? 1975 ???? ?????? ???? ? ?? ?? ? ???? Filler ?? ???? ????

Document Sample
? 1975 ???? ?????? ???? ? ?? ?? ? ???? Filler ?? ???? ???? Powered By Docstoc
					                   ‫אוניברסיטת תל-אביב‬
          ‫בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל‬
                      ‫תכנית מוסמך‬




     ‫עבודת סיכום לתואר מוסמך במסלול ללא תזה‬




     ‫יחסי הגומלין בין החברה האזרחית והמדינה:‬
                                ‫המקרה של עמותת "‬
‫"לשם לקידום סטודנטים עם ליקויי למידה‬



                 ‫מנחה: פרופ' יוסף קטן‬




                                                  ‫מאת : גיא פינקלשטיין‬
‫1‬


                                                                                  ‫ראשי הפרקים:‬
                                                                                        ‫1. תקציר.‬
                                                                           ‫2. המגזר השלישי. מהו?‬
                                            ‫3. המגזר השלישי בישראל - תמורות ותמונת מצב עכשווית.‬
                                                                    ‫4. הגדרות למושג חברה אזרחית.‬
                                                                       ‫5. החברה האזרחית בישראל.‬
                 ‫6. התמיכה בסטודנטים עם ליקויי למידה במוסדות להשכלה גבוהה: המקרה של עמותת לשם.‬
                ‫‪ .I‬הגדרות ליקויי הלמידה (ל"ל); היבטים שונים הקשורים למבוגרים עם ל"ל וממדי התופעה.‬
                                                                                     ‫‪ .II‬היסטוריה.‬
                                                   ‫‪ .III‬עמותת לשם - תהליך של שינוי חברתי ותוצאותיו.‬
                                                                                    ‫‪ .IV‬המצב כיום.‬
‫7. ניתוח התהליך בעיניים ביקורתיות על רקע יחסי הגומלין שבין התארגנות אזרחית למפגש עם מוסדות המדינה.‬
                                                                          ‫8. סיכום ומחשבות לעתיד.‬
                                                                                   ‫9. ביבליוגרפיה.‬




                                                                                          ‫תקציר:‬
‫2‬


‫מטרת עבודה זו הנה להמחיש את יחסי הגומלין בין המדינה לחברה האזרחית כחלק מפעילותו של המגזר השלישי,‬
                            ‫כפי שהם משתקפים בפעילות המשותפת, המקבילה או המנוגדת של שני כוחות אלו.‬
     ‫לצורך כך ינותח המקרה של עמותת לשם לקידום ההשכלה הגבוהה לסטודנטים עם ליקויי למידה, אשר ממחיש‬
‫באילו צמתים התארגנות בעלת אופי אזרחי טהור פוגשת את המדינה ומוסדותיה, וכיצד מתנהגים שני הכוחות הנ"ל‬
                                                                                  ‫כתוצאה ממפגש זה.‬
     ‫בהקשר זה נכון לומר שלמפגש בין שני הכוחות הארגוניים הנ"ל ישנה השפעה גדולה מאוד גם על פעילותו של‬
                          ‫המגזר העסקי בצורה של חקיקות שונות למשל, אך עבודה זו לא תסקור היבטים אלו.‬
        ‫כפי שמשתקף מן התקציר הנוכחי, החלטתי לקחת על עצמי את האתגר לנסות להמשיג את המושגים הדקים‬
                                 ‫והמעורפלים והם - הגבולות וההבדלים בין המגזר השלישי והחברה האזרחית.‬
    ‫הבדלים אלו נתפסים לעיתים בעיני הציבור כלא מובהקים וגם מרבית הספרות בנושא אינה עושה הפרדה ברורה‬
                 ‫ביניהם, וישנה נטייה לקרוא בשם אחד מאפיין לכלל הפעילות מסוג זה כפעילות "מגזר שלישי".‬
        ‫לאור זאת, בעבודה זו אנסה לצייר ארגונים אלו כיושבים על רצף אשר מתחיל בהתארגנות אזרחית גולמית‬
                                                                    ‫ומסתיים בפעילות המוגדרת כמדינה.‬
       ‫בחוקרי את הנושא ומהיכרותי עם סה"כ הארגונים המאוגדים תחת גוף הקרוי "מגזר ההתנדבות והמלכ"רים"‬
        ‫מצאתי שישנם סוגי ארגונים רבים וקשת פעולתם רחבה ביותר, כמו גם הצורה בה הם מאוגדים ומנוהלים.‬
      ‫בקשת זו ניתן לשלב מחיצות אשר יגדירו במדויק יותר את אופי הפעילות והזהות של הארגון, כחברה אזרחית‬
          ‫טהורה, ארגונים בעלי מוטיבים אזרחיים, ארגונים שהם זרוע ממוסדת של המדינה וארגונים ממשלתיים.‬




                                                                             ‫המגזר השלישי מהו?‬
‫במדינות המערב ובכללן ישראל בולטת בעשורים האחרונים תופעה הנמצאת בתנופה מתמדת של התפתחות ארגוני‬
                                  ‫התנדבות ומלכ"רים. מוסדות אלו מאופיינים בכך שלא הוקמו למטרות רווח.‬
‫3‬


                                          ‫ארגונים אלו נקראים גם "ארגוני מגזר שלישי" )‪.(the Third Sector‬‬
    ‫רוטר, שמאי, ווד וגליקסברג (5891) מציינים שתי מערכות חשובות להקצאת מקורות במשק בחברה המערבית:‬
                           ‫האחת מאופיינת על ידי מנגנון השוק ומופעלת ע"י גופים כלכליים הפועלים למטרת רווח‬
        ‫"מגזר העסקים", השנייה מאופיינת על ידי הקלפי והתהליך הדמוקרטי ומופעלת על ידי הממשלה ומוסדותיה‬
                                                                                               ‫"המגזר הציבורי".‬
    ‫לצד שני המגזרים פועל למעשה "המגזר השלישי", אשר כללי פעולתו אינם תואמים את שני המגזרים הראשונים‬
                                                                                                      ‫שהזכרתי.‬
                                                                                 ‫התרשים הבא ממחיש חלוקה זו:‬
                                                 ‫מגזר ציבורי‬




                              ‫המגזר‬                                            ‫מגזר עסקי‬
                             ‫השלישי‬


                                                ‫ניתן לזהות ולתחום את שלושת המגזרים גם על פי הטבלא הבאה:‬
      ‫המגזר השלישי‬              ‫מגזר ציבורי‬               ‫מגזר עסקי‬
‫אינטרס ציבורי, תועלת‬              ‫אינטרס ציבורי,‬               ‫אינטרס כלכלי,‬               ‫המניע לפעולה‬
       ‫לעלויות ציבוריות‬           ‫מקסימום תפוקה‬      ‫מקסימום תפוקה לעלות‬
                                 ‫לעלויות פוליטיות‬                    ‫כלכלית‬
        ‫רצונית וולונטרית‬           ‫סמכות מרכזית‬      ‫רצונית, על בסיס מחיר‬                  ‫מקור הסמכות‬
                            ‫תקציבית, מכוח חוק או‬     ‫כלכלי של הצע וביקוש‬
                                              ‫תקנה‬
         ‫בדרך כלל מוצר‬      ‫בדרך כלל מוצר ציבורי‬      ‫בדרך כלל מוצר פרטי‬          ‫סוג המוצר או השרות‬
    ‫ציבורי. לא קיים מחיר‬                                                                        ‫המסופק‬
            ‫כלכלי לצרכן‬
    ‫קיים – ומהווה מרכיב‬                  ‫לא קיים‬                    ‫לא קיים‬          ‫מרכיב ההתנדבות‬
          ‫מרכזי בפעילות‬
      ‫קרמר (3991) מציין, שמגזר "המלכ"רים" מצוי בתווך בין שירותים שמעניקה המדינה לבין אלו שמציע השוק‬
         ‫הפרטי, ומכאן נובעת הגדרתו כמגזר שלישי. הוא ממשיך וכותב שזהו מונח הכולל בתוכו אוסף של ארגונים‬
                                                                          ‫מסוגים שונים המצויים בכל הארצות.‬
‫4‬


        ‫גדרון וכץ (9991) מסתמכים על (2991( ‪ Salamon & Anheier‬ומציגים הגדרה אופרציונלית המורכבת‬
                              ‫מחמישה מאפיינים עיקריים הנתפסים כחיוניים לזיהוי ארגון כארגון מגזר שלישי:‬
    ‫א. ארגון פורמלי כלומר ממוסד במידה מסוימת. זהו לא יכול להיות ארגון המורכב מקובץ אנשים בלתי פורמלי.‬
    ‫ב. ארגון זה הנו ארגון פרטי כלומר, נבדל מוסדית מהמגזר הציבורי, ואינו כפוף ליחידה ממשלתית או עירונית,‬
                                                                            ‫אך יכול ליהנות ממימונה.‬
                                                ‫אינו מחלק רווחים. עודפים תקציביים מושקעים בארגון.‬     ‫ג.‬
                                                    ‫ארגון עצמאי בעל מנגנוני קבלת החלטות עצמאיים.‬      ‫ד.‬
                           ‫ה. מקובלת בו דרגה מסוימת של התנדבות אם לא בהספקת שירותים לפחות בניהול.‬
                              ‫קרמר (3991) מוסיף על הגדרה זו כי מצופה מן הארגון לשרת את טובת הציבור.‬
                 ‫בהסתמכם על אותם כותבים מציגים גדרון וכץ את הסיווג הבין לאומי של ארגוני המגזר השלישי:‬
                                                                               ‫1. תרבות אומנות ונופש.‬
                                                                                      ‫2. חינוך ומחקר.‬
                                                                                           ‫3. בריאות.‬
                                                                           ‫4. רווחה ושירותים חברתיים.‬
                                                                  ‫5. שמירת סביבה והגנה על בעלי חיים.‬
                                                               ‫6. שיכון ופיתוח (כלכלי, חברתי וקהילתי).‬
                                                                              ‫7. חוק, סינגור ופוליטיקה.‬
                                                                         ‫8. פילנתרופיה וקיום התנדבות.‬
                                                                                ‫9. פעילות בין-לאומית.‬
                                                                                               ‫11. דת.‬
                                                       ‫11. ארגוני מסחר, איגודי עובדים ואגודות מקצועיות.‬
                                                              ‫21. ללא סיווג אחר (בישראל ארגוני הנצחה).‬


                                                            ‫היסטוריה של המגזר השלישי בעולם ובישראל:‬
             ‫מדינה (8991) מסתמך על (0891( ‪ – Hansmans‬לדבריו, השימוש במונח ‪ the Third Sector‬החל‬
      ‫ב - 5791 לאחר פרסומו בארה"ב של דו"ח ועדת ‪ Filler‬או בשמו המלא: ‪The Commission on private‬‬
                                                                      ‫‪.philanthropy and public need‬‬
     ‫בדו"ח הועדה הנוכחי והמקיף ששמו ‪ Giving in America‬הוגדרו לראשונה הארגונים הוולונטריים והמוסדות‬
                                                                        ‫ללא כוונת רווח כ "מגזר שלישי".‬
        ‫רוטר, שמאי, ווד וגליקסברג (5891) כותבים שהגילוי מחדש של המגזר השלישי אינו אופייני רק לארה"ב.‬
       ‫המשבר הכלכלי שעבר על העולם התעשייתי במערב ערער את הביטחון בכמה מן היסודות של מדינת הרווחה‬
                ‫ועורר מחדש לבחינה של תפקידה וכוחה של המדינה "מגזר הממשלה" כספק שרותי חברה ורווחה.‬
                    ‫‪ )1994( Salamon‬מכנה התעוררות זו של המגזר השלישי כ"מהפכת ההתאגדות העולמית".‬
‫5‬


     ‫גדרון וכץ (9991) טוענים, שאמנם "המגזר השלישי" הוא מושג חדש יחסית בן עשורים בודדים, אך הוא אינו‬
         ‫מייצג תופעה חדשה. פעילות מעין זו שאין בצידה רווח קיימת בארצות שונות ובצורות רבות מזה זמן רב.‬
‫לדבריהם מס' סיבות גרמו לעיסוק מחודש בצורה זו של התארגנות. הראשונה היא הצטמצמות מדינת הרווחה עקב‬
    ‫כישלון המדינה וכישלונן של ממשלות במדינות מתפתחות בפיתוח כלכלי וחברתי שהביא בתחילת שנות ה - 19‬
    ‫לנפילת המשטרים הסוציאליסטיים במזרח אירופה ובעולם השלישי. שנית, עלייתם של כוחות חברתיים חדשים‬
    ‫והעלייה בחשיבות של הביטוי העצמי המאורגן שהתחזקה, ושלישית, ההכרה ההולכת וגוברת באי ההתאמה של‬
                             ‫מדיניות כלכלית ניאו-ליברלית של שוק חופשי לפתרון בעיות כלכליות וחברתיות.‬
              ‫בעקבות כל אלו הפך המגזר השלישי לעיתים כאלטרנטיבה למדינה ולשוק ולעיתים כמשלים אותם.‬




                                      ‫המגזר השלישי בישראל - תמורות ותמונת מצב עכשווית:‬
                                                  ‫התעוררות זו של המגזר השלישי לא פסחה גם על ישראל.‬
     ‫גדרון וכץ (9991) כותבים שלארגוני המגזר השלישי בישראל היה תפקיד חברתי וכלכלי מרכזי עוד מתקופת‬
        ‫היישוב. לארגונים אלו היו תפקידי מפתח ותפקידים חלוציים הן כספקי שירותים והן כסוכני שינוי חברתי.‬
‫בארגונים אלו, בדומה למתרחש בעולם, חל מפנה מאמצע שנות ה – 17. שינוי זה התבטא הן במספר הארגונים והן‬
                                                                       ‫במגוון הפעילות שבה הם עוסקים.‬
‫6‬


         ‫אחד המחקרים הראשונים באשר לגודלו ומאפייניו של המגזר השלישי בישראל נערך ע"י רוטר, שמאי, ווד‬
    ‫וגליקסברג (5891). מתמצית המחקר עולה שהמגזר השלישי מבצע פעולות כלכליות וחברתיות בהיקפים גדולים‬
                  ‫ומשמעותיים. לדוגמא, הוא מעסיק אחד מכל 9 שכירים ומייצר שקל 1 מכל 21 שקל של התל"ג.‬
                                            ‫גודלו היחסי של המגזר בישראל גדול בכמעט כפול מאשר בארה"ב.‬
        ‫באשר למבנה המגזר, נמצא שהפעילות כמו במדינות אחרות בעולם מתרכזת בכמה ענפים טיפוסיים: שירותי‬
                                                                         ‫בריאות, חינוך ותרבות, רווחה ודת.‬
         ‫עוד בדק המחקר הנוכחי את התמיכה הישירה והתלות בממשלה. המחקר מצא שרוב המלכ"רים ברוב ענפי‬
    ‫הפעילות נשענים במידה רבה על הממשלה במימון פעולותיהם, ורק חלק מהכנסותיהם מגיע מגיוס תרומות, מדמי‬
                                                                                 ‫חבר או ממכירת שירותים.‬
          ‫תלות זו בממשלה מוצאת ביטוי, כך נכתב, בהכוונה ובפיקוח ממשלתיים על דפוסי הפעילות, על סוג ואופי‬
                      ‫השירותים, ועל האוכלוסייה המטופלת. תלות זו מגבילה במידה רבה את עצמאות הארגונים.‬
‫נתונים אלו מעניינים ביותר על רקע הדיון שאביא בהמשך שעיסוקו ההבדלים בין ארגוני החברה האזרחית לארגוני‬
                                                                                             ‫מגזר אחרים.‬
            ‫בנוסף, בדק המחקר הנוכחי גם את התמיכה במסגרת המדיניות הפיסקלית ואת היקפי ההתנדבות במגזר.‬
     ‫כחלק מהמלצותיו ציין המחקר שיש לפתח ידע סטטיסטי מהיר ורלוונטי, שכן ידע זה חסר מאוד במחקר הנוכחי.‬
                  ‫כמו כן המליץ המחקר על הקמת ארגון-על של כל המוסדות והארגונים הפועלים במגזר השלישי.‬
    ‫בנוסף, המליץ המחקר על בדיקה של יכולתו של המגזר לספק שירותים מהם תתנער המדינה עקב המצב הכלכלי,‬
                                      ‫וכן על בחינה מחדש של המדינות ה"פיסקלית" כולה כלפי המגזר השלישי.‬
            ‫גדרון, כץ ובר (1112) ערכו מחקר מתקדם נוסף באותו נושא, המהווה חלק מרצף מחקרים בסוף שנות‬
        ‫ה – 19, המתבסס על מסד נתונים משוכלל ואינטגרטיבי יותר והגיע לדיוק רב יותר בנושא. לדוגמא, המחקר‬
                                      ‫הקודם לא היה מסוגל לבדוק את הקטגוריזציה של ארגוני המגזר השלישי.‬
      ‫בנושא מחקרי זה לא נלקחה בחשבון רק החלוקה התכנית של הארגונים (כפי שצינתי בעמודים 5-4) לדוגמא:‬
‫בריאות, חינוך ודת, אלא גם ובפעם הראשונה החלוקה הפונקציונלית שלהם בת שלוש פונקציות מרכזיות שארגוני‬
                                                         ‫המגזר ממלאים והם: הספקת שירותים, סנגור ומימון.‬
‫בהקשר זה, יש לזכור שהמחקר הנוכחי הנו תוצר של המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי שהוקם באמצע שנות‬
    ‫ה – 19 באונ' בן גוריון בראשותו של פרופ' בנימין גדרון, וכן הוא מתנהל בימים בהם פועל כבר ארגון-העל עליו‬
          ‫הומלץ במחקר הקודם שהזכרתי והוא, "מגזר ההתנדבות והמלכ"רים" המהווה ארגון מגזר שלישי בעצמו.‬
 ‫היקפי המגזר השלישי: על פי נתונים של המחקר הנוכחי קיימים בישראל כ- 111,13 ארגונים הרשומים כמלכ"ר.‬
    ‫הנתונים מראים שכעשרה אחוז מכלל הפעילות הכלכלית במשק מתקיימת בתחומי המגזר השלישי. כמו כן הדו"ח‬
                                  ‫מראה שהמגזר בישראל הנו הרביעי בגודלו באופן יחסי בהשוואה בין-לאומית.‬
                                              ‫זהו מוקד תעסוקה מרכזי בישראל המעסיק כ- 111,271 עובדים.‬
‫7‬


     ‫בהקשר זה חשוב להבדיל הבדלה נוספת והיא בין ארגונים פעילים לארגונים רשומים1. המחקר מצא כי בשנים‬
          ‫האחרונות חלה ירידה משמעותית באחוז הארגונים הפעילים, וכי ישנם יותר ויותר ארגונים רשומים מקרב‬
                                                                                                     ‫הארגונים הנ"ל.‬
         ‫הרכבו של המגזר השלישי בישראל: במגזר השלישי בישראל מתקיים ערב רב של ארגונים והגיוון בו גדול,‬
‫בהתאם לאופייה ההטרוגני של החברה הישראלית. המחקר הנוכחי מצא שבשנות ה- 19 לא ניתן למצוא תחום יחיד‬
          ‫שהיה דומיננטי והאפיל על שאר תחומי הפעילות אם כי לחינוך, למחקר ולדת יש מקום מרכזי יותר בהיקף‬
                                                                                                            ‫הפעילות.‬
     ‫תחום המתקשר להרכב המגזר הנו הפיזור המרחבי של ארגוניו: המחקר הנוכחי מצא שב- 1891 עם החלת חוק‬
    ‫העמותות מרבית הארגונים היו מרוכזים בעיקר בערים הגדולות ירושלים ות"א. בשנת 8991 לעומת זאת, נוספו‬
     ‫עשרות אלפי ארגונים לפעילות, והיא התרחבה לערים נוספות, אך למרות התרחבות זו והתרחבות גם לפריפריה‬
                                                                  ‫עדיין חלק הארי של הארגונים נשאר קרוב למרכז.‬
                                                 ‫המחקר הנוכחי עודכן לאחרונה ומהעדכונים עולים הנתונים הבאים:‬
        ‫בישראל רשומים מעל ל 111,43 ארגוני מגזר שלישי, ובכל שנה נרשמים בממוצע 156,1 ארגונים חדשים.‬
     ‫מבחינת התרומה להתנדבות, נמצא אמנם שכשליש מהאזרחים מתנדבים, אך הם מתנדבים מעט, בדומה להשאת‬
                                                    ‫תרומה לפעילות שהיא בשיעורים גבוהים אך נמוכה מאוד לנפש.‬
         ‫לסיום פרק זה אדון במימון הממשלתי למגזר השלישי: על פי טליאס, קטן וגדרון (1112) תמיכת הממשלה‬
    ‫בישראל בארגוני מגזר שלישי מונעת בעיקר על ידי מניעים פרגמטיים ואינטרסים של משרדי הממשלה, ולא ע"י‬
                                                         ‫מדיניות עקרונית הרואה בארגונים אלו מרכיב חברתי חיוני.‬


                                                                             ‫התמיכה מתחלקת לשני סוגים עיקריים:‬
                                           ‫א. תמיכה ישירה: מענקים ישירים, אפוטרופוס כללי ותמיכה ע"י חוזים.‬
                                                             ‫ב. תמיכה עקיפה: בעיקר באמצעות סידרת הטבות מס.‬
    ‫על פי גדרון, כץ ובר (1112) %83 מהארגונים שפעלו בשנת 8991 זכו לתמיכה ממשלתית ישירה כאשר רובם‬
                                                                             ‫השתייכו לתחומי החינוך, המחקר והדת.‬
     ‫הנתונים הנ"ל מצביעים על מרכזיות הממשלה בקיומו של המגזר השלישי בישראל. עם זאת יש לזכור שמרבית‬
                                       ‫הארגונים עדיין אינם ניזונים מתמיכה ישירה של הממשלה כפי שנהוג לחשוב.‬
‫יחד עם זאת ניתן לשער גם שמרבית הממון הולך לטובת הארגונים הגדולים והמרכזיים במשק כגון קופות החולים‬
                                                                                                               ‫והאונ'.‬
    ‫כאמור, לתמיכה הממשלתית בארגוני המגזר או להעדרה השלכות משמעותיות על אופי הארגון, מידת הפורמליות‬
     ‫שלו והתלות שלו במגזר הציבורי וכפועל יוצא מכך גם יכולתו לשמש כמתריס, משלים או מעורר לצורך מסוים‬
                                                     ‫ועל כך אדון בהמשך בפרקים הדנים בסוגיית החברה האזרחית.‬



      ‫1 ארגון רשום הוא ארגון שנרשם כעמותה או כהקדש או כחברה לתועלת הציבור. לעומתו ארגון פעיל, מעבר לפעולה הנ"ל, גם מסר‬
                                                             ‫דו"ח כספים רלוונטי למס הכנסה המתייחס לשנת העבודה האחרונה.‬
‫8‬




                                                                    ‫הגדרות למושג חברה אזרחית:‬
‫בפרק זה אנסה להגדיר את המושג הנקרא חברה אזרחית. בנוסף, אנסה להתמודד עם הגדרה שלא רק תבהיר מושג‬
                                    ‫זה, אלא גם תאפשר להבדיל אותו מהמושג הכולל הנקרא "המגזר שלישי".‬
     ‫כאמור, מדובר במושג שנוי במחלוקת אשר הגדרתו מעורפלת ואינה ברורה דייה גם בספרות המחקרית בנושא.‬
    ‫למרות זאת, סבורני שהבניית מושגים ברורים הן מבחינה אופרציונלית והן כהבנתם כרצף התפתחותי אבולוציוני‬
       ‫של ארגוני מגזר שלישי הנה חשובה ביותר על מנת לשמר את הטוהר, התמימות והראשוניות של ההתארגנות‬
                                                                                   ‫האזרחית הקלאסית.‬


                   ‫מרחב הפעולה הנקראת "חברה אזרחית" הנו מרחב הנגזר כחלק מפעילותו של המגזר השלישי.‬
‫9‬


    ‫אף על פי כן ישנם מס' הבדלים המבחינים התארגנות זו משאר הפעולות המגדירות מגזר זה ומייחדות את פעילות‬
      ‫החברה האזרחית לא רק כפעילות אשר אין בגינה רווחים עסקיים, אלא גם כפעילות התנדבותית אשר לעיתים‬
                                                  ‫נושאת אופי ביקורתי, מתריס ומשלים מול פעילות השלטון.‬
      ‫על הציר הזה ניתן לומר שהחברה האזרחית הנה הנקודה המרוחקת ביותר מההתארגנות השלטונית הפורמלית.‬


    ‫לקושי זה בהגדרת המושג "חברה אזרחית" מתייחסים (6991( ‪ .Foley & Edwards‬לדבריהם, למרות השימוש‬
     ‫הנרחב בשנים האחרונות במונח זה, לא ניתן למצוא הגדרה מוסמכת ועל כן הגדרתה של החברה האזרחית אינה‬
                                                                               ‫אנליטית ומעורפלת ביותר.‬
      ‫הבלבול בהגדרות נובע קודם כל מעובדת קיומן של מה שמכנים "‪ "many civil societies‬שהתהוו במקומות‬
    ‫שונים בעולם ובתקופות היסטוריות שונות. למעשה, כל אחת מהגישות השונות להגדרת החברה האזרחית מציגה‬
       ‫שאלות שונות לגבי טיב היחסים בינה לבין המדינה ומעלה ציפיות שונות לגבי תפקודה בפוליטיקה המודרנית.‬
    ‫הכותבים מציינים שתי תפיסות להגדרת המושג חברה אזרחית. מחד, מוצגת תפיסה הרואה חברה זו כקוראת תגר‬
‫על המדינה, מוסדותיה ומדיניותה, ומאידך, תפיסה הרואה בה גורם נפרד מן המדינה ומוסדותיה ואשר מדגישה את‬
                          ‫ההיבטים השיתופיים של ההתארגנויות וההתאגדויות האזרחיות ואת חשיבותם לחברה.‬
        ‫קרמלינג (5991) מגדיר את החברה האזרחית, כ"כלל הפעילויות החברתיות הנעשות שלא בכפוף להוראות‬
                                          ‫ישירות של המדינה ומחוץ למסגרות המשפחתיות הפרימודיאליות" .‬
          ‫ההשתתפות בפעילות החברה האזרחית הנה וולונטרית וכוללת פעילות בתחומים למשל הכלכלי, התרבותי‬
                                                                                       ‫והציבורי פוליטי.‬
              ‫לדבריו, המאפיין המרכזי שלה הוא האוטונומיה מהמדינה והגורם הפעיל בה הוא הציבור או ה"קהל".‬
     ‫לעומת החברה הפוליטית, המאופיינת בחודרנות ופטרונות ואשר בה מתנהלת חברה מלוכדת וצייתנית, החברה‬
         ‫האזרחית מאופיינת במעורבות מוגבלת של המדינה המתפקדת כמשקיפה ואשר בה מתנהלת חברה מפוצלת‬
                                                                        ‫הקוראת תגר על מוסדות השלטון.‬
                                 ‫מושג זה אינו מתייחס לפעילות של ארגון בודד, אלא למארג שלם של ארגונים.‬
     ‫למרות ההפרדה שעושה קרמלינג בין הפעילות במסגרת המדינה לבין פעילותה של החברה האזרחית, הוא מעלה‬
         ‫פרדוקס מסוים שנוצר מעצם פעילות זו והוא, שלמרות שהחברה האזרחית כוללת את ההתארגנויות שאינן‬
                                         ‫פוליטיות באופן מובהק, הן יוצרות חברה פוליטית פעילה ואוטונומית.‬
‫ישי (8991) טוענת שעל אף שקצוות הרצף הנוכחי אינם קיימים במציאות, ישנה הנחה שלחברה האזרחית עדיפות‬
                                                                        ‫על החברה הפוליטית ממס' סיבות:‬
                                                                     ‫א. לאזרחים בה יש יותר אוטונומיה.‬
                                     ‫ב. מתקיימת בה יותר יוזמה ופחות כפיפות של האזרח למוסדות המדינה.‬
                     ‫ג. לאזרחים בה יש מרחב מחיה שבו הם יכולים לפתח את נטיותיהם, כישוריהם ומאווייהם.‬
                                                             ‫ד. קיימת בה לגיטימציה גדולה יותר לשונות.‬
                                                   ‫ה. החברה האזרחית מקיימת ריסונים על עוצמת המדינה.‬
‫01‬


     ‫נראה שגם הגדרתו של קרמלינג וגם היתרונות שמפרטת ישי, אין בהם בכדי להסביר האם הגדרתה של החברה‬
                                       ‫האזרחית אכן נפרדת מהגדרת כלל הפעילות המתבצעת במגזר השלישי.‬
      ‫כדי להמחיש פעם נוספת את הבלבול בהגדרות בין ההתארגנות המכונה מגזר שלישי ובין ההתארגנות המכונה‬
       ‫חברה אזרחית אביא לדוגמא את הגדרתו של (0002( ‪ - Anheier‬חברה אזרחית לדבריו, היא "מרחב הכולל‬
     ‫מוסדות, ארגונים, רשתות חברתיות ופרטים הנמצא בין תחומי הפעילות של המשפחה, המדינה והשוק, ומאופיין‬
       ‫ע" י מערך של כללים אזרחיים שבו בני אדם מתאגדים באופן רצוני על מנת לקדם את האינטרסים המשותפים‬
                                                                                               ‫שלהם".‬
                               ‫לטענתו, הפעילות בחברה האזרחית מתבצעת באמצעות שלוש מסגרות חברתיות:‬
                                                                                        ‫א. התאגדויות.‬
                                                                                   ‫ב. תנועות חברתיות.‬
                                                                      ‫ג. השתתפות שורשית של אזרחים.‬
 ‫גדרון, כץ ובר (2112) מבקשים לתרום לידע אודות ההבחנות והקשרים שבין המגזר השלישי והחברה האזרחית‬
                                           ‫ע"י ביסוס הגדרה אופרציונלית לארגוני החברה האזרחית בישראל.‬
        ‫לדבריהם ההגדרה התיאורטית למושג "חברה אזרחית" הנה ארגונים פורמליים, עצמאיים ממוסדות המדינה‬
       ‫המוקמים בצורה וולונטרית ע"י אנשים המעוניינים לחלוק ולקדם ערכים, עמדות, רעיונות וזהויות משותפות,‬
        ‫ולספק אמצעים ושירותים לחברי הארגון או לאנשים אחרים. בהגדרה זו נכללים ארגונים הקוראים תגר על‬
                                          ‫מוסדות המדינה והשלטון וגם פעילויות הנסובות סביב עניין משותף.‬
     ‫מהגדרה זו גוזרים הכותבים את ההגדרה האופרציונלית שלדבריהם נעשתה על דרך הצמצום, זאת אומרת, זיהוי‬
                       ‫הארגונים שאינם שייכים לחברה האזרחית והגדרת כל יתר ארגוני המגזר השלישי ככאלו.‬
                                                                                ‫לצורך כך בדקו הכותבים:‬
                                                            ‫א. את אופי המימון הציבורי של הארגון והיקפו.‬
                                                           ‫ב. מידת הבניית השירותים שהוא מספק בחקיקה.‬
                                                        ‫ג. והאם היוזמה להקמתו נעשתה ע"י רשות ציבורית.‬


                                                ‫התרשים הבא יכול להמחיש את ההגדרה של הכותבים הנ"ל:‬

                            ‫מגזר‬
                                           ‫מגזר שלישי‬            ‫חברה‬
                          ‫ממשלתי‬
                                                                ‫אזרחית‬
                          ‫(מדינה)‬




      ‫רם (1112) מנסה לבדוק את המושג חברה אזרחית בקונטקסט היסטורי. הוא מציין שהמושג הפך שגור דווקא‬
                               ‫בימים שבו המושג "חברה" מתרוקן מתוכן תחת אילוצי הקפיטליזם הגלובליסטי.‬
        ‫לדבריו, מצד אחד נתפס המושג "כמבדוק שמעליו ניתן יהיה לעצב מחדש את ספינת החברה החבולה", גישה‬
                        ‫המנסה לאתר מרחב ציבורי הנבדל מן המדינה מצדו האחד ומן השוק הכלכלי בצדו השני,‬
‫11‬


 ‫ומהצד השני של המושג מדובר על חברה אזרחית כעל מושג המתאר "מעין רפסודת הצלה" שמעל גביה יהיה ניתן‬
        ‫להתעלם משקיעת החברה. כאן החברה האזרחית מציעה מפלט חלקי או פיצוי ללא האלמנט החתרני מתריס.‬
       ‫רם, בדומה ל- ‪ Foley & Edwards‬מחבר בין שתי גישות אלו. מצד אחד לשמאל החדש, אשר רואה בחברה‬
       ‫האזרחית מרחב חברתי אוטונומי שיצמצם את כוח התאגידים והמדינה, ומהצד השני הימין החדש, אשר רואה‬
                    ‫בחברה האזרחית את התפקיד של בלם הזעזועים של עוולות העולם ולא מושג מהפכני מתריס.‬
        ‫דבריו של רם ממחישים בין היתר גם את ההתייחסות הפוליטית למושג חברה אזרחית, כאשר השמאל והימין‬
        ‫מפרשים אותו בצורה שונה המקדמת את האינטרסים שלהם, וע"י כך גם למעשה מתווים את המדיניות ודרך‬
                     ‫ההתנהלות של אותה התארגנות שבסיסה, ככל הנראה, מבטא חלל וחסרים הקיימים בחברה.‬
‫לאותו חלל שציינתי מתייחס בן אליעזר (1112). לדבריו, התופעה של ביסוס החברה האזרחית במערב הנה תופעה‬
 ‫היסטורית ולא אוניברסלית, והיא כוללת ניסיון ליצור תחום אוטונומי, חברתי ותרבותי באמצעות שיח והתארגנות‬
                              ‫שבמרכזו עומדים בני אדם אוטונומיים המכוננים ביניהם יחסים של חירות ושוויון.‬
 ‫תנועה זו צומחת לדבריו במערב מחד כביקורת נגד מדינת הרווחה הסוציאליסטית, והאינדיבידואליזם הליברלי או‬
                                                                                   ‫הניאו-ליברלי, מאידך.‬
        ‫בן אליעזר מרחיב את המושג חברה אזרחית בהתייחסו למושגים של חדשנות תרבותית המתפשטת באמצעות‬
      ‫דפוסים חופשיים של קומוניקציה ורפלקסיביות, הגורמת לכך שהחדשנות אינה נשארת רק בתחום התרבותי או‬
                         ‫החברתי, אלא מתרגמת לניסיונות של השפעה על הפוליטיקה הקונבנציונלית והממוסדת.‬
         ‫אך האם החברה האזרחית מתקיימת רק בתחומי המערב? האם אין קיומה של חברה אזרחית יכול להתקיים‬
                                                            ‫ב"מחתרת" ותחת משטרים שאינם דמוקרטיים?‬
     ‫לנקודה זו מתייחס קרמלינג (5991) באומרו, שחוקרים המשתמשים כיום במונח חברה אזרחית מבחינים אבחנה‬
            ‫אנליטית בין חברה לבין מדינה, ומיישמים הבחנה זו גם לגבי הקשרים חברתיים פוליטיים לא מערביים.‬
     ‫בכדי לתמוך בתזה הזו מביא קרמלינג את המקרה של "ארגון סולידריות" בפולין הממחיש את הקיום של תסיסה‬
 ‫אזרחית מתמידה שהייתה קיימת תחת משטר קומוניסטי טוטליטרי, ושלבסוף גם יצאה בגלוי כנגד המשטר וניצחה‬
        ‫בגיבוי הכנסייה וההשכלה הפולנית, כמובן לאור תהליכים מדיניים דרמטיים שהתרחשו בכל הגוש הסובייטי.‬
‫21‬




                                                                        ‫החברה האזרחית בישראל:‬
              ‫ישי (8991) מציינת שלושה שלבים מרכזיים שעברה החברה האזרחית בישראל ביחסה עם המדינה:‬
                 ‫השלב הראשון - מקום המדינה ועד לסוף שנות השישים מכונה על ידה שלב ה"כלכלה הפעילה".‬
       ‫שלב זה התאפיין בכך שהמדינה היוותה את גורם ההנעה המרכזי במדינה, והארגונים הוולנטריים היו ברובם‬
           ‫ארגונים מקצועיים שפעלו בסמוך למדינה. בשלב זה קבוצות אוטונומיות של אזרחים היו נדירות ביותר.‬
     ‫את השלב השני מכנה ישי שלב ה"הדרה הפעילה". שלב זה נמשך מסוף מלחמת ששת הימים ועד לתחילת שנות‬
 ‫השמונים. שלב זה מאופיין באובדן העקרונות האידיאולוגיים ואובדן כוחן של המפלגות הפוליטיות, לצד חומרנות‬
‫גדלה ועליה ברמת החיים. בשלב זה פעלו קבוצות מחאה חזקות כגון הפנתרים השחורים והתנועה הפמיניסטית, אך‬
                                              ‫השלטון דאג להוקיע אותם ולכן נקרא שלב זה ההדרה הפעילה.‬
                                ‫למרות הדרה זו לשלב זה מקום חשוב בהתפתחות החברה האזרחית הישראלית.‬
     ‫השלב השלישי החל בתחילת שנות השמונים והוא התאפיין בהפרטת הכלכלה הריכוזית והשירותים החברתיים.‬
 ‫מהלכים אלו, בתוספת יותר פלורליזם, הגבירו את פעילות החברה האזרחית גם במישור של השלמת המדינה וגם‬
                                                  ‫בהיווצרות ארגונים המייצגים קבוצות שונות באוכלוסייה.‬
‫ישי מסכמת בטענה כי המודל הישראלי של החברה האזרחית אינו דומה למודלים של חברות אלו במדינות אחרות,‬
       ‫מאחר שערכי היסוד עליהם מושתתת החברה בישראל מקשים על ניתוק מוחלט בין המדינה לחברה. עם זאת‬
                             ‫החברה בישראל מתאפיינת לאחרונה בחברה "מוטת אזרחים" ולא "מוטת מדינה".‬
 ‫פלד ואופיר (1112) מציגים עמדה דומה לזאת של ישי, ומצביעים על תהליך שעוברת החברה הישראלית מחברת‬
              ‫"ספר" ל"חברה אזרחית", אך בה בעת מצוין אופייה הניאו ליברלי של החברה האזרחית המתפתחת.‬
‫31‬


      ‫גדרון, כץ ובר (2112) כותבים שהמחקר שערכו מעלה, כי בישראל ישנו מספר גדול מאוד של ארגוני "חברה‬
                              ‫אזרחית" והם מהווים %18 מ – 111,92 ארגוני מגזר שלישי שנרשמו עד 8991.‬
     ‫לדבריהם, רוב הארגונים הללו עוסקים בהספקת שירותים, אך גם ארגוני הסנגור וארגוני חברים גדולים בהרבה‬
         ‫מקיומם במגזר השלישי בכלל. מסקנתם היא, שאופי ההתארגנות של החברה האזרחית בישראל הוא בעיקר‬
                               ‫השתתפותי יותר מאשר אופי מתריס הקורא תגר על המציאות החברתית הקיימת.‬
‫הם מוסיפים שלמעלה משלושה רבעים מארגונים אלו מתנהל ללא תמיכה ציבורית ישירה או עקיפה, והמימון שכן‬
                                               ‫ניתן מסתכם בפרומיל מכלל המימון הממשלתי למגזר השלישי.‬
      ‫כמו כן, החברה האזרחית בישראל מאופיינת בפעילות ניכרת של ארגוני דת, אך חסרה בייצוג של ארגונים לא‬
                                                                                   ‫יהודיים (רובם ערבים).‬
         ‫זיידאן (1112) כותב על החברה אזרחית בקרב החברה הערבית הפלסטינית בישראל. הוא טוען, שההגדרה‬
‫האופרציונלית של החברה האזרחית הכוללת רק ארגונים פורמליים מפספסת בהקשרים תרבותיים ופוליטיים חלק‬
                          ‫גדול מפעילות החברה האזרחית, כגון המקרה של החברה הערבית פלסטינית בישראל.‬
       ‫זיידאן כותב שההבדל העיקרי הוא שההתארגנות היהודית הנה פורמלית ומתועדת בספרים, בעוד ההתארגנות‬
                                            ‫הערבית אינה פורמלית ואליה נולד האדם כגון החמולה או הישוב.‬
        ‫למרות השוני הזה ישנו רצון משותף של שני הארגונים המתבטא ברצון האנשים לקדם אינטרסים משותפים.‬
        ‫זיידאן מסכם באומרו, שאמנם המחקר מראה שבאופן פורמלי היהודים תורמים יותר באחוזים ניכרים לקיום‬
 ‫החברה האזרחית, אך בדיקה של האופן הבלתי פורמלי של התרומה העלתה ששיעורי התרומה היו זהים והסתכמו‬
                                                                                               ‫בכ- %64.‬
      ‫בן אליעזר (1112) מנסה לבדוק האם קיימת חברה אזרחית בישראל. לדבריו, למרות השימוש הרחב והשחוק‬
     ‫במושג חברה אזרחית שהשתרש במהלך העשורים האחרונים, לא כל המשתמשים בו מצביעים על אותה תופעה.‬
     ‫טענתו היא, שהתפתחותה של החברה האזרחית היא תוצר של תנאים מסוימים שהתקיימו במדינות המערב, ואין‬
                                                           ‫הכרח שהם קיימים במקומות אחרים, קרי ישראל.‬
‫בן אליעזר טוען שבישראל מתנהל בשנים האחרונות שינוי משמעותי בשיח הציבורי, כאשר מגוון של נושאים שלא‬
                                                              ‫נידונו כלל בעבר תופסים מקום הולך ומתרחב.‬
      ‫את מקומו של השיח סביב מדינה, אומה, טריטוריה, מלחמת דת, עליה וירידה וכו'.. תופס שיח חדש הנע סביב,‬
                                           ‫שלום, זכויות אדם, נשים, אקולוגיה, סגנון חיים ואפילו סגנון מוות.‬
                                     ‫כל אלו אינם מביאים לדבריו לכינונה של חברה אזרחית מהסיבות הבאות:‬
     ‫במהותה, החברה האזרחית האירופית איננה עסוקה רק בתהליכים של יצירת זהות. ישנה גם אסטרטגיה, ומעבר‬
     ‫לרמה האקספרסיבית קיימת גם רמה אינסטרומנטלית, ורק שילוב של שניהם מוליך לעבר חברה אזרחית כצורה‬
                               ‫אוטונומית של סולידריות, תודעה ופעולה המסוגלת להתמודד עם השוק והמדינה.‬
‫לעומת מדינות המערב, שבה התופעה של החברה האזרחית התפתחה מתוך בקורת הן כנגד המדינה והן כנגד השוק,‬
‫לישראל, לדעת הכותב, אין מסורת ליברלית, ועל כן המחאה שעלתה בה לבשה צורה של התנגדות למדינת האומה‬
 ‫והתנגדות למדינת הרווחה. תפיסות אלו תועלו לעבר התפישה הניאו-ליברלית של השוק החופשי. עובדה המקשה‬
                                                                      ‫על כינונה של חברה אזרחית בישראל.‬
‫41‬


 ‫לדברים אלו מצטרפת העובדה שארגוני המגזר השלישי בישראל באופן מודע אינם פוליטיים. דבר שגם כן מבדיל‬
                                                             ‫אותם מהארגונים המקבילים במדינות המערב.‬
 ‫הכותב מציג מס' דוגמאות לאישוש דבריו: הארגונים נותני השרות והארגונים לעזרה עצמית שאומנם קמו מלמטה‬
 ‫ומחו על מדיניות המדינה, אך בסופו של דבר השתלבו בסדר הקיים מבלי רצון לשנותו והפכו לזרוע של המדינה.‬
        ‫דוגמא נוספת קשורה במפלגת הירוקים בישראל, שמיד לאחר הבחירות המוניציפליות הצטרפה לקואליציות‬
                                  ‫העירוניות ושימשה בהם בכפיפה אחת עם הפוליטיקאים של משרדי הממשלה.‬
     ‫בפרק זה שדנתי בו בקיומה של חברה אזרחית בישראל, ניתן לראות את תמצית הויכוח סביב ההגדרה של חברה‬
          ‫אזרחית ומידת היכולת לאמוד ולהעריך את מהות פעילותה והיקפה. עיקרי הויכוח נסוב סביב שתי הגישות‬
 ‫שהבאתי בהתחלה בשמם של (6991( ‪ ,Foley & Edwards‬כאשר מחד מוצגת תפיסה הרואה חברה זו כקוראת‬
      ‫תגר על המדינה, מוסדותיה ועל מדיניותה, ומאידך, תפיסה הרואה בה גורם נפרד מן המדינה ומוסדותיה, ואשר‬
               ‫מדגישה את ההיבטים השיתופיים של ההתארגנויות וההתאגדויות האזרחיות ואת חשיבותם לחברה.‬
                                      ‫נראה שהויכוח הנוכחי מעלה סוגיות שעוד צריך לדון ולחקור בהם רבות.‬
‫51‬




  ‫התמיכה בסטודנטים עם ליקויי למידה במוסדות להשכלה גבוהה: המקרה של עמותת לשם:‬
                  ‫א. הגדרות ליקויי הלמידה (ל"ל), היבטים שונים הקשורים למבוגרים עם ל"ל וממדי התופעה:‬
                                         ‫הגדרת ליקויי הלמידה, ממדי התופעה ומאפיינים של אוכלוסייה זו:‬
‫ליקויי למידה הם מונח כללי המתייחס לקבוצה הטרוגנית של הפרעות, הבאות לידי ביטוי בקשיים משמעותיים‬
‫ברכישה ושימוש של יכולות הקשב, הדיבור, הקריאה, הכתיבה, ההגיון או המתמטיקה. הפרעות אלה הן פנימיות‬
‫לפרט, ומניחים כי הן נובעות מתפקוד לקוי של מערכת העצבים המרכזית, ויכולות להופיע לאורך כל מעגל החיים.‬
‫בעיות בהתנהגויות של שליטה עצמית, תפיסה חברתית ואינטראקציה חברתית עשויות להתקיים בצד הליקויים‬
‫בלמידה, אך כשלעצמן אין הן מהוות ליקוי למידה. אף שליקויי למידה עשויים להתקיים לצד מגבלות אחרות (כמו‬
‫פגם חושי, פיגור שכלי, הפרעה רגשית חמורה) או בצד השפעות חיצוניות (כמו הבדלי תרבות, הוראה בלתי‬
                   ‫מספקת או בלתי מתאימה), אין הם תוצאה של מגבלות או השפעות אלה (4991 -‪.)NJCLD‬‬


‫הגדרה נוספת המקובלת על אנשי המקצוע היא: הפרעות למידה מאובחנות כאשר הישגי היחיד במבחנים‬
‫סטנדרטיים המועברים באופן אינדיבידואלי בקריאה, מתמטיקה או הבעה בכתב הם במידה משמעותית מתחת‬
                                                         ‫למצופה על פי גילו, לימודיו ורמת המשכל שלו.‬
‫הפרעות הלמידה מפריעות במידה מובהקת להישגים אקדמיים או לפעולות החיים היום יומיות המחייבות כישורי‬
                                                      ‫קריאה, מתמטיקה או כתיבה (4991‪.)DSM – IV‬‬
‫חשוב להדגיש, כי קשיים אלו הם מצב של לקות מתמשכת ואינם תוצר של רמה אינטלקטואלית פגועה או העדר‬
           ‫מוטיבציה. כלומר אין אנו עוסקים בצעירים עם פיגור שכלי, ולא בסטודנטים המתקשים בגלל עצלות.‬


‫אפיונים כלליים של אוכלוסיית ל"ל (לא כל אדם עם ל" ל חייב להיות מאופיין בכל הקשיים המובאים מטה)‬
                                                                                    ‫(ספקטור 5991):‬
                                                                ‫א. קריאה איטית בעברית (דיסלקציה).‬
                                            ‫ב. קשיים במיומנויות למידה ובעיית ארגון חומרים מילוליים.‬
                                                                      ‫ג. קשיים בכתיבה (דיסגרפיה).‬
‫61‬


                                                                              ‫ד. קשיים בהבעה בכתב.‬
                                                          ‫ה. קשיים ברכישת שפה זרה על כל מרכיביה.‬
‫ו. קשיים רגשיים הנובעים בד"כ מההשלכות של ההתמודדות הכושלת עם מיומנויות למידה ומיומנויות חברתיות.‬
                                                                                ‫ז. קשיים במתמטיקה.‬
                                                                        ‫ח. קשיים בריכוז ומיקוד קשב.‬


                                                                    ‫אפיונים של אנשים בוגרים עם ל"ל:‬
‫כאמור, ל"ל הנה בעיה איכותית הנמשכת לאורך כל מעגל חיי האדם, אפילו אם השיג הישגים המפצים על חלק‬
                                                                                  ‫מליקויי הלמידה שלו.‬
‫מבין האנשים הבוגרים עם ל"ל ישנם רבים מאוד שלא ממצים את היכולת הטמונה בהם. אנשים אלו, מסיבות‬
                                                 ‫שונות, לא הצליחו להדביק את הקצב שהחיים דרשו מהם.‬
‫על כן, גם אם הם מתפרנסים בכבוד ובעלי משפחות, הם עדיין אינם מצויים במקום אליו יכלו להגיע על פי יכולתם‬
‫הריאלית. זה נובע כתוצאה מעיכוב בעיבוד הליקוי, הן ברמת ההשתלבות החברתית והן בגלל קונפליקטים נפשיים‬
                                                                              ‫ורגשיים, אשר לא נפתרו.‬
‫עינת (1112) כותבת על התגובה הרגשית של הסטודנט ל"ל. לדבריה, זו מוכתבת על ידי תחושת הפוטנציאל‬
‫הפנימי אל מול ציפיות חיצוניות מנוגדות, דבר היוצר קונפליקט תמידי בין התחושה הנפשית של כניעה מול‬
                                                                    ‫הישרדות ופיתוח טכניקות מפצות. ׂ‬
‫פוגל (8991) מציינת את קיומם של פערים גדולים בין הפוטנציאל של הסטודנטים לבין הישגיהם. לדבריה, ישנו‬
                                                       ‫חוסר איזון בין יכולות מיוחדות ליכולות ספציפיות.‬
‫היא מוסיפה שאצל כל מבוגר הלוקה בלמידתו קיים צירוף מיוחד של יכולות וליקויים ולכן יש לו את הפרופיל‬
                                                                                        ‫הייחודי משלו.‬
‫קוזמינסקי (6991) ניסתה לעמוד על מספר נושאים המאפיינים בוגרים מצליחים עם ל"ל. היא כותבת כי על אף‬
‫שלקות למידה נמשכת לאורך כל מעגל החיים, אין לראות בה בהכרח מצב מגביל, היות וכאשר הבוגר מקבל את‬
‫הלקות שלו ומצליח לבנות הערכות פנימית לקראתה, הוא יהיה מוכן לנצל את התמיכה סביבו מבלי להיות תלוי‬
                                                                                                  ‫בה.‬
‫היא טוענת שלבוגר המצליח עם לקות למידה ישנו, קודם כל, צורך לשלוט על חייו. בנוסף, ישנם שני ממדים שהוא‬
‫מתמודד עמם: הממד הפנימי רגשי והממד ההתנהגותי. לראשון שייכים: א.הרצון להצליח ב. ההתרכזות במטרה ג.‬
‫הערכות הפנימית המחודשת. ולשני שייכים: א. התמדה. ב. התאמה לסביבה. ג. יצירתיות נלמדת (דרכי פיצוי) ד.‬
                                                                ‫אקולוגיה חברתית (מערכת תמך חמ"ל).‬


                                                                            ‫סטטיסטיקה וממדי התופעה:‬
‫מנתונים בין-לאומיים עולה שבין %5.1 ל- %3 מהסטודנטים הנם בעלי ל"ל (בדיקת הטיפול בסטודנטים דו"ח‬
‫מסכם ות"ת 8991), זאת בניגוד לאוכלוסייה הכללית שבה מוערכים כ- %11 הסובלים מלקות זו (תלמידים ל"ל‬
‫דו"ח הועדה, משרד החינוך, התרבות והספורט 7991). נתונים אלו דומים לאלו שנמצאו במחקר שערך מכון סאלד‬
‫71‬


‫עבור ועדת החינוך של הכנסת. בנוסף, מפרט הדו"ח הנ"ל ביתר דיוק את ההתפלגות בין המוסדות השונים. לדוגמא,‬
                                                                 ‫מוסדות אקדמיים לעומת מוסדות להכשרת עובדי הוראה.‬
‫דו"ח זה בדק גם את הממוצע מקרב תלמידי התואר השני, ומצא כי הם עומדים על %6.1 (הטיפול בסטודנטים עם‬
                                                                                                  ‫ל"ל תמונת מצב 1112).‬
‫שרוני ווגל (7991) מסתמכות על אנדרסון (2991) על פיו, בשנים האחרונות ישנה עליה של כ- %51 - %52‬
                                                        ‫במספר הסטודנטים ל"ל המבקשים להתקבל לקולג' בארצות הברית.‬
‫בשיחה שערכתי עם הגב' הרצליה ברון, מנהלת המכינות באגודה לקידום החינוך האחראית על המכינות מטעם‬
‫משרד החינוך, עולה שבמכינות הקדם אקדמיות %82 מהסטודנטים מאובחנים כבעלי ל"ל. נתונים אלו הגיוניים על‬
‫רקע העובדה שמדובר בצעירים שלא הצליחו לסיים את מערכת ההשכלה הבסיסית מסיבות שונות וביניהם אנשים‬
                                   ‫עם ל"ל, וכיום הם ניגשים לעשות זאת מחדש בגיל מבוגר יותר ועם נחישות רבה יותר.‬


                                                                                                                ‫ב. היסטוריה:‬
                                              ‫את התפתחות התמיכה בסטודנטים עם ל"ל אנסה לתאר בטבלא שתוצג להלן.‬
           ‫המדיניות המוצעת‬                     ‫המדיניות הנוכחית‬                 ‫המדיניות הקודמת‬            ‫הנושא‬
‫כיום מוצעות מס' הצעות‬              ‫החקיקה החדשה מדגישה יותר את‬       ‫מאז שנותיה הראשונות של‬               ‫1. חקיקה‬
‫וספציפית‬          ‫חדשה‬    ‫חקיקה‬    ‫עיקרון השוויון והשילוב בחברה,‬     ‫המדינה מעניקים חוקים שונים‬
‫שתסייע לאנשים עם ל"ל‬               ‫ולא רק את חוסר האפליה, והיא‬       ‫זכויות כלכליות שונות לבעלי‬
‫להשתלב בחברה תוך קבלת‬              ‫כבר כוללת חוקים אשר יש בהם‬        ‫מוגבלות, ובהם לדוגמא: חוק‬
‫התנאים שיאפשרו להם זאת‬             ‫התייחסות לל"ל והם, "חוק חינוך‬     ‫הביטוח הלאומי [נוסח משולב],‬
‫ולדוגמא: "הצעת חוק זכויות‬          ‫–1195‬      ‫התשמ"ח‬        ‫מיוחד,‬   ‫-1995 חוקים אלו‬      ‫התשנ"ה‬
‫סטודנטים עם לקויות למידה‬           ‫ו"חוק שוויון זכויות לאנשים עם‬     ‫הנם בעיקר חוקים ספציפיים‬
‫במוסדות להשכלה גבוהה"‬              ‫מוגבלות התשנ"ח 8991". בנוסף,‬      ‫ולא כוללניים. בנוסף אין ביניהם‬
   ‫התשס"ב 1112 סעיף 3(1)‬           ‫ישנם אנשים עם ל"ל אשר תבעו‬              ‫חוקים המתייחסים לל"ל.‬
‫זכויות‬      ‫חוק‬     ‫"הצעת‬     ‫ב.‬   ‫את הביטוח הלאומי וזכו בהכרה‬
‫תלמידים עם לקויות למידה‬            ‫במס' אחוזי נכות על סמך בעיות‬
‫התשס"ב‬        ‫הרגיל"‬      ‫בחינוך‬   ‫נוירולוגיות. עובדה זו משקפת את‬
              ‫2112 סעיף 5(ב)‬        ‫המודעות והידע הנצברים בתחום .‬
‫השירותים‬          ‫העמקת‬   ‫המשך‬     ‫כמדומני הייתה זו עמותת לשם‬        ‫עד לאמצע שנות ה- 19 לא נמצאו‬     ‫שירותים‬     ‫2.‬
         ‫הקיימים ופיתוח חדשים.‬     ‫שהחלה לפעול ב- 4991 (לשם‬          ‫עדויות לניסיון לכונן מדיניות‬           ‫חדשים‬
‫העמקת המחקר בנושא וביסוס‬           ‫2112). העמותה התבססה על‬           ‫אחידה בנושא, על אף שכבר שנים‬          ‫ושיטות‬
‫יותר מסגרות בהן אפשר‬               ‫מודלים הלקוחים ממדינות אחרות‬      ‫רבות היא התבססה באונ' רבות‬           ‫התערבות‬
‫ללמוד אותו ולפתחו בכוון של‬         ‫בעיקר ארצות הברית וקנדה. בין‬      ‫בעולם. ניתן למצוא עדויות להכרה‬         ‫חדשות‬
 ‫התמחות ממש בנושא זה ראה‬           ‫ההתערבות‬    ‫ושיטות‬     ‫השירותים‬   ‫בבעיה בספרות הישראלית בנושא‬
 ‫מוסמך בל"ל אונ' חיפה.‬       ‫1.‬          ‫שנוצרו בעקבות פעילות זו:‬    ‫(כגון: עינת 8791), אך לא בצורה‬
‫קורס ייחודי למתאמים‬          ‫2.‬    ‫הקמת מרכזי תמיכה בכ- 54‬      ‫1.‬   ‫של מדיניות. ב- 8879 נכתבו שני‬
‫81‬

‫בעבור ל"ל מבוגרים בית‬                                           ‫מוסדות.‬         ‫דו"חות שהנם הניצנים הראשונים‬
                                                                                           ‫2‬
                      ‫ברל.‬            ‫לבחינות‬          ‫ועדה‬       ‫הקמת‬     ‫2.‬   ‫התייחסות‬    ‫למדיניות מסודרת .‬
‫מאבחני‬      ‫חוק‬    ‫"הצעת‬        ‫3.‬    ‫הארצי‬         ‫במרכז‬       ‫מותאמות‬         ‫נוספת לניסיון לענות על הצרכים‬
‫לקויות למידה" התש"ס‬                                  ‫לבחינות והערכה.‬            ‫הגדלים אפשר לראות בהתייחסות‬
                     ‫1112‬             ‫כגון:‬     ‫במרכזים‬         ‫שירותים‬    ‫3.‬   ‫המרכז הארצי לבחינות והערכה‬
                                      ‫טכנולוגיה,‬       ‫יעוץ‬      ‫חונכות,‬        ‫שכבר בתחילת שנות ה- 19 נתן‬
                                      ‫בחינות‬        ‫מיוחדים,‬     ‫קורסים‬              ‫תשובות לבעיות שהתעוררו.‬
                                                         ‫מיוחדות עוד.‬
‫ות"ת‬     ‫תקצוב‬       ‫המשך‬       ‫1.‬    ‫111,111,4‬         ‫ות"ת‬     ‫תקצוב‬     ‫1.‬   ‫אין תקצוב ייעודי לנושא ככל‬        ‫שינויים‬       ‫3.‬
‫ופר"ח תוך פיתוח כלים‬                                    ‫ש"ח בתשס"ב.‬                               ‫שיכולתי להבין‬         ‫בתקצוב‬
‫אנשי‬     ‫לטובת‬      ‫חדשים‬             ‫פר"ח כ- 111,115,2 ש"ח‬                ‫2.‬
‫המקצוע כדוגמת סוללת‬                                    ‫מלגות לחונכים.‬
 ‫אבחון תקיפה ומהימנה.‬                 ‫מה"ט - כמה מאות אלפי‬                 ‫3.‬
‫ביסוס מדיניות תקצוב‬             ‫2.‬    ‫ללא‬       ‫להנדסאים‬         ‫שקלים‬
‫ופיתוח במשרד החינוך‬                           ‫מדיניות ברורה תשס"ב.‬
‫עובדי‬     ‫הכשרת‬       ‫כלפי‬            ‫משרד החינוך - כמה מאות‬               ‫4.‬
‫(לאחרונה‬            ‫הוראה‬             ‫אלפי שקלים ללא מדיניות‬
‫נפגשתי עם שרת החינוך‬                                   ‫ברורה תשס"ב.‬
‫בנושא שהבטיחה לקדם‬                    ‫מימון‬     ‫-‬     ‫הביטחון‬     ‫משרד‬     ‫5.‬
                     ‫זאת).‬            ‫אבחונים לזכאים במכינות כ-‬
‫פרוייקטים‬            ‫הקמת‬       ‫3.‬                   ‫111,111,1 ש"ח.‬
‫בתמיכת‬             ‫ייחודיים‬           ‫באמצעות‬          ‫לשם‬       ‫עמותת‬     ‫6.‬
‫העמותה וקרנות נוספות‬                    ‫תורמים כ- 111,115 ש"ח.‬
‫כגון " תמיכה בסטודנטים‬
‫עם ל"ל יוצאי העדה‬
      ‫האתיופית במכינות".‬
‫כפי שנראה כיום ובהמשך‬                 ‫בשנות ה- 19 התבססו ארגונים‬                ‫ב4691- הוקמה אגודת ניצן ששמה‬      ‫שינויים‬       ‫4.‬
‫כזה‬     ‫יהיה‬      ‫העבודה‬      ‫כיוון‬   ‫שונים בתחום והחלו לתת סיוע‬                ‫לה למטרה לסייע לילדים עם ל"ל,‬          ‫בארגונים‬
‫שהממסד ייקח על עצמו יותר‬              ‫שונים‬         ‫לסקטורים‬        ‫ופתרונות‬    ‫תופעה שהחלה להיות מוכרת‬               ‫המעורבים‬
‫ויותר ובכך גם יוכל להקציב‬             ‫לדוגמא: הילל - ארגון הורים‬                                        ‫בעולם.‬         ‫ובחלוקת‬
‫למחקר ופיתוח כפי שעושה‬                ‫אנגלו- סקסיים פעיל ביותר בתחום‬            ‫למעשה עד לתחילת שנות ה- 19‬              ‫העבודה‬
                           ‫ות"ת.‬      ‫ויוזם הצעת חוק "זכויות תלמידים‬            ‫ניצן היו היחידים בשטח והם אלו‬               ‫ביניהם‬
‫ימשיכו‬      ‫שהעמותות‬          ‫נראה‬    ‫עם לקויות למידה בחינוך הרגיל"‬             ‫שעוררו את דעת הקהל ואת הטיפול‬          ‫ושינויים‬
‫לקדם נושאים שונים שאינם‬                        ‫התשס"ב 2112 סעיף 5(ב).‬                          ‫שניתן ע"י הממסד.‬             ‫מבניים‬
‫מקודמים דיים וימשיכו להוות‬            ‫או עמותת עזרה שהיא חברת בת‬
‫הד ציבורי לטובת קידום‬                                ‫של הילל במרכז הארץ.‬
               ‫אינטרסים שונים.‬        ‫דוגמא נוספת היא עמותת אורטון‬
‫ישנו סיכוי שנושא ל"ל יכנס‬             ‫קידום‬         ‫שמטרתה‬         ‫דיסלקסיה‬


      ‫2 דו"ח הוועדה לבחינת מיצוי יכולתם של תלמידים ליקויי למידה (יוני 7991) ובדיקת הטיפול בסטודנטים עם ל"ל במוסדות להשכלה‬
                                                                                                        ‫גבוהה (ינואר 89).‬
‫91‬

‫זכויות‬   ‫שוויון‬   ‫חוק‬    ‫תחת‬   ‫המודעות והטיפול בנושא והיא‬
‫לאנשים עם מוגבלות התשנ"ח‬       ‫(.‪ )I.D.A‬הבין-‬   ‫שלוחה של ה –‬
‫כאחד הנושאים של‬         ‫8991‬                            ‫לאומית.‬
     ‫אנשים עם מוגבלות בכלל.‬    ‫לשם‬   ‫עמותת‬      ‫הוקמה‬    ‫בנוסף‬
                               ‫שהתמקדה בנושא באקדמיה והפכה‬
                                         ‫כמעט בלעדית בנושא.‬




                                                                   ‫ג. עמותת לשם תהליך של שינוי חברתי ותוצאותיו:‬
‫על רקע הגידול המתמשך של מספר הסטודנטים עם ל"ל ועל רקע הצורך האמיתי של אוכלוסייה זו בתמיכה ובסיוע‬
‫אקדמיים, אשר עד הקמת העמותה ניתנו בצורה אקראית ובלתי מקצועית, הוקמה עמותת לשם ב - 4991 על ידי‬
                                                                  ‫אנשי מקצוע, הורים ואנשי ציבור שפעלו בהתנדבות.‬
‫יוזמת העמותה והעומדת בראשה היא הגב' רותי קפלן, אשר זיהתה צורך זה מתוך הכרות אישית עם בעיית ליקויי‬
                                                                                ‫הלמידה בהיותה אם לבחור עם ל"ל.‬
‫העמותה, שלקחה על עצמה לקדם את תחום התמיכה בסטודנטים עם ליקויי למידה, יצרה שינוי משמעותי ומרשים‬
‫בכל הקשור להתייחסות של מערכת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים אלו הלומדים במסגרת המוסדות להשכלה גבוהה‬
                                                                                                       ‫בישראל.‬
                               ‫שינוי זה הנו תרומה ישירה ל"חברה האזרחית" והוא תולדה של מהלך התנדבותי טהור.‬
‫הקמת העמותה היוותה מנוף להתפתחות התחום בארץ. העמותה שילבה בבניית המודלים שלה ידע בין- לאומי‬
‫ולשם כך גייסה מומחים מחו"ל וועד מנהל מקצועי הפועל בהתנדבות שבו חברים טובי המומחים בארץ. בפעילותה‬
                                                    ‫משלבת העמותה פעילות פוליטית ציבורית לצד פעילות מקצועית.‬
‫כחלק מפעילותה הציבורית היא שותפה בדיונים שונים בועדות החינוך והרווחה של הכנסת בנושאי חקיקה‬
‫ומדיניות כלפי אוכלוסייה זו. בנוסף, פועלת העמותה בצמוד לגופים כגון ות"ת ומשרד החינוך. פעילות זו הביאה‬
‫את ות"ת לתקצב את הנושא, ובכך לאפשר למרבית המוסדות המתוקצבים לפתח מערכת תמך עבור הסטודנטים עם‬
                                                                                                   ‫ליקויי למידה.‬
‫פעמים רבות סטודנטים עם ל"ל אינם יכולים להשתלב בלימודים האקדמיים היות והמערכת אינה מותאמת להערכת‬
‫יכולתם ולשילובם בה. העמותה עוזרת לסטודנטים להשתלב בלימודים תוך יכולת להוציא מן הכוח אל הפועל את‬
‫כישוריהם ויכולותיהם. הקו המנחה בפעילות העמותה הנו פיתוח מודל תמיכה והערכה מותאם, הן בדרכי הלמידה‬
                                                                                ‫והן בדרכי ההערכה של הסטודנטים.‬


                               ‫להלן מטרות העמותה כפי שהן מופיעות ברשם העמותות8 משרד הפנים (499182871):‬
‫1. לייעץ ולסייע בהקמת מסלולי לימוד אקדמיים לתלמידים דיסלקטיים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה‬
                                                          ‫והתאמת דרכי ההוראה לצרכים של הסטודנט הדיסלקטי.‬
                   ‫2. פיתוח מיומנויות ואסטרטגיות אשר יאפשרו לסטודנט הדיסלקטי להשתלב במערכת ההשכלה‬
‫02‬


                                                                                       ‫הגבוהה.‬
              ‫3. פיתוח מערך תמיכה מקדם לסטודנטים דיסלקטיים הכולל עזרים, ליווי אישי וקבוצות תמיכה.‬
‫4. לצורך קיום המטרות האמורות, לפעול לגיוס כספים, תרומות והקצבות מכל גורם שהוא, בין אם בישראל ובין‬
                               ‫אם מחוץ למדינת ישראל ולבצע פעילות כספית וארגונית מכל סוג שהוא.‬
          ‫5. פעילות העמותה כאמור לעיל תהיה בהתאם להוראת חוק המועצה להשכלה גבוהה תשי"ח, 8591.‬
                    ‫6. מטרות העמותה הן כמפורט לעיל והיא תפעל על בסיס התנדבותי וללא כל מטרת רווח.‬


‫עמותת לשם פועלת כיום בשיתוף פעולה עם מעל 14 מוסדות להשכלה גבוהה, הכוללים את מרבית‬
‫האוניברסיטאות ומרבית המכללות. העמותה סייעה ומסייעת להם בהקמת מרכזי תמיכה מקצועיים. כתוצאה‬
                ‫משיתוף פעולה זה נהנים אלפי סטודנטים עם ל"ל מתמיכה מתמדת לאורך כל תהליך לימודיהם.‬


                                                                             ‫לשם - עקרונות פעולה:‬
       ‫1. הגברת המודעות לצורכיהם הייחודיים של סטודנטים עם ליקויי למידה (פיתוח מערך הסברה לנושא).‬
                                                                 ‫2. קידום חקיקה ייחודית בנושא ל"ל.‬
                                        ‫3. פיתוח מדיניות התאמות בתנאי קבלה למוסדות, למידה והערכה.‬
                                                 ‫4. יצירת מרכזי תמיכה בתוך מערכת ההשכלה הגבוהה.‬
                                     ‫5. שיפור הרמה המקצועית של המומחים העובדים עם לקויי הלמידה.‬
                                      ‫6. פיתוח מערך מבחנים מתוכננים ומקובלים על כלל אנשי המקצוע.‬


                                                                              ‫לשם - מרכזי התמיכה:‬
                                          ‫כל תוכנית תמיכה כוללת חלק מהאלמנטים הבאים או את כולם:‬
                                                                          ‫א. הסברה והרחבת מודעות.‬
                                                                                  ‫ב. הוראה יחידנית.‬
                                                                                  ‫ג. תמיכה אקדמית.‬
                                                                          ‫ד. ייעוץ תעסוקתי ולימודי.‬
                                                                               ‫ה. טכנולוגיה מסייעת.‬
                                                                             ‫ו. חונכות בתחום תוכן.‬
                                                                 ‫ז. השתלמות מקצועית (לאנשי צוות).‬
                                                      ‫ח. הוראת אסטרטגיות למידה קבוצתית או פרטנית.‬
                                                  ‫ט. מדיניות התאמות בקבלה למוסדות, למידה ובהערכה.‬
                                                                  ‫י. תמיכה רגשית פרטנית וקבוצתית.‬
                                                           ‫יא. עזרה בהשגת אבחונים מקצועיים מוזלים.‬


                                                                                  ‫לשם - פרוייקטים:‬
‫12‬


                         ‫1. תכנון והעברת קורס הכשרה לאנשי מקצוע בתחום העבודה עם מבוגרים עם ל"ל.‬
                                                                      ‫2. ארגון כנס בין-לאומי בנושא.‬
‫3. פיתוח מערך חונכים אשר במסגרתו פועלים מאות סטודנטים מדי שנה החונכים את חבריהם הסטודנטים עם‬
              ‫ל"ל, זאת בעזרת שיתוף פעולה עם פרוייקט פר"ח כפרוייקט מרכזי, קרן גרוס וקרנות נוספות.‬
                           ‫4. הקמת מכינה ייחודית לאנשים עם ל"ל הנערכת בחודשי הקיץ במכללת תל-חי.‬
                  ‫5. ביסוס מערך התמיכה עבור סטודנטים עם ל"ל במכינות הקדם-אקדמיות במגוון מוסדות.‬


                                                                                     ‫ד. המצב כיום:‬
‫בשני ם האחרונות חלו תמורות משמעותיות ביותר בכל הקשור בתמיכה באנשים עם ל"ל וסטודנטים בפרט.‬
‫השינויים באים לידי ביטוי במהלכים מקצועיים וציבוריים, (כגון: הקמת יחידות תמיכה, הכשרת אנשי מקצוע,‬
                                                              ‫חקיקה ועוד) תקצוב הנושא ומחקר חדשני.‬
‫למרות ההתקדמות הרבה שהושגה בתחום קשה עדיין לומר שישנה מדיניות מסודרת ומוסכמת על הכל, אך בהחלט‬
      ‫הולכת ומתגבשת מדיניות כזו אשר את תוצאותיה אנו רואים בכמה מישורים ואביא לצורך כך מס' דוגמאות:‬
‫1. דיונים רבים בועדת החינוך בכנסת בהתייחסה לנושא לדוגמא: ישיבת ועדת החינוך והתרבות בתאריך‬
‫11.7.62 בנושא "התאמות לסטודנטים ליקויי למידה". ישיבת ועדת החינוך והתרבות בתאריך 11.21.91‬
‫בנושא "התאמות לסטודנטים ליקויי למידה ממצאי דו"ח מוכנות המוסדות להשכלה גבוהה לקליטת סטודנטים‬
‫אלו", ודיון בהצעת חוק לזכויות סטודנטים ליקויי למידה במוסדות להשכלה גבוהה המוצע מטעם ח"כ זבולון‬
                                                                              ‫אורלב יו"ר הועדה.‬
‫2. קיום ימי עיון ופתיחת אתרי אינטרנט לדוגמא: 21.3.52 יום עיון בנושא "אנגלית כשפה זרה לסטודנטים עם‬
‫ל"ל קשיים ואתגרים" מרכז התמיכה לסטודנטים עם ל"ל מכללת תל – חי. 21.3.21 יום עיון בנושא: ל"ל,‬
‫הפרעות קשב והתנהגות (‪ :)ADHD‬מחקר חינוך וטיפול החוג לחינוך אונ' ת"א. אתר אינטרנט למשפחות של‬
                  ‫ילדים עם צרכים מיוחדים מטעם "מתח" וקשר ‪. HTTP//NAKOM-M.CET.AC.IL‬‬
‫3. דו"חות מוזמנים ע"י הממסד לשם קביעת מדיניות וקידום הנושא לדוגמא: דו"ח הוועדה לבחינת מיצוי יכולתם‬
‫של תלמידים ליקויי למידה (יוני 7991). בדיקת הטיפול בסטודנטים עם ל"ל במוסדות להשכלה גבוהה (ינואר‬
                 ‫8991). הטיפול בסטודנטים ל"ל במוסדות להשכלה גבוהה, תמונת מצב (דצמבר 1112 ).‬
‫4. ביצוע מחקרים כגון: " עמדות סגל מורי מכללה כלפי סטודנטים בעלי ליקויים בכלל וליקויי למידה בפרט"‬
‫(שרוני ו-ווגל תאריך לא ידוע אך ניתן לשער שהמחקר נערך ב- 8991 לקראת כנס בין- לאומי בנושא שנערך‬
      ‫במכללת בית-ברל). מחקר ראשון מסוגו הכולל 1111 משתתפים בנושא פרוייקט החונכות פר"ח לשם.‬
‫5. תיקון תקנות וחוקים המתייחסים ישירות לאוכלוסייה זו כגון: "הצעת חוק מאבחני לקויות למידה" התש"ס‬
‫1112. "הצעת חוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה בחינוך הרגיל" התשס"ב 2112. "הצעת חוק זכויות‬
‫סטודנטים עם לקויות למידה במוסדות להשכלה גבוהה" התשס"ב 1112. במסגרת תקנות לדוגמא: חוזר‬
‫המנהל הכללי משרד החינוך הוראות קבע התש"ס מאי 1112 "התאמת דרכי ההיבחנות בבחינות הבגרות‬
                                                      ‫לתלמידים עם ליקויי למידה בחטיבה העליונה".‬
‫22‬


‫6. תקצוב הנושא לדוגמא: (1112.3.5) מכתב מרכז הועדה המיוחדת שהוקמה בות"ת לנושא ליקויי למידה, מר‬
‫משה אהרוני, לראשי המוסדות המתוקצבים ע"י ות"ת, שעניינו "הטיפול בסטודנטים עם ל"ל בשנת הלימודים‬
‫תשס"א" ואשר בו מתחייבת לתקצב ות"ת ב- 111,111,4 ש"ח את הפעילות שתיערך במוסדות בנושא על פי‬
                                                ‫מספר קריטריונים שעליהם מתחרות האונ' והמכללות.‬
‫הבאתי מספר דוגמאות הממחישות את הקלחת הרוחשת בנושא. דוגמאות אלו מציגות באופן ברור את הגופים‬
                                 ‫הרבים הפועלים בו וע"י כך את המורכבות הרבה שבקביעת מדיניות אחידה.‬
‫כפי שציינתי, למרות ההתקדמות הרבה שחלה בנושא, טרם התגבשה מדיניות כוללת ומוסכמת על כלל אנשי‬
‫המקצוע. דוגמא לכך אנו יכולים לראות בנושא האבחון של ל"ל בבקשם לקבל הכרה ע"י המוסדות להשכלה‬
‫גבוהה. עדיין אין בישראל אחידות ותקפות בנושא אבחון, וכך כל מכללה או אונ' יכולות לחייב את הסטודנט‬
            ‫באבחון משלהם שהנו גם יקר במחיר, וגם מאלץ אותו לעבור שוב את אותה מסכת של חשיפת מומו.‬
‫דוגמא קטנה בנושא זה יכולה להיות: "עינת אברהמי נגד אונ' בן גוריון והמועצה להשכלה גובהה" ת.ק. 1181561‬
                                                                        ‫בבית המשפט לתביעות קטנות.‬
‫32‬


‫ניתוח התהליך בעיניים ביקורתיות על רקע יחסי הגומלין שבין התארגנות אזרחית למפגש‬
                                                                                ‫עם מוסדות המדינה:‬
‫בפרק זה אדון בשאלה האם עמותת לשם מהווה התארגנות אזרחית היכולה להשתלב כחלק מפעילותה של החברה‬
                                                                                              ‫האזרחית.‬
‫בנוסף אנסה להתמודד עם שאלת יחסי הגומלין שבין התארגנות זו למפגש עם מוסדות המדינה על פני רצף של‬
                                                                                       ‫עבר, הווה ועתיד.‬
      ‫לצורך הניתוח הנ"ל אעשה שימוש בתרשים שנכתב ע"י נפתלי (2112) המנסה לערוך פילוח ספציפי ומפורט‬
                   ‫המדגים את מבנה המגזר השלישי והחברה האזרחית כחלק ממנו (התרשים מופיע בסוף הפרק).‬


             ‫האם עמותת לשם מהווה התארגנות אזרחית היכולה להשתלב כחלק מפעילותה של החברה האזרחית?‬
         ‫בבסיס לתשובה אנסה לאפיין את עמותת לשם קודם כל כארגון המשתייך למגזר השלישי ולצורך כך יוצגו‬
                                                                                       ‫הטיעונים הבאים:‬
          ‫א. לשם הנו ארגון פורמלי כלומר ממוסד במידה מסוימת. זהו אינו ארגון המורכב מקובץ אנשים אקראי.‬
     ‫ב. זהו ארגון פרטי כלומר, הוא נבדל מוסדית מהמגזר הציבורי ואינו כפוף ליחידה ממשלתית או עירונית ואינו‬
                                                                                     ‫נהנה ממימונה.‬
                    ‫זהו ארגון מלכ"ר כלומר, עודפים תקציביים מושקעים בארגון ובגופים הנתמכים על ידו.‬    ‫ג.‬
                                                         ‫ד. הארגון מקיים מנגנוני קבלת החלטות עצמאיים.‬
     ‫ה. בנוסף, בלשם מקובלת דרגה מסוימת של התנדבות, והיא מפעילה על פי עקרון זה אסיפה, ועד מנהל, יו"ר,‬
                          ‫אנשי מקצוע ומתנדבים נוספים. למעשה, מקבל השכר היחידי בארגון הנו המנכ"ל.‬
            ‫זאת על פי חמשת העקרונות של גדרון וכץ (9991) המסתמכים על (2991( ‪. Salamon & Anheier‬‬
                                    ‫בנוסף, עמותת לשם הנה ארגון המשרת את טובת הציבור (קרמר, 3991) .‬
‫אך עמותת לשם לא רק נכנסת תחת הכותרת של ארגון מגזר שלישי. על פי ההגדרה האופציונלית שהזכרתי היא גם‬
‫משתלבת היטב ברשת אותה טווים גדרון וכץ בשני מחקרים שערכו ב- 9991 וב- 1112 בצירוף בר. על פי הסיווג‬
             ‫הבין-לאומי המוצג במאמרים הנ"ל, לשם הוא ארגון העוסק בחינוך ומחקר, רווחה ושירותים חברתיים‬
      ‫ובפילנתרופיה והתנדבות ועל פי החלוקה התכנית המאוחרת יותר המתייחסת לאותם תחומים מוזכרים, הוא גם‬
                                                                    ‫עוסק בהספקת שירותים, סנגור ומימון.‬
 ‫לסיכום, לשם אינו ארגון המשתייך למוסדות המדינה מחד, וגם אינו ארגון המשתייך למגזר העסקי מאידך, ועל כן‬
                                                                           ‫הנו ארגון מגזר שלישי מובהק.‬
 ‫טענתי היא, כי בנוסף להשתייכות עמותת לשם למגזר השלישי, היא גם מהווה ארגון חברה אזרחית במובן הטהור‬
                                                               ‫שלו, ואנסה לזקק טענה זאת בשורות הבאות.‬
‫42‬


          ‫בראשית דברי אחזור להגדרה של גדרון, כץ ובר (2112) אשר גזרו הגדרה אופרציונלית לארגוני החברה‬
     ‫האזרחית שלדבריהם נעשתה על דרך הצמצום זאת אומרת, זיהוי ארגוני המגזר השלישי שאינם שייכים לחברה‬
                                                            ‫האזרחית והגדרת כל יתר ארגוני המגזר ככאלו.‬
                                                                             ‫על פי הגדרתם עמותת לשם:‬
 ‫ה. כמעט כלל אינה נהנית ממימון ציבורי, להוציא מס' מענקים לא סדירים וקטנים יחסית ביחס לתקציבה לאורך‬
                       ‫השנים מהאפוטרופוס הכללי וממשרד העבודה והרווחה (כשעוד היה קיים כגוף אחד).‬
 ‫ו. אינה מספקת כל שירות על פי הוראת חוק כלשהו, אלא להפך מקדימה את החקיקה וקובעת סטנדרטים למתן‬
                                                                          ‫שירותים ולחקיקה עתידית.‬
              ‫ז. היוזמה להקמתה הייתה וולונטרית לחלוטין ולא נרקמה ע"י שום גוף ציבורי או ממלכתי כלשהו.‬


      ‫לאור הדברים הללו על פי התרשים של נפתלי, עמותת לשם הייתה משתלבת קרוב מאוד לליבת ארגוני החברה‬
        ‫האזרחית בין הרובריקה השייכת לארגוני הורים ומשפחות לרובריקה של ארגוני המתנדבים האוניברסליים.‬
‫אך אפיון עמותת לשם רק על פי ההגדרה האופורציונלית ומיקומה על פני רצף ארגוני המגזר אינו מתייחס לשאלות‬
                                                   ‫כגון, מהות הארגון ומקומו בתהליך השינוי הסוציופוליטי.‬
         ‫בכדי לאפיין זאת אשתמש בהגדרות נוספות הבודקות את טיב יחסי הגומלין שבין המדינה לחברה האזרחית.‬
     ‫על פי (6991( ‪ Foley & Edwards‬המציינים שתי תפיסות להגדרת המושג חברה אזרחית (מחד מוצגת תפיסה‬
        ‫הרואה חברה זו כקוראת תגר על המדינה, מוסדותיה ועל מדיניותה, ומאידך תפיסה הרואה בה גורם נפרד מן‬
         ‫המדינה ומוסדותיה ואשר מדגישה את ההיבטים השיתופיים של ההתארגנויות וההתאגדויות האזרחיות ואת‬
     ‫חשיבותם לחברה) עמותת לשם מתאימה יותר לתפיסה השנייה, שכן היא איננה קוראת תגר על מוסדות המדינה,‬
 ‫אלא מדגישה יותר את הנפרדות וההיבט השיתופי אשר משלים את השירותים אותם לא מעניק הממסד ומעודד את‬
                                                     ‫המדינה לפעול בתחומים חדשים ונחוצים לדעת הארגון.‬
‫דברים אלו יכולים לחזק את טענתו של בן אליעזר (1112) אשר טוען, כי בישראל איננה מתקיימת חברה אזרחית.‬
                  ‫מדבריו עולה, שאין להסתפק בדיון הנוכחי בכדי לאפיין את עמותת לשם כארגון חברה אזרחית.‬
‫אמנם העמותה משתלבת עם השיח החדש במדינת ישראל אשר אינו נסוב רק סביב נושאים של שלום, ביטחון ודת,‬
 ‫אלא מדגיש בצורה ברורה יותר את הצרכים האנושיים ואת המגוון החברתי, אך בד בבד העמותה איננה נוקטת קו‬
‫פוליטי חדש אשר מעלה ביקורת נגד מדינת הרווחה הסוציאליסטית או האינדיבידואליזם הליברלי או הניאו-ליברלי‬
                                                                                                ‫מאידך.‬
     ‫למרות האתגר החברתי הגלום בדבריו של בן אליעזר, אשר אינו מסתפק רק בפעולה התנדבותית, אלא רואה את‬
                           ‫אנשי ארגוני החברה האזרחית כפורצי דרך ומבלי להתעלם מהם, אסיים בדבריהם של‬
  ‫גדרון, כץ ובר (2112) אשר כותבים, כי אופי ההתארגנות של החברה האזרחית בישראל הוא בעיקר השתתפותי‬
                                         ‫יותר מאשר אופי מתריס הקורא תגר על המציאות החברתית הקיימת.‬
                             ‫מסקנה מעין זו מתאימה ביותר בכדי לאפיין את עמותת לשם כאחד הארגונים הנ"ל.‬


                  ‫מה הם יחסי הגומלין שבין עמותת לשם ובין מוסדות המדינה? ומה צופן העתיד לארגון מסוג זה?‬
‫52‬


                                          ‫על שאלה זו אנסה לענות על פני דיון ברצף של עבר, הווה ועתיד.‬
‫כותבים רבים דנים בסוגייה של התחזקות ארגוני החברה האזרחית והמגזר השלישי על רקע נסיגתה של מדינת‬
‫הרווחה המודרנית, זאת גם עקב מדיניות מכוונת של הממסד להפריט שירותים שונים ולהעבירם לאחריותם של‬
          ‫ארגוני המגזר העסקי וארגוני מגזר שלישי וחברה אזרחית (טליאס, קטן וגדרון 1112) (שמיד 1112).‬
‫רקע מע ין זה יכול להסביר גם את צמיחתה של עמותת לשם אשר מקימיה זיהו חלל שנוצר כאשר אנשים עם ליקויי‬
‫למידה שבגרו עמדו מול שאלות של לימודים אקדמיים וקריירה בכלל, והיו זקוקים לתמיכה ולהכוונה כדי לבוא‬
                                               ‫בשערי האקדמיה וכדי להיקלט בשוק העבודה מאוחר יותר.‬
‫במובן הזה עמותת לש ם לא רק מילאה תפקיד של סיפוק צרכים שמלכתחילה האמינו מייסדיה צריכים להיות‬
     ‫מסופקים ע"י הממסד, אלא גם חצבה את הדרך לאוכלוסייה נזקקת והעירה את צרכיה (גדרון, כץ ובר 2112).‬
‫לצורך מימוש מטרותיה גייסה העמותה קרנות ותורמים שונים, מתנדבים כגון, אנשי מקצוע, אנשי ציבור והורים‬
                               ‫וכן את דעת הקהל ושיתוף הפעולה במוסדות להשכלה גבוהה ובממסד האקדמי.‬
‫בחמש השנים הראשונות לקיומו של הארגון (99-4991) נשאה העמותה כמעט לבדה בנטל המימון והפעלת‬
                                                                         ‫המערכת המקצועית-תמיכתית.‬
‫בד בבד נרקמו קשרים ונעשו מאמצים לרתום את הממסד האקדמי להכיר בחשיבות התחום ולקחת ולפרוס עליו‬
      ‫חסות. מהלכים אלו נערכו במישור התחוקתי מול הכנסת ובמישור הארגוני מול ות"ת, משרד החינוך ומה"ט.‬
‫ואכן בסוף שנת 9991 הכיר ות"ת בתחום כתחום ראוי לקידום (בעידוד מתמיד של ועדת החינוך של הכנסת),‬
‫ובעקבות מסקנות דו"ח שהוזמן על ידו בנושא (דו"ח מרגלית 8991), הוקמה ועדת פרופסורים לנושא אשר החלה‬
‫לתקצב את המוסדות המתוקצבים עבור פעילותם בתחום. כמו כן הוקם מערך מחקר ופיתוח לצורך תכנון ותיקוף‬
                                                                      ‫אבחון עבור איתור ל"ל מבוגרים.‬
‫גם מה"ט עשה מס' צעדים משמעותיים בתחום על ידי הכרה בו, אם כי בצורה מצומצמת הן תקציבית והן מקצועית‬
‫מות"ת. יש לציין בהקשר זה, כי משרד החינוך, נכון לכתיבת שורות אלה, טרם הכיר ותקצב את התחום בצורה‬
                              ‫רשמית, אלא רק העביר תקציבים בצורה אקראית ולא עקבית לחלק ממוסדותיו.‬
‫במקביל לתהליכים אלו יזמה העמותה את שיתוף פרוייקט פר"ח (הממומן בחלקו הגדול ע"י הממסד) והחל מתחילת‬
‫שנת 9991 מתקיים פרוייקט משותף לפר"ח, לעמותה ולמוסדות להשכלה גבוהה והוא מתוקצב מידי שנה במיליוני‬
                                                                                             ‫שקלים.‬
                            ‫כיום העמותה משתפת פעולה עם למעלה מ- 14 מוסדות אקדמיים וארגונים שונים.‬
‫המודל הנוכחי שתואר לעיל שבו הממסד לוקח על עצמו את הטיפול באוכלוסיית הסטודנטים עם ל"ל, אך עם זאת‬
‫מעביר את האחריות לטיפול בהם בפועל לידי האונ' והמכללות (שהנם מלכ"רים ברובם המכריע), תוך שהוא קובע‬
‫ומוביל את מדיניות התקצוב והתקצוב בפועל של הפעילות, מתואר ע"י קטן (1112) כאחד המודלים המתקיימים‬
                                                                ‫כיום במדינות הרווחה בחברה המערבית.‬
‫לדבריו, שאלת חלוקת העבודה והסמכויות בין המגזרים הממשלתי, העסקי והמגזר השלישי היא אחד ממוקדי הדיון‬
                                                        ‫והויכוח המרכזיים על צביונה של מדינת הרווחה.‬
‫62‬


‫מודל זה זכה לדבריו לכינוי של "הפרטה חלקית" והוא מאופיין בכך שהמדינה ממשיכה לשלוט על מרבית‬
‫התקציבים וכן על קביעת המדיניות הכללית של הזכאות ליהנות מהם, אך יחד עם זאת מעבירה את היישום של‬
                                          ‫המדיניות לגופים שונים הן מהמגזר העסקי והן מהמגזר השלישי.‬
‫המצב הנוכחי יצר מצב מעניין שכן עמותת לשם שהובילה את התהליך עד כה כולל את תהליך גיוס המשאבים,‬
‫פינתה את מקומה בצורה מכוונת לטובת ארגוני מגזר שלישי אחרים (האונ' והמכללות), אשר יחסם עם הממסד‬
‫הדוק יותר הן ברמת הפיקוח עליהם והן כיוון שהם תלויים במשאביו, ומעתה ואילך יהפכו לספקי השירותים‬
                                                                                           ‫בתחום.‬
                                ‫בכך גזרה על עצמה העמותה מראש תהליך של שינוי חלק מיעדיה המרכזיים.‬
‫זוהי המחשה נוספת של ההבדל בין ארגון מגזר שלישי, אותו מייצגים המוסדות האקדמיים, לבין ארגון חברה‬
‫אזרחית, שאותו מייצגת בדיון הנ"ל עמותת לשם, אשר אינה מעונינת להיכנס תחת כנפיו של הממסד, אלא לשמור‬
                    ‫על ניטרליות וחוסר תלות שמקנים לה את היכולת לגמישות ועצמאות בדרך להשגת יעדיה.‬


                ‫שנות ה- 1112 מאופיינות בהתרופפות הדומיננטיות והמרכזיות של הועד המנהל של העמותה.‬
                                                                         ‫מס' סיבות גרמו לכך לטעמי:‬
‫א. ועד זה שפעל בהתנדבות מלאה לאורך כל השנים חש עייפות ולא הצליח לחדש את התכנים והאתגרים‬
                                                                          ‫המקצועיים של חבריו.‬
‫ב. המערכת המתפתחת במהירות הותירה את חברי הועד מחוץ למרכז העניינים, שכן נוצר ידע ותחום עיסוק חדש‬
                                                             ‫המוכר יותר לעוסקים במלאכה בשדה.‬
‫עם זאת, גרעין מסוים של חברי ועד נשאר פעיל ביותר גם בתחום המחקר בנושא. גרעין זה קשור בעיקר לאותם‬
                                                          ‫חברים הפועלים גם במרכזי התמיכה במוסדות.‬
                                                 ‫כיום העמותה עומדת מול משבר התפתחותי הפוקד אותה:‬
‫נראה שהאתגר ה"מהפכני" המרכזי שלקחה על עצמה העמותה הושג בחלקו. כפי שהזכרתי כיום קיימים עשרות‬
                      ‫שירותי תמיכה הפזורים בכל רחבי הארץ ונעשים מהלכים מקצועיים ותחוקתיים בתחום.‬
‫עם זאת, עדיין חסר ידע מקצועי רחב יותר, וכן חלקם של מרכזי התמיכה עדיין מצוי תחת איומי צמצום וסגירה‬
                                                 ‫מתמידים (בעיקר בשנים קשות כל כך למשק הישראלי).‬
          ‫משבר נוסף קשור ליכולת לגייס משאבים כלכליים לצורך ביסוס הנושא המקצועי ופרוייקטים נוספים.‬
‫נראה שלמרות המשברים הנ"ל, מהווה העמותה כתובת חשובה ביותר לעוסקים במלאכה, מוסדות, אנשי מקצוע‬
‫ואנשים עם ל"ל בעצמם ומשפחתם. כתובת זאת מתבטאת עדיין בנושאים הפונקציונליים של הספקת שירותים,‬
                                                                                      ‫סנגור ומימון.‬
     ‫כיום נעשים מאמצים לשנות את המבנה הארגוני של העמותה ואת מטרותיה. כחלק מתהליך זה הוקמה אסיפה‬
                         ‫כללית הכוללת את כל נציגי מרכזי התמיכה, אנשי מקצוע בתחום וסטודנטים עם ל"ל.‬
           ‫כמו כן הורחבו שורותיו של הועד המנהל אשר כיום מונה כ- 12 חברים, חברי האוכלוסיות שהזכרתי.‬
      ‫למשבר מעין זה הפוקד את עמותת לשם מתייחס קטן (1112) בציינו, כי לארגוני החברה האזרחית החפצים‬
      ‫לשמור על ייחודיותם סוגיית הקשר עם המדינה היא מורכבת ביותר, כאשר מחד הם ניצבים מול קושי בגיוס‬
‫72‬


     ‫כספים, המחייב אותם לתלות בשלטון, ומאידך, הם צריכים ליצור מבנה ארגוני מסוים, עובדה שגם כן פוגעת‬
                                                                   ‫ביכולת העצמאות והגמישות שלהם.‬


                                            ‫בהקשר ליחסי גומלין אלו מציין קטן ארבעה מודלים אפשריים:‬
     ‫1. מדיניות לטיפוח החברה האזרחית תוך שמירה על העצמאות והייחודיות של הארגונים המרכיבים אותה.‬
                                                            ‫2. מדיניות של התנגדות לחברה האזרחית.‬
                                                                      ‫3. מדיניות של התעלמות ממנה.‬
     ‫4. המודל הרביעי שלדברי הכותב מאפיין את מרבית המדינות המערביות הנו דגם משולב ורב ממדי הכולל‬
                                                      ‫מרכיבים שונים של שלושת הדגמים הקודמים.‬


      ‫נראה שבהקשר זה, המודל הרביעי, שהנו אינטגרציה של כל המודלים הנ"ל, הוא המתאים ביותר לתאר את‬
                                                              ‫התהליך שעוברת עמותת לשם בימים אלו.‬
                      ‫ראשית, הממסד האקדמי (המדינה) לקח על עצמו את התמיכה והאחריות לחלק מהתחום.‬
        ‫שנית, לעמותה עדיין נשמרת השפעה מסוימת והיא מעורבת ומובילה דיונים אקדמיים ותחוקתיים בנושא.‬
                      ‫שלישית, לצורך קיומה ומימונה היא נסמכת על מקורות מימון נוספים כמו המגזר העסקי.‬
‫82‬




                                                         ‫סיכום, מחשבות לעתיד ומס' הגיגים:‬
‫מטרתה של עבודה זו הייתה להמחיש את יחסי הגומלין בין המדינה לחברה האזרחית, כפי שהם משתקפים בפעילות‬
                                        ‫המשותפת, המקבילה או המנוגדת של שני כוחות הארגוניים הללו.‬
‫92‬


     ‫לצורך כך נעשה שימוש ונותח המקרה של עמותת לשם לקידום ההשכלה הגבוהה לסטודנטים עם ליקויי למידה,‬
         ‫תוך ניסיון להמחיש באילו צמתים התארגנות בעלת אופי אזרחי טהור פוגשת את המדינה ומוסדותיה, וכיצד‬
                                                           ‫מתנהגים שני הכוחות הנ"ל כתוצאה ממפגש זה.‬
     ‫בתהליך העבודה לקחתי על עצמי את האתגר לנסות להמשיג את המושגים המעורפלים והם, הגבולות וההבדלים‬
                                                                     ‫בין המגזר שלישי והחברה האזרחית.‬
 ‫הבדלים אלו נתפסים לעיתים בעיני הציבור כלא מובהקים, וגם מרבית הספרות בנושא אינה עושה הפרדה ברורה‬
                  ‫ביניהם, וישנה נטייה לקרוא בשם אחד מאפיין לכלל הפעילות מסוג זה כפעילות "מגזר שלישי".‬
        ‫לאור זאת, בעבודה זו ניסיתי לצייר ארגונים אלו כיושבים על רצף אשר מתחיל בהתארגנות אזרחית גולמית‬
                                                                     ‫ומסתיים בפעילות המוגדרת כמדינה.‬
      ‫בחלקו הראשון של התהליך ניסיתי להתוות הגדרות למושג ה"מגזר השלישי" תוך התמקדות בפעילות מגזר זה‬
                                                                                             ‫בישראל.‬
     ‫החלק השני של העבודה כלל הגדרות למושג חברה אזרחית תוך ניסיון לאפיין ולהפריד מושג זה מהמושג הכללי‬
                                     ‫הנקרא המגזר השלישי. גם בחלק זה התמקדתי בחברה האזרחית בישראל.‬
 ‫חלקה השלישי של העבודה דן במפגש בין המדינה לחברה האזרחית כפי שהוא משתקף מהמקרה של עמותת לשם‬
‫לקידום ההשכלה הגבוהה לסטודנטים עם ליקויי למידה שהוגדר ואופיין על ידי כארגון חברה אזרחית ועליו ברצוני‬
                                                                                         ‫להרחיב מעט.‬
      ‫נראה שמבלי משים משקפת עמותת לשם את המאבק הניטש בין הדוגלים בדרכה של מדינת הרווחה הסוציאל-‬
                      ‫דמוקרטית המודרנית לבין המדיניות הניאו-ליברלית שמשתלטת על מדינות העולם המערבי.‬
 ‫על כך יכולות ללמד מטרות העמותה אשר מהן עולה הצורך בפיתוח התחום במגוון של נושאים, שבסופו של דבר‬
         ‫מאומצים ומתוקצבים ע"י הממסד האקדמי. כך, כפי שהומחש, יוצאים נושאים אלו משליטת העמותה, אשר‬
     ‫ממשיכה ללוות, "לפקח" ולפתח את התהליך. זאת בדרך של קידום המקצועיות, קידום חקיקה, העלאת המודעות‬
‫הציבורית ותקצוב במקרים המשלימים את תקצוב הממסד, או במקרים בהם הוא מתנער מאחריות (דוגמת המוסדות‬
                                                                                    ‫הבלתי מתוקצבים).‬
 ‫נדמה כי כל אלו מסייעים בבלימה של נגיסת החברה הניאו ליברלית במדינת הרווחה ע"י הוספת שירותים בעיקר‬
                                             ‫בע', אך גם תקציבים טהורים אותם מממן ועליהם מפקח הממסד.‬
     ‫מדיניות מעין זו הננקטת ע"י העמותה מאופיינת כמדיניות חברה אזרחית מהטיפוס השני המוצג ע"י ( & ‪Foley‬‬
         ‫6991( ‪ ,Edwards‬אשר לפיו מאופיינת החברה האזרחית כגורם נפרד מן המדינה ומוסדותיה, המדגיש את‬
                          ‫ההיבטים השיתופיים של ההתארגנויות וההתאגדויות האזרחיות ואת חשיבותם לחברה.‬
 ‫עמותת לשם מתאימה יותר לתפיסה זו שכן היא אינה קוראת תגר על מוסדות המדינה, אלא מדגישה את הנפרדות‬
         ‫וההיבט השיתופי אשר משלים את השירותים אותם לא מעניק הממסד. בכך היא מעודדת את המדינה לפעול‬
                                                                       ‫בתחומים חדשים ונחוצים לדעתה.‬
‫בהקשר זה אביע תקווה, כי עמותת לשם אינה משולה לאותו ילד הולנדי השם אצבעו בפרץ האדיר וחוסם בכך את‬
                                                                   ‫הנחשול המשתולל המאיים לכלות הכל.‬
‫03‬


                ‫לסיום, ארשה לעצמי להעלות מספר הגיגים שהתעוררו במהלך המחקר וכתיבת העבודה הנוכחית -‬
      ‫עמותת לשם איננה פועלת בחלל ריק ואיננה עמידה בפני הארוזיה של הכוחות הארגוניים והפוליטיים הפועלים‬
                                                                                            ‫בסביבותיה.‬
  ‫כפי שצוין במהלך העבודה, נראה שהעמותה לא הוקמה יש מאין, אלא נענתה ל"הזמנה" לפעול בתחום שהותירה‬
                                                                               ‫מדינת הרווחה המתמוססת.‬
 ‫נראה שהעמותה הנה חלק מתהליך גדול יותר אשר עובר על מדינות העולם המערבי בעיקר, שבו נוצר אפיק חדש‬
      ‫לסיפוק צרכים ולהשמעת קולן של אוכלוסיות שונות, ביניהן אוכלוסיות מובסות או אוכלוסיות בעלות צביון או‬
     ‫צרכים מסוימים. אפיק זה ניקרה מדיניות "ההפרטה החלקית" או ההפרטה המלאה של הספקת השירותים למגוון‬
‫של אוכלוסיות. למעשה, מרבית ארגוני המגזר השלישי והחברה האזרחית ביניהם בעצם "נופלים בפח" שטומן להם‬
         ‫השלטון, ונידונים לקיום בתווך בין תלות מלאה בממסד לבין עצמאות חלקית, וע"י כך נכונים לספק צרכים‬
                                                                        ‫שסופקו עד כה ע"י מדינת הרווחה.‬
                                ‫זוהי הדרך החדשה וככל הנראה אין בה בשורה להתרסה ועצמאות ארגונים אלו.‬
                               ‫אינני פוסל תהליך זה על הסף, אך עם זאת חשוב לי להצביע עליו ולהופכו למודע.‬
                                               ‫כפי שכתב שמיד (1112), דרך זו מספקת גם יתרונות שהינם:‬
                                                                          ‫א. עלות שירותים נמוכה יותר.‬
                                                                                    ‫ב. גמישות בתפעול.‬
                                                                        ‫ג. התאמה טובה לסביבה משתנה.‬
                                                           ‫ד. קרבה ללקוחות ואיתור צרכים בקלות יחסית.‬
                                                                            ‫ה. מענה מהיר לא בירוקרטי.‬
 ‫כל אלו משחררים את המדינה מתהליכים מורכבים שהייתה אחראית להם עד כה, ומפנה אותה לעיסוק בראיית-על‬
                                                                              ‫ולקביעת המדיניות הכוללת.‬
 ‫לתהליכים הנ"ל קורא קטן (1112) " מדינת הרווחה החדשה". הוא מציין את "החזון רב ההשראה ומלא התעוזה"‬
     ‫שעמד בבסיס עיצוב מדינת הרווחה. לדבריו, בתקופה האחרונה ישנה השגה חלקית של מדיניות זו אשר נכשלה‬
  ‫בחלקים מסוימים שלה, והשיגה הישגים בחלקים אחרים. במקומה עולה מודל חדש הנמצא בעיצוב וגיבוש. מודל‬
 ‫זה משקף דיוקן של מדינת רווחה השונה בצורה מהותית מהמודל הקלאסי שלה, אשר התבסס על מעורבות מקיפה‬
                       ‫של המדינה, על תפיסה רחבה של הזכויות החברתיות של האזרחים ועל גישה אוניברסלית.‬
      ‫מודל זה מונע ע"י "שיקולים כלכליים ניכרים, צמצום מהותי במעורבות המדינה, הפרטה חלקית של השירותים‬
       ‫החברתיים הממשלתיים, התפתחות מערכת שירותים מקבילה, התמקדות בשוק עבודה גמיש בתעסוקה, ביזור‬
                                 ‫האחריות להקצעת שירותי רווחה וקביעת זכאות סלקטיבית לקבלת שירותים."‬
     ‫עם זאת ממשיכה המדינה לספק באורח ישיר או עקיף מגוון רחב של שירותים חברתיים וההוצאה על יעדים אלו‬
                                                                ‫היא עדיין נתח נכבד מהתקציבים הלאומיים.‬
       ‫אולי מכל האמור כתקווה תעלה ותצמח חברה אזרחית חזקה, מתריסה ותוססת המסוגלת לספק לאנשים צורכי‬
                                                                                        ‫ביטחון ושייכות.‬
‫13‬


     ‫לבסוף ברצוני להתייחס לתרשים שפיתחתי במהלך כתיבת העבודה הממחיש תהליך אבולוציוני של עבר, הווה,‬
‫עתיד. התרשים ממחיש כיצד הופכת התארגנות אזרחית, השואפת להשפיע על הממסד, לארגון מגזר שלישי המקנה‬
     ‫שירותים, ובכך לתלויה במדינה. תהליך זה מתרחש הן בשל הקושי הכלכלי והארגוני להמשיך ולהתקיים לאורך‬
              ‫זמן, והן בשל הקונצנזוס סביב הצורך שהתעורר, שעל מנת לממשו, עליו להיות מאומץ ע"י הממסד.‬




                                                         ‫המדינה‬
                                                       ‫המערבית‬
                                                       ‫המודרנית‬
‫23‬



                         ‫המגזר‬                                                           ‫חברות‬
                       ‫השלישי‬                                                        ‫ממשלתיות‬




                                                                                                   ‫המגזר העסקי‬
      ‫החברה‬
     ‫האזרחית‬




                                                                                    ‫ביבליוגרפיה:‬
        ‫בן-אליעזר, א. (1112). מדוע לא התקיימה, והאם קיימת, חברה אזרחית בישראל?. קווים לדמותה של‬        ‫1.‬
               ‫החברה האזרחית בישראל. הכנס השנתי הרביעי. המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי. באר-שבע:‬
                                                                               ‫אוניברסיטת בן-גוריון.‬
          ‫גדרון, ב. כץ, ח. (9991). המגזר השלישי בישראל – נתונים כלכליים. מחקר במגזר השלישי סדרת‬        ‫2.‬
                           ‫פרסומים. המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי. באר-שבע: אוניברסיטת בן-גוריון.‬
         ‫גדרון, ב. כץ, ח. בר, מ. (1112). המגזר השלישי בישראל 1112 – תפקידי המגזר. המרכז הישראלי‬        ‫3.‬
                                                  ‫לחקר המגזר השלישי. באר-שבע: אוניברסיטת בן-גוריון.‬
‫33‬


       ‫גדרון, ב. כץ, ח. בר, מ. (2112). קווים לדמותה של החברה האזרחית המאורגנת בישראל. סוציולוגיה‬          ‫4.‬
                            ‫ישראלית, כתב עת לחקר החברה הישראלית. הוצאת רמות, אוניברסיטת תל-אביב.‬
            ‫דו"ח הוועדה לבחינת מיצוי יכולתם של תלמידים ליקויי למידה. (7991). משרד החינוך התרבות‬           ‫5.‬
                                                                               ‫והספורט, זיוון התשנ"ז.‬
      ‫זיידאן, א. (1112). הרהורים על הגדרת המונח חברה אזרחית בהקשר של החברה הערבית – פלסטינית‬              ‫6.‬
      ‫בישראל. קווים לדמותה של החברה האזרחית בישראל. הכנס השנתי הרביעי. המרכז הישראלי לחקר המגזר‬
                                                              ‫השלישי. באר-שבע: אוניברסיטת בן-גוריון.‬
     ‫טליאס, מ. קטן, י. גדרון ,ב. (1112). מדיניות הממשלה והשלטון המקומי כלפי המגזר השלישי בישראל.‬          ‫7.‬
                                   ‫המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי. באר-שבע: אוניברסיטת בן-גוריון.‬
     ‫ישי, י. (8991). החברה האזרחית בישראל לקראת שנות ה - 1112 – בין חברה למדינה. ירושלים: בית‬             ‫8.‬
                               ‫הספר לעבודה סוציאלית ע"ש פאול ברוואלד, האוניברסיטה העברית ירושלים.‬
      ‫מדינה, ג. (8991). צמיחת ארגוני התנדבות בישראל כמענה לצרכים חברתיים שלא סופקו ע"י מדיניות‬            ‫9.‬
                                                     ‫הממשלה. עבודת מ"א. אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן.‬
     ‫מרגלית, מ. ברזניץ, צ. אהרוני, מ. (8991). בדיקת הטיפול בסטודנטים ליקויי למידה במוסדות להשכלה‬         ‫11.‬
                                         ‫גבוהה. ירושלים: המועצה להשכלה גבוהה, הועדה לתכנון ולתקצוב.‬
           ‫נפתלי, מ. (2112). נספח א': טיפולוגיה וממשקים – ארגוני המגזר השלישי בכלל וארגוני החברה‬         ‫11.‬
                                  ‫האזרחית וארגוני מתנדבים בפרט. תסקיר כנס המועצה הלאומית להתנדבות.‬
                                     ‫ספקטור, נ. (5991). דיסלקציה וליקויי למידה אחרים. הוצאת מודן.‬        ‫21.‬
                                        ‫עינת, ע. (8791). שיטת חנל'ה. צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ .‬        ‫31.‬
                                   ‫עינת, א. (1112). מפתח לדלת נעולה. ת"א: הוצאת הקיבוץ המאוחד.‬           ‫41.‬
      ‫פוגל, ס. א. (8991). סטודנטים הלוקים בלמידתם במוסדות להשכלה גבוהה: חוברת הדרכה. ירושלים:‬            ‫51.‬
                                                                                        ‫עמותת לש"ם.‬
         ‫פינקלשטיין, ג. (2112). עמותת לשם: מטרות, עקרונות פעולה, פרויקטים. ירושלים: עמותת לשם.‬           ‫61.‬
       ‫פלד, י. אופיר, ע. (עורכים) (1112). ישראל:מחברה מגוייסת לחברה אזרחית? תל אביב: מכון ון-ליר,‬        ‫71.‬
                                                                                      ‫הקיבוץ המאוחד.‬
        ‫פרידמן, י. יונס, א. (1112). הטיפול בסטודנטים לקויי למידה במוסדות להשכלה גבוהה תמונת מצב.‬         ‫81.‬
                                                 ‫מרכז המחקר והמידע של הכנסת ירושלים תשס"ב דצמבר.‬
                     ‫קוזמינסקי, ל. (6991). פרסומים מקצועיים של עמותת לשם. ירושלים: עמותת לשם.‬            ‫91.‬
         ‫קטן, י. (1112). מדינת הרווחה לפתחה של מאה חדשה. מכון הנרייטה סאלד, המכון הארצי למחקר‬            ‫12.‬
                                                                       ‫בחקר מדעי ההתנהגות. ירושלים.‬
      ‫קטן, י. (1112). המדינה והחברה האזרחית – עימות, שותפות או התעלמות? קווים לדמותה של החברה‬            ‫12.‬
     ‫האזרחית בישראל. הכנס השנתי הרביעי. המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי. באר-שבע: אוניברסיטת בן-‬
                                                                                               ‫גוריון.‬
     ‫קימרלינג, ב. (5991). בין מדינה לחברה:הסוציולוגיה של הפוליטיקה. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.‬         ‫22.‬
   ‫43‬


           ‫קרמר, ר. (3991). על המגזר ההתנדבותי, שלא למטרות רווח בישראל: פרספקטיבה בינלאומית. בית‬             ‫32.‬
                                  ‫הספר לעבודה סוציאלית ע"ש פאול ברוואלד, האוניברסיטה העברית בירושלים.‬
           ‫רוטר, ר. שמאי,נ. ווד,פ. גליקסברג,ד. (5891). מגזר ההתנדבות ומוסדות ללא כוונת רווח. ירושלים:‬        ‫42.‬
                                                                            ‫המרכז לחקר המדיניות החברתית.‬
         ‫רם, א. (1112). מבדוק לתיקון או רפסודת הצלה? שני פניה של החברה האזרחית – מבוא מושגי. קווים‬           ‫52.‬
         ‫לדמותה של החברה האזרחית בישראל. הכנס השנתי הרביעי. המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי. באר-‬
                                                                                ‫שבע: אוניברסיטת בן-גוריון.‬
         ‫שמיד, ה. (1112). שוק שירותי הרווחה. מסך לעניין – כתב העת של העמותות למען הזקן ומרכזי היום‬           ‫62.‬
                                                            ‫לקשיש בישראל. הוצאה לאור: אשל. תל –השומר.‬
          ‫שרוני, ו. ווגל, ג. (7991). עמדות סגל מורי מכללה כלפי סטודנטים בעלי ליקויים בכלל וליקויי למידה‬      ‫72.‬
                                                                              ‫בפרט. הוצאת מכללת בית-ברל.‬
                                                                                   ‫82. חקיקות והצעות חוק:‬
                                                              ‫א. חוק המועצה להשכלה גבוהה תשי"ח, 8591.‬

                                                                 ‫ב. "הצעת חוק מאבחני ל"ל התש"ס 1112".‬

                                ‫ג. הצעת חוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה בחינוך הרגיל" התשס"ב 2112.‬

                                                 ‫ד. חוק "שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות התשנ"ח 8991".‬

                   ‫ה. "הצעת חוק זכויות סטודנטים עם לקויות למידה במוסדות להשכלה גבוהה" התשס"ב 1112.‬

                                                                      ‫ו. "חוק חינוך מיוחד, התשמ"ח 8891.‬

                                                      ‫ז. חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה 5991.‬




‫.‪29. A.P.A (1994). D.S.M. IV: A Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders‬‬
‫.‪Washington DC: American Psychiatric Association. 4th Edition‬‬
‫‪30. Anheier, H.k. (2000). The CIVICUS Civil Society Diamond. London: London School of‬‬
‫.‪Economics, Center for Civil Society‬‬
‫,‪31. Foley, M.W. & Edwards, B. (1996). The Paradox of Civil Society. Journal OF Democracy‬‬
‫.25-83 ,)3(7‬
‫.)5(98 ,‪32. Hansmans, H. (1980). The Role of Non Profit Enterprise. The Yale Law Journal‬‬
‫‪33. National Joint Committee on Learning Disabilities (1998). Learning disabilities issues on‬‬
‫.)66-16.‪definition. In: Collective Perspectives on Issues Affecting Learning Disabilities. (pp‬‬
‫.‪Austin, TX:PRO-ED‬‬
   35


34. Salamon, L.M., Anheier, H.K, (1992). In Search of The Nonprofit Sector1: The Question Of
Definition. Voluntas 3:2, 125-152.
35. Salamon, L.M., (1994). The Rise of the Nonprofit Sector, Foreign Affairs, 73(4).

				
DOCUMENT INFO
Shared By:
Categories:
Tags:
Stats:
views:12
posted:5/27/2012
language:Hebrew
pages:36