּו בָּ אנּו אֶ ל הָּ ָארץ אֲ ׁשֶ ר ׁשלַחתנּו וְ גַם זָּבַ ת חָּ לָּב‬
                                     ‫ִ‬         ‫ִ‬
      ‫ׁשנֵׁים עָּ שָּ ר אֲ נָּׁשים איׁש אֶ חָּ ד לַשָּ בֶ ט:‬       ‫ְ‬                                                                                                          ‫ֶ‬        ‫ִ‬
                                                                                                                                                              ‫ּודבַ ׁש הוא וְ זה פִ ְריָּּה:‬    ‫ְ‬
                       ‫ָּ‬                        ‫ַ‬
‫(כד) ַויִפְ נּו ַויעֲלּו הָּ הָּ ָּרה ַויבֹאּו עַ ד נַחַ ל‬                         ‫ְ ֹ‬                                                ‫ֶ‬
                                                                       ‫(כח) אֶ פֶ ס כִ י עַ ז הָּ עָּ ם הַ י ֹׁשֵׁ ב בָּ ָארץ וְ הֶ עָּ ִרים בְ צֻׁרוֹת גְ דֹֹל ת מא ד וְ גַם‬
                                                        ‫ְ ֹ ַ‬
                                    ‫אֶ ׁשכ ל ַויְרגְ לּו אֹתָּ ּה:‬                                                                                                          ‫ִ‬        ‫ֲ‬
                                                                                                                                                            ‫יְלִ דֵׁ י הָּ ענָּק ָּראינּו ׁשָּ ם:‬
                  ‫ֶ‬               ‫ִ‬
‫(כה) ַויִקחּו בְ יָּדָּ ם מפְ ִרי הָּ ָארץ וַיו ִֹרדּו‬‫ְ‬                   ‫(כט) עֲמָּ לֵׁק יוֹׁשֵׁ ב בְ אֶ ֶרץ הַ נגֶב וְ הַ חתי וְ הַ יְבּוסי וְ הָּ אֱ מֹר י יוֹׁשֵׁ ב בָּ הָּ ר‬
                                                                                                 ‫ִ‬             ‫ִ‬                  ‫ִ ִ‬             ‫ֶ‬
                    ‫ֹ ְ‬                                  ‫ִ‬
   ‫אֵׁ לֵׁינּו ַויָּׁשבּו אֹתָּ נּו דָּ בָּ ר ַוי אמרּו טוֹבָּ ה‬                                                                                                                         ‫ֲַ‬
                                                                                                                                    ‫וְ הַ כְ נענִי יֹׁשֵׁ ב עַ ל הַ יָּם וְ עַ ל יַד הַ י ְַרדֵׁ ן:‬
                                                   ‫ֹ‬          ‫ֶ‬
           ‫הָּ ָארץ אֲ ׁשֶ ר ְיד ָּו ד אֱ ֹלהֵׁ ינּו נֹתֵׁ ן לָּנּו:‬
             Resolution                   ‫במדבר יג‬     ‫דברים א‬

It was people’s idea originally which                               Whose idea
Hashem agreed to. Moshe emphasizes                                 was it to send
the people’s role to lay the blame on        '‫ה‬        ‫בני ישראל‬      spies?
their lack of courage.

The mission included both parts but                                What was their
Moshe only mentions practical military                               mission?
part to emphasize that the spies were
only to tell them which way to go and    Agriculture
not whether or not to go. They sinned       and        Military
when they gave their own opinion          Military
about whether to go since that was not
part of their mission.

Moshe left out the bad part of the report   Good                  What was their
in order not give an excuse to the        Agriculture   Good        report?
previous generation and not to scare the Difficult to Agriculture
present generation.                        Conquer
 Hashem commands people to do something
    when they are ready to do it anyway.

• Sending Spies
• Abraham would continue his father’s journey )end of
  Gen 11). Hashem also tells him to go (Gen 12:1).
• Yaakov was ready to leave Laban’s house when
  Hashem told him to leave. (Gen 311-3)
• Yaakov set out to Egypt before Hashem reassured
  him to do so. (Gen 46 1-4)
• Moshe already told Yitro he was going back to
  Egypt before Hashem commanded him to do so.
  (Ex 4:18-19)
       Methodological Points
• Synchronic
  – Structure of Sefer
  – Strucure of ch 1
  – Why discuss judges and spies
• Diachronic
  Differences between Dt and other books
• History vs. Memory and Historiography
  – Conflating accounts, partial reviews
    Assignment for next class
• See website:
  – www.merkaz.com/debarim/
            Structure of ‫ספר דברים‬

   Introduction to Moshe’s First Speech ‫א:א-ה‬

                 ‫א:ו-ד:מ‬
              ‫נאום ההיסטורי‬
          The Historical Speech

       Fugitive Cities - ‫ד:מא-מג – ערי מקלט‬

Introduction to Moshe’s Second Speech – ‫ד:מד-ה:א‬




       ‫פרקים ה-כו‬
       ‫נאום המצוות‬
   The Mitzvot Speech




           ‫כז-לב – נאום הברית‬
       Berit Renewal Ceremony


           Moshe’s Death – ‫לג-לד‬
‫‪Structure‬‬                                    ‫א:א-ה ‪Introduction to Historical Speech‬‬
‫1 .‪Of Ch‬‬
            ‫,‪1. Command to leave from Sinai and travel to Har ha-Emori at southern border of Israel‬‬
                                                                                                   ‫ֹ ַ ָּ ֶ‬                ‫ֵׁ‬
                                                                      ‫(ו) יְ דֹוָּ ד אֱ ֹלהֵׁ ינּו ִדבֶ ר אֵׁ לֵׁינּו בְ חֹר ב לֵׁאמ ר רב לכם ׁשֶ בֶ ת בָּ הָּ ר הַ זֶ ה:‬
                                                                                                                         ‫ִ‬                       ‫ֹ‬     ‫ָּ ֶ‬        ‫ְ‬
                                                                                                                      ‫(ז) פְ נּו ּוסעּו לכם ּוב אּו הַ ר הָּ אֱ מֹר י‬
                                                   ‫‪2. and to continue to inherit all of the land‬‬
                    ‫ָּ‬               ‫ָּ ֹ‬                                  ‫ַ ֲ‬
               ‫וְ אֶ ל כָּל ׁשכנָּיו בָּ עֲרבָּ ה בָּ הָּ ר ּובַ שפֵׁ לָּה ּובַ נגֶב ּובְ חוֹף הַ יָּם אֶ רץ הַ כְ נענִי וְ הַ לְ בָּ נוֹן עַ ד הַ נָּהָּ ר הַ גד ל נְהַ ר פְ רת:‬
                                                                                        ‫ֶ‬                      ‫ֶ‬                 ‫ְ‬                  ‫ָּ‬           ‫ְ ֵׁ‬
                       ‫ְ‬          ‫ָּ‬        ‫ֶ‬                               ‫ִ ְ‬
               ‫(ח) ְראֵׁ ה נָּתַ תי לִ פְ נֵׁיכם אֶ ת הָּ ָארץ ב אּו ּורׁשּו אֶ ת הָּ ָארץ אֲ ׁשֶ ר נׁשבַ ע יְ דֹוָּ ד לַאֲ בֹתֵׁ יכם לְ ַאבְ רהָּ ם לְ יִ צחָּ ק‬
                                                                                            ‫ֶ‬               ‫ְ‬       ‫ֶ ֹ‬                        ‫ֶ‬            ‫ִ‬
                                                                                                                              ‫ֵׁ‬                                      ‫ַ ֲ ֹ‬
                                                                                                                   ‫ּולְ יעק ב לָּתֵׁ ת לָּהֶ ם ּולְ זַ ְרעָּ ם ַאחֲ ריהֶ ם:‬



                                          ‫ט- יח ‪Appointing Judges‬‬
                           ‫ֶ‬         ‫ִ‬                     ‫ְ ִֹ‬       ‫ִ‬        ‫ִ‬       ‫ָּ ֶ‬
                          ‫הָּ בּו לכם אֲ נָּׁשים חֲ כָּמים ּונבנ ים וִ ידֻׁ עִ ים לְ ׁשבְ טֵׁ יכם‬
                                                       ‫ֶ‬      ‫ָּ‬        ‫ִ‬
                                                   ‫וַ אֲ שימֵׁ ם בְ ראׁשֵׁ יכם‬

                                                          ‫‪1. Fulfillment of first part of command‬‬
                    ‫ִ‬               ‫ִ‬                 ‫ֶ ֶ‬
              ‫(יט) וַ נִסַ ע מֵׁ חֹר ב וַ נלְֶך אֵׁ ת כָּל הַ מ ְדבָּ ר הַ גָּדוֹל וְ הַ נוֹרא הַ הּוא אֲ ׁשֶ ר ְראיתֶ ם דרְך הַ ר הָּ אֱ מֹר י כַאֲ ׁשֶ ר צּוָּ ה‬
                                                                ‫ִ‬                                 ‫ָּ‬                             ‫ִ‬               ‫ֵׁ‬      ‫ֵׁ‬
                                                                                                                                    ‫ָּ ֵׁ‬      ‫ָּ ֹ‬
                                                                                                                     ‫יְ דֹוָּ ד אֱ ֹלהֵׁ ינּו אֹתָּ נּו וַ נב א עַ ד קדׁש בַ ְרנֵׁעַ :‬
                                                                                                                       ‫ִ‬                                ‫ֵׁ ֶ‬
                                                                  ‫(כ) וָּ אֹמַ ר אֲ לכם בָּ אתֶ ם עַ ד הַ ר הָּ אֱ מֹר י אֲ ׁשֶ ר יְ דֹוָּ ד אֱ ֹלהֵׁ ינּו נֹתֵׁ ן לָּנּו:‬
                                                       ‫‪2. Repetition of second part of command‬‬
                      ‫ִ ָּ‬                                                                     ‫ֵׁ‬      ‫ֶ ֲ‬
            ‫(כא) ְראֵׁ ה נָּתַ ן יְ דֹוָּ ד אֱ ֹלהֶ יָך לְ פָּ נֶיָך אֶ ת הָּ ָארץ עלֵׁה רׁש כַאֲ ׁשֶ ר ִדבֶ ר יְ דֹוָּ ד אֱ ֹלהֵׁ י אֲ בֹתֶ יָך לְָּך ַאל תירא וְ ַאל‬
                                                                                                                                                                           ‫תחָּ ת:‬ ‫ֵׁ‬



                                                          ‫כב-מה ‪Spies‬‬
                                      ‫ֶ‬                        ‫ְ‬                        ‫ִ‬                ‫ִ ְ‬
                                    ‫נׁשלְ חָּ ה אֲ נָּׁשים לְ פָּ נֵׁינּו וְ יַחפְ רּו לָּנּו אֶ ת הָּ ָארץ‬

                                                      ‫‪2. Failure to fulfill second part of command‬‬
                                                                                ‫ֶ‬                     ‫ַ ִ‬         ‫ַ‬  ‫ִ‬      ‫ָּ ֵׁ‬     ‫ֵׁ ְ‬
                                                                             ‫(מו) וַ תׁשבּו בְ קדׁש יָּמים רבִ ים כיָּמים אֲ ׁשֶ ר יְ ׁשַ בְ תם:‬
 Hashem commands people to do something
    when they are ready to do it anyway.

•Sending Spies
•Abraham would continue his father’s journey )end of
Gen 11). Hashem also tells him to go (Gen 12:1).
•Yaakov was ready to leave Laban’s house when
Hashem told him to leave. (Gen 311-3)
•Yaakov set out to Egypt before Hashem reassured
him to do so. (Gen 46 1-4)
•Moshe already told Yitro he was going back to Egypt
before Hashem commanded him to do so. (Ex 4:18-
19)
       Methodological Points
•Synchronic
  – Structure of Sefer
  – Strucure of ch 1
  – Why discuss judges and spies
•Diachronic
  – Differences between Dt and other books
•History vs. Memory and Historiography
  – Conflating accounts, partial reviews
Perakim 2-3

   Class 3
                                            ‫דברים פרק ב-ג‬                                                                                     ‫דברים פרק א‬
                                                                                                     ‫83 ‪Year‬‬                                                                  ‫2 ‪Year‬‬                     ‫‪Year this chapter‬‬
                                                                                                                                                                                                            ‫‪Takes place‬‬
                                                                                                  ‫פרק ב:‬                         ‫ֵׁ‬
                                                                                                                            ‫(ו) יְ דֹוָּ ד אֱ ֹלהֵׁ ינּו ִדבֶ ר אֵׁ לֵׁינּו בְ חֹר ב‬                      ‫‪Opening Words‬‬
                                                                       ‫ֹ‬                            ‫ֹ‬
                                                                 ‫(ב) וַ י אמֶ ר יְ דֹוָּ ד אֵׁ לַי לֵׁאמ ר:‬                                                 ‫ֶ‬                 ‫ֹ ַ‬
                                                                                                                                    ‫לֵׁאמ ר רב לָּכֶ ם ׁשבֶ ת בָּ הָּ ר הַ זֶ ה:‬                    ‫‪God’s command to leave a‬‬
                                        ‫ָּ‬                                               ‫ֹ‬             ‫ַ‬
                                     ‫(ג) רב לָּכֶ ם ס ב אֶ ת הָּ הָּ ר הַ זֶ ה פְ נּו לָּכֶ ם צָּ פֹ נ ה:‬                   ‫(ז) פְ נּו ּוסעּו לָּכֶ ם ּוב אּו הַ ר הָּ אֱ מֹר י‬
                                                                                                                               ‫ִ‬                    ‫ֹ‬                  ‫ְ‬                        ‫‪mountain and travel to Israel uses‬‬
                                                                                                                                                                            ‫ְ‬
                                                                                                                                                                  ‫וְ אֶ ל כָּ ל ׁשכֵׁ נָּיו‬
                                                                                                                                                                                                ‫.83 ‪the same words in years 2 and‬‬
                                                                                                                                                                                               ‫‪ in each case refers to‬הר ‪Notice that‬‬
                                                                                                                                                                                                         ‫.‪a different place‬‬
                                                                                          ‫פרק ב‬    ‫(כא) ְראֵׁ ה נָּתַ ן יְ דֹוָּ ד אֱ ֹלהֶ יָך לְ פָּ נֶיָך‬                                      ‫‪God’s command to go inherit the‬‬
          ‫ִ ֹ‬          ‫ְ‬        ‫ִ‬                ‫ְ ֹ‬
‫(כד) קּומּו סעּו וְ עִ בְ רּו אֶ ת נַחַ ל ַארנ ן ְראֵׁ ה נָּתַ תי בְ יָּד ָך אֶ ת סיח ן מֶ לְֶך‬
                                                                                  ‫ְ‬                                     ‫ֶ‬             ‫ֵׁ‬      ‫ֶ ֲ‬
                                                                                                  ‫אֶ ת הָּ ָארץ עלֵׁה רׁש כַאֲ ׁשר ִדבֶ ר יְ דֹוָּ ד‬                                             ‫‪land uses the same words in both‬‬
                                  ‫ִ ְ ָּ ֹ ִ‬         ‫ָּ‬       ‫ְ ֹ‬
                  ‫אֱ ֹלהֵׁ י אֲ בֹתֶ יָך לְָּך ַאל תירא וְ ַאל תחָּ ת: חֶ ׁשבוֹן הָּ אֱ מֹר י וְ אֶ ת ַארצו הָּ חֵׁ ל רׁש וְ התג ר בו מלְ חָּ מָּ ה:‬
                                                                                    ‫ִ‬        ‫ְ‬          ‫ֵׁ‬            ‫ִ ָּ‬                                                                                     ‫.‪years‬‬
                                                                                            ‫פרק ב‬                                      ‫ֹ ְ‬                                ‫ֵׁ ָּ‬
                                                                                                                                  ‫(כז) וַ תרגְ נּו בְ ָאהֳ לֵׁיכֶ ם וַ ת אמרּו‬                   ‫‪In year 2, Bne Yisrael misjudges‬‬
              ‫ַ‬   ‫ִ‬                         ‫ְ‬                   ‫ְ‬
    ‫(כה) הַ יוֹם הַ זֶ ה ָאחֵׁ ל תת פַ ח ְד ָך וְ יִ ְרָאתָך עַ ל פְ נֵׁי הָּ עַ מים תחַ ת כָּ ל‬
                                                                      ‫ֵׁ‬                                                        ‫ֶ‬                ‫ִ‬
                                                                                                                             ‫בְ שנְַאת יְ דֹוָּ ד אֹתָּ נּו הוֹציָאנּו מֵׁ אֶ רץ‬           ‫ִ‬   ‫‪God’s intentions. Moshe tells them‬‬
                                          ‫ִ‬                  ‫ָּ‬      ‫ִ ְ‬     ‫ְ ְ‬
                               ‫הַ שמָּ יִ ם אֲ ׁשר יִ ׁשמעּון ׁשמעֲָך וְ רגְ זּו וְ חָּ לּו מפָּ נֶיָך:‬
                                                                                      ‫ֶ‬            ‫ָּ‬                                   ‫ִ‬
                                                                                                                                    ‫מצריִ ם לָּתֵׁ ת אֹתָּ נּו בְ יַד הָּ אֱ מֹר י‬  ‫ִ ְ ָּ‬       ‫.83 ‪God’s true intentions in year‬‬
                                                                                                                                                                             ‫ְ ִ ֵׁ‬
                                                                                                                                                                     ‫לְ הַ ׁשמידנּו:‬
                                                                                                                                              ‫ֵׁ‬          ‫ִ‬
                                                                                                                   ‫(מד) וַ יֵׁצֵׁ א הָּ אֱ מֹר י הַ י ֹ ׁשב בָּ הָּ ר הַ הּוא פרק ב‬             ‫‪In both years the Emori go out to‬‬
                       ‫ְ‬              ‫ֹ ִ‬                                   ‫ִ ֹ ְ ָּ‬
               ‫(לב) וַ יֵׁצֵׁ א סיח ן לִ קראתֵׁ נּו הּוא וְ כָּ ל עַ מו לַמלְ חָּ מָּ ה יָּהצָּ ה:‬                                ‫לִ קראתכֶ ם וַ יִ ְר ְדפּו אֶ תכֶ ם כַאֲ ׁשר‬
                                                                                                                                     ‫ֶ‬                ‫ְ‬                         ‫ְ ַ ְ‬            ‫‪fight Israel. In year 2 the Emori‬‬
                                           ‫ֹ ֹ‬                                                        ‫ְ‬
   ‫(לג) וַ יִ תנֵׁהּו יְ דֹוָּ ד אֱ ֹלהֵׁ ינּו לְ פָּ נֵׁינּו וַ נְַך א תו וְ אֶ ת <בנו> בָּ נָּיו וְ אֶ ת‬                                ‫ְ‬                        ‫ִ‬
                                                                                                                                    ‫תעֲשינָּה הַ ְדבֹר ים וַ יַכְ תּו אֶ תכֶ ם‬    ‫ַ ֶ‬            ‫‪crushed Israel. In year 38 Israel‬‬
                                                                                                                ‫ֹ‬
                                                                                                             ‫כָּ ל עַ מו:‬                                 ‫בְ שעִ יר עַ ד חָּ ְרמָּ ה:‬   ‫ֵׁ‬
                                                                                                                   ‫פרק ג‬                                                                                   ‫.‪crushed them‬‬
                            ‫ָּ ְ ָּ‬                                    ‫ָּ‬              ‫ֶ ֶ‬
   ‫(א) וַ נֵׁפֶ ן וַ נַעַ ל דר ְך הַ בָּ ׁשן וַ יֵׁצֵׁ א עוֹג מֶ לְֶך הַ בָּ ׁשן לִ קראתֵׁ נּו הּוא וְ כָּ ל‬
                                                                                     ‫ֶ‬
                                                                               ‫עַ מו לַמלְ חָּ מָּ ה אֶ ְדרעִ י:‬  ‫ֹ ִ‬
                   ‫ִ ֹ ֹ‬                ‫ְ‬       ‫ֹ ֹ‬          ‫ִ ָּ‬
    ‫(ב) וַ י אמֶ ר יְ דֹוָּ ד אֵׁ לַי ַאל תירא א תו כִ י בְ יָּד ָך נָּתַ תי א תו וְ אֶ ת כָּ ל‬               ‫ֹ‬
            ‫ֶ‬       ‫ִ‬                     ‫ִ ֹ‬
         ‫עַ מו וְ אֶ ת ַארצו וְ עָּ שיתָּ לו כַאֲ ׁשר עָּ שיתָּ לְ סיח ן מֶ לְֶך הָּ אֱ מֹר י אֲ ׁשר‬
                                                        ‫ִ‬      ‫ֶ‬          ‫ֹ‬         ‫ְ ֹ ִ‬                             ‫ֹ‬
                                                                                                    ‫ְ‬
                                                                                           ‫יוֹׁשב בְ חֶ ׁשבוֹן:‬         ‫ֵׁ‬
       ‫ֹ‬                       ‫ָּ‬                                   ‫ֵׁ‬
     ‫(ג) וַ יִ תן יְ דֹוָּ ד אֱ ֹלהֵׁ ינּו בְ יָּדנּו גַם אֶ ת עוֹג מֶ לְֶך הַ בָּ ׁשן וְ אֶ ת כָּ ל עַ מו‬‫ֵׁ‬
                                                                  ‫ֹ ָּ‬           ‫ִ ִ ְ ִ‬
                                                          ‫וַ נַכֵׁ הּו עַ ד בִ לְ תי הׁשאיר לו ש ִריד:‬
                                                                                                                   ‫פרק ג‬                    ‫ַ‬       ‫ִ‬        ‫ָּ ֵׁ‬
                                                                                                                                    ‫(מו) וַ תׁשבּו בְ קדׁש יָּמים רבִ ים‬ ‫ֵׁ ְ‬                             ‫‪Closing Words‬‬
                                                          ‫(כט) וַ נֵׁׁשב בַ גָּיְ א מּול בֵׁ ית פְ עוֹר:‬‫ֶ‬                                                   ‫ַ ֶ‬        ‫ֶ‬
                                                                                                                                                        ‫כַ יָּמים אֲ ׁשר יְ ׁשבְ תם:‬  ‫ִ‬          ‫‪In both cases they remained at a‬‬
                                                                                                                                                                                                ‫‪certain place after these battles. In‬‬
                                                                                                                                                                                               ‫‪year 2, however, it is for many years‬‬
                                                                                                                                                                                               ‫‪while in year 38 it is only for a short‬‬
                                                                                                                                                                                               ‫‪time while they prepare to enter the‬‬
                                                                                                                                                                                                               ‫.‪land‬‬
‫‪Do they‬‬   ‫‪Name of‬‬   ‫– ‪Structure‬‬
 ‫?‪fight‬‬    ‫‪Land‬‬      ‫‪Pesukim‬‬
   ‫לא‬      ‫שעיר‬        ‫ב: ב-ח‬

  ‫לא‬       ‫מואב‬        ‫ט-טז‬

  ‫לא‬       ‫עמון‬        ‫יז-כג‬

  ‫כן‬       ‫סחון‬        ‫כד-לז‬

  ‫כן‬        ‫עג‬        ‫ג: א-יא‬
                ‫?‪Did Seir Let Bnei Yisrael Through‬‬
                                                                                                    ‫דברים ב-ג‬                                                                            ‫•במדבר פרק כ‬
                   ‫ָּ‬
‫ב,ה ַאל-תתגָּרּו בָּ ם--כִ י ֹלא-אֶ תן לכֶם‬
                          ‫ֵׁ‬                                                               ‫ִ ְ‬                                      ‫וַיִּשְ לַח מ ֹשֶ ה מַ לְָאכִּים מִּ קָּ דֵ ש אֶ ל‬                           ‫(יד)‬
                                                                                                                                     ‫מֶ לְֶך אֱ דֹום כ ֹה ָאמַ ר ָאחִּ יָך י ִּשְ ראֵ ל אַ ּתָּ ה י ָּדַ עְ ּתָּ‬
                                                                                                                                                                    ‫ָּ‬
      ‫ָּ‬                     ‫ֻׁ ָּ‬
‫מֵׁ ַארצָּ ם, עַ ד מ ְדרְך כף-רגֶל: כִ י-יְ רשה לְ עֵׁ שו,‬     ‫ִ ַ ַ ָּ‬                                       ‫ְ‬                     ‫אֵ ת כָּל הַ ּתְ לָָּאה אֲ שֶ ר מְ צָָּאתְ נּו: (טו) וַיֵרדּו‬
                                                                                                                                            ‫ְ‬
             ‫ִ ָּ‬                    ‫ִ ְ ְ‬
‫נָּתַ תי אֶ ת-הַ ר שעִ יר. ב,ו אכֶל תׁשברּו מֵׁ אתם‬ ‫ֹ‬                              ‫ֵׁ‬                                ‫ִ‬                           ‫ַ‬                     ‫ַ‬                            ‫ַ‬
                                                                                                                                    ‫אֲ ב ֹתֵ ינּו מִּ צְרי ְמָּ ה וַנֵשֶ ב בְמִּ צְרי ִּם י ָּמִּ ים רבִּים‬
                 ‫ִ ָּ‬                        ‫ִ‬
‫בַ כסֶ ף, וַ אֲ כלְ תם; וְ גַם-מַ יִ ם תכְ רּו מֵׁ אתם,‬                                  ‫ַ ֶ‬                             ‫ֶ‬                                                                      ‫ַ‬
                                                                                                                                    ‫וַיָּרעּו לָּנּו מִּ צְרי ִּם וְלַאֲ ב ֹתֵ ינּו: (טז) וַנִּצְעַ ק‬                     ‫ֵ‬
‫בַ כסֶ ף--ּוׁשתיתֶ ם. ב,ז כִ י יְ הוָּ ה אֱ ֹלהֶ יָך בֵׁ רכְ ָך,‬
                      ‫ַ‬                                                                            ‫ְ ִ‬                 ‫ֶ‬            ‫אֶ ל י ְדֹו ָּד וַיִּשְ מַ ע קֹלֵנּו וַיִּשְ לַח מַ לְאָּ ְך ו ַיֹצִּאֵ נּו‬
                        ‫ִ‬
‫בְ כֹל מַ עֲשה יָּדָך--יָּדע לֶכְ תָך, אֶ ת-הַ מ ְדבָּ ר‬
                                               ‫ְ‬                     ‫ַ‬          ‫ֶ‬                    ‫ֵׁ‬                             ‫מִּ מִּ צְרי ִּם ו ְהִּ נֵה אֲ נַחְ נּו בְקָּ דֵ ש עִּ יר קְ צֵה גְבּולֶָך:‬   ‫ָּ‬
                                                 ‫ָּ‬
‫הַ גדֹל הַ זֶ ה: זֶ ה ַארבָּ עִ ים ׁשנָּה, יְ הוָּ ה אֱ ֹלהֶ יָך‬           ‫ְ‬                                                 ‫ָּ‬                                                 ‫ְ‬
                                                                                                                                    ‫(יז) נַעְ בְרה נָּא בְַארצֶָך ֹלא נַעֲ ב ֹר בְשָּ דֶ ה‬            ‫ָּ‬
                                   ‫ַ ֲ‬
‫עִ מָּ ְך--ֹלא חָּ סַ ְרת, דבָּ ר. ב,ח וַ נעבֹר מֵׁ אֵׁ ת‬                ‫ָּ ָּ‬                                                      ‫ּובכֶרם ו ְֹלא נִּשְ ּתֶ ה מֵ י בְאֵ ר דֶ רְך הַ מֶ לְֶך נֵלְֵך‬
                                                                                                                                                                  ‫ֶ‬                                                  ‫ְ ֶ‬
‫ַאחֵׁ ינּו בְ נֵׁי-עֵׁ שו, הַ יֹׁשבים בשעִ יר, מדרְך‬
     ‫ִ ֶ ֶ‬                               ‫ְ ֵׁ‬                 ‫ְ ִ‬                     ‫ָּ‬                                            ‫ֹלא נִּטֶ ה י ָּמִּ ין ּושְ מ ֹאול עַ ד אֲ שֶ ר נַעֲ ב ֹר גְבּולֶָך:‬
                                               ‫הָּ עֲרבָּ ה, מֵׁ אֵׁ ילַת ּומֵׁ עֶ ציֹן גָּבֶ ר;‬
                                                                       ‫ְ‬                                          ‫ָּ‬                ‫(יח) ו ַי ֹאמֶ ר אֵ לָּיו אֱ דֹום ֹלא תַ עֲ ב ֹר בִּי פֶ ן‬
                                                                                                                                    ‫בחֶ רב אֵ צֵא לִּקְ ראתֶ ָך: (יט) ו ַי ֹאמְ רּו אֵ לָּיו‬
                                                                                                                                                                                           ‫ָּ‬                         ‫ַ ֶ‬
                                                                                                                       ‫…‬            ‫בנֵי י ִּשְ ראֵ ל בַמְ סִּ לָּה נַעֲ לֶה ו ְאִּ ם מֵ ימֶ יָך נִּשְ ּתֶ ה‬  ‫ָּ‬            ‫ְ‬
‫ב,כח אכל בַ כֶ סֶ ף תׁשברנִי וְ ָאכַלְ תי, ּומַ יִ ם‬
                                 ‫ִ‬                    ‫ַ ְ ִ ֵׁ‬                                          ‫ֹ ֶ‬                                ‫ַ ְ‬                              ‫ַ‬
                                                                                                                                    ‫אֲ נִּי ּומִּ קְ נַי וְנָּתַ ּתִּ י מִּ כְרם רק אֵ ין דָּ בָּר בְרגלַי‬
                                                                                                                                                                                  ‫ָּ‬
‫בַ כסֶ ף תתן-לִ י וְ ׁשתיתי; רק, אֶׁ עְ בְ רה‬
           ‫ָ‬                               ‫ַ‬              ‫ָּ ִ ִ‬                                  ‫ִ ֶ‬                      ‫ֶ‬                              ‫ֵּ‬
                                                                                                                                    ‫אֶ עֱ ב ָֹּרה: (כ) וַי ֹּאמֶ ר ֹלא תַ עֲ ב ֹּר וַיצֵּא אֱ דֹום‬
‫בְ רגְ לָי. ב,כט כַ אֲ שר עָ שּו-לִּ י בְ נֵׁי עֵׁ שו,‬
         ‫ָ‬                                                        ‫ֶׁ‬                                                            ‫ַ‬   ‫(כא)‬                  ‫לִ קְ ראתֹו בעַ ם כָּבֵּ ד ּובי ָּד חֲ זָּקה:‬
                                                                                                                                                               ‫ָּ‬             ‫ְ‬                          ‫ְ‬             ‫ָּ‬
                                       ‫ְ‬
‫הַ יֹשבִּ ים בְ שעִּ יר, וְ הַ מוָֹאבים, הַ יֹׁשבִ ים בְ עָּ ר--‬
                                                        ‫ִ‬                                    ‫ֵׁ‬                 ‫ְ‬                   ‫וַי ְמָּ אֵּ ן אֱ דֹום נְת ֹּן אֶ ת יִשְ ראֵּ ל עֲ ב ֹּר בִ גבֻלֹו‬
                                                                                                                                               ‫ְ‬                         ‫ָּ‬
                                                                                                                                                                                     ‫וַיֵּט יִשְ ראֵּ ל מֵּ עָּ לָּ יו:‬
                                                                                                                                                                                                           ‫ָּ‬
               ‫ֶ‬               ‫ֶ‬
‫עַ ד אֲ ׁשר-אֶ עבֹר, אֶ ת-הַ יַרדן, אֶ ל-הָּ ָארץ, אֲ ׁשר-‬ ‫ְ ֵׁ‬                                 ‫ֱ‬           ‫ֶ‬
                                                                       ‫יְ הוָּ ה אֱ ֹלהֵׁ ינּו נֹתֵׁ ן לָּנּו.‬
 ‫,‪Midrash Tanhum, Parashat Hukat‬‬
     ‫‪Siman 22 – Making Peace‬‬
‫•וישלח ישראל מלאכים אל סיחון מלך האמורי, זש"ה סור‬
‫מרע ועשה טוב [בקש שלום ורדפהו] (תהלים לד), ולא פקדה‬
‫התורה לרדוף אחר המצות אלא כי יקרא קן צפור לפניך‬
‫(דברים כב) כי תפגע שור אויבך (שמות כג) כי תראה חמור‬
‫שנאך (שם כ"ג) כי תחבוט (דברים כד) כי תבצור (שם כ"ד)‬
‫כי תבא בכרם רעך (שם כג), כלם אם באו לידך אתה מצווה‬
‫עליה ולא לרדוף אחריה והשלום בקש שלום במקומך ורדפהו‬
‫במקום אחר וכן עשו ישראל אף על פי שאמר להם הקב"ה‬
‫החל רש והתגר בו מלחמה (שם ב) רדפו את השלום שנא'‬
               ‫וישלח ישראל מלאכים וגו' (במדבר כא:כא).‬
 Midrash Tanhum, Parashat Hukat,
     Siman 22 – Making Peace
•“Depart from evil, and do good, seek peace and pursue it”
(Psalms 23:15). The Torah did not order us to pursue
observance of the precepts. On the contrary “If a bird’s nest
chance to be before thee…” (Deut 22:6). “If you meet your
enemy’s ox…” (Ex 23:4). “When you cut down your harvest
and have forgotten a sheaf…it shall be for the stranger for
the fatherless and for the widow…” (Deut. 23:19)…All of
them, if the opportunity for observing them comes you way,
you are obliged to perform them. But you are not obliged to
pursue them. In the case of peace, however, it is different:
“Seek peace” – in your own place; “Pursue it” – in another
place. Israel did likewise. Although the Holy one Blessed
be He had said to them: “Begin to take possession and
contend with them in battle ” (Deut 1:24), they pursued
peace, as it is written: “Israel sent messengers…” (Num
21:21).
Why is Moshe’s prayer to enter the
  land included in this speech?
1. Moshe hopes that Hashem might
reconsider after Moshe successfully led the
conquest of the Transjordan.
2. Moshe wants to make sure nobody thinks
that the reason he is not going into Israel is
because he is afraid. Moshe explains that he
entreated God to allow him to enter but God
did not accept.
 ‫?‪Why Can’t Moshe Enter Israel‬‬
       ‫ַ ַ‬               ‫ֵ‬      ‫ִּ ְ ַ ְ‬               ‫ַ ִּ ִּ ַ‬
‫•א,לז גם-בי התְ אנַף י ְהו ָּה, בגללכֶם לאמ ֹר: גם-אּתָּ ה,‬
                                                              ‫ֹלא-תָּ ב ֹא שָּ ם.‬
                   ‫ַ ֵ‬                   ‫ִּ ַ ַ‬                 ‫ַ ֵ‬
 ‫•ג,כו וַיִּתְ עבר י ְהו ָּה בי לְמענְכֶם, ו ְֹלא שָּ מע אלָּי; וַי ֹאמֶ ר‬
                 ‫ַ‬         ‫ַ ֵ ֵ ַ‬                                ‫ֵ ַ ַ‬
        ‫י ְהו ָּה אלי, רב-לְָּך--ַאל-ּתֹוסֶ ף דבר אלי עֹוד, בדָּ בָּר‬
                                                                          ‫הזֶה.‬  ‫ַ‬
    ‫ְ ִּ ִּ‬         ‫ַ‬            ‫ִּ ַ ִּ ֵ‬              ‫ִּ ַ‬
  ‫•ד,כא וַיהו ָּה התְ אנַף-בי, על-דבְריכֶם; וַיִּשָּ בע, לבלְּתי‬
                      ‫ֶ ַ‬                     ‫ְ ִּ ִּ‬       ‫ַ ְ ֵ‬
 ‫עָּ בְרי אֶ ת-היַרדן, ּולבלְּתי-ב ֹא אֶ ל-הָּ ָארץ הטֹובָּה, אֲ שֶ ר‬        ‫ִּ‬
                                                          ‫ֵ‬
                                         ‫י ְהו ָּה אֱ ֹלהֶ יָך נ ֹתן לְָך נַחֲ לָּה.‬
‫?31-1:02 ‪•But see Bemidbar‬‬
                     ‫‪Back to the Introduction‬‬
                                                      ‫ִּ‬
     ‫•א אֵ לֶה הַ דְ בָּרים, אֲ שֶ ר דִּ בֶר מ ֹשֶ ה אֶ ל-כָּל-‬
   ‫י ִּשְ ראֵ ל, בְעֵ בֶר, הַ יַרדֵ ן: בַמִּ דְ בָּר בָּעֲ רבָּה מֹול‬
                  ‫ָּ‬                          ‫ְ‬                      ‫ָּ‬
      ‫סּוף בֵין-פָּארן ּובֵין-ּת ֹפֶ ל, וְלבָּן ו ַחֲ צֵר ֹת--ו ְדִּ י‬
                                 ‫ָּ‬                      ‫ָּ‬
                                                                ‫זָּהָּ ב .‬           ‫1 ‪Part 1 (Perek 1) – Year‬‬
              ‫ב ַאחַ ד עָּ שָּ ר יֹום מֵ ח ֵֹרב, דֶ רְך הַ ר-שֵ עִּ יר,‬
                                    ‫ֶ‬                                                ‫‪Meraglim‬‬
                                                   ‫עַ ד, קָּ דֵ ש בַרנֵעַ .‬
                                                            ‫ְ‬

      ‫•ג וַי ְהִּ י בְַארבָּעִּ ים שָּ נָּה, בְעַ שְ ּתֵ י-עָּ שָּ ר ח ֹדֶ ש‬
                                                              ‫ְ‬
‫בְאֶ חָּ ד לַח ֹדֶ ש; דִּ בֶר מ ֹשֶ ה, אֶ ל-בנֵי י ִּשְ ראֵ ל, כְכ ֹל‬
                 ‫ָּ‬         ‫ְ‬
                                            ‫ֵ‬                        ‫ִּ‬
                                    ‫אֲ שֶ ר צּוָּה י ְהו ָּה א ֹתֹו, אֲ להֶ ם.‬
                                                                        ‫ֵ‬
                 ‫ד ַאחֲ רי הַ כ ֹתֹו, אֵ ת סִּ יח ֹן מֶ לְֶך הָּ אֱ מ ִֹּרי,‬     ‫•‬     ‫04 ‪Part 2 (Perek 2) – Year‬‬
      ‫אֲ שֶ ר יֹושֵ ב, בְחֶ שְ בֹון--ו ְאֵ ת, עֹוג מֶ לְֶך הַ בָּשָּ ן,‬          ‫•‬     ‫‪Wars with Sihon and Og‬‬
                              ‫אֲ שֶ ר-יֹושֵ ב בְעַ שְ ּתר ֹת, בְאֶ דְ רעִּ י.‬
                                    ‫ֶ‬               ‫ָּ‬


    ‫•ה בְעֵ בֶר הַ יַרדֵ ן, בְאֶ רץ מֹוָאב, הֹואִּ יל מ ֹשֶ ה,‬
                                ‫ֶ‬              ‫ְ‬
                     ‫בֵאֵ ר אֶ ת-הַ ּתֹורה הַ ז ֹאת לֵאמ ֹר .‬
                                            ‫ָּ‬
    ‫ַ‬     ‫ִּ‬                    ‫ַ ַ‬        ‫ִּ‬
‫ֹלא ת ֹספּו על הדָּ בָּר אֲ שֶ ר ָאנֹכי מְ צּוֶה‬
                ‫ִּ‬     ‫ִּ ְ‬
          ‫אֶ תְ כֶם ו ְֹלא תגְרעּו ממֶ נּו‬

  ‫(דברים פרק ד:ב)‬
   ‫אבות דרבי נתן נוסחא א פרק א ד"ה איזהו סייג‬
‫•איזהו סייג שעשה אדם הראשון לדבריו הרי הוא אומר ויצו ה' אלהים על‬
‫האדם לאמר מכל עץ הגן אכול תאכל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי‬
‫ביום אכלך ממנו מות תמות (בראשית ב' י"ז) לא רצה אדם הראשון לומר‬
‫לחוה כדרך שא"ל הקב"ה אלא כך אמר לה ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר‬
‫אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמותון (שם ג' ג') באותה שעה היה‬
‫נחש הרשע נוטל עצה בלבו אמר הואיל ואיני יכול להכשיל את האדם אלך‬
‫ואכשיל את חוה הלך וישב אצלה והרבה שיחה עמה אמר לה אם לנגיעה את‬
‫אומרת צוה עלינו הקב"ה הריני נוגע בו ואיני מת אף את אם תגעי בו אי את‬
‫מתה. מה עשה הנחש הרשע באותה שעה עמד ונגע באילן בידיו וברגליו‬
‫והרתיעו עד שנשרו פירותיו לארץ...ושוב אמר לה אם לאכילה את אומרת צוה‬
‫עלינו הקדוש ברוך הוא הריני אוכל ממנו ואיני מת ואף את תאכלי [ממנו] ואי‬
‫את מתה. מה אמרה חוה בדעתה כל הדברים שפקדני רבי מתחלה שקר הם.‬
‫לפי שאין חוה קוראה לאדם הראשון מתחלה אלא רבי. מיד נטלה ואכלה‬
‫ונתנה לאדם ואכל שנאמר ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא‬
                                                              ‫לעינים.‬
     ‫רמב"ם הלכות ממרים פרק ב:ט‬
‫•הואיל ויש לבית דין לגזור ולאסור דבר המותר ויעמוד איסורו לדורות‬
‫וכן יש להן להתיר איסורי תורה לפי שעה מהו זה שהזהירה תורה לא‬
                                       ‫תוסיף עליו ולא תגרע ממנו?‬
‫•שלא להוסיף על דברי תורה ולא לגרוע מהן ולקבוע הדבר לעולם בדבר‬
‫שהוא מן התורה בין בתורה שבכתב בין בתורה שבעל פה, כיצד הרי‬
‫כתוב בתורה לא תבשל גדי בחלב אמו מפי השמועה למדו שזה הכתוב‬
‫אסר לבשל ולאכול בשר בחלב, בין בשר בהמה בין בשר חיה אבל בשר‬
‫העוף מותר בחלב מן התורה, אם יבוא בית דין ויתיר בשר חיה בחלב‬
‫הרי זה גורע, ואם יאסור בשר העוף ויאמר שהוא בכלל הגדי והוא‬
‫אסור מן התורה הרי זה מוסיף, אבל אם אמר בשר העוף מותר מן‬
‫התורה ואנו נאסור אותו ונודיע לעם שהוא גזרה שלא יבא מן הדבר‬
‫חובה ויאמרו העוף מותר מפני שלא נתפרש כך החיה מותרת שהרי לא‬
‫נתפרשה, ויבא אחר לומר אף בשר בהמה מותרת חוץ מן העז, ויבא‬
‫אחר לומר אף בשר העז מותר בחלב פרה או הכבשה שלא נאמר אלא‬
‫אמו שהיא מינו, ויבא אחר לומר אף בחלב העז שאינה אמו מותר שלא‬
‫נאמר אלא אמו, לפיכך נאסור כל בשר בחלב אפילו בשר עוף, אין זה‬
                   ‫מוסיף אלא עושה סייג לתורה וכן כל כיוצא בזה.‬
                Ramban

It is part of Torah law to abide by ordinances
established by the rabbis…but it must be
known that such ordinances are not from the
Holy One, blessed be He, in the Torah.
           ‫ַ‬           ‫ִּ ִּ‬      ‫ִּ ֶ‬
    ‫ּושְ מרּתם וַעֲ שיתם כי הוא חָּ כְמתְ כֶם‬‫ַ ְ ֶ‬
  ‫ֵ‬                            ‫ַ ִּ‬        ‫ֵ‬       ‫ִּ‬
‫ּובינַתְ כֶם לְעינֵי הָּ עמים אֲ שֶ ר יִּשְ מְ עּון את‬
             ‫ַ‬       ‫ַ‬                   ‫ֵ‬    ‫ַ ִּ‬
 ‫כָּל החֻ קים הָּ אלֶה ו ְָאמְ רּו רק עם חָּ כָּם‬
                   ‫ַ‬         ‫ַ‬         ‫ַ‬
               ‫וְנָּבֹון הגֹוי הגָּדֹול הזֶה:‬
‫(דברים פרק ד:ו)‬
On Reasons for the Mizvot – The
 Guide of the Perplexed III:31
•The sole object of the Torah is to benefit us. Thus we
explained the verse, “for our good always, that He might
preserve us alive as it is this day” (Deut 6:24). Again,
“which shall hear all those statutes [hukim], and say,
surely this great nation is a wise and understanding
people” (ibid 4:6). He thus says that even every one of
these statutes [hukim] convinces all nations of the wisdom
and understanding it includes. But if no reason could be
found for these statutes, if they produced no advantage
and removed no evil, why then should he who believes in
them and follows them be wise, reasonable, and so
excellent as to raise the admiration of all nations? But the
truth is undoubtedly as we have said, that every on of the
613 precepts serves to inculcate some truth, to remove
some erroneous opinion, to establish proper relations in
society, to diminish evil, to train in good opinions, moral,
and social conduct.
      On interpreting Midrashim –
      Introduction to Perek Helek
You must know that the words of the sages are differently
interpreted by three groups of people. The first group is the
largest one. I have observed them, read their books and
heard about them. They accept the teachings of the sages
in their simple literal sense and do not think that these
teachings contain any hidden meaning at all. They believe
that all sorts of impossible things must be. They hold such
opinions because they have not understood science and
are far from having acquired knowledge...They understand
the teachings of the sages only in their literal sense, in
spite of the fact that some of their teachings, when taken
literally, seem so fantastic and irrational that if one were to
repeat them literally, even to the uneducated, let alone to
sophisticated scholars, their amazement would prompt
them to ask how anyone in the world could believe such
things true, much less edifying.
          Perek Helek – cont.
•The members of this group are poor in knowledge.
One can only regret their folly. Their very effort to
honor and to exalt the sages in accordance with their
own meager understanding actually humiliates them.
As God lives, this group destroys the glory of the the
Torah and extinguishes its light, for they make the
Torah of God say the opposite of what it intended. For
He said in His perfect torah, “The nations who hear
of these statues shall say: Surely this great
nations is a wise and understanding people” (Deut
4:6). But this group expounds the laws and the
teachings of our sages in such a way that when the
other peoples hear them they say that this little people
is foolish and shameful.
                                                  ‫‪Tish’a Beab Reading‬‬
                                                                                                                                                                                                                ‫•‪Negative Warning .I‬‬
                                                                                                                                                                                                                          ‫‪Sin .a‬‬                              ‫•‬
                                                          ‫ַ ְ‬
          ‫• (כה) כִּי תֹולִּיד בנִּים ּובנֵי בנִּים ו ְנֹושַ נְּתֶ ם בָָּארץ ו ְהִּ שְ חַ ּתֶ ם ו ַעֲ שִּ יתֶ ם פֶסֶ ל ּתְ מּונַת כ ֹל ו ַעֲ שִּ יתֶ ם הָּ רע בעֵ ינֵי י ְדֹו ָּד אֱ ֹלהֶ יָך לְהַ כְעִּ יסֹו:‬
                                                                                                                                                                          ‫ֶ‬                               ‫ְ ָּ‬              ‫ָּ‬
                                                                                                                                                                                                      ‫‪Punishment .b‬‬                                           ‫•‬
                      ‫ִּ‬                                      ‫ִּ‬
‫• (כו) הַ עִּ יד ֹתִּ י בכֶם הַ יֹום אֶ ת הַ שָּ מַ י ִּם ו ְאֶ ת הָּ ָארץ כִּי ָאב ֹד ּת ֹאבֵדּון מַ הֵ ר מֵ עַ ל הָּ ָארץ אֲ שֶ ר אַ ּתֶ ם עֹבְרים אֶ ת הַ יַרדֵ ן שָּ מָּ ה לְרשְ ּתָּ  ּ ֹלא‬
                                      ‫ְ‬                                                           ‫ֶ‬                                                                     ‫ֶ‬                                                       ‫ָּ‬
                                                                                                                                                                                                                                                        ‫ִּ‬
                                                                                                                                                                                          ‫תַ אֲ ריכֻן י ָּמִּ ים עָּ לֶיהָּ כִּי הִּ שָּ מֵ ד ּתִּ שָּ מֵ דּון:‬
                                                                              ‫• (כז) ו ְהֵ פִּ יץ י ְדֹו ָּד אֶ תְ כֶם בָּעַ מִּ ים וְנִּשְ ַארּתֶ ם מְ תֵ י מִּ סְ פָּר בַגֹוי ִּם אֲ שֶ ר יְנַהֵ ג י ְדֹו ָּד אֶ תְ כֶם שָּ מָּ ה:‬
                                                                                                                                                                                      ‫ְ‬
                                                                 ‫ִּ‬
                                                    ‫• (כח) ו ַעֲ בַדְ ּתֶ ם שָּ ם אֱ ֹלהִּ ים מַ עֲ שֵ ה י ְדֵ י ָאדָּ ם עֵ ץ ו ָּאֶ בֶן אֲ שֶ ר ֹלא י ִּראּון ו ְֹלא י ִּשְ מְ עּון ו ְֹלא י ֹאכְלּון ו ְֹלא י ְריחֻ ן:‬
                                                                                                                                  ‫ְ‬
                                                                                                                                                                                                      ‫‪Repentance .c‬‬                                           ‫•‬
                                                                                               ‫• (כט) ּובִּקַ שְ ּתֶ ם מִּ שָּ ם אֶ ת י ְדֹו ָּד אֱ ֹלהֶ יָך ּומָּ צָּאתָּ כִּי תִּ דְ רשֶ נּו בכָּל לבבְָך ּובכָּל נַפְ שֶ ָך:‬
                                                                                                                ‫ְ‬            ‫ְ ָּ‬         ‫ְ‬          ‫ְ‬
                                                                                                                                                                   ‫ִּ‬                              ‫ִּ‬
                                                                    ‫• (ל) בצַר לְָך ּומְ צָּאּוָך כ ֹל הַ דְ בָּרים הָּ אֵ לֶה בְַאחֲ רית הַ יָּמִּ ים ו ְשַ בְּתָּ עַ ד י ְדֹו ָּד אֱ ֹלהֶ יָך ו ְשָּ מַ עְ ּתָּ בְק ֹלֹו:‬                    ‫ַ‬
                                                                                                                    ‫ִּ‬
                                                        ‫• (לא) כִּי אֵ ל רחּום י ְדֹו ָּד אֱ ֹלהֶ יָך ֹלא י ַרפְָך ו ְֹלא י ַשְ חִּ יתֶ ָך ו ְֹלא י ִּשְ כַח אֶ ת בְרית אֲ ב ֹתֶ יָך אֲ שֶ ר נִּשְ בַע לָּהֶ ם:‬
                                                                                                                                                                                        ‫ְ‬                                            ‫ַ‬
                                                                                                                                                                                                            ‫•‪Positive Inspiration .II‬‬
 ‫• (לב) כִּי שְ ַאל נָּא לי ָּמִּ ים ראשֹנִּים אֲ שֶ ר הָּ יּו לְפָּ נֶיָך לְמִּ ן הַ יֹום אֲ שֶ ר בָּרא אֱ ֹלהִּ ים ָאדָּ ם עַ ל הָּ ָארץ ּולְמִּ קְ צֵה הַ שָּ מַ י ִּם ו ְעַ ד קְ צֵה הַ שָּ מָּ י ִּם‬
                                                                            ‫ֶ‬                                             ‫ָּ‬                                                                                 ‫ִּ‬         ‫ְ‬
                                                                                                                                                                                  ‫הֲ נִּהְ י ָּה כַדָּ בָּר הַ גָּדֹול הַ זֶה אֹו הֲ נִּשְ מַ ע כָּמ ֹהּו:‬
                                                                                                               ‫• (לג) הֲ שָּ מַ ע עָּ ם קֹול אֱ ֹלהִּ ים מְ דַ בֵר מִּ ּתֹוְך הָּ אֵ ש כַאֲ שֶ ר שָּ מַ עְ ּתָּ אַ ּתָּ ה וַיֶחִּ י:‬
                                                 ‫ִּ‬
          ‫• (לד) אֹו הֲ נִּסָּ ה אֱ ֹלהִּ ים לָּבֹוא לָּקַ חַ ת לֹו גֹוי מִּ קֶ רב גֹוי בְמַ ס ֹת בְא ֹת ֹת ּובְמֹופְ תִּ ים ּובְמִּ לְחָּ מָּ ה ּובי ָּד חֲ זָּקָּ ה ּובזְרֹועַ נְטּוי ָּה ּובְמֹוראִּ ים‬
                   ‫ָּ‬                                                     ‫ְ‬                                                                                           ‫ֶ‬
                                                                                                                                                                            ‫ַ‬
                                                                                                                                                  ‫גְדֹלִּים כְכ ֹל אֲ שֶ ר עָּ שָּ ה לכֶם י ְדֹו ָּד אֱ ֹלהֵ יכֶם בְמִּ צְרי ִּם לְעֵ ינֶיָך:‬
                                                                                                                                                                                                                    ‫ָּ‬
                                                                                                                                    ‫• (לה) אַ ּתָּ ה הָּ ראֵ תָּ לָּדַ עַ ת כִּי י ְדֹו ָּד הּוא הָּ אֱ ֹלהִּ ים אֵ ין עֹוד מִּ לבַדֹו:‬
                                                                                                                                            ‫ְ‬                                                                                      ‫ְ‬
                                              ‫• (לו) מִּ ן הַ שָּ מַ י ִּם הִּ שְ מִּ יעֲ ָך אֶ ת ק ֹלֹו לי ַסְ רךָּ ו ְעַ ל הָּ ָארץ הֶ ראֲ ָך אֶ ת אִּ שֹו הַ גְדֹולָּה ּודְ בָּריו שָּ מַ עְ ּתָּ מִּ ּתֹוְך הָּ אֵ ש:‬
                                                                                               ‫ָּ‬                                                  ‫ְ‬           ‫ֶ‬                    ‫ְ ֶ‬
                                                                                ‫• (לז) ו ְתַ חַ ת כִּי ָאהַ ב אֶ ת אֲ ב ֹתֶ יָך וַיִּבְחַ ר בזַרעֹו ַאחֲ ריו ו ַיֹוצִּאֲ ָך בְפָּ נָּיו בְכ ֹחֹו הַ גָּד ֹל מִּ מִּ צְרי ִּם:‬
                                                                                        ‫ָּ‬                                                                  ‫ָּ‬                ‫ְ ְ‬
                                                                      ‫• (לח) לְהֹוריש גֹוי ִּם גְדֹלִּים ו ַעֲ צֻמִּ ים מִּ מְ ָך מִּ פָּ נֶיָך לַהֲ בִּיאֲ ָך לָּתֶ ת לְָך אֶ ת ַארצָּם נַחֲ לָּה כַיֹום הַ זֶה:‬
                                                                                                                  ‫ְ‬                                                                                                                     ‫ִּ‬
                                                      ‫• (לט) וְי ָּדַ עְ ּתָּ הַ יֹום ו ַהֲ שֵ ב ֹתָּ אֶ ל לבבֶָך כִּי י ְדֹו ָּד הּוא הָּ אֱ ֹלהִּ ים בַשָּ מַ י ִּם מִּ מַ עַ ל ו ְעַ ל הָּ ָארץ מִּ ּתָּ חַ ת אֵ ין עֹוד:‬
                                                                                             ‫ֶ‬                                                                                                ‫ְ ָּ‬
                                                           ‫ִּ‬                                                                                                    ‫ַ‬
 ‫• (מ) ו ְשָּ מַ רּתָּ אֶ ת חֻ קָּ יו ו ְאֶ ת מִּ צְֹותָּ יו אֲ שֶ ר ָאנֹכִּי מְ צּוְָך הַ יֹום אֲ שֶ ר י ִּיטַ ב לְָך ּולבנֶיָך ַאחֲ ריָך ּולְמַ עַ ן ּתַ אֲ ריְך י ָּמִּ ים עַ ל הָּ אֲ דָּ מָּ ה אֲ שֶ ר י ְדֹו ָּד‬
                                                                                           ‫ֶ‬              ‫ְ ָּ‬                                                                                                                             ‫ְ‬
                                                                                                                                                                                                                ‫אֱ ֹלהֶ יָך נ ֹתֵ ן לְָך כָּל הַ יָּמִּ ים:‬
              Why is v 28 here?
                                            ‫•1. רש"י דברים פרק ד‬
    ‫•(כח) ועבדתם שם אלהים - כתרגומו. משאתם עובדים לעובדיהם‬
                                            :‫כאלו אתם עובדים להם‬
•There you will serve gods – [The proper explanation is]
like the translation [of Onkelos]. Since you are serving their
]the idols’[ worshipers, it is as if you are worshiping them
[the idols].
                                                        ‫•2. רמב"ן‬
  ,‫•ועבדתם שם אלהים - משאתם עובדים לעובדיהם אתם עובדים להם‬
       ‫לשון רש"י. וכבר פירשתי סודו כי היושב בחוצה לארץ כאלו עובד‬
                                                      ,‫עבודה זרה‬
•There you will serve gods – Since you are serving their
worshipers it is as if you are worshipping them” – these are
words of Rashi. But I have already explained its secret that
one who dwells outside of Israel it is as if he worships
idolatry.
•3. Abarbanel
•As a result of their terrible sufferings, many Jews (so Holy
Writ foretells) will be brought to forced conversion,
worshipping idols but knowing full well that they are made of
wood and stone. Their idolatry will be committed just to
escape death… It is not mentioned here as a part of their sin
but as the punishment for their misdeeds. This would
constitute the climax of their sufferings – to be inwardly aware
of the true faith and have to pay lip service to idols…
•The phrase “from thence (‫ )משם‬you will seek” goes back to
the previous statement: “And there (‫ )שם‬you shall serve
gods.” While in that situation of worshipping other gods, in the
midst of those sufferings and persecution, you shall seek the
Lord and still remain loyal to Him. He reassured them that
they would find Him: “if they would seek Him with all their
heart and soul”. How appropriate is that phrase: “With all you
heart and soul!” Those Marranos (forced apostates) are
unable to practice the observances of Judaism. Indeed their
seeking of God can be in their hearts and souls alone!
Cities of Refuge

     4:41-43

See Bemidbar 35:10
         ‫מדרש דברים רבה פרשה ב:כו‬
                                                         ‫•אז יבדיל משה‬
     ‫•זש"ה (קהלת ה:ט) אוהב כסף לא ישבע כסף. אין אנו יודעים שאין אדם‬
                                               ‫ממלא את נפשו מהו בכסף?‬
‫•‪ .A‬רבנן אמרי אלו תלמידי חכמים שאוהבין דברי תורה שנמשלו בכסף שנא'‬
   ‫(משלי טז:טז) וקנות בינה נבחר מכסף א"ר נחמן מי שאוהב תורה אינו שבע‬
                                                                 ‫תורה...‬
     ‫•‪ .B‬ד"א אוהב כסף א"ר יצחק מי שהוא אוהב מצות אינו שבע מן המצות‬
                      ‫כיצד? את מוצא שני גדולי עולם דוד ומשה ולא שבעו,‬
    ‫•1. דוד אע"פ שא"ל הקב"ה (דברי הימים ב ו:ט) רק אתה לא תבנה לי את‬
 ‫הבית הזה היה דוד אומר לעצמו וכי מפני שאמר לי הקב"ה אתה לא תבנה לי‬
  ‫הבית אני יושב?, מה עשה? זירז את עצמו והתקין כל צרכיו עד שלא מת מנין‬
              ‫שנאמר (דברי הימים א כב:יד) והנה בעניי הכינותי לבית אלהי,‬
  ‫•2. וכן משה אע"פ שאמר לו הקב"ה כי לא תעבור את הירדן הזה אמר משה‬
                           ‫אני עובר מן העולם ואיני מפריש להם ערי מקלט‬
                                                     ‫•מיד אז יבדיל משה.‬
    Midrash Devarim Rabbah 2:26
•THEN MOSES SEPARATED.
•This bears out what Scripture says, “He who loves silver will never be satisfied
with silver” (Kohelet 5:9). Don’t we already know that people are never be satisfied?
What then is the force of the words, “With silver”?
•A. The Rabbis said: This verse refers to scholars who love the words of the Torah
which is compared to silver, as it is said, “To acquire knowledge is better than silver
(Mishle 16:16). Rabbi Nahman said: He who loves Torah can never have enough
Torah…
•B. Another explanation: “He who loves silver…” Rabbi Yizhak said: He who loves
the mizvot can never have enough of them. How so? You find that two great people
of the world, David and Moses, could never have enough of them.
•1. Although God said to David, “You shall not build this house for me” (Divrei
haYamim 2 6:9), yet David said to himself, “Just because the Holy One, blessed be
He, said ‘You will not build this house for me’, can I sit still?” What did he do?
Before he died, he busied himself with the preparation of all the necessary materials
for [the Temple] before he died, as it is said, “Now, behold, in my suffering I have
prepared for the house of the Lord” (Divrei haYamim 1 22:14).
•2. And so it was too with Moses. Although God had said to him, “You shall not go
over this Jordan” (Devarim 3:27), yet Moses immediately exclaimed, “Shall I then
depart this world without setting aside cities of refuge?”
•Therefore, THEN MOSES SEPARATED.
The Ten Commandments

       Session 4
  Beginning of Mizvot Speech
• 4:44-5:1a - Narrator’s Introduction to
  Moshe’s Second Speech
• 5:1b and on – Moshe’s Second Speech
•    5: 1b - 5 Introduction to Ten
                 Commandments
•    6 – 18 The Ten Commandments
•    19 – 30 – How Decalogue Was Given
     How do you count to 10?
1.Parashiot – Combine first two, split last
one
2.Ta’am Elyon – Only nine, first two
combined
3.Traditional - Rambam
4.Abarbanel – Split second into two
   ‫?‪The First Commandment‬‬

   ‫ֵ ִּ‬                                    ‫ִּ‬
‫•ָאנֹכי י ְדֹו ָּד אֱ -ֹלהֶ יָך אֲ שֶ ר הֹוצאתיָך‬
        ‫ִּ‬       ‫ִּ ֵ‬     ‫ֵ ֶ ִּ ַ‬
     ‫מאֶ רץ מצְריִּם מבית עֲ בָּדים‬
•Hasdai Crescas (Spain, 1340-1410)
•He who includes among the list of positive precepts
belief in the existence of God falls into a common
error. The very character of the term Mitzvah
indicated, by definition, that it can only apply to
matters governed by freewill and choice. But faith in
the existence of God is one of those things which are
not governed by free will and choice. Consequently
the term Mitzvah can not apply to it.
•Abarbanel (Spain, 1437-1508)
•The phrase “I am the Lord your God…” does not
constitute a commandment neither dogmatic nor
practical, but is merely a preface to the subsequent
commandments and injunctions, a declaration making
known to Bnei Yisrael Who was addressing them.
•Rambam, Mishneh Torah Hilchot Yesodei haTorah 1:1,6; 2:10
•The most fundamental of fundamentals and the pillar of all sciences is to
know that there is a first being bringing into existence all existing things, and
that all that exists on heaven and earth and between them exists only
through the truth of His existence…
•The knowledge of this concept constitutes a positive precept, as it is said: “I
am the Lord your God” (Deut 5:6)…
•And what is the way that will lead to the love of Him and the fear of Him?
When a person contemplates His great and wondrous works and creatures
and from them obtains a glimpse of His wisdom which is incomparable and
infinite, he will straightway love Him, praise Him, glorify Him, and long with
an exceeding longing to know His great Name; even as David said, “My soul
thirsts for God, for the living God” (Ps 42:3). And when he ponders these
matters, he will recoil frightened, and realize that he is a small creature,
lowly and obscure, endowed with slight and slender intelligence, standing in
the presence of Him who is perfect in knowledge. And so David said, “When
I consider Your heavens, the work of Your fingers, what is man that You are
mindful of him?” (Ps 8:4-5)…Observe the Universe and then you will realize
Him who spoke and the world was.
                   ֵ      ֵ         ַ
        :‫ו ְֹלא תעֲ נֶה בְרעֲ ָך עד שָּ ו ְא‬
•Avraham ben haRambam
•These ten commandments which contain
the roots of the whole Torah mirror all the
613 precepts…from the ninth commandment
lo ta’aneh branch out the prohibition of
falsehood, the admonition to tell the truth,
not to pervert justice, to respect persons, not
to take bribes, to appoint judges, the laws of
testimony and so on.
     ַ       ֵ            ֵ   ֵ       ַ ִּ                   ֵ       ֵ
‫ו ְֹלא תחְ מ ֹד אשֶ ת רעֶ ָך ו ְֹלא תתְ אּוֶה בית רעֶ ָך שָּ דהּו ו ְעבְדֹו‬ַ
                        ֵ
                 :‫וַאֲ מָּ תֹו שֹורֹו וַחֲ מ ֹרֹו ו ְכ ֹל אֲ שֶ ר לְרעֶ ָך‬
•Ibn Ezra:
•Many people will be puzzled by this command (not to
covet). Is it conceivable that there should exist a man who
does not at some time or another covet a beautiful
object…? Let me now give you a parable. A country yokel
in his right senses will not covet in his heart to possess a
beautiful princess since he knows that this is impossible
just the same as he will not seriously desire to have wings
like a bird. For this reason, the thinking person will neither
desire nor covet. Since he know that the Almighty has
forbidden him his neighbor’s wife, such a course of action
will be even further from his mind than from that of the
country yokel in regard to the princess. He will therefore
rejoice in his portion and not turn his attention to coveting
and desiring things not belonging to him. Knowing that the
Almighty does not wish to give it to him, he will realize that
he can not take it by force or through his designs.
 Order of Ten Commandments
•1-5 Between Man and God
•    Most Severe to Least Sever

               •4-5 Transition


•6-10 Between Man and Man
•    Most Severe to Least Severe
 Structure of Ten Commandments

•1-2 Belief Laws (God - 1st person)
•3-5 Ritual Laws (God – 3rd person)
•5-10 Civil Laws
Suzerain-Vassal Treaty Format
1.   Identification of Treaty Maker
2.   Historical Introduction
3.   Stipulations or Demands
4.   Deposit of Treaty
5.   List of Divine Witnesses
6.   Curses and Blessings
             Residential Lease
•BY THIS AGREEMENT made and entered into on                  ,
20 , between          , herein referred to as Lessor, and      ,
herein referred to as Lessee. Lessor leases to Lessee the
premises situated at         , in the City of  , County of     ,
State of     , and more particularly described as
follows:      together with all appurtenances, for a term
of     years, to commence on           , 20 , and to end
on     , 20     , at     o’clock      .m.
•1. Rent. Lessee agrees to pay, without demand, to
Lessor as rent for the demised premises the sum
of     Dollars ($ ) per month in advance on the            day of
each calendar month beginning             , 20 , at   , City
of    , State of     , or at such other place as Lessor may
designate.
•2. Form of Payment. Lessee agrees to pay rent each
month in the form of one personal check, OR one cashier’s
check, OR one money order made out to             .
•3. Late Payments. For any rent payment not paid by the
  Identification of Treaty Maker
•These are the words of the Sun Mursillis,
the great king, the king of Hatti-land, the
valiant, the favorite of the storm-god, the son
of Suppilumiumas, the great king…”


•Examples from Ancient Near Eastern Texts
Relating to the Old Testament by James
Prichard, p. 203-205
       Historical Introduction
•Aziras, your grandfather, and Du-Teshub,
your father, remained loyal to me as their
lord… Since your father had mentioned to
me your name with great praise, I sought
after you…and put you in the place of your
father.
       Stipulations/Demands
•If anyone utters a word unfriendly to the
king of the Hatti-land before you; Duppt-
Tessub, you shall not withhold his name
from the king.
 Deposit of Treaty in a Temple and
  a Public Reading at Set Times
•A duplicate of this treaty has been
deposited before the sun-goddess or
Arinna…In the Mitanni land, a duplicate has
been deposited before Teashub…At regular
intervals they shall read it in the presence of
the king of the Mitanni land and in the
presence of the sons of the Hurri land.
          List of Witnesses
•We have called the gods to be present, to
listen, and to serve as witnesses: the sun
goddess of Arinna…the sun-god, the lord of
heaven, the storm-god, the lord of the Hatti-
land…the mountains, the rivers, the Tigris
and Euphrates, heaven and earth, the winds
and clouds.
       Curses and Blessings
•Should Duppi-Teshob not honor these
words of the treaty and oath, may these
gods of the oath destroy Duppi-Teshub
together with his person, his wife, his
grandson, his house, his land…But if he
honors these words…may these gods of the
oath protect him with his person, his wife,
his son, his grandson, his house and his
country.
 ‫‪Covenant Format in Decalogue‬‬
‫‪•1. Identification of Treaty Maker‬‬
                                                                                                 ‫ִּ‬
                                                                        ‫•ָאנֹכי י ְ-הֹו ָּה אֱ ֹלהֶ יָך‬
‫‪•2. Historical Introduction‬‬
                                     ‫ִּ‬            ‫ִּ ֵ‬     ‫ֵ ֶ ִּ ַ‬
                                 ‫•אֲ שֶ ר הֹוצאתיָך מאֶ רץ מצְריִּם מבית עֲ בָּדים:‬  ‫ֵ ִּ‬
‫‪•3. Stipulations or Demands‬‬
                           ‫ֵ‬                            ‫ַ‬       ‫ֵ ִּ‬          ‫ִּ‬
                  ‫•ֹלא יִּהְ י ֶה לְָך אֱ ֹלהים אֲ חרים על פָּ נָּי ...ו ְכ ֹל אֲ שֶ ר לְרעֶ ָך‬
‫‪•4. Curses and Blessings‬‬
   ‫ַ‬            ‫ַ ָּ‬                          ‫ֵ‬           ‫ֵ ַ‬
‫•כי ָאנֹכי י ְ-הֹו ָּה אֱ ֹלהֶ יָך אל קנָּא פ ֹקד עֲ ֹון ָאבֹות על בנִּים ו ְעל‬             ‫ִּ‬        ‫ִּ‬
 ‫ַ‬                      ‫ִּ‬   ‫ַ‬
‫שלשים ו ְעל רבעים לְשנְָאי: ו ְע ֹשֶ ה חֶ סֶ ד לאֲ לָּפים לְא ֹהֲ בי‬       ‫ִּ ֵ ִּ‬      ‫ַ‬        ‫ִּ ֵ ִּ‬
                      ‫ַ‬        ‫ַ‬        ‫ַ ַ‬                  ‫ִּ‬        ‫ַ ַ‬         ‫ֵ ִּ ָּ‬
‫ּולְש ֹמְ רי מצְֹותי...לְמען יַאֲ ריכֻן י ָּמֶ יָך ּולְמען יִּיטב לְָּך על הָּ אֲ דָּ מָּ ה‬
                                                                     ‫ֵ‬
                                                            ‫אֲ שֶ ר י ְ-הֹו ָּה אֱ ֹלהֶ יָך נ ֹתן לְָּך:‬
       Metaphors for God-Israel
       Relationship Used in Dt
•1. Suzerain – Vassal
•2. King - Subject
•3. Father-Child
•     8:5, 32:6,18 - guidance
•     14:1 - obligation
•     32:5-6,18-20 - rebellion
•4. Marriage
•     5:7, 26:17, 29:12, 32:6
                                                        ‫‪Differences‬‬
                                             ‫דברים פרק ה‬                        ‫•‬                                   ‫שמות פרק כ‬                         ‫•‬
‫(יא) ׁשָּ מֹור אֶ ת יֹום הַ שַ בָּת לְקַ דְ שֹו‬                                 ‫•‬         ‫(ז) זָכוֹר אֶ ת יוֹם הַ שבָּ ת לְ קדׁשו:‬
                                                                                           ‫ַ ְ ֹ‬         ‫ַ‬                                             ‫•‬
                                                          ‫ִ‬
                            ‫כאֲ ׁשֶ ר צּוְָך י ְדֹּוָּד אֱ ֹלהֶ יָך:‬        ‫ַ‬   ‫•‬
  ‫(יב) שֵ שֶ ת י ָּמִּ ים ּתַ עֲ ב ֹד ו ְעָּ שִּ ית כָּל‬
            ‫ָּ‬                                                                  ‫•‬                      ‫ִ‬           ‫ַ ֲ‬         ‫ִ‬
                                                                                           ‫(ח) ׁשׁשת יָּמים תעבֹד וְ עָּ שיתָּ כָּל‬ ‫ֵׁ ֶ‬               ‫•‬
                                                       ‫מְ לַאכְּתֶ ָך:‬                                                                   ‫ֶ‬
                                                                                                                                   ‫מלַאכְ תָך:‬    ‫ְ‬
               ‫(יג) ו ְיֹום הַ שְ בִּיעִּ י שַ בָּת לַידֹו ָּד‬                  ‫•‬   ‫(ט) וְ יוֹם הַ שבִ יעִ י ׁשבָּ ת לַידֹוָּ ד אֱ ֹלהֶ יָך‬
                                                                                                                 ‫ַ‬           ‫ְ‬                         ‫•‬
       ‫אֱ ֹלהֶ יָך ֹלא תַ עֲ שֶ ה כָּל מְ לָּאכָּה אַ ּתָּ ה‬                           ‫ֶ‬                    ‫ָּ‬             ‫ְ‬          ‫ֶ‬
                                                                                    ‫ֹלא תַ עֲשה כָּ ל מלָּאכָּה אַ תה ּובִ נְָך ּובִ תָך‬
                                                            ‫ִּ‬
           ‫ּובנְָך ּובּתֶ ָך ו ְעַ בְדְ ָך ו ַאֲ מָּ תֶ ָך וְׁשֹורָך‬
                ‫ְ‬                                                        ‫ִּ‬                 ‫עַ בְ דָך וַ אֲ מָּ תָך ּובְ הֶ מתָך וְ גֵׁרָך אֲ ׁשר‬
                                                                                                ‫ֶ‬         ‫ְ‬         ‫ְ ֶ‬          ‫ְ‬            ‫ְ‬
                ‫וַחֲ מ ְֹּרָך וְכָּל בְהֶ מְ ּתֶ ָך וְגֵרָך אֲ שֶ ר‬
                              ‫ְ‬                                                                                                            ‫ְ ֶ‬
                                                                                                                                     ‫בִ ׁשעָּ ריָך:‬
     ‫בִּשְ עָּ ריָך לְ מַ עַ ן י ָּנּוחַ עַ בְדָך וַאֲ מָּ תְ ָך‬
                          ‫ְ‬                                       ‫ֶ‬
                                                                 ‫כָּמֹוָך:‬
                                                   ‫ָּ ְ‬
       ‫(יד) וְזכַרתָּ כִי עֶ בֶ ד הָּ י ִיתָּ בְאֶ רץ‬
         ‫ֶ‬                                                                      ‫•‬                                          ‫ִּ‬
                                                                                          ‫(י) כִּ י ששת יָמים עָ שה יְ דוָד אֶׁ ת‬
                                                                                                     ‫ֹ‬           ‫ָ‬              ‫ֵׁ ֶׁ‬                  ‫•‬
                                                     ‫ִ‬
‫מִ צְרי ִם וַיֹּצאֲ ָך י ְדֹּוָּד אֱ ֹלהֶ יָך מִ שָּ ם בי ָּד‬
     ‫ְ‬                                                              ‫ַ‬                                                   ‫ֶׁ‬
                                                                                       ‫הַ שמַ יִּ ם וְ אֶׁ ת הָ ָארץ אֶׁ ת הַ יָ ם וְ אֶׁ ת כָ ל‬‫ָ‬
                                                        ‫ִ‬
                                   ‫חֲ זָּקה ּובזְר ֹּעַ נְטּוי ָּה‬    ‫ָּ‬                                           ‫ְ‬
                                                                                                       ‫אֲ שר בָ ם וַיָ נַח בַ יוֹם הַ שבִּ יעִּ י‬ ‫ֶׁ‬
     ‫עַ ל כֵן צּוְָך י ְדֹּוָּד אֱ ֹלהֶ יָך לַ עֲ שֹות אֶ ת‬    ‫ִ‬                ‫•‬               ‫עַ ל כֵׁ ן בֵׁ רְך יְ דוָד אֶׁ ת יוֹם הַ שבָ ת‬
                                                                                                        ‫ַ‬                     ‫ֹ‬        ‫ַ‬               ‫•‬
                                                   ‫יֹום הַ שַ בָּת:‬                                                                        ‫ַ ְ ֵׁ‬
                                                                                                                                    ‫וַיְ קדשהּו:‬
Mizvot Section

   Lesson 5
What Did the Luhot Look Like?
Moses on
the rear
facade of
the U.S.
Supreme
Court
         ‫שמות פרק לב פסוק טו‬
                                       ‫ִּ‬
                          ‫•וַיִּפֶ ן וַיֵרד מ ֹשֶ ה מן הָּ הָּ ר‬
                                                      ‫ֶ‬
                                            ‫ֵ‬
                     ‫•ּושְ נֵי לֻח ֹת הָּ עדֻ ת בי ָּדֹו לֻח ֹת‬
                                   ‫ְ‬
                                     ‫ֵ‬          ‫ִּ‬      ‫ִּ‬
                            ‫•כְתֻ בים משְ נֵי עֶ בְריהֶ ם‬
                            ‫ִּ‬            ‫ֵ‬
                        ‫•מזֶה ּומזֶה הם כְתֻ בים:‬  ‫ִּ‬       ‫ִּ‬

                                 ‫•רש"י שמות פרק לב‬
‫• (טו) משני עבריהם - היו האותיות נקראות, ומעשה נסים‬
                                               ‫היה:‬
                                                  ‫•‬
Elaboration of First Commandment

•Do Now:
•Translate and Explain this Pasuk:
                            ֵ                    ֵ ָּ      ַ
  :‫•שְ מע יִּשְ ראל י ְ-הֹו ָּה אֱ -ֹלהינּו י ְ-הֹו ָּה אֶ חָּ ד‬

•Write down your answers and
hand them in.
   ‫‪Origin and Meaning of Elokim‬‬
  ‫ִּ ֵ‬   ‫ֵ ֶ ִּ ַ‬              ‫ֵ ִּ‬                             ‫ִּ‬
‫•ָאנֹכי י ְדֹו ָּד אֱ -ֹלהֶ יָך אֲ שֶ ר הֹוצאתיָך מאֶ רץ מצְריִּם מבית‬
                      ‫ַ‬   ‫ֵּ ִ‬      ‫ִ‬                              ‫ִּ‬
           ‫עֲ בָּדים ֹלא יִּהְ י ֶה לְָך אֱ -ֹלהים אֲ חרים על פָּ נָּי:‬



              ‫‪Common Noun‬‬
    ‫‪Origin and Meaning of YHVH‬‬
               ‫ִּ‬               ‫ִּ‬     ‫ִּ‬
‫• (יג) וַי ֹאמֶ ר מ ֹשֶ ה אֶ ל הָּ אֱ -ֹלהים הנֵה ָאנֹכי בָּא אֶ ל‬
     ‫ַ‬                   ‫ֵ‬           ‫ֵ‬                      ‫ַ ְ ִּ‬
‫בנֵי יִּשְ ראל ו ְָאמרּתי לָּהֶ ם אֱ -ֹלהי אֲ בֹותיכֶם שְ לָּחנִּי‬        ‫ָּ ֵ‬         ‫ְ‬
                                   ‫ֵ‬      ‫ַ‬                     ‫ִּ ַ‬
                         ‫אֲ ליכֶם ו ְָאמְ רּו לי מה שְ מֹו מָּ ה א ֹמר אֲ להֶ ם:‬     ‫ֵ‬
                                                      ‫ִּ‬
‫• (יד) וַי ֹאמֶ ר אֱ -ֹלהים אֶ ל מ ֹשֶ ה אֶ הְ י ֶה אֲ ׁשֶ ר אֶ הְ י ֶה‬
             ‫ֵ‬             ‫ַ‬                  ‫ָּ ֵ‬         ‫ַ ִּ ְ‬
       ‫וַי ֹאמֶ ר כ ֹה ת ֹאמר לבנֵי יִּשְ ראל אֶ הְ י ֶה שְ לָּחנִּי אֲ ליכֶם:‬
           ‫ַ‬                                     ‫ִּ‬
‫• (טו) וַי ֹאמֶ ר עֹוד אֱ -ֹלהים אֶ ל מ ֹשֶ ה כ ֹה ת ֹאמר אֶ ל‬
   ‫ֵ‬                          ‫ֵ‬                ‫ֵ‬         ‫ֵ‬
‫בנֵי יִּשְ ראל י ְדֹו ָּד אֱ -ֹלהי אֲ ב ֹתיכֶם אֱ -ֹלהי ַאבְרהָּ ם אֱ -ֹלהי‬
                   ‫ָּ‬                                                      ‫ָּ ֵ‬          ‫ְ‬
                      ‫ִּ‬                    ‫ֵ‬       ‫ַ‬                   ‫ֵ‬
‫יִּצְחָּ ק וֵא-ֹלהי יַעֲ ק ֹב שְ לָּחנִּי אֲ ליכֶם זֶה שְ מי לְעֹלָּם וְזֶה‬
                                                                                   ‫ִּ ִּ‬
                                                                     ‫זכְרי לְד ֹר ד ֹר:‬
          ‫‪Proper Noun‬‬
                     Two Interpretations
                                     ֵ
                                 ‫•י ְ-הֹו ָּה אֱ -ֹלהינּו‬

    Complete Sentence -                             Appositive
    Hashem is our God                               Hashem, who is our God,…



         ‫י ְ-הֹו ָּה אֶ חָּ ד‬

                                                     Problem:
Hashem alone.              Hashem is a Unity.        Second Hashem is redundant.
 (Rashbam)                    (Rambam)

             Monotheism
Decalogue
(Dead Sea
Scrolls)
            ‫ ואהבת‬Paragraph
•     a. God is one.
•     b. Love (be loyal to) God.
•     c. Place these words on your heart.
•     d. Teach them to the children all the
time.
•     e. Place them on your hands and eyes.
•     f. Write them on your doorposts.
‫‪Decalogue Kicked Out From Prayer‬‬
         ‫•תלמוד בבלי מסכת ברכות דף יב עמוד א‬
‫•וקורין עשרת הדברות שמע והיה אם שמוע ויאמר‬
‫אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים. אמר רב יהודה‬
‫אמר שמואל: אף בגבולין בקשו לקרות כן, אלא שכבר‬
‫בטלום מפני תרעומת המינין. תניא נמי הכי, רבי נתן‬
‫אומר: בגבולין בקשו לקרות כן, אלא שכבר בטלום‬
‫מפני תרעומת המינין. רבה בר בר חנה סבר‬
‫למקבעינהו בסורא, אמר ליה רב חסדא: כבר בטלום‬
‫מפני תרעומת המינין. אמימר סבר למקבעינהו‬
‫בנהרדעא, אמר ליה רב אשי: כבר בטלום מפני‬
                                  ‫תרעומת המינין.‬
•‘They recited the Ten Commandments, the Shema’, the
sections "And it shall come to pass if ye diligently hearken",
and "And the Lord said", "True and firm", the ‘Abodah, and
the priestly benediction’.
•Rab Judah said in the name of Samuel: Outside the
Temple also people wanted to do the same, but they were
stopped on account of the insinuations of the Minim.
Similarly it has been taught: R. Nathan says, They sought
to do the same outside the Temple, but it had long been
abolished on account of the insinuations of the Minim.
•Rabbah b. Bar Hanah had an idea of instituting this in
Sura, but R. Hisda said to him, It had long been abolished
on account of the insinuations of the Minim. Amemar had
an idea of instituting it in Nehardea, but R. Ashi said to him,
It had long been abolished on account of the insinuations of
the Minim.
           ‫‪ Explains Peshat‬רשב"ם‬
           ‫1 ‪Against Halakha – ex‬‬
                                             ‫•שמות פרק יג פסוק ט‬
          ‫ַ ַ ִּ‬          ‫ֵ ֵ‬           ‫ְ ִּ‬          ‫ַ‬
‫•ו ְהָּ י ָּה לְָך לְאֹות על י ָּדְ ָך ּולזכָּרֹון בין עינֶיָך לְמען ּתהְ י ֶה‬
       ‫ִּ ִּ ָּ‬            ‫ִּ‬                    ‫ִּ ְ‬    ‫ִּ‬               ‫ַ‬
‫ּתֹורת י ְהֹו ָּה בְפיָך כי בי ָּד חֲ זָּקָּ ה הֹוצאֲ ָך י ְדֹו ָּד ממצְריִּם:‬
                                                                   ‫•רשב"ם‬
      ‫•לאות על ידך - לפי עומק פשוטו יהיה לך לזכרון‬
         ‫תמיד כאילו כתוב על ידך. כעין שימני כחותם על‬
                                                                        ‫לבך:‬
             ‫‪ Explains Peshat‬רשב"ם‬
             ‫2 ‪Against Halakha – ex‬‬
                                                                     ‫•שמות פרק כא‬
                ‫ִּ ִּ‬                         ‫ַ ִּ‬                 ‫ַ‬                 ‫ִּ‬
‫•(ה) ו ְאם ָאמ ֹר י ֹאמר הָּ עֶ בֶד ָאהבְּתי אֶ ת אֲ דֹנִּי אֶ ת אשְ ּתי ו ְאֶ ת בנָּי‬
    ‫ָּ‬
                                                                         ‫ִּ‬             ‫ֵ ֵ‬
                                                                       ‫ֹלא אצא חָּ פְ שי:‬
              ‫ַ‬                 ‫ַ‬               ‫ִּ ִּ‬      ‫ִּ‬                      ‫ִּ ִּ‬
    ‫•(ו) ו ְהגישֹו אֲ דֹנָּיו אֶ ל הָּ אֱ ֹלהים ו ְהגישֹו אֶ ל הדֶ לֶת אֹו אֶ ל המְ זּוזָּה‬
                                                         ‫ַ ַ ְ ֵ ַ‬
                                  ‫ו ְרצע אֲ דֹנָּיו אֶ ת ָאזְנֹו במרצע וַעֲ בָּדֹו לְעֹלָּם:‬‫ָּ ַ‬
                                                                                         ‫•רש"י‬
   ‫•ועבדו לעלם - עד היובל. או אינו אלא לעולם כמשמעו, תלמוד‬
       ‫לומר (ויקרא כה י) ואיש אל משפחתו תשובו, מגיד שחמישים‬
‫שנה קרוים עולם, ולא שיהא עובדו כל חמשים שנה, אלא עובדו‬
                                                      ‫עד היובל בין סמוך בין מופלג:‬
                                                                                  ‫•רשב"ם‬
‫•לעולם - לפי הפשט כל ימי חייו, כמו שנאמר בשמואל וישב שם‬
                                                                                 ‫עד עולם:‬
                ‫‪ Explains Peshat‬רשב"ם‬
                ‫3 ‪Against Halakha – ex‬‬
                                                                         ‫•בראשית פרק א‬
          ‫ִּ‬      ‫ִּ ֶ‬                                ‫ַ‬                  ‫ִּ‬
 ‫•(ה) וַיִּקְ רא אֱ -ֹלהים לָּאֹור יֹום וְלח ֹשֶ ְך קָּ רא ליְלָּה וַי ְהי עֶ רב וַי ְהי ב ֹקֶ ר‬
                                     ‫ָּ ָּ‬                                        ‫ָּ‬
                                                                                  ‫יֹום אֶ חָּ ד:‬
                                                                                     ‫•רשב"ם‬
                      ‫•ולחשך קרא לילה - לעולם אור תחלה ואח"כ חשך:‬
‫•ויהי ערב ויהי בקר - אין כתיב כאן ויהי לילה ויהי יום אלא ויהי‬
‫ערב, שהעריב יום ראשון ושיקע האור, ויהי בוקר, בוקרו של לילה,‬
‫שעלה עמוד השחר. הרי הושלם יום א' מן הו' ימים שאמר הק'‬
‫בי' הדברות, ואח"כ התחיל יום שיני, ויאמר אלהים יהי רקיע. ולא‬
‫בא הכתוב לומר שהערב והבקר יום אחד הם, כי לא הצרכנו‬
‫לפרש אלא היאך היו ששה ימים, שהבקיר יום ונגמרה הלילה,‬
                                              ‫הרי נגמר יום אחד והתחיל יום שיני:‬
            Purpose of Mezuzh
•Rambam, Mishneh Torah, Hilchot Mezuzah 5:4
•It is a universal custom to write the word Shaddai on
the other side of the mezuzah, opposite the blank
space between the two sections. As this word is
written on the outside, the practice is unobjectionable.
•They, however, who write names of angels, holy
names, a Biblical text, or inscriptions usual on seals
within the mezuzah, are among those who have no
portion in the world to come. For these fools not only
fail to fulfill the commandment but they treat an
important precept that expresses the Unity of God, the
love of Him, and His worship, as if it were an amulet to
promote their own personal interests; for, according to
their foolish minds, the mezuzah is something that will
secure for them advantage in the vanities of the world.
Where did ‫ והיה אם שמע‬Go?

  What is so special about these
  two paragraphs that they are
    recited in Keriat Shema?
          Read 5:28 & 6:1
•   What is the difference between Mitzvah,
    Hukim, and Mishpatim?
•   Mitzvah – “commandments” that define
    one’s relationship with the Commander
•   Hukim – “engraved” laws set in stone
    without a necessary reason
•   Mishpatim – “judgments” to keep a civil
    society
 Structure of Ten Commandments

•1-2 Belief Laws (God - 1st person)
• ‫מצוה‬
•3-5 Ritual Laws (God – 3rd person)
• ‫חק‬
•5-10 Civil Laws
• ‫משפט‬
           ‫‪Structure of Elaboration‬‬

                                                    ‫דברים פרק ו:א‬
         ‫ֶ ִ‬              ‫ִ ְ ִ‬               ‫ִ‬            ‫ִ ְ‬
‫וְ ז את הַ מצוָּ ה הַ חֻׁ קים וְ הַ מׁשפָּ טים אֲ ׁשר צּוָּ ה‬            ‫ֹ‬
     ‫ֶ‬        ‫ֶ‬                ‫ַ‬        ‫ְ‬
‫יְ דֹוָּ ד אֱ ֹלהֵׁ יכֶ ם לְ לַמֵׁ ד אֶ תכֶ ם לעֲשוֹת בָּ ָארץ אֲ ׁשר‬
                                      ‫ְ ָּ‬            ‫ָּ‬
                                   ‫אַ תם עֹבְ ִר ים ׁשמָּ ה לְ ִרׁשתּה:‬‫ֶ‬
                                                  ‫דברים פרק יב:א‬
            ‫ַ‬        ‫ֶ ִ ְ ְ‬                ‫ִ ְ ִ‬
‫אֵׁ לֶה הַ חֻׁ קים וְ הַ מׁשפָּ טים אֲ ׁשר תׁשמרּון לעֲשוֹת‬    ‫ִ‬
       ‫ְ ָּ‬                                                      ‫ֶ‬   ‫ֶ‬
‫בָּ ָארץ אֲ ׁשר נָּתַ ן יְ דֹוָּ ד אֱ ֹלהֵׁ י אֲ בֹתֶ יָך לְ ָך לְ ִרׁשתּה‬
                       ‫ָּ‬                       ‫ֶ‬        ‫ֶ‬         ‫ִ‬
                ‫כָּ ל הַ יָּמים אֲ ׁשר אַ תם חַ יִ ים עַ ל הָּ אֲ דמָּ ה:‬
   David Shamah’s Response
•Throughout the chapters of 6 to 11 there
are no commandments. These chapters
bring words of encouragement and
motivation to believe in god, be devoted to
god and follow his commandments. they
seem like an expansion on the first two
commandments which state that we should
believe in god and we should not worship
other gods. these chapters also talk about
some of the things god did for us in the past
which is also included in the first
commandment.
    Structure of Decalogue and
            Elaboration
Elaboration         Ten          Section
                Commandments

 6:4-11:25          I & II         ‫מצוות‬

  11:26-32         5:9-10       Blessings &
                                  Curses
 12:1-16:17      III, IV, & V      ‫חוקים‬

16:18 - 26:19      VI - X         ‫משפטים‬
       Structure of Moshe’s Second Speech
                   Perakim 5-26
A. The Ten Commandments
5:1 - 5 Introduction to Ten Commandments
5:6 - 18 The Ten Commandments
5:19 - 30 Experience of Har Sinai
B. Elaboration of the Ten Commandments
6:1 – 3 Introduction to Moshe’s Elaboration of the Ten
Commandments
         6:4 – 11:25 ‫ מצוה‬section
         6:4 – 9 Opening Section – ‫ שמע ישראל‬Paragraph
         6:10-11:12       Body of ‫ מצוה‬section
         11:13–25         Closing Section – ‫ והיה אם שמע‬Paragraph
         11:26 – 32 Blessings and Curses
         12:1 – 16:17 ‫ חוקים‬section
         16:18 - 26:19 ‫ משפטים‬section
                     ‫והיה ‪ compared with‬ואהבת‬
‫6 .‪How p. 11 intensifies p‬‬                                   ‫דברים יא‬                                                               ‫דברים ו‬
‫‪Becomes plural – addressed‬‬          ‫(ה) וְ ָאהַ בְ ת אֵׁ ת ה ' אֱ ֹלהֶ יָך (יג) וְ הָּ יָּה אם ׁשָּ מֹעַ תׁשמעּו אֶ ל מצוֹתַ י‬
                                             ‫ִ ְ‬                ‫ִ ְ ְ‬                              ‫ִ‬                                            ‫ָּ‬
                                                                          ‫ְ ֶ‬
‫אֲ ׁשֶ ר ָאנֹכִ י מצַ ּוֶ ה אֶ תכם הַ יוֹם לְ ַאהֲ בָּ ה ‪first to each individual and‬‬            ‫ְ‬                              ‫ְ‬
                                                                                                                             ‫בְ כָּל לְ בָּ בְ ָך ּובְ כָּל נַפְ ׁשָך‬
‫.‪then the nation as a whole‬‬          ‫ֶ‬                           ‫ֹ‬
                               ‫אֶ ת ה ' אֱ ֹלהֵׁ יכם ּולְ עָּ בְ דו בְ כָּל לְ בַ בְ כם‬    ‫ֶ‬                                               ‫ּובְ כָּל מאֹד ָך:‬
                                                                                                                                                   ‫ְ ֶ‬
                                                                                                      ‫ְ ֶ‬
                                                                                               ‫ּובְ כָּל נַפְ ׁשכם:‬
‫‪ as‬בכל מאדך ‪ replaces‬לעבדו‬
‫.‪an intensifier‬‬
‫‪Introduces reward and‬‬                     ‫(יד) וְ נָּתַ תי מטַ ר ַארצכם בְ עִ תו יוֹרה‬
                                              ‫ֹ ֶ‬                    ‫ְ ְ ֶ‬                      ‫ִ ְ‬
‫‪punishment to conclude‬‬            ‫ּומַ לְ קוֹׁש וְ ָאסַ פְ ת ְדגנֶָך וְ תירׁשָך וְ יִ צהָּ רָך:‬
                                         ‫ְ ֶ‬             ‫ִ ְ‬                      ‫ָּ ָּ‬
‫.‪this covenantal section‬‬      ‫(טו) וְ נָּתַ תי עֵׁ שֶ ב בְ שָּ ְדָך לִ בְ הֶ מתָך וְ ָאכַלְ ת‬
                               ‫ָּ‬                  ‫ְ ֶ‬                                                  ‫ִ‬
                                                                                                            ‫וְ שָּ בָּ עְ ת:‬
                                                                                                                  ‫ָּ‬
                                           ‫(טז) השָּ מרּו לכם פֶ ן יִ פְ תה לְ בַ בְ כם‬
                                                ‫ֶ‬             ‫ֶ‬                       ‫ָּ ֶ‬             ‫ִ ְ‬
                                                                              ‫ִ‬              ‫ֶ‬
                                                  ‫וְ סַ ְרתם וַ עֲבַ ְדתם אֱ ֹלה ים אֲ חֵׁ ִרים‬                       ‫ֶ‬
                                                                                  ‫וְ הׁשתחֲ וִ יתֶ ם לָּהֶ ם:‬        ‫ִ ְ ַ‬
                              ‫(יז) וְ חָּ רה ַאף ה' בָּ כם וְ עָּ צַ ר אֶ ת הַ שָּ מַ יִ ם‬
                                                                                ‫ֶ‬                            ‫ָּ‬
                                           ‫ִ ֵׁ‬                       ‫ָּ‬
                              ‫וְ ֹלא יִ היֶה מָּ טָּ ר וְ הָּ אֲ דמָּ ה ֹלא תתן אֶ ת‬                            ‫ְ‬
                                  ‫ֶ‬                                ‫ְ ָּ‬
                              ‫יְ בּולָּּה וַ אֲ בַ ְדתם מהֵׁ רה מֵׁ עַ ל הָּ ָארץ‬       ‫ֶ‬
                                                             ‫הַ טֹבָּ ה אֲ ׁשֶ ר ה' נֹתֵׁ ן לכם:‬
                                                                         ‫ָּ ֶ‬
‫(ו) וְ הָּ יּו הַ ְדבָּ ִרים הָּ אֵׁ לֶה (יח) וְ שַ מתם אֶ ת ְדבָּ רי אֵׁ לֶה עַ ל לְ בַ בְ כם ‪ implies more active‬ושמתם‬
                                       ‫ֶ‬                                   ‫ַ‬                         ‫ְ ֶ‬
‫ועל .והיו ‪responsibility than‬‬                                                                             ‫ְ ֶ‬                                 ‫ְ‬
                                                                                                   ‫אֲ ׁשֶ ר ָאנֹכִ י מצַ ּוְ ָך הַ יוֹם עַ ל וְ עַ ל נַפְ ׁשכם‬
                                                                                                                                                          ‫לְ בָּ בֶ ָך:‬
‫.‪ is added‬נפשכם‬
‫.‪Parallels p. 8 but in plural‬‬                          ‫ְ‬
                                       ‫ּוקׁש ְרתם אֹתָּ ם לְ אוֹת עַ ל יֶדכֶ ם וְ הָּ יּו‬ ‫ְ ַ ֶ‬
                                                                ‫לְ טוֹטָּ פֹ ת בֵׁ ין עֵׁ ינֵׁיכֶ ם:‬
  ‫(ז) וְ ׁשנַנְתם לְ בָּ נֶיָך וְ דבַ ְרת (יט) וְ לִ מַ ְדתם אֹתָּ ם אֶ ת בְ נֵׁיכֶ ם לְ דבֵׁ ר ‪ instructs the‬ודברת בם‬
                                   ‫ַ‬                                             ‫ֶ‬                    ‫ָ‬        ‫ִּ‬                       ‫ִ ָּ‬
‫‪father to speak about‬‬                            ‫ֶ ֶ‬       ‫ְ‬                            ‫ִ ְ‬
                                           ‫בָ ם בְ ׁשבְ תָך בְ בֵׁ יתֶ ָך ּובְ לֶכְ תָך בַ דרְך‬                                           ‫ִ ְ‬
                                                                                                                    ‫בָ ם בְ ׁשבְ תָך בְ בֵׁ יתֶ ָך‬
                                                                                                 ‫ָּ‬
                                                                     ‫ּובְ ׁשכְ בְ ָך ּובְ קּומֶ ָך:‬                  ‫ָּ‬          ‫ֶ ֶ‬
                                                                                                           ‫ּובְ לֶכְ תָך בַ דרְך ּובְ ׁשכְ בְ ָך‬‫ְ‬
‫‪ paragraph‬והיה ‪Torah. The‬‬                                                                                                                  ‫ּובְ קּומֶ ָך:‬
‫‪pushes this obligation to the‬‬
‫‪child: “teach them to your‬‬
‫‪children so that they will‬‬
‫‪speak about them.” This‬‬
‫‪implies a more intense level‬‬
‫‪of teaching: teach so well‬‬
‫‪that they will know it on‬‬
‫.‪their own‬‬
                                                                                                     ‫(ח) ּוקׁש ְרתם לְ אוֹת עַ ל‬   ‫ְ ַ ָּ‬
                                                                                                     ‫יָּדָך וְ הָּ יּו לְ טֹטָּ פֹ ת בֵׁ ין‬            ‫ֶ‬
                                                                                                                                                ‫עֵׁ ינֶיָך:‬
                               ‫(ט) ּוכְ תַ בְ תם עַ ל מזֻׁזוֹת (כ) ּוכְ תַ בְ תם עַ ל מזּוזוֹת בֵׁ יתֶ ָך ּובִ ׁשעָּ ריָך:‬
                                      ‫ְ ֶ‬                             ‫ְ‬              ‫ָּ‬                           ‫ְ‬                  ‫ָּ‬
                                                                                                                         ‫בֵׁ יתֶ ָך ּובִ ׁשעָּ ריָך:‬
                                                                                                                                  ‫ְ ֶ‬
‫.‪Reward added as above‬‬        ‫(כא) לְ מַ עַ ן יִ ְרבּו יְ מֵׁ יכֶ ם וִ ימֵׁ י בְ נֵׁיכֶ ם עַ ל‬
                              ‫הָּ אֲ דמָּ ה אֲ ׁשר נִ ׁשבַ ע ה' לַאֲ בֹתֵׁ יכֶ ם לָּתֵׁ ת‬
                                                                        ‫ְ‬          ‫ֶ‬          ‫ָּ‬
                                                     ‫לָּהֶ ם כִ ימֵׁ י הַ שמַ יִ ם עַ ל הָּ ָארץ:‬
                                                         ‫ֶ‬                    ‫ָּ‬
Hukim Section

   Lesson 6
          ‫‪History of Bamot Law‬‬
                               ‫•משנה מסכת זבחים פרק יד:ד-ח‬
‫• עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות משהוקם‬
‫המשכן נאסרו הבמות ועבודה בכהנים קדשי קדשים נאכלים לפנים מן‬
                         ‫הקלעים קדשים קלים בכל מחנה ישראל:‬
‫•באו לגלגל והותרו הבמות קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים‬
                                         ‫קדשים קלים בכל מקום:‬
‫•באו לשילה נאסרו הבמות לא היה שם תקרה אלא בית של אבנים‬
‫מלמטן ויריעות מלמעלן והיא היתה מנוחה קדשי קדשים נאכלים לפנים‬
                  ‫מן הקלעים קדשים קלים ומעשר שני בכל הרואה:‬
‫•באו לנוב ולגבעון הותרו הבמות קדשי קדשים נאכלים לפנים מן‬
                            ‫הקלעים קדשים קלים בכל ערי ישראל:‬
‫•באו לירושלים נאסרו הבמות ולא היה להם עוד היתר והיא היתה‬
‫נחלה קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים קדשים קלים ומעשר‬
                                           ‫שני לפנים מן החומה:‬
     Reasons for Centralized
1.Prevent Idolatry
2.Prevent pagan worship practices
3.Limit animal sacrifices - Rambam
      Guide of the Perplexed III:32
•As the sacrificial service is not the primary object while
supplications, prayers, and similar kinds of worship are nearer to the
primary object, and indispensable for obtaining it, a great difference
was made in the Law between these two kinds of service. The one
kind, which consists in offering sacrifices, although the sacrifices are
offered to the name of God, has not been made obligatory for us to
the same extent as it had been before. We were not commanded to
sacrifice in every place, and in every time, or to build a temple in
every place, or to permit any one who desires to become priest and
to sacrifice. On the contrary, all this is prohibited unto us. Only the
temple has been appointed “in the place which the Lord shall choose
(Dt 12:26). In no other place is it allowed to sacrifice…and only
members of a particular family were allowed to officiate as priests. All
these restriction served to limit this kind of worship and keep it within
those bounds within which God did not think it necessary to abolish
sacrificial service altogether. But prayer and supplication can be
offered everywhere and by every person. This same is the case with
the commandment of sisit, mezuzah, tefillin, and similar kinds of
divine service.
           About Structure
“In chapters 12-26 specific laws are
expounded, though without any carefully
planned order.”
          -Ernest Wright
          The Interpreter’s Bible, p. 315
       Which Commandment?
•The sanctuary is to be located where Hashem
chooses to “place His name” (Deut. 12:5, 21) and
“causes His name to reside” (ibid. 12:11). His
name’s presence is the crucial element in the site’s
significance and concomitantly of the prohibition of
other sites. The ban on the latter appears to be
presented as an application or expansion of
                                 ִּ
Decalogue Commandment 3, ‫ ,לא תשא‬which insists
on the extreme reverence due His name.
Sacrificing even to Him outside the central location
in what must consequently be unauthorized
sanctuaries - even monotheistic - is “raising” or
“applying” His name in vain and this explains the
textual placement of this passage.
•                            – Rabbi Shamah
      What did Hilkiyah Find?
•To answer your question on Melachim Bet
Chapter 22/23 - according to mefarshim the scroll
that Hilkiyahu the Cohen Gadol found was an
excerpt from Debarim Chapter 28:36. We know
this from the fact that Yoshiahu ripped his
garments when he found out about the scroll - that
passage specifically relates to G-d giving over the
kings of Israel to its enemies.
•
•Michael Harari
•Hilkiyahu found "Sefer Habrit." What he found was the
part of the torah talking about the "Tochacha" and what
Hashem will do to B'nei Yisrael if they do "Avodah
Zarah" i.e. Sefer Dvarim opened to Parashat
"Re'eh." We know this from a few things. One is that
when the king Yoshiahu heard what Hilkiyahu found he
ripped his clothing, and told Hilkiyahu to preach "This
Book" to B'nai Yisrael." Also it says in Perek 23 Pasuk
24-25 that Yoshiahu fulfilled what was written in that
book, in the book that Hilkiyahu found, and then that no
one fulfilled "Torat Moshe" as well as Yoshiahu, and
Sefer Devarim is often referred to as "Torat Moshe."
Also every detail that Yoshiahu repaired parallels the
prohibitions in the Devarim Prakim 12-14, showing that
what Hlkiyahu was referring to was Torat Moshe,
specifically the Tochacha about not doing Avodah
Zarah in detail.
• ~Donna Herzog
                  ‫‪Eating Non-Sacrificial Meat‬‬

                            ‫‪Expanded Repetition‬‬                                                                              ‫‪Original‬‬
                                  ‫ְ ֻ‬                    ‫ֶ‬                             ‫ְ‬
 ‫אַ ּוַת נַפְׁשְָך תִ זְבַח (יב:כ) כִי י ַרחִיב י ְה ָֹּו ה אֱֹלה יָך אֶ ת ג בלְָך כַאֲ ׁשֶ ר דִ בֶר לְָּך‬                                     ‫ַ ְ‬
                                                                                                                                          ‫(יב:טו) רק בכָּל‬
            ‫ְ‬                                                                            ‫ְ ָּ‬       ‫ְ‬        ‫ֶ‬
‫וְָאכלְתָּ בָּשָּ ר כבִרכַת י ְה ָֹּו ה אֱֹלה יָך וְָאמַ רתָּ אֹכל ה בָּשָּ ר כִי תְ אַ ּוֶה נַפְׁשְָך לֶאֱכ ֹ ל בָּשָּ ר בכָּל אַ ּוַת‬ ‫ְ ְ‬                      ‫ַ‬
                                                                            ‫נַפְׁשְָך ת ֹ אכַל בָּשָּ ר:‬                         ‫ֶ‬           ‫ְ‬
                                                                                                                             ‫אֲ ׁשֶ ר נָּתַ ן לְָך בכָּל ׁשְ עָּריָך‬
                ‫ֶ‬                           ‫ְ‬
‫(כא) כִי י ִרחַק מִ מְָך הַמָּקֹום אֲ ׁשֶ ר יִבחַר י ְה ָֹּו ה אֱֹלה יָך לָּשּום‬              ‫ְ‬
                                                             ‫ִ‬        ‫ְ‬               ‫ְ ַ‬
‫ׁשְ מֹו ׁשָּ ם וזָּבחְתָּ מִ בְקָּ רָך ּומ צ ֹ אנְָך אֲ ׁשֶ ר נָּתַ ן י ְה ָֹּו ה לְָך כַאֲ ׁשֶ ר‬
                                                                          ‫ֶ‬                 ‫ַ‬
                                   ‫צּוִיתִ ָך וְָאכלְתָּ בִׁשְ עָּריָך בְכ ֹ ל אַ ּוַת נַפְׁשֶָך:‬       ‫ִ‬
        ‫ֲ‬                                            ‫ַ ְ‬
 ‫(כב) אְַך כַאֲ ׁשֶ ר י ֵָׁאכֵׁל אֶ ת הצבִי וְאֶ ת הָּאַ י ָּל כֵׁן ת ֹ אכלֶּנּו‬                                       ‫ַ ְ ְ‬          ‫ֲ‬                 ‫ְ ַ‬
                                                                                                           ‫הטָּמֵׁ א והטָּהֹור י ֹ אכלֶּנּו כצבִי וכָּאַ י ָּל:‬       ‫ַ‬
                                                               ‫ֲ‬                                ‫ְ ַ‬
                                                       ‫הטָּמֵׁ א והטָּהֹור יַחְדָּ ו י ֹ אכלֶּנּו:‬    ‫ַ‬
                   ‫ַ‬
    ‫(כג) רק חז ַק לבלְתִ י אֲכ ֹ ל הַדָּ ם כִי הַדָּ ם הּוא הּנָּפֶׁש וְֹל א‬     ‫ַ ֲ ְ ִ‬                   ‫ֶ‬
                                                                                                          ‫(טז) רק הַדָּ ם ֹל א ת ֹ אכֵׁלּו עַל הָָּארץ‬      ‫ַ‬
                                                                             ‫ַ‬
                                                                 ‫ת ֹ אכַל הּנֶפֶׁש עִם הבָּשָּ ר:‬‫ַ‬                                                             ‫ְ‬
                                                                                                                                             ‫תִ ׁשְ פכֶּנּו כַמָּ י ִם:‬
                                              ‫ְ‬            ‫ֶ‬                       ‫ֲ‬
                          ‫(כד) ֹל א ת ֹ אכלֶּנּו עַל הָָּארץ תִ ׁשְ פ כֶּנּו כַמָּ י ִם:‬
    ‫?‪Why is there a Repetition‬‬
                                   ‫•רש"י דברים פרק יב‬
‫• (טו) רק בכל אות נפשך - במה הכתוב מדבר, אם בבשר‬
‫תאוה להתירה להם בלא הקרבת אימורים, הרי הוא אומר‬
‫במקום אחר (פסוק כ) כי ירחיב ה' אלהיך את גבולך וגו'‬
‫ואמרת אוכלה בשר וגו', במה זה מדבר, בקדשים שנפל בהם‬
                           ‫מום, שיפדו ויאכלו בכל מקום.‬
                               ‫•אבן עזרא דברים פרק יב‬
‫•(כ) ואמר: כי תאוה נפשך לאכול בשר - פירוש: אם תאוה‬
‫נפשך לאכול בשר, וכבר הזכיר זה, להוסיף כי ירחק ממך‬
‫המקום. וגם זה הכתוב על מקום שאיננו מארץ כנען, ומשפטו‬
                                     ‫כמשפט שעריך (יז):‬
                           ‫‪Warnings Not to Follow Bad Influences‬‬
                       ‫‪As an Expansion of 12:1-4 on Destroying Alters‬‬




                                                      ‫יב:א-ד‬
                                          ‫לשבר מזבחות ופסילי עבודה זרה.‬
                                            ‫"לא תעשון כן לה' א-להיכם"‬




     ‫יג:יג-יט‬                   ‫יג:ז-יב‬                               ‫יג:ב-ו‬                ‫יב:כט-יג:א‬

‫לא תלך אחרי עיר שלם‬         ‫לא תלך אחרי משפחה‬                  ‫לא תלך אחרי נביא שקר‬       ‫לא תלך אחרי הכנענים‬
                                        ‫או חבר‬
 ‫לעבד עבודה זרה אתם‬            ‫לעבוד עבודה זרה‬                        ‫לעבד עבודה זרה‬           ‫לעבוד עבודה זרה‬
                                                                                       ‫"לא תעשה כן לה' א-לקיך"‬
   ‫אלא הכהו ושרפהו‬              ‫אלא תהרג אותו.‬                        ‫אלא תהרג אותו.‬        ‫אלא "וירשת אותם."‬
   ‫ותניחנו כתל עולם.‬
         Perek 14:1-21 Structure
•A. 1-2: No pagan mourning rituals
•         2 Holy Nation
•B. 3-21: Kosher and non-Kosher Species
•         4-8     Animals
•                 4-6 Kosher
•                 7-8 Tameh
•         9-10    Fish
•                 9 Kosher
•                 10 Tameh
•         11-18 Birds
•                 11 Kosher
•                 12-19 Tameh
•         19-20 Flying Insects
•                 19 Tameh
•                 20 Kosher
•         21 Holy Nation
‫‪•Notice how sections A and B both end with‬‬
‫‪the same phrase. The two sections have a‬‬
‫‪common theme that they instruct concerning‬‬
‫.‪behavior befitting a nation holy to Hashem‬‬
                ‫ַ‬                                ‫ַ‬      ‫ַ‬       ‫ִ ַ ָּ‬
 ‫•(ב) כי עם קדֹוׁש אתָּ ה ליהֹּוָּה אֱ ֹלהֶ יָך ּובְָך בָּחר י ְהֹו ָּה‬
                            ‫ַ‬          ‫ַ ִּ‬          ‫ִּ‬           ‫ַ‬
                  ‫להְ יֹות לֹו לְעם סְ גלָּה מכ ֹל הָּ עמים אֲ שֶ ר על פְ נֵי‬
                                                          ‫ֻ‬                         ‫ִּ‬
                                                                    ‫הָּ אֲ דָּ מָּ ה:‬
            ‫ִּ‬                ‫ִּ‬             ‫ַ ֵ‬   ‫ֵ‬
 ‫•(כא) ֹלא ת ֹאכְלּו כָּל נְבלָּה לגר אֲ שֶ ר בשְ עָּ ריָך ּתּתְ נֶנָּה‬
                        ‫ֶ‬
                          ‫ַ‬      ‫ַ‬         ‫ְ ִּ ִ ַ ָּ‬
               ‫וַאֲ כלָּ ּ אֹו מָּ כ ֹר לנָּכְרי כי עם קדֹוׁש אתָּ ה ליהֹּוָּה‬‫ָּ‬
                                         ‫ִּ ַ ֵ ִּ‬          ‫ַ ֵ‬
                                   ‫אֱ ֹלהֶ יָך ֹלא תְ בשל גְדי בחֲ לב אמֹו:‬
              Homework
•1. Prepare chapters 15 and 16.
•2. Write three questions that you would
expect to see on the midterm.
•3. Write a complete answer for one of them.
•Email me the homework on or before this
Sunday.
Lesson 7

Hukim Section
‫‪•Notice how sections A and B both end with‬‬
‫‪the same phrase. The two sections have a‬‬
‫‪common theme that they instruct concerning‬‬
‫.‪behavior befitting a nation holy to Hashem‬‬
                ‫ַ‬                                ‫ַ‬      ‫ַ‬       ‫ִ ַ ָּ‬
 ‫•(ב) כי עם קדֹוׁש אתָּ ה ליהֹּוָּה אֱ ֹלהֶ יָך ּובְָך בָּחר י ְהֹו ָּה‬
                            ‫ַ‬          ‫ַ ִּ‬          ‫ִּ‬           ‫ַ‬
                  ‫להְ יֹות לֹו לְעם סְ גלָּה מכ ֹל הָּ עמים אֲ שֶ ר על פְ נֵי‬
                                                          ‫ֻ‬                         ‫ִּ‬
                                                                    ‫הָּ אֲ דָּ מָּ ה:‬
            ‫ִּ‬                ‫ִּ‬             ‫ַ ֵ‬   ‫ֵ‬
 ‫•(כא) ֹלא ת ֹאכְלּו כָּל נְבלָּה לגר אֲ שֶ ר בשְ עָּ ריָך ּתּתְ נֶנָּה‬
                        ‫ֶ‬
                          ‫ַ‬      ‫ַ‬         ‫ְ ִּ ִ ַ ָּ‬
               ‫וַאֲ כלָּ ּ אֹו מָּ כ ֹר לנָּכְרי כי עם קדֹוׁש אתָּ ה ליהֹּוָּה‬‫ָּ‬
                                         ‫ִּ ַ ֵ ִּ‬          ‫ַ ֵ‬
                                   ‫אֱ ֹלהֶ יָך ֹלא תְ בשל גְדי בחֲ לב אמֹו:‬
      Why is Perek 14 Here?
1.“You are children of Hashem your God.” –
Extension of Commandment 5. We are holy
because we are children of the Holy One.
2.Once the possibility of eating meat without
bringing a sacrifice is brought up, we then
need to know which animals we are allowed
to eat – since that list includes some animals
that may not be sacrificed.
                 Do Now
•Read and prepare an outline of Debarim
14:22-15-18.

•As you go through this section think about:
•What do these laws have in common?
•How do they fit within the general
framework of Moshe’s speech?
       Structure of 14:22-15-18
•14:21 End of kosher animals – Ethical coda
•22-27 Ma’aser Sheni
•      22-24 Basic law
•      25-26 Law for someone who lives far
•      27 Ethical coda
•28-29 Ma’aser Ani
•      28 Basic law
•      29 Ethical coda and Motivation
•15:1-11 Remission of debts in seventh year
•      1-3 Basic law to forgive debt
•      4-6 Motivation
•      7-9: Don’t refuse loans
•      10-11 Motivation
•12-18 Time limits on slavery
•      12-14a Basic law
•      14b-15 Motivation
•      16-17 Extending slavery
•      18 Motivation
                                   ‫‪Perek 14:22-15:23 – Helping the Needy‬‬
                                                ‫‪Outline and Repeating Codas‬‬

‫‪14:3-21 Kosher animals‬‬
            ‫‪21 Ethical coda‬‬
                                           ‫ְ ִ‬                       ‫ָּ‬                      ‫ֶ‬                        ‫ַ‬        ‫ֵׁ‬
‫(כא) ֹל א ת ֹ אכְלּו כָּל נְבלָּה לגֵׁר אֲ ׁשֶ ר בִׁשְ עָּריָך תִ תְ נֶּנָּה וַאֲ כלָּּה אֹו מָּכ ֹ ר לנָּכְרי כִי עַם קָּ דֹוׁש אַ תָּ ה ל -ַַיה ָֹּו ה‬
                                                                                                                           ‫ַ ֲ‬                          ‫ֶ‬
                                                                                                               ‫אֱ -ֹלה יָך ֹלא תְ בַשֵׁ ל גְדִ י בחלֵׁב אִ מֹו:‬

‫‪22-27 Ma’aser Sheni‬‬
            ‫‪22-24: Basic law‬‬
            ‫‪25-26: Law for someone who lives far‬‬
            ‫‪27 Ethical coda‬‬
                                                                                    ‫ֵׁ ְ ֲ‬                           ‫ַ‬                    ‫ֶ‬                ‫ְ ַ ֵׁ‬
                                                                      ‫(כז) והלוִי אֲ ׁשֶ ר בִׁשְ עָּריָך ֹל א תַ עזְבֶּנּו כִי אֵׁ ין לֹו חלֶק ונַחלָּה עִמְָּך:‬
‫‪28-29 Ma’aser Ani‬‬
            ‫‪28 Basic law‬‬
            ‫‪29 Ethical and motivational coda‬‬
    ‫ֶ‬                                         ‫ֶ‬                                  ‫ְ‬         ‫ְ ַ ְ ַ‬               ‫ְ ֲ‬             ‫ֵׁ‬                 ‫ַ ֵׁ‬
‫(כט) ּובָּא הלוִי כִי אֵׁ ין לֹו חלֶק ונַחלָּה עִמְָּך והגֵׁר והי ָּתֹום והַָּאלְמָּ נָּה אֲ ׁשֶ ר בִׁשְ עָּריָך וְָאכְלּו וְשָּ בֵׁעּו לְמַ עַן יְבָּרכְָך‬
                                                                                                                                               ‫ְ‬       ‫ֶ‬
                                                                                                   ‫י ְ-ה ָֹּו ה אֱ -ֹלה יָך בכָּל מַ עֲשֵׁ ה י ָּדְ ָך אֲ ׁשֶ ר תַ עֲשֶה:‬

‫‪15:1-11 Remission of debts in seventh year‬‬
                 ‫‪1-3 Basic law to forgive debt‬‬
                 ‫‪4-6 Motivational coda‬‬
                  ‫ִ‬       ‫ֲ‬                     ‫ֶ‬                                ‫ֶ‬                     ‫ֶ‬        ‫ֵׁ‬                          ‫ְ‬
       ‫(ד) אֶ פֶס כִי ֹל א יִהי ֶה בְָך אֶ בְיֹון כִי בָּרְך יְבָּרכְָך י ְ-ה ָֹּו ה בָָּארץ אֲ ׁשֶ ר י ְ-ה ָֹּו ה אֱ -ֹלה יָך נ ֹתֵׁ ן לְָך נַחלָּה לְרׁשְ תָּ ּה:‬
                 ‫‪7-9: Don’t refuse loans‬‬
                 ‫‪10-11 Motivational coda‬‬
                                    ‫ְ‬        ‫ֶ‬                       ‫ֶ‬         ‫ַ‬                   ‫ִ‬                         ‫ַ ְ ָּ‬
‫(י) נָּתֹון תִ תֵׁ ן לֹו וְֹל א י ֵׁרע לבבְָך בְתִ תְ ָך לֹו כִי בגְלַל הַדָּ בָּר הז ֶה יְבָּרכְָך י ְ-ה ָֹּו ה אֱ -ֹלה יָך בכָּל מַ עֲשֶ ָך ּובְכ ֹ ל מִ ׁשְ לַח‬
                                                                                                                                                               ‫י ָּדֶ ָך:‬

‫‪12-18 Time limits on slavery‬‬
            ‫‪12-14a Basic law‬‬
            ‫‪14b-15 Motivation‬‬
                                                                ‫ֶ‬                       ‫ַ‬                               ‫ְ‬                              ‫ֲ‬         ‫ַ ֲ‬
                                            ‫(יד) הענֵׁיק תַ ענִיק לֹו מִ צ ֹ אנְָך ּומִ גָּרנְָך ּומִ י ִקְ בֶָך אֲ ׁשֶ ר בֵׁרכְָך י ְ-ה ָֹּו ה אֱ -ֹלה יָך תִ תֶ ן לֹו:‬
            ‫‪16-17 Extending slavery‬‬
            ‫‪18 Motivational coda‬‬
    ‫ֶ‬                        ‫ַ‬                                ‫ֲ‬                                                    ‫ָּ‬                 ‫ֵׁ‬           ‫ְ‬
‫(יח) ֹל א י ִקְ ׁשֶה בעֵׁינֶָך בְׁשַ לחֲָך א ֹ תֹו חפְׁשִ י מֵׁ עִמְָּך כִי מִ ׁשְ נֶה שְ כַר שָּ כִי ר עבָּדְ ָך ׁשֵׁ ׁש ׁשָּ נִים ּובֵׁרכְָך י ְ-ה ָֹּו ה אֱ -ֹלה יָך‬
                                                                                                                                                  ‫בְכ ֹ ל אֲ ׁשֶ ר תַ עֲשֶה:‬
       Why is Perek 15 Here?
•Chapter 12 already mentioned Ma’aser as part of
its centralization of all sacrifices. 12:11 says that
one must bring to Jerusalem all of your olahs,
sacrifices, Ma’aser, Terumah, and all donations.
Now that people have to bring Ma’aser Sheni to be
eaten in Jerusalem, those who live far away will
have great difficulty transporting that much
produce such a long distance. Perek 14 now
explains how to solve that problem by redeeming
the produce for money. Once Ma’aser Sheni is
mentioned, the Torah continues on a tangent to
Ma’aser Sheni and other laws for the benefit of the
needy.
 Bekhor Law compared to Bemidbar 18:17-18
•According to Bemidbar only the Kohen may eat from the
firstborn after it is sacrificed. Devarim, however, does not
mention Kohanim. Rashi explains that Devarim also is
speaking only to the Kohen:
                                          ‫•רש"י דברים פרק טו:כ‬
‫•לפני ה' אלהיך תאכלנו - לכהן הוא אומר, שכבר מצינו שהוא ממתנות‬
‫כהונה אחד תם ואחד בעל מום, שנאמר (במדבר יח, יח) ובשרם יהיה‬
                                                        :'‫לך וגו‬
•However, since pasuk 19 is surely directed at the owner,
since he is responsible to make sure it does not work, it is
only logical that pasuk 20 is also directed at the owner.
Another explanation is that when the law of centralization
changed, other laws that are connected with it also changed.
When there were many alters in every village, there were
many more Kohanim who needed to be supported. Now that
the local sanctuaries are closed, the owner has an obligation
        Parashiot in Perek 16
•Notice that there is a parasha break between
each commandment. Between Pesah and Shavuot
there is only a setumah (indent) which is less of a
break than the petuchah (new line) between
Shavuot and Sukkot. Can you explain why?
•Because Pesah and Shavuot are more closely
connected with each other. Shavuot does not have
its own date but is rather dependent on the date of
Pesah. Both holidays celebrate the spring grain
harvest: Pesah being right before it and Shavuot
right after. Sukkot is a completely separate holiday
celebrating the time when the new grain is stored
away for the winter
If everything in the second speech connects to one of
the ten commandments, which commandment is most
         closely associated with the holidays?

•The celebration of special times is
connected to the fourth commandment of
Shabbat. The connection between Shabbat
and the holidays is explicit in Vayikra 23.
Also, holidays share with Shabbat the
symbolic number seven: Pesah is seven
days long (p. 4,8), Shavuot is 7 x 7 days
later (p. 9), Sukkot is seven days (p. 13, 15).
This elaboration of the fourth commandment
concludes the Hukim section.
                                  ‫‪Phrases Connecting Debarim 16 to Previous Perakim‬‬
                                                                                                                                                          ‫דברים פרק טז‬
                                                                                                                                                                           ‫‪Pesah .I‬‬
     ‫ִ ִ ְ ַ‬                              ‫ִ‬                         ‫ֶ‬                                                   ‫ִ‬                        ‫ֶ‬
‫(א) ׁשמוֹר אֶ ת חֹד ׁש הָּ ָאבִ יב וְ עָּ שיתָּ פֶ סַ ח לַידֹוָּ ד אֱ ֹלהֶ יָך כִ י בְ חֹד ׁש הָּ ָאבִ יב הוֹציאֲ ָך יְ דֹוָּ ד אֱ ֹלהֶ יָך ממצריִ ם‬                        ‫ָּ‬
                                                                                                                                                                                ‫לָּיְ לָּה:‬
                                      ‫ְ ֹ ָּ‬           ‫ַ‬                           ‫ֶ‬                     ‫ָּ‬           ‫ֹ‬               ‫ֹ ָּ‬
                ‫(ב) וְ זָּ בַ חת פֶ סַ ח לַידו ד אֱ ֹלהֶ יָך צ אן ּובָּ קר בַ מָּ קוֹם אֲ ׁשר יִ בְ חַ ר יְ דֹוָּ ד לְ ׁשכֵׁן ׁשמו ׁשם: (= 11:21)‬                  ‫ְ ָּ‬
                 ‫ֶ ִ ְ ַ‬                            ‫ִ‬                                                       ‫ֹ‬       ‫ִ‬            ‫ִ‬
 ‫(ג) ֹלא תֹ אכַל עָּ לָּיו חָּ מֵׁ ץ ׁשבְ עַ ת יָּמים ת אכַל עָּ לָּיו מַ צוֹת לֶחֶ ם עֹנִ י כִ י בְ חפָּ זוֹן יָּצָּ אתָּ מֵׁ אֶ רץ מצריִ ם לְ מַ עַ ן‬
                                                                                                                  ‫ֹ‬         ‫ֶ ִ ְ ַ‬                ‫ְ‬
                                                                                          ‫תזְ כ ר אֶ ת יוֹם צֵׁ אתָך מֵׁ אֶ רץ מצריִ ם כ ל יְ מֵׁ י חַ יֶיָך:‬                     ‫ִ ֹ‬
                                ‫ֶ‬                ‫ֶ ִ‬            ‫ָּ‬
        ‫(ד) וְ ֹלא יֵׁראֶ ה לְ ָך שא ר בְ כָּל גְ בֻׁלְ ָך ׁשבְ עַ ת יָּמים וְ ֹלא יָּלִ ין מן הַ בָּ שר אֲ ׁשר תזְ בַ ח בָּ עֶ רב בַ יוֹם הָּ ִראׁשוֹן‬
                                                                           ‫ִ‬                       ‫ִ‬            ‫ִ‬                    ‫ְ ֹ‬                      ‫ָּ‬
                                                                                                                                                                                   ‫ַ ֶ‬
                                                                                                                                                                               ‫לבֹק ר:‬
                                                                                          ‫ֶ‬          ‫ְ ֶ‬
                                                  ‫(ה) ֹלא תּוכַל לִ זְ בֹחַ אֶ ת הַ פָּ סַ ח בְ ַאחַ ד ׁשעָּ ריָך אֲ ׁשר יְ דֹוָּ ד אֱ ֹלהֶ יָך נֹתֵׁ ן לְָּך:‬
             ‫ֶ‬                ‫ֶ‬                                    ‫ְ ֹ ָּ ִ‬             ‫ַ‬                                          ‫ֶ‬
        ‫(ו) כִ י אם אֶ ל הַ מָּ קוֹם אֲ ׁשר יִ בְ חַ ר יְ דֹוָּ ד אֱ ֹלהֶ יָך לְ ׁשכֵׁן ׁשמו ׁשם תזְ בַ ח אֶ ת הַ פֶ סַ ח בָּ עָּ רב כְ בוֹא הַ שמֶ ׁש‬                  ‫ִ‬
                                                                                                                                                     ‫ְ ִ ִ ְ ָּ‬
                                                                                                                                        ‫מוֹעֵׁ ד צֵׁ אתָך ממצריִ ם:‬
                                  ‫ֶ‬           ‫ָּ‬              ‫ֶ‬                 ‫ֹ‬                                         ‫ֶ‬                 ‫ָּ‬                   ‫ַ ָּ‬
                            ‫(ז) ּובִ שלְ ת וְ ָאכַלְ ת בַ מָּ קוֹם אֲ ׁשר יִ בְ חַ ר יְ דֹוָּ ד אֱ ֹלהֶ יָך בו ּופָּ נִיתָּ בַ בֹק ר וְ הָּ לַכְ ת לְ אֹהָּ ל יָך:‬
                                         ‫ֶ ְ‬                                                ‫ֶ‬                 ‫ְ‬
                      ‫(ח) ׁשׁשת יָּמים ת אכַל מַ צוֹת ּובַ יוֹם הַ שבִ יעִ י עֲצֶ רת לַידֹוָּ ד אֱ ֹלהֶ יָך ֹלא תַ עֲשה מלָּאכָּה: ס‬           ‫ֹ‬            ‫ִ‬             ‫ֵׁ ֶ‬

                                                                                                                                                                 ‫‪Shavuot .II‬‬
                                                      ‫ָּ‬           ‫ְ ֹ ִ‬                   ‫ָּ‬         ‫ָּ‬                                    ‫ָּ ֻׁ ֹ ִ ְ‬
                                            ‫(ט) ׁשבְ עָּ ה ׁשבע ת תספָּ ר לְָּך מֵׁ הָּ חֵׁ ל חֶ ְרמֵׁ ׁש בַ קמָּ ה תחֵׁ ל לִ ספ ר ׁשבְ עָּ ה ׁשבֻׁעוֹת:‬              ‫ִ‬
                                                 ‫ֶ‬         ‫ֶ‬           ‫ֶ ִ ֵׁ‬                 ‫ְ‬                    ‫ִ‬
   ‫(י) וְ עָּ שיתָּ חַ ג ׁשבֻׁעוֹת לַידֹוָּ ד אֱ ֹלהֶ יָך מסַ ת נִ ְדבַ ת יָּדָך אֲ ׁשר תתן כַאֲ ׁשר יְ בָּ רכְ ָך יְ דֹוָּ ד אֱ ֹלהֶ יָך: = (92:41)‬    ‫ָּ‬          ‫ִ‬
                                   ‫ְ ֶ‬         ‫ֶ‬                                                  ‫ֶ‬                     ‫ָּ‬                                  ‫ָּ ְ ָּ‬
      ‫(יא) וְ שמַ חת לִ פְ נֵׁי יְ דֹוָּ ד אֱ ֹלהֶ יָך אַ תה ּובִ נְ ָך ּובִ תָך וְ עַ בְ ְדָך וַ אֲ מָּ תֶ ָך וְ הַ לֵׁוִ י אֲ ׁשר בִ ׁשעָּ ריָך וְ הַ גֵׁר וְ הַ יָּתוֹם‬
                                        ‫ְ ֹ ָּ‬           ‫ַ‬                                               ‫ֶ‬                                           ‫ִ‬
                                  ‫וְ הָּ ַאלְ מָּ נָּה אֲ ׁשר בְ ק ְרבֶ ָך =(81:21) בַ מָּ קוֹם אֲ ׁשר יִ בְ חַ ר יְ דֹוָּ ד אֱ ֹלהֶ יָך לְ ׁשכֵׁן ׁשמו ׁשם:‬   ‫ֶ‬
                                                                           ‫ִ‬                        ‫ִ‬      ‫ָּ‬        ‫ָּ‬    ‫ִ ְ ָּ‬
                                                   ‫(יב) וְ זָּ כַ ְרת כִ י עֶ בֶ ד הָּ יִ יתָּ בְ מצריִ ם וְ ׁשמַ ְרת וְ עָּ שיתָּ אֶ ת הַ חֻׁ קים הָּ אֵׁ לֶה: פ‬‫ָּ‬


                                                                                                                                                                           ‫‪Sukkot .III‬‬
                                                                         ‫ִ ְ‬              ‫ִ ְ‬              ‫ְ‬              ‫ִ‬             ‫ִ‬
                                                                ‫(יג) חַ ג הַ סֻׁ כ ת תעֲשה לְ ָך ׁשבְ עַ ת יָּמים בְ ָאספְ ָך מגָּרנְ ָך ּומיִ קבֶ ָך:‬‫ֹ ַ ֶ‬
                 ‫ְ ֶ‬         ‫ֶ‬                                                                                                ‫ֶ‬                    ‫ָּ‬                   ‫ָּ ְ ָּ‬
            ‫(יד) וְ שמַ חת בְ חַ גֶָך אַ תה ּובִ נְ ָך ּובִ תָך וְ עַ בְ ְדָך וַ אֲ מָּ תֶ ָך וְ הַ לֵׁוִ י וְ הַ גֵׁר וְ הַ יָּתוֹם וְ הָּ ַאלְ מָּ נָּה אֲ ׁשר בִ ׁשעָּ ריָך:‬
          ‫ְ‬        ‫ֹ ְ‬                                    ‫ֶ‬                                       ‫ֶ‬                                                       ‫ָּ ֹ‬
      ‫(טו) ׁשבְ עַ ת יָּמים תח ג לַידֹוָּ ד אֱ ֹלהֶ יָך בַ מָּ קוֹם אֲ ׁשר יִ בְ חַ ר יְ דֹוָּ ד כִ י יְ בָּ רכְ ָך יְ דֹוָּ ד אֱ ֹלהֶ יָך בְ כ ל תבּוָאתָך‬       ‫ִ‬             ‫ִ‬
                                                                                                                                          ‫ָּ‬                          ‫ֶ‬      ‫ֵׁ‬
                                                                                                                                ‫ּובְ כ ל מַ עֲשה יָּדיָך וְ הָּ יִ יתָּ אַ ְך שמֵׁ חַ :‬‫ֹ‬
                                                 ‫ֶ‬                                                                   ‫ְ‬                          ‫ָּ‬     ‫ָּ‬
      ‫(טז) ׁשלוֹׁש פְ עָּ מים בַ שנָּה יֵׁראֶ ה כָּל זְ כּורָך אֶ ת פְ נֵׁי יְ דֹוָּ ד אֱ ֹלהֶ יָך בַ מָּ קוֹם אֲ ׁשר יִ בְ חָּ ר בְ חַ ג הַ מַ צוֹת ּובְ חַ ג‬  ‫ִ‬                 ‫ָּ‬
                                                                                                ‫ֵׁ ָּ‬                                        ‫ָּ‬
                                                                                          ‫הַ שבֻׁעוֹת ּובְ חַ ג הַ סֻׁ כוֹת וְ ֹלא יֵׁראֶ ה אֶ ת פְ נֵׁי יְ דֹוָּ ד ריקם:‬                ‫ָּ‬
                                                                                                         ‫ֶ‬                      ‫ֹ ָּ‬                       ‫ֹ‬
                                                                            ‫(יז) איׁש כְ מַ תנַת יָּדו כְ בִ ְרכַת יְ דו ד אֱ ֹלהֶ יָך אֲ ׁשר נָּתַ ן לְָּך: ס‬      ‫ְ‬                ‫ִ‬



            ‫‪Color Key for themes: Centralization, Helping Needy, Blessing from Hashem‬‬
                                               12:20-28
                        12 Centralization of   Eating
             Command    Worship:               Meat
             ment 3 –   2-3 Destroy Alters     Outside
             Hashem’s   4-14 One Bet           Temple
             name in    Mikdash for all
             Vain              Sacrifices
                        15-16 Outside Meat      12:29-13:19
                        17     Maaser           Bad Influences
                               First-born
                        18-19 Sharing

                                                 14 Hashem’s
                                                 Children – Holy
Hukim
                                                 Nation
Section:
                                                 1-2 Mutilating
Command
                                                 Body
ments 3-5    Command                             3-20 Kosher
12:1-16:17   ment 4 –                            Animals
             Shabbat                             21: Give to Ger


                                                      14:22-15:18
                                                      Helping the
                                                      Needy
                                                      14:22-29 Ma’aser
             Command                                  15:1-11 Loans
             ment 5 –                                 15: 12-18 Slavery
             Honoring
             Parents

                                                          15:19-23
                                                          Firstborn



                                                             16 :1-17
                                                             Holidays
Explanation of Order of Laws in Hukim Section

•Why is eating meat explained before
elaborating on bad influences in the
beginning of chapter 12?
•Eating Meat Outside the temple is a great
innovation here which requires immediate
attention. It is so important that it is already
mostly explained within the first paragraph.
  Explanation of Order of Laws in Hukim Section

•Why is Ma’aser and Firstborn laws from
chapter 12 expanded after the commandment 5
elaboration and not within the commandment 3
section?
•Ma’aser is after commandment 5 laws for
several reasons:
•1) it connects with the end of kashrut laws.
•2) the seventh year of Shemitah and slaves
connect with the upcoming expansion on
Shabbat laws,
•3) to keep a general progression from ben
adam lamakom to ben adam lehaveiro in
Explanation of Order of Laws in Hukim Section

•Why is Commandment 5 expanded before
commandment 4?
•This reasoning also explains why
commandment 5, whose elaboration is no
longer honoring human parents but God, is
moved before the Sabbath which has a
strong humanitarian element.
         Review for Midterm
•A. Structure Questions

•B. Selection of Text

•C. Short Answers

•D. Long Answers

				
DOCUMENT INFO
Shared By:
Categories:
Tags:
Stats:
views:2
posted:10/19/2012
language:English
pages:147