The eye by MedMaterials

VIEWS: 24 PAGES: 10

More Info
									                     ‫הרצאה מס' 4 בהיסטולוגיה‬
                          ‫העין – ‪The Eye‬‬

‫העין היא כדורית פיברווסקולרית המרופדת ברשתית וממוקמת בארובה. דופנה ייחודית‬
                    ‫ובעלת שלושה רבדים. בנוסף, העין מחולקת גם לשלושה מדורים.‬
                                                      ‫שלושת רובדי העין הנם:‬
      ‫הרובד החיצוני: /65 אחוריות הן ‪ sclera‬ואילו החמישית הקדמית היא‬            ‫1.‬
                                                            ‫הקרנית – ‪.cornea‬‬
      ‫הרובד האמצעי: הענביה או ה- ‪ .uvea‬שכבה זו מחולקת ל-3 תתי‬                  ‫2.‬
                                                                      ‫שכבות.‬
                                ‫הציפוי הפנימי של העין: הרשתית – ‪.retina‬‬        ‫3.‬
‫הפיסיולוגים רואים את העין כמכלול של מבנים אשר תפקידם להגן מכאנית וגם‬
                                                      ‫פונקציונלית על הרשתית.‬




                                    ‫22‬
                                                             ‫1. מבנה הסקלרה והקרנית‬

‫כשמביטים בסקלרה ובקרנית ניתן להבחין כי הסקלרה אטומה לחלוטין ואילו הקרנית‬
‫שקופה לגמרי. הסיבה היא כדי למנוע מקרני האור לחדור את הרשתית אלא מקדימה‬
                                                                                  ‫ליצירת התמונה.‬
‫הסקלרה הינה רקמת חיבור דחוסה. היא מורכבת מלמלות של סיבי קולגן. הלמלות הן‬
‫למעשה סיבי קולגן המסודרים בצרורות וסידורן המרחבי אקראי לחלוטין. לעומת זאת,‬
‫בקרנית, ללמלות הקולגן יש סידור מרחבי מאוד אחיד והן שזורות בצורת שתי וערב‬
‫בזוויות ניצבות וזה מה שמקנה לקרנית את שקיפותה. הסקלרה מספקת את ההגנה‬
‫המכאנית של העין והיא כל כך עמידה שאפילו בסכין קשה לחתוך אותה. תכונת‬
                                                                  ‫הקשיחות נשמרת גם בקרנית.‬
                          ‫אזור המעבר בין הסקלרה לקרנית נקרא הגובלת או ‪.limbus‬‬
                                     ‫המבנה ההיסטולוגי של הקרנית כולל חמש שכבות:‬
                                                      ‫החיצונית ביותר – שכבת אפיתל.‬                  ‫‪.I‬‬
‫קרום הבסיס ע"ש ‪ Bowman‬אשר נמצא מתחת לשכבת האפיתל ומקנה לה‬                                          ‫‪.II‬‬
                                                                                     ‫קשיחות.‬
  ‫שכבת ‪ stroma‬או ‪ – substantia propria‬אשר מהווה כ- %90 מעובי הקרנית.‬                              ‫‪.III‬‬
‫השכבה ‪ – Descemet`s membrane‬זהו קרום הבסיס של השכבה הפנימית‬                                       ‫‪.IV‬‬
                                                                         ‫ביותר של הקרנית.‬
                                                                           ‫שכבת אנדותל.‬            ‫‪.V‬‬


                                                                                 ‫שכבת האפיתל‬


‫אפיתל הקרנית הוא אפיתל מסוג ‪ .stratified squamous epithelium‬תאי האפיתל‬
‫בעלי צורה מגוונת המשתנה משכבה לשכבה, כאשר בשכבה הבסיסית ניתן למצוא תאים‬
‫עמודיים בעלי גרעינים אפיקליים וכמו כן ניתן להבחין בגרעינים מיטוטיים בגלל תחלופת‬
‫תאי האפיתל. סה"כ יש כ- 5 – / שכבות תאים כאן. השכבה הפנימית ביותר מקיימת‬
‫קשרי ‪ hemidesmosomes‬עם קרום הבסיס שמתחתיה. כאשר מבחינים בשינויים‬
‫בקשרים אלה יודעים ששכבה זו נוטה לפתח ארוזיות – ‪ ,erosions‬כלומר, יכולת‬
‫ההצמדות של התאים נפגמת והקרנית חשופה יותר לשריטות וכיבים בה. השכבה‬
‫החיצונית1 ביותר של האפיתל מצוידת ב- ‪ microvilli‬ו- ‪ .microplicae‬זו אותה שכבה‬
                  ‫שאמורה להיצמד לדמעות ומבנים אלו חשובים ללחלוח התמידי שלה.‬




              ‫1כיוונים במבנה העין: פנימה – לכיוון מרכז גלגל העין; החוצה – לכיוון היקף גלגל העין והלאה.‬


                                               ‫32‬
                                                        ‫לדמעות שלוש שכבות:‬
                              ‫שומנית – הפונה כלפי חוץ – ומונעת התאיידות.‬         ‫א.‬
                                                         ‫מימית – אמצעית.‬         ‫ב.‬
                         ‫רירית – שתפקידה לכסות את הקרנית וללחלח אותה.‬            ‫ג.‬


                                           ‫ממברנת ‪ Bowman‬ושכבת הסטרומה‬


‫ממברנת ‪ Bowman‬מפרידה בין שכבת האפיתל לסטרומה. בשכבת הסטרומה אנו‬
‫מוצאים פיברילות(למלות) קולגן בעלות סידור שתי וערב ובינהן אפשר להבחין ב-‬
‫‪ keratocytes‬ואלו פיברובלסטים שיוצרים את למלות הקולגן (אין שום קשר בין קרטין‬
‫ותאים אלו). תאים אלו מאופיינים על-ידי שלוחותיהם הציטופלסמטיות וצורת פרפר.‬
‫‪chondroitin‬‬    ‫הפיברילות והתאים מושרים בחומר גליקופרוטאיני בסיסי העשיר ב-‬
‫‪ .sulfate‬אפשר להבחין גם בסוגי תאים נוספים כאן שהם תוצרי נדידה של לויקוציטים‬
                                                                  ‫ולימפוציטים.‬


                                                    ‫‪Descemet`s membrane‬‬


                  ‫ממברנה זו נמצאת מעבר לסטרומה בכיוון פנימה ולה שתי שכבות:‬
                       ‫שכבה חיצונית המכילה רשת עדינה של פיברילות קולגן.‬          ‫-‬
    ‫והיא ככל‬    ‫שכבה פנימית, אמורפית, חסרת תאים אשר מתעבה עם הגיל‬                ‫-‬
    ‫הנראה תוצר של שכבת תאי האנדותל שהיא הכי פנימית. קל מאוד לנתק בין שתי‬
                   ‫שכבות אלו וזה מהווה בעיה גדולה כאשר זה קורה בניתוחי עיניים.‬



                                                              ‫שכבת האנדותל‬


‫שכבת תאי האנדותל היא שכבה ממקור אנדודרמלי של תאים הקסגונליים מאוד‬
‫פעילים מטבולית אשר גם מייצרים חלבונים. תאים אלו הם הטרנספורטרים של הקרנית.‬
‫השקיפות של הקרנית היא התוצר של סידור הלמלות ושמירה על דהידרציה של‬
‫הסטרומה על-ידי האפיתל והאנדותל שכל הזמן שואבים ממנה מים ובכך מונעים‬
                                                               ‫היווצרות בצקת.‬


                                                         ‫בעין שלושה מדורים:‬
                                                            ‫לשכה קדמית.‬          ‫1.‬
                                                           ‫לשכה אחורית.‬          ‫2.‬
                                                             ‫חלל הזגוגית.‬        ‫3.‬




                                     ‫42‬
‫הלשכה הקדמית היא המרווח שבין הקרנית לקשתית ולעדשה. הלשכה האחורית היא‬
‫החלל שבין הקשתית, גוף העטרה, הזונולות והעדשה. חלל הזגוגית תופס את מרבית‬
‫חלל העין ובתוכו נמצא גוף הזגוגית. גבולו הקדמי הוא העדשה והזונולות ובהמשך –‬
                                                     ‫גבולו הבלעדי היא הרשתית.‬
‫הלשכות מכילות ‪ aqueous humor‬שמיוצר על-ידי גוף העטרה. השכבה הפנימית‬
‫ביותר של הקרנית, האנדותל, גובלת במי הלשכה, כך שאם תהיה פגיעה בהמשכיות‬
‫האנדותל תהיה חדירת נוזל לקרנית. כל הזמן פועלות משאבות נתרן שמזרימות מים‬
                  ‫החוצה, אל תוך הלשכה. באפיתל החיצוני, המים מוזרמים לדמעות.‬


                                                     ‫2. הענביה – ‪The Uvea‬‬


                   ‫השכבה האמצעית של דופן גלגל העין מורכבת משלושה חלקים:‬
                                          ‫החלק האחורי – הדמית – ‪.choroid‬‬        ‫א.‬
                  ‫החלק האמצעי – גוף העטרה ושלוחותיו: ‪.cilliary processes‬‬        ‫ב.‬
                                  ‫החלק הקדמי – הקשתית ובמרכזה האישון.‬           ‫ג.‬


                                                       ‫הדמית – ‪The choroid‬‬


‫הדמית ממוקמת בין הסקלרה לרשתית ולה תפקיד הזנתי ועל-כן היא מאוד עשירה‬
‫בכלי דם. החלק החשוב הוא זה שקרוב לרשתית וכולל כלי דם קטנים יותר –‬
‫‪ .choreocapillaries‬כלי הדם הגדולים יותר קרובים לשכבת הסקלרה. הדמית משתרעת‬
‫‪ora‬‬   ‫מהתכנסות העצב האופטי (הידועה כ- ‪ optic disk‬או ‪ )optic papilla‬ועד ל-‬
                                ‫‪ serrata‬שם גם מסתיימת הרשתית הנוירוסנסורית.‬
‫הקפילרות בדמית מונחות על שכבה היאלינית אמורפית – זהו הקרום ע"ש ‪ Bruch‬והוא‬
‫נמצא בין הדמית לרשתית (בכל השטח המכוסה על-ידי הדמית). בנוסף, שכבה קפילרית‬
‫זו עשירה בסיבים אלסטיים, סיבי קולגן, תאי פלזמה, תאי מסט, פיברובלסטים וגם‬
‫מלנוציטים – תאים שמייצרים את הפיגמנט מלנין - ועוד תאים רבים אחים. המלנין‬
‫אחראי להחזר הכהה של הדמית ותפקיד המלנין הוא לבלוע אור. הדמית איננה‬
‫משתתפת בתהליך הראיה אך שלמותה חיונית לשלמותה הפונקציונלית של הרשתית‬
                                                ‫ופגיעה בה תגרור פגיעה ברשתית.‬


                                                                 ‫גוף העטרה‬


‫מעבר לדמית נמצא גוף העטרה וזוהי טבעת אשר מקיפה מאחור את החלק הקדמי של‬
‫הסקלרה. צורתו בחתך רוחב הינה משולש. צדו החיצוני גובל בסקלרה ואילו צדו הפנימי‬
‫גובל ב- ‪ ,zonulae‬אותם סיבים הקשורים לעדשה, ולמעשה ניצב מול החלק הלטרלי של‬
                                                                     ‫העדשה.‬



                                     ‫52‬
‫גוף העטרה מכיל סיבי שריר חלק וזה חשוב לגמישות העדשה כי התכווצותם גורמת‬
‫להתרופפות הסיבים, דבר המאפשר לעדשה להתעגל בתהליך האקומודציה – הסתגלות‬
‫לראייה מקרוב; בנוסף, הקשתית מתכווצת ברפלקס זה. בראייה לרוחק השריר רפוי,‬
‫הסיבים מתוחים והעדשה מתיישרת. סיבי השריר מוקפים בסטרומה עשירה בכלי דם, מיו‬
‫– פילמנטים ומלנוציטים. חלקי גוף העטרה הפונים לכיוון הגוף הזגוגי, ללשכה האחורית‬
‫ולעדשה מכוסים בשכבה המהווה המשך לרשתית ובה שתי תת-שכבות: שכבה‬
‫פיגמנטרית ושכבה לא פיגמנטרית. שכבות אלו מצפות את ה- ‪.cilliary processes‬‬
‫(מומלץ להתבונן ב- 9-42 .‪ Fig‬ב- ‪ - Junqueira‬ע"מ 254 במהדורה התשיעית). השכבה‬
‫הפנימית יותר היא המשך לשכבה הפיגמנטרית של הרשתית ואילו השכבה שמעליה היא‬
‫המשך לשכבה הסנסורית. בין שתי השכבות מתקיים קשר מיוחד: התאים מכל השכבה‬
‫‪tight‬‬   ‫נפגשים עם השכבה השניה במצב של "ראש בראש" והם קשורים על-ידי‬
‫‪ .junctions‬שכבת האפיתל הפנימית מונחת על קרום בסיס המורכב מאותו חומר שממנו‬
                                                           ‫עשויות ה- ‪.zonulae‬‬
‫תפקיד ה- ‪ cilliary processes‬להפריש באמצעות האפיתל הלא פיגמנטרי את ה-‬
‫‪ aqueous humor‬שמגיע תחילה ללשכה האחורית, בהמשך ללשכה הקדמית דרך‬
‫‪Schlemm`s‬‬    ‫האישון ומתנקז דרך המבנים בזווית הלשכה הקדמית: הטרבקולות ו-‬
                                       ‫‪ canal‬אשר מתנקז לוורידים .‪.episcleral vv‬‬


                                                          ‫הקשתית – ‪The Iris‬‬


‫הקשתית מהווה את החלק הקדמי ביותר של הענביה. ממבט קדמי ניתן להבחין‬
‫במבנה לא אחיד של תלמים וגבעות כאשר במרכזה חריר – האישון (‪ .)pupil‬המבנה‬
‫הלא-רגולרי שעל-פני הצד החיצוני מוקנה לה על-ידי שכבה לא המשכית (כלומר לא‬
‫רצופה) של תאי אפיתל פיגמנטריים, דהיינו, מדובר בתפזורת תאים. מתחת לתאי‬
‫הפיגמנט נמצאת סטרומה, אשר חלקה הקדמי עני בכלי דם ועשיר יותר בסיבים אלסטיים‬
‫לעומת החלק האחורי שמאוד עשיר בכלי דם. כמו כן, ניתן למצוא בסטרומה הרבה‬
‫מלנוציטים שקובעים את צבע הקשתית. תפקיד חשוב נוסף הוא בליעת האור על-מנת‬
                                               ‫שלא יחדור לעין אלא בהיקף הרצוי.‬
‫השכבה האחורית של הקשתית מורכבת משתי שכבות תאי אפיתל שהם מאוד‬
‫פיגמנטריים – ‪ .heavily pigmented‬הפיגמנטציה בשכבה זו היא די אחידה. השכבה‬
‫הפנימית גובלת בחדר האחורי. השכבה החיצונית יותר מכילה מיו-פילמנטים והם‬
‫יוצרים את השריר: ‪ .dilator pupilae‬בנוסף, צרורות השריר שבקצה הקשתית שהם‬
‫בסידור ‪ circumferential‬יוצרים את ה- ‪ sphincter pupilae‬אשר עצבובו פרהסימפטטי.‬
   ‫המיופילמנטים של ה- ‪ dilator‬מסודרים לעומת זאת בכיוון רדיאלי ועצבובם סימפטטי.‬


                                                                   ‫הרשתית‬



                                     ‫62‬
‫בעין מתרחש תהליך של התמרת האור לאות חשמלי וזה מתרחש בשכבת‬
‫הפוטורצפטורים, אחת משכבות הרשתית. מבנה הרשתית מחזורי, ובין השאר, הוא כולל‬
                                         ‫51 סוגים שונים של נוירונים ו-33 סוגי סינפסות.‬
‫הרשתית מתחלקת ל- ‪ – neuroretina‬אשר מתפתחת מהדופן הפנימית של הגביע‬
‫האופטי, ול- ‪ pigment epithelium‬שמקורו האמבריוני מהדופן החיצונית של הגביע‬
‫האופטי. האפיתל הפיגמנטרי מהווה את השכבה החיצונית ביותר של הרשתית והוא גובל‬
‫בדמית. תפקידו לבלוע אור ובכך למנוע את חזרתו לרשתית. כשמביטים בשאר שכבות‬
                 ‫הרשתית, כלפי פנים, מבחינים ב-3 שכבות גרעינים ו-2 שכבות סינפסות:‬
          ‫- השכבה החיצונית מכילה את גופי תאי הפוטורצפטורים: ‪.outer nuclear layer‬‬
                 ‫- השכבה האמצעית מכילה גרעיני תאים ביפולריים: ‪.inner nuclear layer‬‬
            ‫- שכבת הגרעינים הפנימית ביותר שייכת לתאי הגנגליון: ‪.Ganglion cell layer‬‬
                                                  ‫בין הגרעינים ישנן שכבות סינפטיות:‬
                                ‫- בין הפוטורצפטורים לביפולריים – ‪.outer plexiform layer‬‬
                            ‫- בין הגרעינים הביפולריים לגנגליונים: ‪.inner plexiform layer‬‬
‫מעבר לשכבת תאי הגנגליון‬
‫שכבה של סיבי עצב שהמשכיים‬                                                          ‫יש‬
‫הגנגליון ובהמשך הם מרכיבים‬                                                       ‫לתאי‬
                       ‫עצב הראייה.‬                                                 ‫את‬
‫-‪photo‬‬           ‫ה-‬        ‫תהליך‬
‫מתחיל‬                 ‫‪transduction‬‬
‫גירוי‬    ‫כלומר‬    ‫בפוטורצפטורים,‬
‫צריך לעבור את כל מדורי העין‬                                                      ‫האור‬
‫שכבות הרשתית, עד לסגמנט‬                                                           ‫ואת‬
        ‫החיצוני של הפוטורצפטור.‬
‫הינו‬     ‫‪pigment‬‬       ‫‪epithelium‬‬                                                ‫ה-‬
‫שכבה חד-תאית. המיוחד בה‬
‫תכולת הפיגמנט, אשר ממוקם‬                                                          ‫הוא‬
‫יש‬      ‫לתאים‬    ‫התאים.‬      ‫בבסיס‬
‫ומפרצים‬                 ‫אינווגינציות‬
‫צילינדריים. האינווגינציות הללו עוטפות את הסגמנט החיצוני של הפוטורצפטורים והן‬
‫מסייעות לקיבועו. אין קשר פיזי בין האינווגינציות לפוטורצפטור ולכן שתי השכבות‬
‫יכולות להתנתק וזה מה שקורה בהיפרדות הרשתית. לתאי ה- ‪ pigment epithelium‬יש‬
‫פעילות מטבולית מאוד גבוהה. הם מייצרים מלנין אשר בולע את האור שגורם ל-‬
‫‪ .photo-transduction‬בנוסף, ישנם גופיפים רבים האחראים על תהליך הסינתזה‬
‫ואסתריפיקציה של וויטמין ‪ A‬שמהווה חלק מפיגמנט הראייה. תהליך הייצור של וויטמין‬
                                                                  ‫‪ A‬הוא תהליך תמידי.‬




                                            ‫72‬
‫פיגמנט הראיה הנמצא בתאי ה- ‪ rods‬נקרא ‪ rhodopsin‬והפיגמנט ב- ‪ cones‬נקרא‬
‫‪ .iodopsin‬כל אחד מהם מכיל מולקולת חלבון ואלדהיד של וויטמין ‪ .A‬בהשפעת האור,‬
‫וויטמין ‪ A‬הופך לכוהל ואז הוא חוזר לאפיתל הפיגמנט ושם הוא עובר דהידרוגנציה‬
‫ותהליכים נוספים על-מנת להפוך לאלדהיד. באותם תאים ניתן למצוא גופיפים נוספים‬
‫אחרים אשר אחד התפקידים שהם ממלאים זה העברת יוני ברזל וגו'. אם נפגע‬
                             ‫המטבוליזם של וויטמין ‪ A‬נגרמת פגיעה קשה בראייה.‬
‫ה- ‪ pigment epithelium‬אחראי גם לפגוציטוזה של החלק החיצוני של הפוטורצפטור‬
‫שמורכב מדיסקים שנוצרים, מתבלים, מושלים ו... עוברים פגוציטוזה. אלו דיסקים‬
‫ממברנליים. בחולדות קיימת המחלה: ‪ retinitis pigmentosa‬ובה קיימת פגיעה‬
‫בדיסקים המושלים והם מצטברים בין הסגמנט החיצוני של הפוטורצפטור ואפיתל‬
                                        ‫הפיגמנט וגורמות לבסוף לפגיעה בראייה.‬




                                   ‫82‬
                              ‫הפוטורצפטורים מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות:‬
                              ‫מדוכים – ‪ ,cones‬אשר מספרם הוא 3-/ מיליון.‬         ‫א.‬
                            ‫קנים – ‪ ,rods‬אשר מספרם הוא 921-991 מיליון.‬          ‫ב.‬
‫מבנם די דומה אך קיים הבדל תהומי מבחינה תפקודית. ה- ‪ rods‬הם היותר רגישים‬
‫לאור ואחראיים לראיית לילה, ואילו ה- ‪ cones‬אחראיים לראיית יום וצבע. הבדל זה‬
‫נובע בחלקו בהבדל בפיגמנט הצבע בין שני הסוגים. לפי עקום הבליעה של הפיגמנט‬
                         ‫מבחינים בשלושה סוגי ‪ :cones‬קולטי אדום, כחול או ירוק.‬
‫השכבה האמצעית של הרשתית מכילה תאים ביפולריים שיוצרים סינפסות עם‬
‫הפוטורצפטורים. ב- ‪ cones‬הסינפסות הן תמיד 1:1 וב- ‪ rods‬כל אחד "תופס" תא‬
                       ‫ביפולרי אחד (אך כמה ‪ rods‬יכולים "לתפוס" את אותו התא).‬
‫שכבה זו מכילה סוג נוסף של תאים בחלקה הפנימי: ‪ .amacrine cells‬תאים אלו‬
‫מקשרים בין התאים הביפולריים ותאי הגנגליון שלמעשה יוצרים סינפסות האחד עם‬
                                                                       ‫השני.‬
‫שכבת התאים ההוריזונטליים (‪ )horizontal‬מכילה תאי עצב השוכנים בין התאים‬
   ‫הביפולריים והפוטורצפטורים ועושים אינטגרציה לאותות המגיעים מהפוטורצפטורים.‬
‫תא גנגליון בודד מקבל אות ממספר ‪ rods‬ולעומת זאת, תאי הגנגליון המקבלים אות‬
‫מה- ‪ cones‬מקבלים אותו מפוטורצפטור אחד ויחיד (המטרה היא שתרוכז יותר עוצמה‬
‫באות אחד על-ידי איחוי סיגנאלים חלשים). המשך תאי הגנגליון היא סיבי העצב אשר‬
                                               ‫בונים את ה- ‪.neurofiber layer‬‬
‫סוג נוסף של תאים אותו אנו מוצאים ברשתית: תא ע"ש ‪ .Müller‬תאים מסוג זה‬
‫מעניקים תמיכה ויציבות לרשתית. אלו תאים מאוד פעילים מטבולית עם הרבה גליקוגן‬
‫& ‪internal‬‬   ‫ומיטוכונדריות. תפקודם דומה לנוירוגליה וניתן למצוא אותם בין ה-‬
‫‪tight‬‬   ‫‪ .external limiting membranes‬ב- ‪ external limiting membrane‬יש‬
‫‪ junctions‬בין תאי ‪ Müller‬והפוטורצפטורים. מצבי מחלה משפיעים על תאים אלו‬
                                                         ‫ומשרים בהם שינויים.‬


                                                    ‫מבנה הפוטורצפטורים‬

‫הסגמנט החיצוני של הפוטורצפטור השוכן במפרצי ה- ‪ pigment epithelium‬מורכב‬
‫מדיסקים ממברנליים. ל- ‪ rod‬סגמנט חיצוני הרבה יותר צר וארוך לעומת ה- ‪cone‬‬
                                                         ‫שצורתו דומה לקונוס.‬
                                                                ‫מבנה כללי:‬
                                                           ‫סגמנט חיצוני.‬        ‫-‬
                                                           ‫סגמנט פנימי.‬         ‫-‬
                                                                 ‫גוף תא.‬        ‫-‬
                                                                ‫טרמינל.‬         ‫-‬




                                    ‫92‬
‫ב- ‪ ,rod‬הדיסקים מופרדים מקרום התא וב- ‪ cone‬הם המשכיים לקרום התא. בתוכם‬
‫ניתן למצוא את פיגמנט הראייה הארוז בשלפוחיות. היות ויש מחזוריות בייצור הפיגמנט,‬
                                                ‫הדיסקים שבקצה עוברים השלה.‬
‫הסגמנט הפנימי הינו אזור עסוק מאוד מבחינה מטבולית – הוא מכיל הרבה‬
                                                    ‫מיטוכונדריות, ריבוזומים וכו'.‬
‫קרום התא בסגמנט החיצוני מאוד חדיר ליוני נתרן בתנאי חשכה והם כל הזמן זורמים‬
‫מהמדור החוץ תאי לתוך הסגמנט החיצוני ונוצר זרם אקטיבי החוצה של יוני נתרן‬
‫בסגמנט הפנימי. זרם זה קרוי על-כן "זרם חשכה". בעקבות גירוי אור ותהליכים כימיים‬
‫בהם מעורב הפיגמנט נגרמת ירידה של ‪ ,cGMP‬נחסמות תעלות הנתרן והתא מגיב‬
‫בהיפרפולריזציה. זהו התא היחיד בגוף שמגיב על-ידי היפרפולריזציה. האות שנוצר‬
‫בעקבות התגובה החשמלית עובר שינויים עד הגיעו למוח וחלק מהפענוח שלו מתרחש‬
                                                                   ‫כבר ברשתית.‬
‫מבנה הרשתית משתנה באזורים מסוימים של קרקעית העין. אחד מהם הוא המקום‬
‫אליו מתכנסים כל סיבי העצב מכלל שטח הרשתית והוא נקרא ‪ optic disc‬או ‪optic‬‬
‫‪ .papilla‬סיבים אלו יוצרים את העצב האופטי (‪ )II‬אשר עוזב את העין דרך ה- ‪optic‬‬
‫‪ .canal‬אין כלל פונקציית ראיה בדיסק האופטי ולכן כשבודקים שדה ראייה אזור זה‬
                                                          ‫מופיע כ- "כתם עיוור".‬
‫אזור מיוחד נוסף ברשתית הוא אזור הראייה החדה, וזוהי ה- ‪ fovea‬הממוקמת במרכז‬
‫ה- ‪ .macula‬באזור זה אנו נמצא רק ‪ cones‬והרשתית כאן דקה מכל מקום אחר בעין.‬
‫לכן גם, אזור זה מקבל צורה של בור. בנוסף ל- ‪ cones‬יש גם ‪int. & ext. limiting‬‬
‫‪ membranes‬שהם חיבורים בין תאיים ובין הרצפטורים. יש לציין כי צפיפות ה- ‪cones‬‬
‫מגיעה לשיאה באזור ה- ‪ .fovea‬ה- ‪ rods‬מופיעים רק בפריפריה של אזור הראייה‬
‫החדה. כאשר מביטים אל תוך העין, ההחזר של ה- ‪ fovea‬הוא כמו של מראה קעורה –‬
                                              ‫נקודת אור הבולטת ביחס לסביבתה.‬
                                ‫ה- ‪ macula‬מייצגת את הקוטב האחורי של העין.‬


                                                                     ‫העדשה‬

‫הכוח הדיופטרי של העין האידיאלית הוא ‪ 60D‬ומרביתו מקורו בקרנית: כ- ‪ .43D‬כל‬
 ‫השאר נובע מהעדשה. כידוע, לעדשה יכולת התקמרות והשתטחות באמצעות השרירים.‬
‫עדשת העין בעלת מבנה דו-קמור גמיש, כאשר תכונת הגמישות נאבדת עם הגיל.‬
‫הגמישות נפגעת גם בשריר שנחלש וגם בעדשה עצמה. אקומודציה היא דוגמא קלאסית‬
                              ‫להתקמרות העדשה, אז הסיבים רפויים והשריר מכווץ.‬
‫בעדשה ישנה קופסית קדמית המורכבת מ- ‪ ,Collagen Type IV‬סיבים אלסטיים‬
‫וסוכרים. זהו מבנה דק אשר מקיף את כל העדשה. מתחת לקופסית, בהיקף הקדמי של‬
‫העדשה בלבד, ניתן להבחין בשכבת תאי אפיתל קובייתיים. תאים אלה לא נמצאים‬
                                                     ‫בהיקף האחורי של העדשה.‬



                                     ‫03‬
‫פנים העדשה מכיל בעיקר סיבים – ‪ lens fibers‬ולמעשה זוהי דרגת דיפרנציאציה‬
‫גבוהה של תאי אפיתל. מאזור ה- ‪ ,equator‬תאי האפיתל, בדרגות התמיינות שונות‬
‫מייצרים סיבים של עד ‪( 7-10 mm‬במהלך ההתמיינות תאי האפיתל ההופכים לסיבים‬
‫מאבדים את הגרעין על-מנת ליצור שקיפות מושלמת). היות וזהו תהליך דינמי, הסיבים‬
‫נדחסים פנימה לכיוון המרכז ושם נוצר הגרעין. סיבים אלו מכילים חלבונים מאוד‬
‫חשובים: ‪ crystalins‬ובנוסף ‪ carbohydrates‬וסוכרים. עם הגיל שוקע פיגמנט בסיבים‬
‫ומצב ההתעכרות הנוצר נקרא קטרקט. שינויים שמתרחשים בחלבונים, או בעקבות‬
‫מחלות מטבוליות כמו סוכרת, מביאים ליצירת הפיגמנט. כמו כן, תיתכן היווצרות חללים‬
                              ‫בעלי ריכוזי נוזלים שונים – דבר שמוביל לתהליך תמס.‬
‫בגיל הביניים מתרחש "סינדרום היד הקצרה", המתבטא בקושי באקומודציה לקרוב.‬
   ‫לתהליך זה קוראים ‪ presbiopia‬והוא נובע משינויים בעדשה ובשריר כפי שצוין לעיל.‬




                                     ‫13‬

								
To top