; The ear
Documents
Resources
Learning Center
Upload
Plans & pricing Sign in
Sign Out
Your Federal Quarterly Tax Payments are due April 15th Get Help Now >>

The ear

VIEWS: 47 PAGES: 9

histology topics summarized for 2nd year medical students of

More Info
  • pg 1
									                     ‫הרצאה מס'' 5 בהיסטולוגיה‬
                     ‫הרצאה מס 5 בהיסטולוגיה‬
                          ‫האוזן – ‪The Ear‬‬


                                      ‫האוזן מתחלקת לשלושה חלקים עיקריים:‬
‫האוזן החיצונית, אשר כוללת את האפרכסת החיצונית(‪ )auricle or pinna‬ותעלת‬             ‫1.‬
                                  ‫השמע החיצונית – ‪.external acoustic meatus‬‬
                                                             ‫האוזן התיכונה.‬       ‫2.‬
                                                             ‫האוזן הפנימית.‬       ‫3.‬




                                                           ‫האוזן החיצונית‬

‫האפרכסת הינה סחוס אי-רגולרי בעל ציפוי צמוד של עור רגיל. היא מנקזת את האוויר‬
         ‫ואת גלי הקול שהוא נושא לכיוון תעלת השמע החיצונית המתחלקת לשתיים:‬
                                         ‫תעלה סחוסית ההמשכית לאפרכסת.‬         ‫-‬
                                                            ‫תעלה גרמית.‬       ‫-‬




                                    ‫93‬
‫היחס בין שני החלקים הוא /32 ל- /31, כלומר החלק הסחוסי ארוך יותר. החלק‬
‫הגרמי הפנימי של התעלה שונה מהסחוס החיצוני של האפרכסת מבחינה היסטולוגית:‬
‫הסחוס החיצוני מכוסה על-ידי עור על כל תוספותיו – שיערות, בלוטות מפרישות מסוג:‬
‫‪ .sebaceous and ceruminous‬בלוטות הצרומן מפרישות את שעוות האוזן במטרה‬
‫הגנתית. בחלק הגרמי ציפוי העור הוא דק מאוד ונצמד ישירות ל- ‪ .periosteum‬כמו כן,‬
                                                     ‫הוא משולל טפולות לחלוטין.‬
‫תעלת השמע החיצונית מסתיימת בעור התוף הניצב בינו לבין האוזן התיכונה. עור‬
‫התוף הינו שקוף למחצה. בשטחו ניתן להבחין בשני חלקים, ‪ pars tensa‬המהווה %90‬
‫משטחו והינה מתוחה יותר ו- ‪ pars flaccida‬שגודלה נע בין 5 ל– %91 והיא פחות‬
                                             ‫מתוחה ופחות עבה. מבנה עור התוף:‬
‫ציפוי חיצוני של אפיתל, המשכי ל- ‪ stratified squamous epithelium‬המצפה‬          ‫-‬
                                                         ‫את האוזן החיצונית.‬
‫ציפוי פנימי, המשכי לציפוי החלל של האוזן תיכונה, שכבה של ‪simple cuboidal‬‬       ‫-‬
                                                                ‫‪.epithelium‬‬
‫בין שתי שכבות אלו, ורק ב- ‪ ,pars tensa‬רקמה אלסטית חזקה מאוד שמאפשרת‬           ‫-‬
‫לעור התוף להעביר את תנודות גלי הקול. בתוך שכבה זו ישנן שתי שכבות סיבים –‬
‫רדיאליים וצירקולריים. ב- ‪ pars flaccida‬קיימת רק רקמת חיבור דלילה. רפיונו של‬
                      ‫אזור קטן זה יכול להוות סיבה להתפתחות מחלות מסוימות.‬


                                                              ‫האוזן התיכונה‬

‫אוזן זו כוללת את כל המבנים המשתרעים בין עור התוף ועד האוזן הפנימית. היא‬
‫כוללת לכן גם את ה- ‪ .mastoid air cells‬כל התאים הללו מתנקזים ל- ‪ antrum‬והוא‬
       ‫מחובר על-ידי פרוזדור לאוזן התיכונה, פרוזדור אשר נקרא: ‪.additus ad antrum‬‬
‫‪tube of‬‬   ‫תעלה נוספת אשר מחוברת לחלל האוזן התיכונה הינה החצוצרה –‬
‫‪ – Eustachius‬אשר מתחברת אל הנזופרינקס בקצה השני. מסיבה זו, האפיתל המצפה‬
‫את חלל האוזן התיכונה מהווה המשך ישיר לאפיתל של דרכי הנשימה והעיכול‬
‫העליונות, הלא הוא ‪ .pseudostratified ciliated columnar epithelium‬ככל שהוא‬
‫עולה ומתפשט באוזן התיכונה הוא מאבד את המאפיינים שלו כך שנמצא בחלל זה לרוב‬
                                                   ‫אפיתל קובייתי ואף חסר ‪.cilia‬‬
‫בתוך האוזן התיכונה נמצאים גם שלושת עצמימי השמע וסדרם מעור התוף לאוזן‬
                                                                  ‫הפנימית הינו:‬
                                                   ‫‪.malleus‬‬      ‫הפטיש –‬          ‫-‬
                                                   ‫‪.incus‬‬         ‫הסדן –‬          ‫-‬
                                                   ‫‪.stapes‬‬     ‫הארכובה –‬          ‫-‬
‫הארכובה מכסה את פתחו של החלון הסגלגל אשר מוביל אל האוזן הפנימית. שלושת‬
‫עצמימי השמע מחוברים על-ידי מפרקים סינוביאליים. תפקידם להעביר את התנודות‬


                                    ‫04‬
‫שגלי הקול יוצרים בעור התוף אל האוזן הפנימית. שני שרירים ניתן למצוא כאן: ה-‬
‫‪ stapedius‬המתחבר לארכובה וה- ‪ tensor tympani‬המתחבר לפטיש ואשר תפקידם‬
‫לרסן את תנועת העצמות כשמועבר גל חזק, אם כי הם חסרי תועלת במקרה של קול‬
                                                      ‫פתאומי כמו יריית אקדח.‬
                                 ‫מבנה נוסף העובר באוזן התיכונה: עצב הפנים.‬



                                                           ‫האוזן הפנימית‬




‫החלון הסגלגל, העומד בפתחה של האוזן הפנימית, גובל באוזן התיכונה מצד אחד וב-‬
‫‪ vestibulum‬מצד שני. זהו חלל של מילימטרים ספורים שממנו נפרסים כל מבני האוזן‬
                                                                   ‫הפנימית.‬
‫האוזן הפנימית נקראת גם המבוך או ‪ .labyrinth‬זהו איבר חוש השמע העיקרי והוא‬
‫נמצא בתוך עצם מאוד דחוסה, זוהי העצם הקשיחה ביותר בכל הגוף והיא יוצרת את ה-‬
‫‪ otic capsule‬או ‪( osseous labyrinth‬העצם היא החלק ה- ‪ petrosal‬של העצם ה-‬
       ‫‪ .)temporal‬בתוך המבוך הגרמי נמצא איבר התחושה עצמו – המבוך הממברנוזי.‬
                                         ‫האוזן הפנימית ממלאת שני תפקידים:‬
                            ‫שמיעה – באמצעות החלק הקוכלארי (‪.)cochlear‬‬          ‫1.‬
                                 ‫שווי משקל – באמצעות החלק הווסטיבולרי.‬         ‫2.‬
‫מבנים אלו הם למעשה איבר אחד והצינור המחבר בין שני חלקים אלו הוא ה-‬
                                                           ‫‪.ductus reuniens‬‬




                                   ‫14‬
                                                                ‫החלק הוסטיבולרי‬


‫חלק זה כולל: שלוש תעלות חצי-מעגליות, ‪ saccule‬ו- ‪ .utricle‬התעלות‬
‫הסמיצירקולריות מעניקות את תחושת התנע הזוויתי, בעוד ה- ‪ utricle‬וה- ‪saccule‬‬
                 ‫נותנים תחושה של תנוחת הגוף ביחס לקרקע ותחושת תאוצה קווית.‬
‫התעלות הסמיצירקולריות ניצבות בזווית של 009 כל אחת מהשניה (בדומה לצירים של‬
              ‫מערכת תלת-ממדית). ישנן שלוש תעלות (כאשר לחלקן יותר משם אחד):‬
                                                         ‫‪.superior / anterior‬‬        ‫-‬
                                                        ‫‪.lateral / horizontal‬‬        ‫-‬
                                                                    ‫‪.posterior‬‬       ‫-‬
‫היות וכל האוזן הפנימית נמצאת בזווית מסוימת בתוך הגולגולת, התעלה האופקית‬
                                                 ‫היא למעשה בזווית של 003 לאופק.‬
‫לשתיים מהתעלות יש התחלה משותפת – ‪ ,crus commune‬ממנה הן מתפצלות‬
‫וסוגרות חצי מעגל, כאשר בסיומו כל אחת מהן יוצרת התרחבות – ‪ .ampulla‬בתוכה‬
                             ‫נמצא איבר התחושה של התעלה – ‪.crista ampullaris‬‬
‫ה- ‪ saccule‬וה- ‪ utricle‬מכילים אברי תחושה נפרדים הידועים בשם ‪ macula‬והם‬
‫דומים במבנם לאברי החוש שבתעלות, ולמעשה, קיים גם דמיון רב בין כל איבר חוש‬
                                               ‫שווי-המשקל והשבלול – איבר השמע.‬
‫ה- ‪ crista ampullaris‬מכילה תאי שיער – ‪ hair cells‬המשמשים כתאי חישה והם‬
‫מוקפים על-ידי תאי תמיכה ‪ supporting cells‬אשר מתחלקים לכמה סוגים ותפקידם‬
‫העיקרי הוא תמיכה פיזית ותזונה. המבנה הכולל הינו בעל צורת מפרש וחלקו העליון‬
‫מכיל שכבת חומר ג'לטינוזי המכיל ‪ .mucopolysaccharide‬לתאי השיער מבנה של‬
‫בקבוקון (‪ )flask‬המנופח1 בתחתיתו. יש להם מספר רב של ‪ stereocilia‬שהן שלוחות‬
‫ציטופלסמטיות דמויות ‪( cilia‬אלו לא ‪ cilia‬אמיתיות). לכל תא שיער יש כ-991 עד 951‬
‫‪ .stereocilia‬בנוסף, ישנו ‪ kinocilium‬אחד לכל תא שיער וזוהי ‪ cilia‬אמיתית (בעלת‬
                                                       ‫מבנה של 092 מיקרוטובולי).‬
‫ב- ‪ macula‬קיים מבנה דומה, ובו תאי שיער מסוג ‪( type I‬אלו התאים המורחבים‬
‫שפגשנו קודם) וגם תאי ‪ type II‬שהם צילינדריים בצורתם. הסידור של ה- ‪ cilia‬הוא‬
‫בקצה אחד ‪ kinocilium‬שהוא הכי ארוך, והלאה ממנו, לכיוון הקצה השני, ‪stereocilia‬‬
‫ההולכות ומתקצרות. ‪ Cilia‬אלו שוחות בתוך חומר ג'לטינוזי המכוסה בגבישי סידן פחמתי‬
‫- 3‪ CaCO‬הנקראים ‪ otoconia‬או ‪ .otoliths‬בבסיס תאי השיער ישנה ממברנה בזאלית‬
                               ‫אותה חודרים קצות עצבים שיוצרים סינפסות עליהם.‬




                 ‫1עפ"י המרצה, בצורת מבחנת ‪ ,erlenmeyer‬המבחנה הגדולה עם בסיס חרוטי.‬


                                      ‫24‬
‫תאי השיער מסוג ‪ I‬ו- ‪ II‬נבדלים גם‬
‫בסינפסה. בתאי ‪ type I‬הסינפסה יוצרת גביע‬
‫(‪ )calyx‬מסביב לתא. בתאי ‪ type II‬יש הרבה‬
‫סינפסות, חלקן של סיבים ‪ afferent‬וחלקן‬
‫של סיבים מסוג ‪ ,efferent‬שכנראה תפקידם‬
‫לווסת את פעולת סיבי ה- ‪ ,afferent‬כלומר‬
‫את עוצמת התחושה. בכל ‪ macula‬ה-‬
‫‪ kinocilia‬נמצאות באותו צד של התא. בין‬
‫המקולות או בין האמפולות, הסידור נראה‬
           ‫הפוך כשעוברים מאחת לרעותה.‬
‫ה- ‪ macula‬ב- ‪ saccule‬נמצאת ברצפתו‬
‫וב- ‪ utricle‬היא בקיר הלטרלי, ולכן הן‬
‫ניצבות האחת לשניה. יש לשים לב שמיקום ה- ‪ kinocilia‬ביחס לאיזה קצה של התא הן‬
‫נמצאות בו מתהפך לא רק ממבנה אחד למשנהו באותה האוזן, אלא גם בין שתי האוזניים‬
‫וזה מאפשר לכסות את כל כיווני המרחב ולספק יכולת איזון לגוף. לשם כך יש צורך גם‬
‫בגבישי הסידן שצוינו לעיל. היות ויש להם משקל סגולי מאוד גבוה, השינויים‬
‫שמתרחשים במיקום המרחבי שלהם משקף את אותם השינויים המתרחשים בגוף כולו‬
‫ובאמצעות הלחץ שהם מפעילים על השכבה הג'לטינוזית והם מגרים את תאי השיער‬
                                             ‫וגורמים להעברת תחושה אל המח.‬




                                   ‫34‬
                                                                     ‫השבלול‬


‫צורתה של ה- ‪ cochlea‬כצורת שבלול ומכאן נגזר השם. הוא בעל 5.2 פיתולים ואורכו‬
‫הפרוס הוא ‪ .35mm‬צירו המרכזי הינו גרמי ונקרא ‪ .modiolus‬חתך של פיתול מהווה‬
        ‫חתך רוחבי של מבנה זה ובו נחשף המבוך הגרמי המכיל את המבוך הממברנוזי.‬
‫מבחינה מרחבית, השבלול נמצא מקדימה והוסטיבולום מאחורה, כאשר צירו מכוון‬
                                              ‫מדיאלית קדמית, מעט כלפי מעלה.‬
‫מתוך ה- ‪ modiolus‬יוצאות שלוחות גרמיות – ‪ lamina osseosa‬וביחד עם החלק‬
                                     ‫הממברנלי נוצרים שלושת מדורי ה- ‪:cochlea‬‬
                                           ‫המדור העליון – ‪.scala vestibuli‬‬        ‫-‬
                                            ‫המדור האמצעי – ‪.scala media‬‬           ‫-‬
                                          ‫המדור התחתון – ‪.scala tympani‬‬           ‫-‬
‫בין ‪ scala vestibuli‬ל- ‪ media‬מפרידה הממברנה ע"ש ‪Reissnér‬‬                      ‫‪‬‬
‫(‪ )Vestibular membrane‬שהיא מאוד דקה והיא למעשה רק שתי שכבות אפיתל‬
                                         ‫הנמשכות מהמעטפת של כל סקלה.‬
‫בין ‪ scala tympani‬ל- ‪ media‬המחיצה מורכבת בחלקה מ- ‪osseous‬‬                     ‫‪‬‬
                                  ‫‪ lamina‬ובחלקה מה- ‪.basilar membrane‬‬
‫הסקלות מכילות את נוזלי האוזן הפנימית. ב- ‪ scala vestibuli & tympani‬ניתן‬
‫למצוא את נוזל ה- ‪ perilymph‬אשר עוטף גם את התעלות הסמיצירקולריות. בתוך‬
  ‫התעלות, ב- ‪ ,scala media‬ב- ‪ saccule‬וב- ‪ utricle‬נמצא נוזל ה- ‪.endolymph‬‬




                                    ‫44‬
‫נוזל הפרילימפה דומה לנוזל האקסטרצלולרי: ריכוז גבוה של נתרן וריכוז נמוך של‬
‫אשלגן וחלבונים. נוזל האנדולימפה לעומתו, דומה לנוזל האינטרצלולרי: ריכוז נמוך של‬
‫נתרן וריכוז גבוה של אשלגן וחלבונים. עם זאת, לא האנדולימפה ולא הפרילימפה מכילות‬
‫כמות חלבונים כמו הנוזל התאי (אלא הרבה פחות). ממברנת ‪ Reissnér‬בנויה במיוחד‬
‫כדי לעמוד בהפרשי הלחץ האוסמוטי הגבוהים והיא גם מכילה ‪ tight junctions‬בין שתי‬
     ‫שכבות האפיתל ותעלות יוניות בכל התאים המסייעות לשמירת גרדיאנט הריכוזים.‬


                                                                ‫‪Scala media‬‬


‫גבולותיה הן ‪ Reissnér membrane‬בחלקה העליון וה- ‪ basilar membrane‬בחלקה‬
‫התחתון, דרכה ודרך המדף הגרמי חודר עצב השמע. הגבול השלישי הוא רקמה חיבורית‬
‫מאוד חזקה, ה- ‪ .spiral ligament‬רצועה זו מדביקה את המבוך הממברנוזי אל המבוך‬
‫הגרמי. בחלקו הפנימי, הפונה אל תוך הסקלה, הוא מצופה על-ידי ‪stria vascularis‬‬
‫שהיא אפיתל ייחודי עם רקמת כלי דם עשירה מאוד. למעשה אלו שלוש שכבות אפיתל‬
‫(מדובר בתאי אפיתל בעלי פונקציונליות שונה בכל שכבה, למשל תעלות יוניות שונות)‬
         ‫דרכן חודרת רקמת חיבור. ככל הנראה, אפיתל זה מייצר את נוזל האנדולימפה.‬


                                    ‫54‬
‫ב- ‪ scala media‬נמצא איבר השמע העיקרי, האיבר ע"ש ‪ .Corti‬איבר זה מכיל שני‬
‫סוגי תאי שיער: ‪ .inner & outer hair cells‬קיימת שורה אחת של תאים פנימיים‬
‫הנמשכת לכל אורך השבלול. ישנן כ-/ עד 5 שורות של תאים חיצוניים והם ערוכים‬
                                    ‫במקביל לתאים הפנימיים, גם כן לאורך כל השבלול.‬
‫תאי שיער אלו כמעט זהים לתאי השיער מהחלק הוסטיבולרי, עם הבדל אחד – אין‬
‫בהם ‪ ,kinocilia‬היות והיא התנוונה. במקומה הקבוע ניתן למצוא את השרש שלה, ה-‬
‫‪ .basal body‬גם כאן, המקום הזה קבוע בכל תאי השיער וקיימת סימטריה בכל‬
‫השבלול. בנוסף, ניתן להבחין באותן ‪ stereocilia‬המסודרות בצורה מדורגת על-פי אורכן,‬
                          ‫כאשר ה- ‪ cilia‬הארוכה ביותר נמצאת על-יד ה- ‪.basal body‬‬
              ‫סידור ה- ‪ stereocilia‬על-גבי תא שיער אחד הוא בצורת האות ‪ V‬או ‪.W‬‬
‫ה- ‪ cilia‬שוחות בתווך ג'לטינוזי‬
‫ועליהן שוכבת ממברנה ג'לטינוזית, ה-‬
‫העשויה‬     ‫‪,tectorial‬‬     ‫‪membrane‬‬
‫מוקופוליסכרידים. ממברנה זו יוצרת‬
 ‫מגע רק עם ה- ‪ cilia‬הארוכות ביותר.‬
‫בין שורת התאים הפנימיים לבין‬
‫נמצאת‬    ‫החיצוניים‬      ‫התאים‬   ‫שורות‬
‫תעלה, ה- ‪ .Corti tunnel‬גבולותיה‬
‫נוצרים על-ידי כל אותם תאי תמיכה‬
‫שבסביבה. היא מכילה נוזל הדומה‬
‫בתכולתו לפרילימפה (מבחינת ריכוז‬
                                ‫יונים).‬
‫בתוך איבר ‪ Corti‬עוברים סיבי העצב‬
‫שהגיעו דרך ה- ‪ .osseous lamina‬אלו‬
‫סיבים מסוג ‪ afferent‬וגם ‪efferent‬‬
‫ושניהם יוצרים סינפסות, גם בתאי‬
‫השיער הפנימיים וגם בתאי השיער‬
                           ‫החיצוניים.‬


                                               ‫העברת הקול – ‪Sound Transduction‬‬


‫גלי הקול הנם גלי אורך, בעלי פזות דחיסה ודילול. פזות הדחיסה מניעות את עור התוף‬
‫וגורמות לארכובה לנוע פנימה. היות ונוזלי האוזן הפנימית כמעט ואינם דחיסים, השינוי‬
‫בלחץ מועבר על-גבי הממברנה הוסטיבולרית והטימפנית וגורם להן לבלוט כלפי מטה‬
‫לכיוון ‪ .2scala tympani‬השינוי בלחץ גורם לכיסוי של החלון העגול להתנפח ולבלוט‬

‫2הגל יכול להתקדם מ-‪ scala vestibuli‬ל-‪ scala tympani‬בזכות חריר המחבר בינהם ב-‪apex‬‬
                                                         ‫השבלול הידוע בשם ‪.helicotrema‬‬


                                          ‫64‬
‫החוצה ובכך לשחרר לחץ. היות ותאים מסוימים בתעלת ‪ Corti‬מהווים ציר, תנועת‬
‫הממברנה הבזילרית כלפי מטה גורמת לתנועה לטרלית של תאי השיער כנגד הממברנה‬
‫הטקטוריאלית. קצות ה- ‪ stereocilia‬מוטים לכיוון ה- ‪( modiolus‬התרחקות מה-‬
‫‪ .)basal body‬בפזת ה"דילול" של הגל הכל מתהפך, כל המנגנון כלפי חוץ וכתוצאה מכך‬
‫תאי השיער מתכופפים לכיוון ה- ‪( stria vascularis‬התקרבות ל- ‪ .)basal body‬הטיית‬
‫ה- ‪ cilia‬בכיוון זה גורמת ליצירת דהפולריזציה בתאי השיער, דבר הגורם לשחרור‬
‫נוירוטרנסמיטר שיוצר פוטנציאל פעולה בתאים הבי-פולאריים של הגנגליון הספירלי.‬
‫מנגנון דומה מביא לגירוי התאים בחלק הוסטיבולרי אך שם הגירוי הוא תנועת הנוזל‬
‫(כלומר תנועת התקרבות של ה- ‪ stereocilia‬ל- ‪ kinocilium‬מביאה ל- ‪excitation‬‬
                                                                     ‫ולהיפך).‬
‫ההבדלה בין תדירויות גלי הקול מבוססת על תגובת ה- ‪ ,basilar membrane‬כאשר‬
‫כל חלק של הממברנה מגיב במשרעת מקסימלית לתדר אחר (בגלל רוחב שונה). תדרים‬
‫גבוהים מוכרים על-ידי החלק הפרוקסימלי לחלון הסגלגל ואילו תדרים נמוכים מוכרים‬
                   ‫על-ידי קצה השבלול. תכונה זו נקראית ‪.tonotopic localization‬‬




                                   ‫74‬

								
To top