Docstoc

COCO

Document Sample
COCO Powered By Docstoc
					                           ‫קוקוס – מצע הגידול המושלם‬

  ‫סיבי הקוקוס בהם אנו עושים שימוש בחקלאות ובגינון, הינם סיבים טבעיים ואורגניים המופקים מקליפתו של עץ הקוקוס. סיבי‬
 ‫הקוקוס הינם חומרים %110 ידידותיים לסביבה ומתכלים מעצמם באופן מהיר וטבעי. טכנית, הקוקוס החום, בו אנו משתמשים‬
                     ‫בגינון הביתי, מופק מהסיבים הנמצאים בין קליפתו החיצונית של הקוקוס לבין והקליפה הפנימית הקשה.‬




‫בפועל קיימים שני סוגי סיבי קוקוס: הראשון, צבעו חום והוא מופק מעצי ופירות הקוקוס אשר הגיעו לבגרות (צבע הפרי עצמו הינו‬
    ‫חום), הוא עבה, חזק, ובעל עמידות למים כלומר בעל יכולת ספיגה משופרת. השני, צבעו בהיר יותר, מופק מקוקוס שלא הגיע‬
 ‫לבגרות עדיין (צבע הפרי הינו ירוק) ולכן הינו חלש יותר ובעל יכולת ספיגה פחותה יותר. ההבדל בין שני הסוגים תלוי ביחס שבין‬
  ‫התאית והעצית המרכיבים את הסיבים. לצרכי הגינון הביתי מתאים יותר הקוקוס החום שכן הינו חזק יותר ועמיד יותר בפני נזקי‬
                                                                                      ‫מים וכן בעל יכולות ספיגה משופרת.‬

   ‫סיבי הקוקוס הינם אחד מהחומרים הטבעיים העמידים ביותר לנזקי מים מלוחים, ובכך הם מתאימים מאוד כמצע גידול ביתי.‬
     ‫בעבר, נקרא הקוקוס "עץ החיים" שכן הוא שימש כמקור למוצרי צריכה רבים בהם השתמשו לשם ביגוד, מזון, ציוד חקלאי,‬
  ‫תרופות ועוד. הקוקוס מכיל רכיבים טבעיים המשמשים כחומרים אנטי-בקטריאלים, אנטי-מיקרוביאלים ונוגדי פטריות, כך שגם‬
                                       ‫לאדם וגם לצמחים הקוקוס מסייע בהקמת ובתחזוקת מערכת חיסונית חזקה ובריאה.‬

  ‫הקוקוס הינו למעשה הזרע של העץ, שמוציא ניצנים ללא הרף, ניצנים אשר הופכים לפרי במהלך תקופה של שנה. כאשר הפרי‬
        ‫בשל ניתן לקטפו ישר מן העץ או להמתין עד אשר ייפול לאדמה. את סיבי הקוקוס מפיקים מקוקוסים בוגרים אשר נפתחו,‬
  ‫ומפרידים מהם את הסיבים הנמצאים מתחת לעור הפרי. לאחר מכן הם נשטפים במים, מופרדים מחומרים לא רצויים הקיימים‬
      ‫בסיבים ומניחים להם להתייבש בשמש. לעיתים משאירים את הסיבים לחים קצת על מנת שיהיה קל יותר לעבדם ולשנעם.‬
   ‫בשלב זה הסיבים עוברים כמעין "סירוק" בעזרת מברשות ברזל אשר מנקות סופית את הסיבים, מוציאות את הסיבים הקצרים‬
  ‫והחלשים ומעניקות חוזק ואלסטיות לסיבים עצמם. במקרים רבים, מוכנסים אל הקוקוס אנזימים אשר תפקידם לגרום להפרדת‬
                                                                                  ‫הסיבים בצורה קלה ומהירה יותר.‬

 ‫%10 מכלל סיבי הקוקוס מקורם בהודו (בעיקר סיב קוקוס לבן). במקום השני עם %06 מסיבי הקוקוס החום נמצאת סרי לנקה.‬
    ‫יחד, שתי המדינות הללו הם גם יצרני וגם צרכני סיבי הקוקוס הגדולים. הסיבה לכך שבמדינות אלו ישנה תעשייה שלמה של‬
                                                        ‫מוצרים המופקים מהקוקוס – בגדים, מברשות, שטיחים ועוד.‬
                                      ‫קוקוס בחקלאות ובגינון‬

‫הקוקוס משמש כמצע גידול מאות אלפי שנים באזורי הודו וסין אך בעולם המערבי, החל השימוש בו בסוף שנות ה-10 של המאה‬
           ‫הקודמת אצל מגדלי ליליות וצבעונים בהולנד ותפס פופולאריות רבה החל מאמצע שנות ה-10. זהו אחד ממצעי הגידול‬
    ‫ההידרופוניים ונחשב שכזה שכן הוא מגיע חופשי ממזינים ומבקטריות שונות, כלומר מנותק ממזינים בקרקע, ללא מחסני מזון‬
‫שהצמח יכול להשתמש ולהיעזר בהם. כך, המגדל יכול להגדיל ולשלוט במינוני הדישון אותם הצמח מקבל, ניתן להפריד, מבחינת‬
   ‫השליטה והבקרה, את דישון הצמח לפי האפקט הרצוי וצרכי הצמח והמגדל. לדוגמא, אם לצמח חסר חנקן נוכל להשלים חוסר‬
   ‫זה בקלות רבה בעבודה על מצע גידול זה לעומת גידול באדמה. כיום, נעשה שימוש נרחב במצע גידול זה לצורך גידולי ירקות,‬
                                                                                      ‫פירות, פטריות, פרחים וצמחי נוי.‬

     ‫כמו כן, רוב סוגי הקוקוס מכילים בקטריות לוחמות וחיוביות העוזרות לצמח ולקוקוס להילחם בפטריות ובבקטריות טפיליות.‬
  ‫יתרון נוסף שיש למצע גידול זה הינו שהוא מסוגל להחזיק עד כפי מאה יותר אוויר לעומת אדמה. הדבר אומר שמצע גידול זה,‬
  ‫העשיר באוויר, עשיר גם בחמצן. את החמצן יצרכו השורשים כך שמערכת השורשים תהיה חזקה ובריאה יותר בשימוש במצע‬
       ‫גידול קוקוס לעומת גידול באדמה. ניתן לשלב את הקוקוס עם פרלייט, אשר מעשיר את מצע הגידול בלחות ובאוויר, דבר‬
 ‫שכאמור רק משפר את מערכת השורשים הזקוקה לחמצן בכדי להיבנות. למרות כל זה, משקלם היחסים של סיבי הקוקוס הינו‬
    ‫קל מאוד, בטח לעומת אדמה. בנוסף, כמות החמצן הגדולה במצע הגידול מעודדת היווצרותם של בקטריות ופטריות "אוהבי‬
                        ‫חמצן" אשר מסייעות בהובלת המזינים אל הצמח וכן משפרים את מערכת התזונה והעיכול של הצמח.‬

‫סיבי הקוקוס מכילים כמויות קטנות של זרחן ואשלגן אך יחד עם זאת הינו בעל ערכי מוליכות (ערכי ‪ )EC‬נמוכים מאוד. זו הסיבה‬
‫שכמות הדישון עולה במצע גידול זה לעומת גידול על אדמה. כמו כן, כפי שהדגמנו במאמר על חשיבות החומציות והמוליכות, גם‬
   ‫לקוקוס יחס טוב של קצב החלפת קטיונים, כלומר מעבר היונים והקטיונים בין השורשים ומצע הגידול הינו בקצב נאות ומספק‬
                                                                                   ‫כמעט באופן מיידי את המזון לצמח.‬

 ‫הקוקוס יכול להכיל מים עד פי 0 ממשקלו וברגע שהגיע לכמות המקסימלית אותה הוא יכול להכיל, החומר נאטם. דבר זה מונע‬
                                                             ‫כמעט לחלוטין את הסיכון של השקיית יתר מצד המגדל.‬

    ‫האופן בו מורכבים סיבי הקוקוס בטבע הופך אותם לבעלי יכולת ספיגה גדולה של מינרלים ומתכות רבות, בעיקר של זרחן,‬
    ‫מגנזיום וסידן, ואף המולקולות מתחברות זו לזו באופן טבעי. חומרים אלו מהווים אבן בסיס לכל תהליך אשר קורה בצמח –‬
                                                                ‫עיכול, גדילה, יצרת עלים וניצנים, בניית שורשים ועוד.‬

    ‫כל הנתונים הללו הופכים את הקוקוס למצע הגידול הנוח ביותר לעבוד עימו, למשתלם ביותר ולאידיאלי לשם הגברת היבול‬
                                                                                   ‫והתוצאה המתקבלת מן הצמח.‬

                                                                                           ‫את הקוקוס ניתן להשיג ב:‬

                                                  ‫קוביית קוקוס דחוסה: יש להספיגה במים לפני תחילת השימוש.‬         ‫-‬

                                                           ‫תערובת מוכנה: שק מוכן לשתילה, מעורב עם פרלייט.‬        ‫-‬

                                               ‫מעורב עם אדמה: שקים מוכנים לשתילה של אדמה, קוקוס ופרלייט‬          ‫-‬

                                            ‫שרוול דחוס: שרוול של קוקוס דחוס. יש להספיגו לפני תחילת השימוש.‬       ‫-‬
                                                   ‫טיפים:‬

   ‫את הקוקוס לרוב, מגדלים ליד הים, מייבשים ליד הים ומנקים אותו בעת ייצורו בעזרת מי ים. לכן, ללא קשר למקור‬   ‫‪‬‬
 ‫הקוקוס, סביר להניח כי הוא מכיל כמויות לא ידועות (לרוב גדולות) של מלחים. מומלץ, לפני השתילה בקוקוס, לבצע‬
‫שטיפה טובה של מצע הגידול, במידת האפשר, להוסיף לשטיפה תוסף דישון עתיר סוכרים כגון פיינל-פלאש ( ‪FINAL‬‬
‫‪.)FLUSH‬על מנת לפרק את המלחים שנותרו. שטיפה טובה פירושה הזרמת פי 6 מים מכמות ההשקיה השבועית או‬
 ‫מכמות הקוקוס. לדוגמא, אם יש לנו 10 ליטר קוקוס, ואנו משקים 6 ליטר בשבוע, את השטיפה יש לבצע עם מינימום‬
                                                                     ‫של 0 ליטר מים ומקסימום 16 ליטר מים.‬
  ‫נטייתו הטבעית של המגדל לראשונה בקוקוס הינה להתייחס למצע גידול זה כמו אל אדמה. ובכן, ממש לא. הימנעו‬        ‫‪‬‬
 ‫מלהשוות את פעולותיכם הנוכחיות כמגדלים בקוקוס לפעולותיכם בעבר כמגדלי אדמה. הדישון הינו שונה, הכמויות,‬
                                                    ‫התוצאות והסיבות להתנהגות הצמח שונות בתכלית השינוי.‬
                    ‫כמצע גידול הידרופוני, יש לווסת את רמת חומציות שבתמיסת הדישון לרמה שנעה בין 0.5-5.5‬      ‫‪‬‬
         ‫ניתן לכסות את חלקו העליון של העציץ, היכן שמצע הגידול בא במגע עם המים והאוויר. זאת על מנת למנוע‬     ‫‪‬‬
     ‫מהתפתחויות של בקטריות (שצבען ירוק, בדומה לאצות), כדאי לעשות זאת עם חומר מחזיר אור, שידאג לשבור‬
                                   ‫ולהחזיר את קרני האור כלפי מעלה, ובכך לשפר את חלקו התחתון של הצמח.‬
  ‫לא מומלץ להשתמש מחדש בסיבי הקוקוס לאחר כל מחזור גידול אלא להחליפו. הסיבה לכך אינה שלא ניתן לעשות‬           ‫‪‬‬
‫זאת אלא מכיוון שהדבר דורש ניקוי יסודי וכולל של מצע הגידול, ייבוש מאסיבי וכל זאת תוך דאגה מתמדת של שמירה‬
                             ‫על היגיינת המצע מבלי שייחשף למזיקים ולבקטריות. אין לנו זמן ותנאים לעשות זאת.‬
     ‫רמת החומציות של מצע הגידול קרובה מאוד לנייטרלית הודות לקצב חילופי היונים והקטיונים. לכן, שימוש במצע‬     ‫‪‬‬
    ‫גידול זה כמעט ואינו משפיע על רמת החומציות של תמיסת ההשקייה, אינו משנה אותה, עובדה המבטיחה תזונה‬
                                                                                           ‫טובה יותר לצמח.‬
     ‫עקב קצב החלפת היונים במצע הגידול, הצמח, באופן טבעי שומר את היונים החיוביים – הקטיונים – לשימוש רק‬       ‫‪‬‬
 ‫כאשר הצמח קיבל את כל שאר המרכיבים להם הוא זקוק. אנו מדברים על חלקיקי מגנזיום, זרחן אך בעיקר על סידן.‬
     ‫דבר ה עלול לגום לחוסר סידן בצמח, אך רק במהלך השבוע הראשון של השימוש במצע קוקוס, לאחר מכן, נצמח‬
 ‫עצמו מווסת תהליך זה. לכן, מומלץ להגביר את המינון (רק במעט) של הדשנים שבשימושכם המכילים סידן, לדוגמא‬
                                                                 ‫– ‪( ,ALG-A-MIC‬של ביו-נובה) ‪ ,T.M.L‬ועוד.‬

				
DOCUMENT INFO
Shared By:
Categories:
Stats:
views:5
posted:3/19/2012
language:
pages:5