5339504

Document Sample
5339504 Powered By Docstoc
					                       ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬

                                       ‫ת"א 06-8181 ט. (קטינה) ואח' נ' ורדימון ואח'‬

                                                        ‫כב ' השופט משה רביד‬     ‫בפני‬


                                               ‫1 . מ'‬                         ‫תובעים‬
                                               ‫2 . א'‬
                                               ‫3 . ח'‬
            ‫ע"י ב" כ עוה" ד יהונתן דייויס ואורלי לאש‬
                                        ‫נגד‬


                               ‫1 . ד " ר דוד ורדימון‬                          ‫נתבעים‬
                           ‫2. שירותי בריאות כללית‬
   ‫ע"י ב" כ עוה" ד יעקב אבימור וענת בן שלמה- רחובי‬
           ‫3 . מדינת ישראל - משרד הבריאות - נמחקה‬

                                                        ‫איסור פרסום שם התובעים‬
                                                        ‫או כל פרט מזהה אודותיהם‬

                                    ‫פסק דין‬

‫תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת 1 , בשל רשלנ ות רפואית‬          ‫1.‬
                                                   ‫שעניינה הולדה בעוולה .‬



                                                                        ‫העובדות‬
                                       ‫אלה העובדות שאינן שנויות במחלוקת :‬        ‫2.‬
‫התובעת 1 ( להלן - " מ"), נולדה ביום 1002.6.11 להוריה , התובעים 2 ו- 3 ( להלן -‬
‫" התובעים "), בבית החולים בילינסון ( המרכז הרפואי רבין ) בפתח תקווה, המצוי‬
‫בבעלות הנתבעת 2 , שירותי בריאות כ ללית ( להלן - " הנתבעת 2 "). מ' הינה‬
‫ילדתם השלישית של התובעים , הורים ממוצא מוסלמי שאינם קרובי משפחה‬
                     ‫המתגוררים בכפר קאסם. כיום מ ' בת 9 שנים ו- 3 חודשים .‬
‫בתם הראשונה של התובעים, ע', נולדה ביום 7991.1.71 בשבוע ה- 92 להריון‬              ‫.3‬
‫במשקל 072,1 ק"ג ( להלן - "ע' "). בחלוף 21 יום מלידתה סבלה ע' מאירוע‬
‫פרכוס ראשון. בבדיקת ‪ CT‬נצפה איבוד נפח צרבלי נרחב והרחבת כל מדורי‬
‫‪ CSF‬בגומה האחורית. כמו כן, סבלה ע' מפרכוסים ( התכווצויות), מסימנים‬
‫דיסמורפיים קלים ומ- ‪ Choanal Stenosis‬דו- צדדית. ע' הופנתה להמשך בירור‬
‫במרפאה הגנטית של בית החולים לצורך אבחון המחלה ממנה היא סובלת ( נ/21 ,‬
                                                           ‫עמודים 1-3).‬
‫בהמלצת הצוות הרפואי , פנו התובעים ביום 7991.5.8 לקבלת ייעוץ במרפאה‬
‫הגנטית ילדים של בית החולים בילינסון . פרופ ' מוטי שוחט בדק את ע ' וקבע כי‬
‫בשלב הנוכחי הסימנים אצל ע' יותר קשורים לפגות, אם כי לא ניתן לשלול‬
‫היפופלסיה (תת- התפתחות) של הצרבלום (מוחון/מוח קטן) על רקע תורשתי‬
‫אוטוזומלי רצסיבי. פרופ ' שוחט המליץ כי בכל הריון נוסף של התובעת 2 ( להלן‬
‫- " התובעת ") היא תעבור בדיקת אולטרה- סאונד ( בדיקה על- קולית) מכוונת‬
‫למוח , לצרבלום ולוורמיס ( הרקמה בין שתי אונות ) בשבועות 41 , 22 ו- 82 להריון‬
                                                         ‫( נ /21, עמודים 8-9).‬
‫בהמלצת הרופא שבו התובעים ביום 7991.11.9 לביקור חוזר במחלקה הגנטית‬
‫של בית החולים בילינסון אצל פרופ ' שוחט . הלה קבע כי ע ' סובלת‬
‫ממיקרוצפליה ( משקל קטן של הצרבלום) ניכרת, מהיפופלסיה של הצרבלום ושל‬
‫הוורמיס, מטונוס מוגבר ( מתח שרירים ), מספסטיות ( עוויתות) ומאיחור‬
‫התפתחותי . פרופ ' שוחט הורה על השלמת הבירור והמעקב הרפואי אחר מצבה‬
‫הרפואי של ע' . כמו כן, בשל החשש להישנות פגיעה דומה, המליץ פרופ' שוחט‬
‫כי בכל הריון נוסף של התובעת היא תעבור בדיקת אולטרה- סא ונד מכוונת למוח ,‬
‫לצרבלום, לוורמיס וכן יבדקו היקף ראש וגדילה, בשבועות 51, 22 ו- 82 להריון‬
                                                                   ‫( נ / 1).‬
‫בעקבות המלצה זו, ביום 7991.6.21 בהיותה בשבוע ה- 51 להריונה השני, עברה‬            ‫4.‬
‫התובעת בדיקת אולטרה- סאונד, אשר הדגימה בלט של קרומים לתוך צוואר‬
‫הרחם ( נ/ 5). לפיכך, הופנתה התובעת בדחיפות לחדר המיון של בית החולים‬
‫בילינסון, שם הפילה את העובר שברחמה, ולאחר מכן עברה בהרדמה כללית‬
‫גרידה של חלל הרחם ( נ / 2). ביום 8991.4.62 ילדה התובעת בן בריא בשבוע ה-‬
‫04 להריונה. ביום 0002.8.2 עברה התובעת הפלה טבעית נוספת וגרידה בשל אי‬
                                                          ‫ספיקה צווארית .‬
‫בחודש ספטמבר 0002, בהיותה בת 33 שנים , הרתה התובעת בפעם החמישית ,‬                ‫5.‬
‫ההריון נשוא התביעה דנן . ביום 0002.21.91 פנתה התובעת לייעוץ גנטי בבית‬
‫החולים בילינסון אצל היועצת הגנטית אלן טאוב ( להלן - " טאוב "). לאחר‬
‫ששוחחה עם התובעת כתבה טאוב לנתבע 1 , ד " ר ורדימון דוד (לה לן -‬
‫" הנתבע "), אשר עבד במכון האולטרה- סאונד בקופת חולים רוטשילד, השייך‬
‫לנתבעת 2, את המכתב ת/ 2. בטעות נרשם על גבי המכתב התאריך " 00.21.81"‬
‫( עדות טאוב, פרוטוקול דיון מיום 9002.7.6, עמוד 51 שורה 82). לפי האמור‬
‫במכתב, התובעת הביאה לידיעת טאוב כי ע', בתה הבכורה , סובלת מהיפופלסיה‬
‫של הצרבלום והוורמיס וממיקרוצפליה. הוסבר לתובעת כי קיים סיכון בין %01‬
‫ל- %52 ללידה של תינוק שיסבול מפגם , למרות שאין עדיין אבחנה מדויקת של‬
‫המחלה ממנה סובלת ע' . עוד נאמר במכתב: " הדרך היחיד [ כך במקור] שניתן‬
‫לנסות לבצע אבחון מוקדם הוא ע" י ‪ .U/S‬ו לכן המלצה לבצע סקירת מערכות‬
‫מכוון למוח, צרבלום, ורמוס ; הקף ראש בשבוע 51, 22 , 82, ובהמשך עד סוף‬
‫ההיריון. אם ימצא ממצא כלשהו - יש לפנות מיד שוב לייעוץ גנטי. ‪ U/S‬תקין לא‬
                                                ‫שולל מחלות באמינות מלאה."‬
‫במסמך המתעד רישום של השיחה עם התובעת, שחלקו העליון נרשם על- ידי‬
‫התובעת וחלקו התחתון על- ידי טאוב, חזרה טאוב על דברים שנרשמו במכתב‬
‫ההפניה לנתבע. גם ברישום זה נרשם כי " הסיכון להישנות הינו בערך %01 ועד‬
‫%52. הדרך היחידה לנסות ולאבחן ולד נוסף עם בעיה דומה היא דרך ה- ‪"... U/S‬‬
‫עוד הודגש במכתב כי " ‪ U/S‬לא שולל מחלה בעובר ! נשקול ל גבי ‪ MRI‬בעתיד ".‬
‫בנוסף , נרשם בתחתית המכתב : " הנ" ל טוענת שלא תפסיק הריון בכל מקרה!‬
                    ‫אפילו עם [ כך במקור ] נגיד באמינות שהעובר נגוע". ( ת / 3).‬
‫במהלך ההריון בוצעו לתובעת שש בדיקות אולטרה- סאונד, חמש מהן על- ידי‬               ‫6.‬
     ‫הנתבע והאחרונה על- ידי ד" ר יוסי שלו, אשר גם הוא מועסק א צל הנתבעת 2 .‬
‫מ' נולדה, כאמור , ביום 1002.6.11 בשבוע ה- 04 להריון, בלידה עצמונית במשקל‬         ‫.7‬
‫013,3 גרם. כבר בחדר הלידה נצפה טונוס ( מתח שרירים) מוגבר. ביום המחרת‬
‫ללידה ( 1002.6.21) בוצעה סקירת סונר למוח , אשר לא הדגימה ממצאים חריגי ם‬
‫( נ / 82). יחד עם זאת, הוסכם על המומחים הרפואיים כי במסגרת בדיקה זו, כלל‬
‫לא נבדקו הצרבלום והגומה האחורית ( פרוטוקול דיון מיום 0102.6.31, עמוד‬
‫893 שורות 11-42; פרוטוקול דיון מיום 0102.6.22, עמוד 22-42, עמוד 624‬
                                ‫שורות 32-42 ועמוד 084 שורות 51, 62-72).‬
‫בבדיקת ‪ CT‬לגולגולת שבוצעה למ ' בחלוף שלושה ימים ללידתה ( 1002.6.41),‬
‫נמצאו , בין היתר, גזע מוח צר מהרגיל , ריבוי נוזל אינפרא- טנטוריאלי בגומה‬
‫האחורית וחוסר פרנכימטי ניכר של הצרבלום . צוין חשד לאטרופיה‬
‫( התנוונות/ אובדן תאים) צרבלית ודיסטרופיה ( התפתחות בלתי תקינה של תאים )‬
‫של גזע המוח ( נ / 21 עמוד 62). גם ברשומה הרפואית של שחרור התובעת מבית‬
‫החולים מיום 1002.6.81, צוין ביחס למ' חשד לאטרופיה צרבלית ודיסטרופיה‬
‫של גזע המוח. צוין כי מ' סובלת מטונוס מוגבר, אשר נצפה כבר בחדר הלידה‬
                       ‫ומפגיעה מובנית של הצרבלום ( נ /21, עמודים 12-22).‬
‫בגי ל עשרה חודשים אובחנה מ' כסובלת מפגיעה נוירולוגית קשה, שעניינה תת-‬
‫התפתחות הצרבלום ( ‪ ,)Pontocerebellar Hypoplasia‬זאת על רקע מולד מסיבה‬
‫גנטית ( העברה בתורשה אוטוזומלית רצסיבית), בדומה לפגיעה ממנה סובלת ע'.‬
‫נמצא כי מבחינה מוטורית מ' סובלת מאיחור משמעותי , כמו גם מטונוס מוגבר‬
‫בגפיים . צוין כי מ ' מטופלת בתרופות למניעת פרכוסים ולבעיות בנשימה ( נ/21,‬
‫עמוד 92). תחילה, שולבה מ' במעון שיקומי אלי" ע בפתח תקווה, מסגרת‬
‫טיפולית לפעוטות הסובלים מהפרעה התפתחותית מורכבת. לאחר כשנה הועברה‬
‫מ' לגן טיפולי בכפר אברהם בפתח תקווה , במסגר תו היא מקבלת את טיפולי‬
                                                         ‫העזר הנדרשים.‬


                                                                  ‫טענות הצדדים‬

‫בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות רפואית של הנתבעים, בשל אי אבחון‬            ‫8.‬
‫המומים שמהם סובלת מ' אשר גרמה ללידתה בעוולה . במישור דיני הנזיקין‬
‫והנזק הראייתי נטען, כי הרופאים המטפלים לא התייחסו להריון של התובעת‬
‫כהרי ון בסיכון גבוה ; הפרו את חובת הזהירות המתחייבת במעקב הריון , משלא‬
‫הבחינו במומים שהתפתחו בעובר ; לא הסבירו לתובעת המשמעות של תוצאות‬
‫בדיקות האולטרה- סאונד שנעשו בחסר בשל מנח העובר ובתנאי רזולוציה‬
‫נמוכה; לא הסבו את תשומת ליבם של התובעים לסטייה שבממצאי בדיקות‬
‫האול טרה- סאונד ; לא הציגו בפני התובעים האפשרויות הטיפוליות והאבחנתיות ,‬
‫כולל אפשרות של ביצוע בדיקות תהודה מגנטית בחו"ל , לשלילת המחלה‬
   ‫הגנטית הידועה; לא הפנו את התובעת לבדיקות ספציפיות ולסקירות ממוקדות.‬
‫בנוסף , טענו התובעים בכתב התביעה כי באי ביצוע בדיקות אולטרה- סאונד‬
‫ממוקדות ובאי ביצוע בדיקת תהודה מגנטית, גרמו הנתבעים לתובעים נזק‬
‫ראייתי. כנטען, אילו בדיקות אלה היו נערכות ניתן היה להצביע על הגורמים‬
      ‫לנזק . לפיכך, טענו התובעים כי יש להעביר נטל השכנוע לכתפי הנתבעים.‬
‫התובעים הוסיפו וטענו, כי הנתבעים 1-2 הפרו חובות חקוקות כלפי התובעים ,‬
‫בין היתר, הוראות פרק י', סימן ב' לחוק העונשין, תשל" ז- 7791; תקנות העונשין‬
‫( הפסקת הריון) , תשל " ח- 8791; וחוק זכויות החולה, תשנ " ו- 6991 ( להלן - " חוק‬
‫זכויות החולה "). אעיר כבר עכשיו , כי לא נתחוור לי מהן העובדות המבססות את‬
‫העוולה של הפרת חובה חקוקה ו האם התקיימו כל חמשת יסודות העוולה, שהם:‬
‫(א ) החובה מוטלת על המזיק מכוח חיקוק ; ( ב ) החיקוק נועד לטובתו של הניזוק;‬
‫(ג ) המזיק הפר את החובה המוטלת עליו ; (ד ) ההפרה גרמה לניזוק נזק ; ( ה ) הנזק‬
‫אשר נגרם הוא מסוג הנזק אליו נתכוון החיקוק ( ראו גם ע"א 08/541 ועקנין נ'‬
‫מו עצה מקומית בית שמש , פ" ד לז( 1) 311, 931-441 ( 2891); ע"א 10/0317‬
‫סולל בונה בניין ותשתיות נ ' תנעמי , פסקאות 7-01 לפסק הדין , לא פורסם‬
                                                                  ‫( 3002.01.1)).‬
‫במישור דיני החוזים נטען כי הנתבעים 1-2 הפרו את ההסכם עם התובעים‬
‫להעניק להם טיפול רפואי נאות, סביר ומקובל ובכלל ז ה גילוי נאות של המידע‬
‫שהיה בידם. עוד נטען, כי הנתבעים 1-2 הפרו את הוראת סעיף 31 לחוק זכויות‬
‫החולה , בכך שלא מסרו לתובעים את כל המידע הדרוש, לרבות העובדה‬
‫שבדיקות האולטרה- סאונד נעשו ברזולוציה נמוכה; הסיכויים והסיכונים ללידת‬
‫ילד פגום; והאפשרות לפנות לבדיקות נו ספות ולמומחים נוספים. החוסר במידע‬
‫מנע מהתובעים לקבל החלטה מושכלת תוך הסכמה מדעת בהתאם לרצונותיהם‬
             ‫ולטובתם. בכך גם שללו הנתבעים את זכות התובעים לאוטונומיה .‬
‫בכתב התביעה, טענו התובעים גם לרשלנות רפואית של מרפאת טיפת חלב בכפר‬                  ‫9.‬
‫קאסם הנמצאת באחריות הנתבעת 3 , מד ינת ישראל - משרד הבריאות ( להלן -‬
‫" הנתבעת 3 "). כנטען, חרף עברה המיילדותי של התובעת, לא התנהל מעקב‬
‫ההריון בהתאם לנדרש בהריון בסיכון גבוה, והתובעת לא הופנתה לייעוץ גנטי‬
              ‫ולמכוני אולטרה- סאונד כנדרש לביצוע מעקב הריון בסיכון גבוה .‬
‫בסמוך למועד סיום ההוכחות בתיק , חתמו התובעים והנתבעת 3 על הסכם פשרה ,‬
‫לפיו התביעה נגד הנתבעת 3 תדחה . ביום 0102.7.7 ניתן תוקף של פסק דין‬
                                                        ‫להסכם הפשרה.‬
‫בכתב ההגנה כפרו הנתבעים 1-2 ( להלן - " הנתבעים ") בכל המיוחס להם . לדידם,‬          ‫01.‬
‫המעקב אחר ההריון של התובעת נעשה בידי רופאים מנוסים ומיומנים תוך‬
‫הקפדה על סטנדרט רפואי מקובל וסביר, ואין כל קשר בין מצבה של מ' לבין‬
‫המעשים והמחדלים המיוחסים לנתבעים . הטיפול בתובעת נעשה בהתאם‬
‫להמלצות של פרופ' שוחט ושל טאוב במסגרת ייעוץ גנטי, שעליו התובעים אינם‬
‫חולקים. באבחון הגנטי נאמר לתובעים, כי הדרך היחידה לנסות לאבחן אבחון‬
‫מוקדם של עובר פגוע הינה באמצעות בדיקת אולטרה- סאונד. בנוסף טענו‬
‫הנתבעים, כי פענוח הממצאים של בדיקות האולטרה- סאונד נעשה על- פי כל‬
‫סטנדרט רפואי נדרש , ובהתאם ליכולות הרפואה בזמן אמת. התובעים קיבלו את‬
       ‫כל ההסברים המקובלים והנדרשים של פענוח ממצאי ההדמיה בזמ ן אמת.‬


                                                  ‫חוות דעת המומחים הרפואיים‬

‫התובעים צירפו לכתב התביעה את חוות דעתו של פרופ' אלכס שנפלד , מומחה‬           ‫11.‬
‫רפואי למחלות נשים ולידה, מיום 5002.4.12. לאחר שעיין במסמכים הרפואיים‬
‫שהועברו לעיונו, קבע המומחה כי לאור המלצת היועצים הגנטיים, הריון‬
‫התובעת סווג כהריו ן בסיכון גבוה. בהתאם, בדיקות האולטרה- סאונד שהיה עליה‬
‫לעבור הוגדרו כבדיקות מכוונות ( סקירת מערכות). המומחה הוסיף וקבע , כי כדי‬
‫להתחקות אחר הישנות אפשרית של המומים יש לסרוק את העובר בשלושה‬
‫מישורים: טראנסטלמי, טראנסקורטיקלי וטראנסצרבלי. ככל שנמצאים עיוותים‬
‫בביצ וע בדיקה זו יש להוסיף שני מישורים נוספים: קורונלי וסגיטלי. בהתאמה,‬
‫נקבעו טבלאות מדידה המתייחסים לצרבלום ולעומק הגומה האחורית ( ציסטרנה‬
‫מגנה) , דבר המאפשר העלאת חשד ראשוני לאי תקינות האזור והמבנים הכלולים‬
                                                                      ‫בו .‬
‫האבחנה של תת- התפתחות הצרבלום באמצעות בדיקת אולטרה- סאונד מתבטאת‬
‫בהקטנת הקוטר הטראנסצרבלי מלווה בהגדלה יחסית של הגומה האחורית‬
‫וורמיס תקין. המומחה הוסיף וקבע, כי מקרים מסוימים של תת- התפתחות‬
‫פונטוצרבלית יכולים להופיע רק אחרי שבוע 52 להריון . לפיכך, יש חשיבות‬
‫בביצוע בדיקות אולטרה- סאונד עוקבות תוך מדידת הקוטר הר וחבי של הצרבלום‬
‫( ‪ )TCD‬בין שבוע 02 ל- 22, 62-72 ובשבוע 23 במקרים חשודים . יתרה מזאת,‬
‫להערכת המומחה האבחנה הבטוחה ביותר מתקבלת באמצעות בדיקת ‪,MRI‬‬
  ‫אשר היתה מוכרת לעולם הרפואה בשנים אלה והיתה בשימוש הלכה למעשה .‬
‫המומחה קבע בחוות דעתו , כי לאור המקרה הקודם של מום מ וחי בעובר‬
‫התובעת הקשור בצרבלום (ע '), היה על הנתבעים להורות על ביצוע מעקב הריון‬
‫שלא במסגרת קהילתית אלא במסגרת מרכז אוניברסיטאי עם יחידת אולטרה-‬
‫סאונד מובילה, כמו גם הפניית התובעת לבדיקת ‪ .MRI‬להערכת המומחה , אילו‬
‫נקטו הנתבעים בגישה הטיפולית דלעיל, ניתן היה לגל ות את המומים בגומה‬
‫האחורית של הצרבלום כבר בשבועות ההריון המוקדמים . אז , ניתן היה ליתן בידי‬
‫התובעים האפשרות להחליט האם להפסיק ההריון או לאו, בהדגישו כי בנסיבות‬
‫אלה כל ועדה להפסקת הריון היתה מאשרת הפסקת ההריון בכל שלב משלבי‬
                                                                   ‫הגילוי .‬
‫המומחה הוסיף וקבע, כי בנסיב ות בהן התגלה קושי בביצוע בדיקות האולטרה-‬
‫סאונד בשל בעיות רזולוציה, הרי שלאור נסיבותיה המיוחדות של התובעת, היה‬
‫על הנתבע לשלוח את התובעת למרכז רפואי חלופי המצויד במכשור הולם , וודאי‬
‫לא להמתין שלושה עד ארבעה שבועות בין בדיקה לבדיקה. כמו כן, להערכת‬
‫המומחה , כעולה מהרשומות הרפואיות שהונחו לפניו, הנתבע לא ביצע מדידות‬
                                         ‫של עומק הגומה האחורית, כנדרש.‬
‫הנתבעים הגישו לתיק בית המשפט את חוות דעתו של ד " ר גוסטבו מלינגר,‬             ‫21.‬
‫מומחה רפואי בתחום המיילדות וגניקולוגיה, מיום 7002.3.6. כעולה מחוות‬
‫הדעת, מ' - הסובלת מפיגור התפתחותי קשה , אפילפסיה ומיקרוצפליה - נולדה‬
‫עם היקף ראש תקין ורק בהמשך הופיעה מיקרוצפליה, וקרוב לוודאי שמדובר‬
                                   ‫בתסמונת זהה לתסמונת ממנה סובלת ע' .‬
‫להערכת המומחה , התובעת קיבלה ייעוץ גנטי מפורט ומלא ביחס לסיכון של‬
‫הישנות המחלה ‪ ( Pontocerebellar Hypoplasia‬תת- התפתחות הצרבלום) בכל‬
‫הריון, והיתה מודעת למגבלות של בדיקת אולטרה- סאונד באיתור המחלה , כמו‬
‫גם לאפשרות ביצוע בדיקת ‪ ,MRI‬המבוצעת רק כאשר יש ממצאים חריגים‬
‫בבדיקות האולטרה- סאונד הממוקדות . יתרה מזאת, בדיקות האולטרה- סאונד‬
‫בוצעו במיומנות ועל- פי קריטריונים מקובלים, שכן נסקרו שלוש ת המישורים‬
‫האקסיאלים , כמקובל , והודגמו מדדים תקינים . המומחה הוסיף וקבע , כי עיון‬
‫בצילומים שבוצעו במהלך בדיקות האולטרה- סאונד בשבועות 3312, 2332,‬
‫2382 ו- 63 העלה כי רוחב הצרבלום תקין. בנסיבות אלה, משרוחב הצרבלום‬
‫נמצא תקין ולא עלה חשד לקיומה של תסמונת גנטית באף אחת מבדיקות‬
‫האולטרה- סאונד , לא היה מקום לבצע בדיקת ‪ .MRI‬המומחה הוסיף וקבע , כי עד‬
‫היום טרם הוכח מבחינה מדעית היתרון של בדיקת ‪ MRI‬על- פני בדיקת אולטרה-‬
‫סאונד ממוקדת , בשים לב כי בתחילת שנת 1002 לא היו תיאורים של המחלה‬
‫בעובר והניסיון הכללי בישראל בתחום היה ראשוני ומוגבל. להערכת המומחה ,‬
‫ספק אם ניתן היה לאבחן את המומים מהם סובלת מ' בבדיקת ‪ MRI‬וככל‬
                                            ‫שהתובעת היתה מסכימה לבצעּה.‬
‫המומחה הוסיף וקבע , כי למיטב ידיעתו אין תיאור של אבחון טרום לידתי של‬
‫‪ .Pontocerebellar Hypoplasia‬בהפנותו לספרות מקצועית אליה הפנה פרופ '‬
‫שנפלד ב חוות דעתו, טען המומחה כי גם ד " ר לאורנט גיבוד, מומחה בעל שם‬
‫עולמי באבחון טרום לידתי של מחלות במערכת העצבים המרכזית, לא הצליח‬
‫לאבחן את המחלה בשבוע ה- 13, למרות שידע על ילד קודם במשפחה שנולד עם‬
‫מום דומה. להערכת המומחה, בתמונות של הספר, בדומה לצילומים שנמסרו‬
‫לעיונו , נצפה קוטר צרבלי רוחבי תקין במהלך כל ההריון. יתרה מזאת, הרגישות‬
‫של בדיקות ההדמיה הקיימות אינה טובה מספיק על מנת לקבוע קיום של הפרעה‬
‫בגדילה של האיברים השונים במוח, וכך גם במקרה של מ', עת שני התהליכים‬
 ‫של גדילת המוח והמוחון נתנו ביטוי מאוחר ( לאחר הלידה) לקיומה של הפרעה.‬
‫בחוות דעתו המשלימה של פרופ' שנפלד מיום 8002.6.31, חזר המומחה על‬             ‫31.‬
‫הערכתו , לפיה במסגרת בדיקות האולטרה- סאונד לא בוצעו מדידות כנדרש של‬
‫רוחב הצרבלום . לדבריו , רק בשתיים מתוך שש בדיקות האולטרה- סאונד שנערכו‬
‫לתובעת בוצעה , כנדרש , גם מדידה של רו חב הצרבלום . בשאר הבדיקות הסתפק‬
‫הבודק בציון המונח "נצפה " מבלי לציין מדד מדויק של האיבר הנסרק, ומכל‬
‫מקום באף אחת מהבדיקות לא בוצעה מדידה של עומק הגומה האחורית , כנדרש .‬
‫העתקי צילומים עליהם הסתמך ד" ר מלינגר לא נרשמו באף דף בדיקה, כנדרש ,‬
‫ולגבי חלקם צויינה רמת רז ולוציה נמוכה , כך שלא ניתן להסתמך עליהם לעניין‬
‫קיומה של מדידת המוח העוברי כנדרש. יתרה מזאת, רק מעיון בצילומי מקור‬
‫( אשר בשלב זה בא- כוח הנתבעים דיווח כי אבדו ) ניתן להסיק על מישורי‬
               ‫המדידה, מבנים שנמדדו ופרטים חשובים נוספים , כלשון המומחה .‬
‫המומחה ביקש להדגיש הית רון והחשיבות של בדיקת ‪ MRI‬על- פני בדיקת‬
‫אולטרה- סאונד, לרבות לצורך איתור הפרעות התפתחות בגומה האחורית של‬
‫המוחון , כבר במועדים נשוא התביעה דנן בישראל, כעולה מספרות מקצועית ,‬
‫לרבות פרסומים בהם מופיע ד" ר מלינגר . זאת, וודאי בנסיבות בהן ידוע על מום‬
‫דומה של עובר בהר יון קודם של התובעת. אז, על- פי הספרות המקצועית, קיים‬
‫צורך הכרחי בשימוש בבדיקת ‪ MRI‬לאחר ביצוע בדיקות אולטרה- סאונד.‬
‫להערכת המומחה , אילו נקט מבצע בדיקות האולטרה- סאונד בזהירות סבירה ,‬
‫לרבות ביצוע מדידות של המוחון כנדרש, הוא יכול היה לגלות חשד למום‬
‫שהתרחש באותו א יזור ולבקש אישוש החשש על- ידי הפניה להדמיה בעזרת‬
                                                             ‫בדיקת ‪.MRI‬‬
‫בחוות דעתו המשלימה של ד " ר מלינגר מיום 9002.9.4, חזר המומחה על‬           ‫41.‬
‫הערכתו , לפיה בזמן ההריון של מ' לא ניתן היה לקבוע בוודאות כי המחלה ממנה‬
‫סובלת ע ' הינה גנטית, בשים לב כי פרופ' שוחט ( היועץ הגנטי) עמד גם על‬
‫האפשרות שהמחלה ממנה סובלת ע ' הינה כתוצאה מפגות . לטענת המומחה, לא‬
‫נפל כל פגם בביצוע בדיקות האולטרה- סאונד במהלך הריון התובעת , בהדגישו‬
‫כי הצילומים שהוצגו לפניו הדגימו חתכים אקסיאלים של המוחון ברוחב תקין .‬
‫להערכת המומחה , המחלה ממנה סובלת מ' לא אובחנה במה לך ההריון, ככל‬
‫הנראה בשל העובדה כי במחלה זו הצרבלום מתפתח בצורה תקינה עד לרגע‬
‫מסוים בו מתחיל תהליך של אטרופיה, אשר בנסיבות המקרה דנן נתן ביטויו‬
                                                   ‫בסמוך למועד הלידה.‬
‫המומחה הוסיף וקבע, כי עד היום אין עבודה שהוכיחה באופן מדעי שבדיקת‬
‫‪ MRI‬עדיפה על בדיקת אולטרה- סאונד באבחון של מומים במוח העובר . מכל‬
‫מקום , המאמרים אליהם הפנה פרופ' שנפלד בחוות דעתו אינן עבודות מדעיות‬
‫מבוקרות אלא דעות של הכותבים בלבד . כמו כן , אלה פורסמו לאחר שנת 1002.‬
‫לטענת המומחה, קביעותיו של פרופ' שנפלד לגבי בדיקת ‪ MRI‬אינן מבוססות‬
‫ומלמדות על חוסר ה בנה של מורכבות הנושא, בין היתר , בהיות הבדיקה כרוכה‬
                                      ‫באחוז משמעותי של פירושים כוזבים .‬
‫ביום 0102.3.61 הוגשה חוות דעתו המשלימה הנוספת של פרופ ' שנפלד לאחר‬        ‫51.‬
‫שהועברו לעיונו הצילומים המקוריים ( תמונות פולרואיד) שבוצעו במהלך‬
‫בדיקות האולטרה- סאונד , ובכללם צילומים ה מצביעים על מבנה הראש וצילומים‬
‫המסכמים מדידות ביומטריה של העובר. יוער, כי הצילומים המקוריים אבדו‬
‫בדרכם למשרדם של באי- כוח התובעים, אך בהמשך התברר כי במרפאה שבה‬
‫בוצעו הבדיקות נשמרו עותקים מקוריים של צילומים אלה וצילומים נוספים .‬
‫לפיכך, אלה הועברו לעיונו של פרופ ' שנפלד להשלמת חוות דעתו. אוסיף, כי‬
‫במועד מתן חוות דעתו הראשונה, היו לפני המומחה , לכל הפחות, חלק‬
                                                   ‫מהצילומים המקוריים .‬
‫לאחר שעיין בצילומים אלה, שב המומחה על מסקנתו לפיה נפלו כשלים בביצוע‬
‫בדיקות האולטרה- סאונד, בעטיים לא נתגלתה הישנות תת- התפתחות של‬
‫הצרבלום א צל מ'. לדידו, לאור הנחיות טאוב במכתבה ( ת/ 2), היה על הנתבע‬
‫למדוד את רוחב הצרבלום ועומק הגומה האחורית ולציין בכל בדיקה ממצאים‬
‫אלה. המומחה פירט כשלים אלה ביחס לכל אחת מהבדיקות : בבדיקת האולטרה-‬
‫סאונד הראשונה ( נ / 6) לא בוצעה מדידה של הצרבלום ושל הגומה האחורית של‬
‫המוח ( בה שוכן הצרבלום) , בהעדר עדות להשמת סרגל אלקטרוני, המאפשר‬
‫קבלת דיוק מדידה אופטימאלי. בדיקת האולטרה- סאונד השניה ( נ / 7) לא העלתה‬
‫ציוני המישור המקובלים והצמדת הסרגל האלקטרוני לא הושם בקוטר הרחב‬
‫ביותר , דבר הפוגע בדיוק המדידה . בנוסף , לא נמדדה הגומה האחורית . בבדיקת‬
‫האולטרה- סאונד השלישית ( נ / 8) אין עדות כיצד הסרגל האלקטרוני ביצע‬
‫המדידה של רוחב הצרבלום. כמו כן, לא נמדדה הגומה האחורית ולא נרשם דבר‬
‫אודות תקינותה. בבדיקת האולטרה- סאונד הרביעית ( נ / 9) לא בוצע נסיון‬
‫למדידת הצרבלום , וכן לא צוין האם בוצעה מדידת רוחב הגומ ה האחורית .‬
‫בדיקת האולטרה- סאונד החמישית ( נ / 01) נצפה הצרבלום , אך הוא לא נמדד ,‬
‫בהעדר השמת הסרגל האלקטרוני. כמו כן, לא נמדדה הגומה האחורית ולא נרשם‬
                                                      ‫דבר אודות תקינותה .‬
‫ככל שהנתבע נתקל בקשיים טכניים בביצוע המדידות בבדיקות האולטרה- סאונד ,‬
‫היה עליו להפנות התובעת לי חידת על- קול בבית חולים מרכזי, תוך ציון כי‬
‫מדובר בהריון בסיכון גבוה עקב לידה מוקדמת של ע', הסובלת מתת- התפתחות‬
                                                          ‫של הצרבלום .‬
‫ביום 0102.6.7 ניתנה חוות דעתו המשלימה הנוספת של ד " ר מלינגר, לאחר‬          ‫61.‬
‫שעיין בצילומים המקוריים ובמסמכים שהועברו לעיונו של ד " ר שנפלד. לדידו ,‬
‫עיון בצילומים המקוריים שאיכותם טובה יותר , חיזק מסקנתו כי בעת ביצוע‬
‫בדיקות האולטרה- סאונד, המראה של הצרבלום היה תקין. יתרה מזאת, גם‬
‫בדיקת סונר למוח שבוצעה למ' ביום המחרת ללידתה הדגימה מוח תקין ( נ / 82)‬
‫ומחזקת המסקנה כי בדיקות האולטרה- סאונד בוצעו על- פי סטנדר ט רפואי סביר‬
                                                                ‫ומקובל.‬
‫המומחה הוסיף וקבע , כי הערכה של הצרבלום אינה מחייבת מדידה של הקוטר‬
‫הרוחבי של המוחון ( ‪ .)TCD‬בהתייחס לבדיקות האולטרה- סאונד של התובעת ,‬
‫הרי שצילום הבדיקה השניה הדגים רוחב צרבלום תקין, בין אחוזון 52 ל- 05‬
‫( נ / 7) וכך גם צילום הבדיקה השלישית , א שר הדגים רוחב צרבלום באחוזון 05‬
‫( נ / 8). אשר לבדיקה הרביעית, קבע המומחה כי ניתן בנקל למדוד היום את רוחב‬
‫הצרבלום , בעזרת הסימנים שבצד השמאלי של הצילום ( נ / 9). המדידה הדגימה‬
‫צרבלום תקין , בין אחוזון 05 ל- 52. כך גם ביחס לבדיקה החמישית , אשר הדגימה‬
‫צרבלום תקין בסמוך לאחוזון 05. הסימנים שבצד השמאלי של הצילום ( נ/ 01)‬
‫מאפשרים בנקל למדוד היום את רוחב הצרבלום. המומחה חזר על הערכתו, לפיה‬
‫מחלת תת התפתחות הצרבלום הינה מחלה נדירה ביותר, אשר עד היום לא‬
‫אובחנה במהלך ההריון . ככל הנראה , מן הטעם שהצרבלום מתפתח בצורה תקינה‬
‫עד לרגע מ סוים שבו מתחיל תהליך של אטרופיה , שנותן את ביטויו רק בסמוך‬
                                                     ‫ללידה או לאחריה .‬
‫בהחלטתי מיום 0102.1.7 הורתי על מינויה של ד" ר נילי ינאי כמומחית רפואית‬    ‫71.‬
‫מטעם בית המשפט בתחום האולטרה- סאונד גניקולוגיה . בחוות דעתה מיום‬
‫0102.4.31 קבעה המומחית כי הנתבעים לא התרשלו בטיפול הרפואי שניתן‬
‫לתובעת. המומחית נדרשה לשאלה האם ניתן היה לאבחן המחלה ממנה סובלת‬
‫מ' ( ‪ )Pontocerebellar Hypoplasia‬בהדמיה טרום לידתית . כעולה מהספרות‬
‫הרפואית העדכנית בשנים האחרונות ( מאמרם של ‪ GUIBAND‬ו- ‪, )PORTES‬‬
‫לצורך בדיקת הצרבלום בבדיקת אולטרה- סאונד נדרש ים הכללים הבאים: בחתך‬
‫אקסיאלי הבודק יוודא שהגומה האחורית במראה תקין ( הקוטר אינו עולה על 01‬
‫מ" מ); קוטר הצרבלום יימדד ויימצא מתאים לשבוע ההריון; הבודק יבחן מראה‬
‫הצרבלום הכולל שתי אונות , בנפרד והוורמיס ביניהן ; הבודק יאשר שאין חיבור‬
‫בין החדר הרביעי והגומה האחורית. רק אם נצפתה חריגה מהממצאים דלעיל,‬
                                        ‫יורחב הבירור ויכלול בדיקת ‪.MRI‬‬
‫המומחית הוסיפה ועמדה על הפערים המשמעותיים בין בדיקות הדמיה טרום‬
‫לידתיות לבין בדיקות שלאחר הלידה, בין היתר , בשל התנוחות שבהן נתון‬
‫העובר אשר אינן מאפשרות הד מיה טובה , כולל בבדיקת ‪ ( MRI‬מאמרם של‬
‫‪ CARRO ,KAPUR‬ו- ‪ .)PHILLIPS‬יתרה מזאת , להערכת המומחית המחלה‬
‫ממנה סובלת מ ' מופיעה בשלבים מאד מאוחרים של ההריון ואפילו בשבוע‬
‫הראשון לחיים . משכך , אין אינדיקציה לביצוע בדיקת ‪ ( MRI‬מאמרו של‬
‫‪ .)ADAMSBAUM‬מכל מקום , המאמרים העוסקים בבדיקת ‪ MRI‬הינם לאחר‬
‫שנת 0002, והידע הנרחב הקיים כיום בנושא הצרבלום הצטבר בעיקרו בעשור‬
‫האחרון. בהפנותה למאמרו של ‪ ,GUIBAND‬קבעה המומחית כי במחלה ממנה‬
‫סובלת מ', המדובר בהתפתחות בלתי תקינה של קליפת הצרבלום , אשר לגביה‬
‫מתפתחים הממצאים בשלב מאוחר של ההריון , לאחר החודש השישי . לכן יש‬
‫לבדוק את קוטר הצרבלום בשליש השלישי של ההריון. המומחית הוסיפה‬
‫והפנתה גם למאמרו של ד" ר מלינגר משנת 9002, המסכם 521 מקרים שנחשדו‬
‫בפתולוגיה של הגומה האחורית . בהתייחס לתת- התפתחות של הצרבלום נמצא כי‬
                 ‫רק במקרים נדירים ניתן היה לאבחן את המחלה ל פני הלידה .‬
‫בסכמה הספרות המקצועית בסוגיה , קבעה המומחית כי מ' סובלת מתסמונת‬
‫נדירה, המתאפיינת בהופעה מאוחרת - בסוף ההריון או לאחר הלידה - המקשה‬
‫על אבחונּה טרום הלידה. הבדיקה הנדרשת לאבחון התסמונת הינה מדידת‬
‫הצרבלום בשליש השלישי להריון במסגרת בדיקת אולטרה- סאונד . במקרה של‬
‫צרבלום קטן יש להתעמק ולעמוד על מבנה הצרבלום, הוורמיס והפונס באמצעות‬
                                                           ‫בדיקת ‪.MRI‬‬
‫בענייננו , קבעה המומחית כי הנתבע בדק את הצרבלום בכל שלב של ההריון‬
‫וביצע במקביל סקירת מערכות . הנתבע מדד את קוטרי הראש ואת גדילת העובר .‬
‫לדידה, הצילומים המצורפים מדגימים את הצרבלום בחתך אקסיאלי עם מדידת‬
‫קוטר הצרבלום ברוב הבדיקות . עיון בצילומים שצורפו העלה כי אין הרחבה של‬
‫הגומה האחורית וזו הודגמה תקינה בכל הבדיקות . גם הוורמיס הודגם בשלמותו,‬
‫לרבות בשלושת השבועות לאחר הלידה . לאחר הלידה נמצא כי היקף הראש של‬
‫מ' תקין , אך בדיקת ‪ CT‬הדגימה תמונה של צרבלום קטן . בדיקת ‪ MRI‬שנערכה‬
‫שלושה שבועות לאחר מכן הדגימה רקמה קטנה ואטרופית של הצרבלום. משכך,‬
‫העריכה המומחית כי הצרבלום עבר את המשך התהליך האטרופי - האיבר‬
‫מתפתח באופן נורמאלי אך עקב תהליך כלשהו הוא מפסיק להתפתח ויהיה קטן‬
‫משמעותית - במהל ך שלושת שבועות אלה. יתרה מזאת, משלא נמצאו ממצאים‬
‫חריגים בבדיקת האולטרה- סאונד , הרי שעל- פי הפרקטיקה הרפואית המקובלת‬
                           ‫דאז וכיום, לא היה בסיס להפנותה לבדיקת ‪.MRI‬‬
‫המומחית הוסיפה וקבעה, כי בניגוד לטענות פרופ' שנפלד, הנתבעים התייחסו‬
‫להריון של התובעת כהריון בסיכון גבוה . הנתבע ביצע בדיקות מכוונות למוח‬
‫ולגומה האחורית, ומשכך אף אין יתרון בביצוע הבדיקה על- ידי מומחה אחר .‬
‫תנאי רזולוציה נמוכים בשתי בדיקות האולטרה- סאונד הראשונות אינו רלוונטי ,‬
‫שכן התובעת הוזמנה לבדיקות חוזרות, במסגרתן הודגם צרבלום תקין . מכל‬
‫מקום , ישנו קושי ב אבחון פתולוגיה של הצרבלום לפני שבוע 81 להריון, עקב‬
                                      ‫התפתחות מאוחרת של חלקי הצרבלום .‬
‫בסכמה חוות הדעת, קבעה ד " ר ינאי כי לאור מראה הצרבלום בבדיקות‬
‫האולטרה- סאונד , כפי שהודגם בצילומים , ובשים לב למועד הופעת הסימנים‬
‫בתסמונת זו , יש להניח כי הצרבלום נראה תקין במהלך ההריון ועיקר‬
                      ‫הדיסטרופיה אירעה בשבועות האחרונים של ההריון.‬


                                                                    ‫האחריות‬
‫השאלה המשפטית העומדת על המדוכה הינה האם ניתן היה לאבחן את המחלה‬             ‫81.‬
‫הגנטית ממנה סובלת מ' ‪( Pontocerebellar Hypoplasia‬תת- התפתחות‬
‫הצרבלום) כבר במהלך ההריון. שאלה זו נגזרת מהשאלה האם ניתן לייח ס‬
‫לנתבעים רשלנות בטיפול הרפואי שניתן לתובעת, בבחינת טיפול שאינו סביר‬
‫ומקובל במועד שבו ניתן. בנסיבות המקרה דנן , שאלה זו מקפלת בתוכה את‬
                                               ‫שאלות המשנה הבאות :‬
‫האחת, האם ניתן לאבחן המחלה הגנטית ‪ Pontocerebellar Hypoplasia‬אבחון‬
                                                             ‫טרום לידתי .‬
‫השניה , האם בנסיבות המקר ה דנן ניתן היה לאבחן המחלה הגנטית‬
‫‪ ,Pontocerebellar Hypoplasia‬ממנה סובלת מ', אבחון טרום לידתי. שאלה זו‬
                                             ‫כוללת שאלות המשנה הבאות :‬
‫(א ) האם בדיקות האולטרה- סאונד שבוצעו לתובעת במהלך ההריון, בשים לב‬
‫להמלצות היועצים הגנטיים בעניינה של התובעת , היו בהתאם לסטנדרט ר פואי‬
                                                         ‫סביר ומקובל .‬
‫(ב ) האם בהינתן ממצאי בדיקות האולטרה- סאונד והצילומים המקוריים היום ,‬
                  ‫ניתן היה לאבחן המחלה ממנה סובלת מ' אבחון טרום לידתי .‬
‫(ג ) האם היה צורך להתייחס להריון כהריון בסיכון גבוה, וכפועל יוצא להורות‬
‫על ביצוע בדיקות ספציפיות , סקירות ממוקדות ובדיקת ‪ ( MRI‬בדיקה תהודה‬
                                  ‫מגנטית) למוח העובר במהלך ההריון.‬
‫השלישית , בהנחה שהוכחה התרשלות הנתבעים , יש לבחון השאלה האם קיים‬
‫קשר סיבתי בין התרשלות הנתבעים לבין הנזק שנגרם למ '. דהיינו , האם אבחון‬
                     ‫המחלה הגנטית ממנה סובלת מ ' היה מונע הנזק שנגרם לה .‬


                                                            ‫המתווה הנורמטיבי‬

‫הלכה פסוקה היא , כי החובה המוטלת על רופא הינה לפעול במסגרת מקצועו‬           ‫91.‬
‫כרופא בזהירות סבירה, המתחייבת בנסיבות העניין, בהתאם לנורמת ההתנהגות‬
‫העדכנית המקובלת בעולם הרפואה . מבחן הסבירות השולט בעוולת הרשלנות‬
‫אינו מקים חובה מוחלטת למנוע כל סיכון . כך בכלל וכך גם ב תחום הרשלנות‬
‫הרפואית . לכן, השאלה האם הפר רופא את חובת הזהירות שהוא חב למטופל‬
‫תיבחן על- פי סטנדרט הטיפול הרפואי הסביר במועד מתן הטיפול . כך כב'‬
‫השופט מ' בייסקי בע "א 98/323 קוהרי נ ' מדינת ישראל - משרד הבריאות, פ"ד‬
                            ‫מה( 2) 241, 271 (1991) , בקובעו כהאי לישנא :‬
        ‫"אמ ת המידה לבחינת הרשלנות תהיה זו של הרופא הסביר‬
        ‫בנסיבות המקרה. החלטותיו ופעולותיו של הרופא צריכות‬
        ‫להיות מבוססות על שיקולים סבירים וברמה המקובלת , היינו,‬
        ‫על הרופא לבסס החלטותיו על הידע העדכני הנתמך בספרות‬
        ‫מקצועית , בניסיון קודם, והכול - בהתאם לנורמות המקובלות‬
                                        ‫א ותה עת בעולם הרפואה."‬

‫בע" פ 98/611 אנדל נ ' מדינת ישראל , פ" ד מה( 5 ) 672 ( 1991 ) ( להלן - פס "ד‬
‫אנדל) , עמד כב' השופט ת' אור על היקפה של חובת הזהירות המוטלת על רופא‬
‫ביחסו למטופל , בהדגישו החובה המוטלת על הרופא לאבחן המחלה ממנה סובל‬
                                   ‫המטופל, בקובעו בעמוד 982 לאמור :‬
        ‫" במסגרת תפקידיו של רופא המטפל בחוליו מוטלת עליו החובה‬
        ‫לאבחן, במסגרת נתוניו של כל מקרה , את האבחנה הרפואית‬
        ‫הנכונה ביחס לחולה בו הוא נדרש לטפל ; עליו להחליט על‬
        ‫הטיפול הנדרש; ועליו להשגיח כי טיפול כזה אכן יינתן לחולה.‬
        ‫במסגרת חובת האיבחון של המחלה, אין רופא יוצא ידי חובתו‬
        ‫רק בכך שהוא מסיק את המסקנה הנכונה מן העובדות המובאות‬
        ‫לפניו. מוטלת עליו גם החובה לגלות יוזמה ולברר את העובדות‬
        ‫לאמיתן . חלק מכישוריו של רופא סביר הם לדעת לשאול לחקור‬
        ‫ולברר בדבר קיומן או אי- קיומן של תופעות מסוימות . לא אחת,‬
        ‫כדי לאבחן כראוי את מצבו של חולה, נדרש הרופא שלא‬
        ‫להסתפק במה שרואות עיניו, אלא מוטלת עליו חובה נוספת‬
        ‫לחקור, לברר ולעקוב אחרי החולה הנזקק לטיפולו ואחר‬
        ‫קורותיו, על מנת לאמת או לשלול מימצאים מסוימים, מימצאים‬
                                 ‫שיש בהם כדי לסייע לאיבחון נכון."‬

‫כפי שהורה כב' השופט ד' לוין בע "א 28/85 קנטור נ ' ד " ר מוסייב , פ" ד לט(3 )‬
‫352, 262 ( 5891), לאמור: " אין אנו שואלים את עצמנו רק מה צפה הרופא במצב‬
‫נתון מסוים , אלא גם מה צריך היה לצפות ומה יכול היה לצפות נוכח התפתחות‬
‫הדברים." ( ראו גם , ע" א 50/5794 לוי נ ' ד " ר מור , טרם פורסם ( 8002.3.02); ע"פ‬
‫40/3917 יקירביץ' נ' מדינת ישראל , טרם פורסם ( 7002.4.03); ע"א 39/4881‬
              ‫פרופ' דינבר נ ' עיזבון המנוח יערי ז" ל , פ" ד נ( 2), 506 (6991)).‬
‫יתרה מזאת, חובת הזהירות המוטלת על רופא מומחה שונה מזו המוטלת על‬                   ‫02.‬
‫רופא שאינו מומחה. כפי שהטיבה לתאר זאת כב' השופטת ד' דורנר בע" א‬
‫99/6503 שטרן נ ' מרכז רפואי על שם שיבא , פ" ד נו( 2) 639 , 557 (2002 ) ( להלן‬
                                                 ‫- פס" ד שטרן ), בקובעה לאמור :‬
          ‫" חובת הזהירות המוטלת על רופאים מומחים משקפת את‬
          ‫מכלול האינפורמציה המצויה ברשותם המבטאת את‬
          ‫ידיעותיהם המיוחדות. הדין מכיר בכך שנגישותם הרבה יותר‬
          ‫למידע של רופאים מומחים צריכה למצוא את ביטויה בקביעת‬
                                  ‫סטנדרד ההתנהגות הנדרש מהם."‬

‫(ראו גם , ע" א 19/5422 ברנשטיין נ ' עטיה , פ" ד מט(3 ) 907, 027 (5991) ; ע" א‬
‫60/1958 פלונית נ ' ד "ר כהן , לא פורסם ( 0102.2.9); ע "א 80/7875 קפאח נ'‬
                                        ‫מדינת ישראל, לא פורסם ( 0102.8.01)).‬
‫ויודגש, העובדה שטיפול רפואי לא צלח, אין משמעה שהרופא התרשל. אחרת‬
‫נגרוס כי אחריותו של הרופא הינה אחריות מוחלטת. עמד על כך כב' הנשיא‬
‫( בדימוס) א' ברק בע" א 19/5204 צבי נ' ד" ר קרול , פ" ד נ( 3) 487 ( 3002),‬
                                                       ‫בקובעו כהאי לישנא :‬
          ‫" החובה המוטלת על פי דיני הרשלנות אינה לתוצאה אלא‬
          ‫למאמץ. דיני הרשלנות מבוססים על עקרון האשמה ולא על‬
          ‫אחריות מוחלטת . אכן, ביסוד ההתרשלות מונח עקרון‬
          ‫הסבירות. השאלה אשר דיני ההתרשלות באים להשיב עליה‬
          ‫היא באילו אמצעים צריך לנקוט כדי להבטיח את שלומו של‬
          ‫הניזוק. לעניין זה יש להתחשב בהסתברות שהנזק יתרחש,‬
          ‫בהוצאות הנדרשות למנוע אותו , בח ומרת הנזק , בערך החברתי‬
          ‫של ההתנהגות שגרמה לנזק וכיוצא באלה שיקולים המבטאים‬
          ‫את רעיון האשמה, והמבוססים על ההנחה שהאמצעים אשר‬
          ‫המזיק צריך לנקוט בהם אינם חייבים להסיר את הסיכון, אלא‬
                         ‫אמצעים שסביר לנקוט בהם בנסיבות העניין".‬

‫ראו גם , ע" א 80/7875 דניאל קפאח נ ' מדינ ת ישראל , לא פורסם ( 0102.8.01)‬
‫( להלן - פס "ד קפאח). עוד יש לזכור כי בקביעת אמות מידה של חובות זהירות‬
‫על רופא יש להיזהר מהכבדת יתר על הרופא מחשש שהדבר יגרום לרפואה‬
‫מתגוננת ( ראו גם ע"א 59/539 משה נ' קליפורד, פ" ד נב(4) 637, 757 (8991);‬
‫ע"א 79/9892 קורנץ נ' מרכז רפואי ספיר - בית חולים "מאיר", פ" ד נא(4) 786,‬
                                        ‫896 (7991); פס"ד שטרן , 559-659).‬



                                                                      ‫דיון והכרעה‬
‫לאחר שעמדתי על העקרונות והכללים המנחים בסוגיה שלפניי, אפנה לבחון‬              ‫12.‬
‫השאלה האם ניתן היה לאבחן את המחלה הגנטית ממנה סובלת מ '‬
‫( ‪ )Pontocerebellar Hypoplasia‬כבר במ הלך ההריון, ובכלל זאת שאלות‬
                                              ‫המשנה, כמפורט לעיל, כסדרן :‬


         ‫האם ניתן לאבחן מחלת ה- ‪ Pontocerebellar Hypoplasia‬אבחון טרום לידתי‬
‫המומחים הרפואיים אינם חלוקים, כי מ ' סובלת ממחלה גנטית של תת- התפתחות‬         ‫22.‬
‫הצרבלום ( ‪ .)Pontocerebellar Hypoplasia‬לאחר עיון בתשתית הראייתי ת‬
‫שהונחה לפניי , באתי לכלל מסקנה כי, ככלל, ניתן לאבחן מחלה גנטית זו‬
‫במסגרת אבחון טרום לידתי, בכפוף למגבלות בדיקת האולטרה- סאונד . אבאר‬
                                                            ‫מסקנתי :‬
‫כעולה מרשומות רפואיות של היועצים הרפואיים בתחום הגנטיקה, פרופ' שוחט‬
‫וטאוב, בכל הריון נוסף של התובעת היה עליה לעבור ב דיקות אולטרה- סאונד‬
‫מכוונות למוח , לצרבלום ולוורמיס ובדיקת היקף ראש בשבועות 51, 22 ו- 82‬
‫להריון ובהמשך עד סוף ההריון ( נ / 1, ת/2 ו- ת/ 3). אליבא דפרופ' שוחט מיום‬
‫7991.11.9: " הדרך היחידה שעומדת לרשותנו בהריון הבא לנסות לאבחן‬
‫אפשרות הישנות הינה ע" י אולטרה סאונד הנ"ל " ( נ / 1). גם לשיטת טאוב‬
‫ברישומיה מיום 0002.21.91, הדרך היחידה לבצע אבחון מוקדם של המחלה‬
            ‫הינה באמצעות בדיקות אולטרה- סאונד במהלך ההריון ( ת /2 ו- ת/ 3).‬
‫לכך הסכים גם הנתבע בעדותו בבית המשפט ( פרוטוקול דיון מיום 0102.2.7,‬
‫עמוד 052 שורות 3-4). כך גם כעולה מחוות דע ת המומחים הרפואיים ומעדותם‬
‫בבית המשפט . מוסכם על המומחים הרפואיים כי, ככלל, באמצעות סריקה של‬
‫המישור הטראנסצרבלי בבדיקת אולטרה- סאונד מכוונת ומדידה של רוחב‬
‫הצרבלום ורוחב הגומה האחורית, ניתן לזהות חשד לתת- התפתחות של הצרבלום‬
‫( ראו גם עדותה של ד"ר ינאי, פרוטוקול דיון מיום 0102.6.31, עמוד 233 שורות‬
‫12-42, עמוד 253 שורות 11-71; עדותו של ד" ר שנפלד, פרוטוקול דיון מיום‬
‫0102.6.22, עמוד 584 שורות 11-41; עדותו של ד" ר מלינגר , פרוטוקול דיון‬
                                   ‫מיום 0102.7.41, עמוד 626 שורות 8-01).‬
‫יתרה מזאת , מוסכם על המומחים הרפואיים , כי מקרי ם מסוימים של המחלה‬
‫עלולים להופיע רק בטרימסטר השלישי של ההריון ( בשבועות 62-04 להריון) ,‬
‫כך שעד למועד זה מדידות רוחב הצרבלום ורוחב הגומה האחורית, במסגרת‬
‫בדיקות האולטרה- סאונד המכוונות , יהיו תקינות . לכן, עמדו המומחים הרפואיים‬
‫על חשיבות ביצוע בדיקות אולטרה- סאונד מכוונות בטרימסטר השלישי של‬
‫ההריון ( ראו גם עדותה של ד"ר ינאי , פרוטוקול דיון מיום 0102.6.31, עמוד 063‬
‫שורות 91-32; עדותו של ד" ר מלינגר, פרוטוקול דיון מיום 0102.7.41, עמוד‬
                                                        ‫026 שורות 91-32).‬
‫יש להוסיף בהקשר דנא , כי מוסכם על המומחים הרפואיים , כי ייתכנו גם מקרים‬
‫שבהם תופיע המחלה בשלבים מאד מאוחרים של ההריון ואפילו בשבוע הראשון‬
‫לחיים . כך כעולה מעדותה של ד" ר ינאי , לפיה בהתאם לספרות הרפואית, כמעט‬
‫ולא נתגלו מקרים כדוגמת המקרה דנן בשלב הטרום- לידתי. המקרים שאובחנו‬
‫היו על סמך ממצאים חריגים אחרים במערכת העצבים ( פרוטוקו ל דיון מיום‬
‫0102.6.31, עמוד 553 שורות 5-6, עמוד 363 שורות 5-6, 61-71, עמוד 093‬
‫שורות 8-11, עמוד 293 שורות 3-6). כך גם לשיטתו של ד" ר מלינגר, בהדגישו‬
‫כי המחלה הינה אטרופית. דהיינו, הצרבלום קיים אך בשלב מסוים הוא מפסיק‬
‫להתפתח , בבחינת תהליך דינאמי אשר יכול להת פתח גם לאחר הלידה ( פרוטוקול‬
‫דיון מיום 0102.7.41, עמוד 506 שורות 91-52, עמוד 606 שורות 1-6 ועמוד 745‬
‫שורות 9-62). ראו בעניין זה גם , המאמר ‪Laurent Guibaud, Practical‬‬
‫)4002( ‪ .approach to prenatal fossa abnormalities using MRI‬המחבר‬
‫עמד על חשיבות העובדה כי מחלת ה- ‪ Pontocerebellar Hypoplasia‬מתרחשת‬
‫באופן פרוגרסיבי במהלך הטרימסטר השלישי להריון או בשבועות הראשונים‬
                                                           ‫לחיים .‬
‫גם ד " ר שנפלד העיד כי ייתכנו מקרים שבהם תופיע המחלה בשלבים מאד‬
‫מאוחרים של ההריון וגם בשבוע הראשון שלאחר לידה ( פרוטוקול דיון מיום‬
‫01022.6.22, עמוד 674 שורה 72 עד עמוד 774 שורות 1-9; עמוד 974 שורות‬
‫9-21). יחד עם זאת , ד" ר שנפלד סייג דבריו כי הופעת המחלה במועדים כאמור‬
‫אינה חלה כאשר מדובר על הישנות המחלה במשפחה, כבענייננו ( שם , עמוד 974‬
‫שורות 51-61). על כך גם בפרק הבא , העוסק באפשרות אבחון המחלה בנסיבות‬
                                                         ‫המקרה דנן .‬
‫העולה מן המקובץ, ככלל, ניתן לאבחן המחלה הגנטית של תת התפתחות‬                ‫32.‬
‫הצרבלום ( ‪ ,)Pontocerebellar Hypoplasia‬אבחון טרום לידתי. זאת, באמצעות‬
‫בדיקות אולטרה- סאונד מכוונות ומדידה של רוחב הצרבלום ורוחב הגומה‬
‫האחורית . לפיכך, אפנה לבחון השאלה האם בנסיבות המקרה דנן , ניתן היה‬
                        ‫לאבחן אבחון טרום לידתי מחלה זו , ממנה סובלת מ'.‬


‫האם בנסיבות המקרה דנן ניתן היה לאבחן מחלת ה- ‪,Pontocerebellar Hypoplasia‬‬
                                               ‫ממנה סובלת מ', אבחון טרום לידתי‬
‫לצורך הכרעה בשאלה האם בנסיבות המקרה דנן ניתן היה לאבחן המחלה ממנה‬           ‫42.‬
‫סובלת מ' אבחון טרם לידתי, אבחן השאלות הבאות : ראשית , האם בדיקות‬
‫האולטרה- סאונד שאליהן הופנתה התובעת במסגרת הייעוץ הגנטי, בוצעו‬
‫בהתאם לסטנדרט רפואי סביר ומקובל . ככל שהתשובה לשאלה זו תהא שלילית ,‬
‫יש להוסיף ולבחון השאלה האם לאור ממצאי הבדיקות והצילומים המקוריים‬
‫היום, ניתן היה לאבחן המחלה ממנה סובלת מ' אבחון טרום לידתי . ככל‬
‫שהתשובה לשאלה זו תהא שלילית, תיבחן השאלה האם הנתבע צריך היה‬
                                    ‫להורות גם על בדיקת ‪ MRI‬למוח העובר .‬


                          ‫( א) האם הנתבע התרשל בביצוע בדיקות האולטרה- סאונד?‬
‫במהלך ההריון בוצעו לתובעת שש בדיקות אולטרה- סאונד, חמש מהן על- י די‬         ‫52.‬
‫הנתבע , מומחה בתחום אולטרה- סאונד גניקולוגיה. התובעת הופנתה על- ידי‬
‫היועצת הגנטית טאוב לביצוע בדיקות אולטרה- סאונד אצל הנתבע עם התוויה‬
‫לביצוע סקירת מערכות מכוונת למוח, לצרבלום ולוורמוס ובדיקת היקף ראש‬
‫בשבועות 51 , 22, 82 ובהמשך עד סוף ההריון . וכן , תוך הנחיה כי במידה וימצא‬
‫ממצא כלשהו יש להפנות התובעת מיד לייעוץ גנטי חוזר . זאת , על מנת לשלול‬
‫חשד למחלת ‪ Pontocerebellar Hypoplasia‬בעובר. אוסיף, כי לשיטת ד" ר‬
‫שנפלד בחוות דעתו הראשונה מיום 5002.4.12, לצורך אבחון המחלה יש לבצע‬
‫בדיקות אולטרה- סאונד עוקבות בין שבוע 02 ל- 22, 62 ל- 72 ובשבוע 23‬
‫במקרים חשודים ( עמודים 5 ו- 6 לחוות הדעת ). בנסיבות אלה , התובעים לא‬
‫יכולים להישמע בטענה לפיה לא בוצעו בדיקות אולטרה סאונד מאוחר למועד‬
‫זה , בשים לב כי בפועל בוצעה לתובעת בדיקת אולטרה- סאונד מכוונת למוח גם‬
                                             ‫בהיותה בשבוע 63 להריון.‬
‫גם מרפאת טיפ ת חלב בכפר קאסם הפנתה התובעת , בהיותה בשבוע ה- 81‬
‫להריונה , לביצוע בדיקת אולטרה- סאונד " סקירת מערכות מורחבת " עקב רקע‬
‫מילדותי ( נ / 91). כפי שהעיד הנתבע , הכוונה הינה לסקירת מערכות מכוונת , שכן‬
‫ההיגד ' בדיקה מורחבת ' אינו קיים בשפה המקצועית ( פרוטוקול דיון מיום‬
‫0102.2.7, עמוד 042 שורות 61-12 ועמוד 642 שורות 1-3). מרפאת טיפת חלב‬
‫בכפר קאסם הפנתה התובעת לבדיקת אולטרה- סאונד נוספת בשבוע ה- 52‬
                                ‫להריון , לצורך " מעקב גדילה 3 מוח " ( נ/ 22).‬
‫כעולה מחוות דעתה של ד"ר ינאי, המומחית הרפואית מטעם בית המשפט,‬                   ‫62.‬
‫הכללים הנדרשים לצורך בדיקת הצר בלום במהלך בדיקת אולטרה- סאונד , כפי‬
‫שנקבעו בספרות המקצועית , הינם כדלקמן : ( א ) בחתך אקסיאלי הבודק יוודא‬
‫שהגומה האחורית במראה תקין - שהקוטר אינו עולה על 01 מ"מ . ( ב ) קוטר‬
‫הצרבלום יימדד ויימצא מתאים לשבוע ההריון . ( ג) הבודק יבחן מראה הצרבלום‬
‫הכולל שתי אונות, בנפרד והוורמיס ביניהן. (ד ) הבודק יאשר שאין חיבור בין‬
                                           ‫החדר הרביעי והגומה האחורית .‬
‫בעדותה בבית המשפט , אישרה ד" ר ינאי הסתמכותה על הספרות המקצועית ,‬
‫המשקפת סטנדרט הטיפול בביצוע בדיקה זו ( פרוטוקול דיון מיום 0102.6.31,‬
‫עמוד 523 שורות 3-51 ועמוד 623 שורות 7-51). ד" ר ינאי הוסיפה והעידה, כי‬
‫בהתייחס לבדיקה של הגומה האחורית , ישנה עדיפות לבדיקת אולטרה- סאונד‬
‫וגינאלית , המאפשרת שימוש במתמר שנותן רזולוציה גבוהה יותר ( פרוטוקול‬
‫דיון מיום 0102.6.31, עמוד 853 שורות 42-52 ועמוד 063 שורות 51-61). ד"ר‬
‫ינאי העידה, כי הרבה מאד רופאים לא יבצעו מדידה של רוחב הצרבלום, כאשר‬
‫הם רואים שהגומה האחורית אינה מורחבת והצרבלום פרופורציונאלי לגודל‬
‫הגומה האחורית . יחד עם זאת, שבה ואישרה האמור בחוות דעתה לעניין‬
‫המדידות שיש לבצע במהלך בדיקת האולטרה- סאונד לצורך בדיקת הצרבלום‬
‫( שם, עמוד 283 שורות 8-62). בהמשך עדותה, הסתייגה ד" ר ינאי מהכללים‬
‫לביצוע בדיקת צרבלום שהותוו לעיל בחוות דעתה , בציינה כי היא אינה בטוחה‬
‫שיש לבצע מדידה בנסיבות שבהן הבודק רואה את הצרבלום והגומה האחורית‬
‫ברור מאד והצרבלום פרופורציונאלי לגומה האחורית ( שם , עמוד 483 שורות -61‬
                                                                    ‫41).‬
‫בהתייחס לנדרש ממנו במהלך ביצוע בדיקת הצרבלום, אישר הנתבע בעדותו , כי‬        ‫72.‬
‫מחלת ה- ‪ Pontocerebellar Hypoplasia‬נקבעת בראש ובראשונה על- ידי קוטר‬
‫הצרבלום והמראה שלו, בהדגישו בהמשך כי גם היקף הראש ( ‪ )HC‬חשוב, וודאי‬
‫על רקע חשד למחלה גנטית כאמור ב ילוד קודם ( פרוטוקול דיון מיום 0102.2.7,‬
‫עמוד 481 שורות 51-71, עמוד 681 שורות 5-7). הנתבע הוסיף והעיד כי במהלך‬
‫בדיקת האולטרה- סאונד יש גם לבחון מראה הוורמיס ( שם, עמוד 781 שורות -71‬
                                                                   ‫51).‬
‫ד" ר שנפלד העיד בבית המשפט , כי לצורך אבחון של מאות מומים בעובר , דהיינ ו‬   ‫82.‬
‫תקינות האיבר , חייבים לבצע מדידה ולהיעזר באמצעי עזר . זאת , למעט שלושה‬
‫מצבים - העדר ראש, העדר כליות והימצא ציסטות בכליות - שבהם די‬
‫בהתרשמות הרופא במהלך בדיקת האולטרה- סאונד ( פרוטוקול דיון מיום‬
‫0102.6.22, עמוד 564 שורות 32-72 ועמוד 664 שורות 1-5; עמוד 074 שורות‬
                                           ‫91-02; עמוד 584 שורות 32-42).‬
‫ד" ר מלינגר העיד בבית המשפט , כי הינו בעל מומחיות ספציפית באיתור מומים‬      ‫92.‬
‫במוח העובר. לדבריו , במסגרת בדיקת האולטרה- סאונד, הבדיקה המקובלת‬
‫לצרבלום הינה בשלושה חתכים אקסיאלים: דרך החדרים, דרך הטלמוס ודרך‬
‫הצרבלום ( פרוטוקול דיון מיום 0102.7.41, עמוד 545 שורות 91-02 ועמוד 265‬
‫שורות 9-01; עמוד 775 שורות 1-4). בהתייחס לצורך בביצוע מדידות של‬
‫הצרבלום והגומה האחורית, ד " ר מלינגר התחמק בעדותו ממתן תשובה ישירה‬
‫לשאלה זו ( שם , עמודים 706 ו- 806). בהמשך דבריו טען , כי ניתן לאבחן‬
‫פתולוגיה בצרבלו ם ובגומה האחורית במדידה או בהסתכלות ( שם , עמוד 226‬
‫שורות 1-8). אלא שד " ר מלינגר לא הצביע על אסמכתא לעמדה זו, לפיה ניתן‬
‫להסתפק בהתרשמות בלבד ממראה הצרבלום והגומה האחורית במסגרת בדיקת‬
‫אולטרה- סאונד מכוונת למוח ( שם , עמוד 41-91). לשאלה האם הוא היה מבצע‬
‫מדידות בבד יקות אולטרה- סאונד של התובעת , השיב : "... לכל בדיקה שאני‬
‫עושה , אני עושה מדידה של הצרבלום ושל ה- ‪ [ TCD‬קוטר רוחבי של‬
                                 ‫הצרבלום] ." (שם, עמוד 426 שורות 61-91).‬
‫לאור האמור לעיל, הנני לאמץ עמדת המומחית ד" ר ינאי בחוות דעתה, לפיה‬          ‫03.‬
‫במסגרת הפרקטיקה הרפואית המקובלת והס בירה במועדים הרלוונטיים לתביעה‬
‫דנן , על הרופא המבצע בדיקת צרבלום במסגרת בדיקת האולטרה- סאונד חלה‬
‫חובה לוודא תקינות הצרבלום , הגומה האחורית והוורמיס ולבצע מדידות קוטר‬
‫הצרבלום והגומה האחורית, כמפורט לעיל ( לעניין אימוץ עמדת המומחה מטעם‬
‫בית המשפט, ראו גם פס"ד שטרן, 849-949). כך כעולה גם מהספרות הרפואית‬
‫המקצועית שעליה נסמכה ד" ר ינאי בחוות דעתה וספרות רפואית מקצועית‬
‫שהוגשה לתיק בית המשפט ( ת / 7). כעולה מעיון בספרות זו, המחברים עמדו על‬
‫חשיבות ביצוע מדידות במוח העובר בבדיקת האולטרה- סאונד , ובפרט מדידת‬
‫הקוטר הרוחבי של הצר בלום, לצורך איתור מומים במוח העובר . ראו גם ,‬
‫‪Deborah Levine, et al. Pictorial essay - fetal CNS anomalies revealed‬‬
‫‪G. Malinger, et al. The fetal‬‬      ‫)9991( ‪;on ultrafast MR imaging‬‬
‫‪cerebellar vermis: normal development as shown by transvaginal‬‬
‫)1002( ‪D. Bettelheim, et al. Fetal sonographic biometry ; ultrasound‬‬
                                                                 ‫)7991(.‬
‫בענייננו , בעוד המומחה מטעם התובעים, פרופ' שנפלד, מחזיק בדעה כי נפלו‬
‫כשלים בבדיקות האולטרה- סאונד שביצע הנתבע , משלא ערך מדידות של הגומה‬
‫האחורית ושל הצרבלום כנדרש, סבורים המומחה מטעם הנתבעים , ד "ר מלינגר ,‬
‫והמומחית מטעם בית המשפט, ד "ר ינאי, כי הבדיקות בוצעו במיומנות וכי‬
                             ‫הנתבע ביצע מדידות של הצרבלום ברוב הבדיקות.‬
‫אפנה לבחון, אפוא, האם במהלך ביצוע בדיקות האולטרה- סאונד , ביצע הנתבע‬
‫בדיקות מכוונות לאיברים במוח העובר כנדרש , והאם עמד בכללים דלעיל‬
                                                     ‫לבדיקת הצרבלום .‬


                               ‫ממצאים עובדתיים העולים מבדיקות האולטרה- סאונד‬
‫הבדיקה הראשונה בוצעה ביום 1002.1.4, כאשר התובעת בשבוע ה- 81 להריונה‬         ‫13.‬
‫( נ / 6). לפי האמור ב" דוח סריקה על קולית במיילדות" של הבדיקה הראשונה,‬
‫נמדד היקף ראש העובר (141 מתאים לשבוע 3371) , נצפו חדרי מוח תקינים‬
‫ונצפ ו אונות הצרבלום. עוד צוין, כי בשל תנאי רזולוציה נמוכים והימצאות‬
‫העובר בתנוחת עכוז, לא ניתן לבצע סקירה מפורטת יותר של המוח. הנתבע‬
‫הבהיר בעדותו בבית המשפט כי: " רזולוציה נמוכה , הכוונה היא שאני לא רואה‬
‫את מה שאני אמור לראות בצורה שתספק אותי בתור מומחה" ( פרוטוקול דיון‬
‫מיום 0102.2.7, עמוד 271 שורות 6-8. ראו גם , עמוד 481 שורות 5-8). לפיכך,‬
‫הוזמנה התובעת לבדיקה נוספת כעבור ארבעה שבועות. בחקירתו הנגדית, הוסיף‬
‫הנתבע והעיד כי פרק זמן של שלושה שבועות הינו פרק זמן סביר ומקובל, בשים‬
         ‫לב כי הרזולוציה אינה משתנה מיום ליום ( שם, עמוד 412 שורות 7-31).‬
‫הנתבע העיד בבית המשפט, כי צילום ( תמונת פולרואיד) של העובר מבדיקה זו ,‬
‫הדגים צרבלום תקין ( שם, עמוד 671 שורות 41-51 ועמוד 512 שורות 2-4). יחד‬
‫עם זאת, אישר הנתבע כי במסגרת הבדיקה הראשונה לא בוצעו מדידות של‬
‫הצרבלום ושל הגומה האחורית , בשל תנאי רזולוציה נמוכים והיות העובר במצג‬
‫עכוז . בהקשר דנא , הוסיף הנתבע והעיד: " אם בעיניים שלי הרקמה הזאת נראית‬
‫תקינה, שנקראת צרבלום והרקמה האחורית שמצולמת, היא לא מצוינת אבל היא‬
‫מצולמת , אז מבחינתי הבדיקה הזאת תקינה ואין יותר מה להוסיף " ( פרוטוקול‬
‫דיון מיום 0102.2.7, עמוד 481 שורות 81-12). בעדותו הנוספת, הוסיף הנתבע‬
‫והבהיר: " כיוון שהבדיקה נערכה בתנאים לא טובים וההתרשמות היא בכל זאת‬
‫שהצרבלום תקין, לא נעשו מדידות, כפי שלא נעשו בבדיקות הבאות, גם‬
‫כשהרזולוציה היא טובה. לא בכל פעם אנחנו מודדים. אנחנו מתרשמים בזמן‬
‫ה בדיקה..." ( פרוטוקול דיון מיום 0102.6.31, עמוד 482 שורות 4-11). לדבריו ,‬
‫הוא מחויב למדוד רק את היקף הראש. מדידות של הצרבלום ושל הגומה‬
  ‫האחורית הן " התרשמותיות" , כלשונו ( שם, שורות 52-72 ועמוד 582 שורה 02).‬
‫לדברי הנתבע, בסיום הבדיקה הוא הודיע לתובעת כי ממצאי הב דיקה תקינים‬
‫( פרוטוקול דיון מיום 0102.2.7, עמוד 481 שורות 8-21). הנתבע לא יכול היה‬
‫לאשר כי הביא לידיעת התובעת שהבדיקה נעשתה בתנאי רזולוציה נמוכים (שם,‬
                                                ‫עמוד 512 שורות 5-31).‬
‫הבדיקה השניה בוצעה ביום 1002.1.82, כאשר התובעת בשבוע ה- 3312‬                   ‫23.‬
‫להריונה ( נ / 7). לפי ה אמור ב" דוח סריקה על קולית במיילדות" של הבדיקה‬
‫השניה, נמדד היקף ראש העובר ( 371 מתאים לשבוע 6391 ), ונמדד קוטר‬
‫הצרבלום ( 12 מ" מ). צוין , כי הבדיקה נערכה בתנאי רזולוציה נמוכים וכי לא ניתן‬
‫לבצע בדיקה וגינאלית עקב תנוחת העובר . גם ד"ר שנפלד, המומחה מטעם‬
‫התובעים, אישר בעדותו כי הבדיקה נעשתה בתנאי רזולוציה נמוכים, ולכן‬
‫המדידה של הצרבלום לא נעשתה בהתאם לפרקטיקה המקובלת ( פרוטוקול דיון‬
‫מיום 0102.6.22, עמוד 464 שורות 9-22 ועמוד 564 שורה 2). נקבעה ביקורת‬
‫בעוד 3 שבועות " להשלמת הבדיקה ". כמו כן, נרשם בדוח כי סיבת ההפניה‬
‫לבדיקה זו הינה " ביקורת נוספת מתאריך 10.1.4 , בעבר אי התפתחות צרבלום ."‬
‫במסגרת הבדיקה השניה לא בוצעה מדידה של הגומה האחורית וזו לא נצפתה.‬
‫כמו כן , לא נרשם כי נצפה וורמיס. בעדותו בבית המשפט אישר הנתבע, כי הוא‬
‫לא ביצע מדידה של הגומה האחורית, בהוסיפו: " ואולי נמדדה רק לא נרשמה,‬
‫ובדרך כלל, בדרך כלל המדידה היא בעין , כמו יתר הדברים ." ( פרוטוקול דיון‬
                                ‫מיום 0102.6.31, עמוד 092 שורות 2, 11-21).‬
‫לדברי הנתבע בעדותו בבית המשפט, בסיום הבדיקה הוא הודיע לתובעת כי‬
  ‫ממצאי הבדיקה תקינים ( פרוטוקול דיון מיום 0102.2.7, עמוד 781 שורות 4-5).‬
‫הבדיקה השלישית בוצעה ביום 1002.2.11, כאשר התובעת בשבוע ה- 2332‬               ‫33.‬
‫להריונה ( נ / 8). לפי האמור ב" דוח סריקה על קולית במיילדות" של הבדיקה‬
‫השלישית , נמדד היקף ראש העובר (791 מתאים לשבוע 22) וכן נמדד קוטר‬
‫הצרבלום ( 42 מ "מ ). נרשם כי נצפה צרבלום , נצפה ורמיס ונצפו חדרי מוח‬
‫תקינים . עוד נרשם כי על התובעת לבוא לביקורת כעבור 3 שבועות. גם כאן , צוין‬
‫כי סיבת ההפניה לבדיקה זו הינה " ביקורת נוספת מתאריך 10.1.82, ביקורת מוח‬
‫קטן 3 היקף ראש." במסגרת הבדיקה השלישית לא בוצעה מדידה של הגומה‬
‫האחורית וזו לא נצפתה. כך אישר גם הנתבע בעדותו בבית המשפט ( פרוטוקול‬
‫דיון מיום 0102.6.31, עמוד 992 שורות 71-91). לדבריו , בדיקה זו נערכה בתנאי‬
‫רזולוציה טובים ומספקים. גם בסיום בדיקה זו הודיע הנתבע לתובעת כי ממצאי‬
‫הבדיקה תקינים ( פרוטוקול דיון מ יום 0102.2.7, עמוד 881 שורות 61-02 ועמוד‬
                                                       ‫981 שורות 02-12).‬
‫הבדיקה הרביעית בוצעה ביום 1002.3.81, כאשר התובעת בשבוע ה- 2382‬               ‫43.‬
‫להריונה - בטרימסטר השלישי ( נ / 9). לפי האמור ב" דוח סריקה על קולית‬
‫במיילדות " של הבדיקה הרביעית , נמדד היקף ראש (842 מתאים לשבוע 72). כמו‬
‫כן, נצפו חדרי מוח תקינים ונצפה צרבלום תקין. צוין כי התובעת מוזמנת‬
‫לביקורת בעוד חודש . במסגרת הבדיקה הרביעית לא בוצעו מדידות של הצרבלום‬
‫ושל הגומה האחורית. כך אישר גם הנתבע בעדותו בבית המשפט ( פרוטוקול דיון‬
‫מיום 0102.6.31, עמוד 203 שורות 51-61), בהבהירו: " אם אני לא חושב שאני‬
‫צריך למדוד , אני לא מודד . ... אני מתרשם שהצרבלום תקין ." (שם , עמוד 303‬
‫שורות 9-11). כמו כן, כלל לא נצפו הגומה האחורית והוורמיס . לדברי הנתבע‬
‫בעדותו בבית המשפט, בדיקה זו נערכה בתנאי רזולוציה טובים ומספקים . גם‬
‫בסיום בדיקה זו הודיע הנתבע לתובעת כי ממצאי הבדיקה תקינים ( פרוטוקול‬
                              ‫דיון מיום 0102.2.7, עמוד 091 שורות 4 ו- 81).‬
                           ‫התובעת לא התייצבה לבדיקה נוספת כעבור חודש.‬
‫הבדיקה החמישית בוצעה ביום 1002.5.01, כאשר התובעת בשבוע 63 להריונה‬            ‫53.‬
‫( נ / 01). לפי האמור ב" דוח סריקה על קולית במיילדות " של הבדיקה החמישית ,‬
‫נמדד היקף ראש (603 מתאים לשבוע 1343). כמו כן , נצפו חדרי מוח תקינים‬
‫ונרשם כי מבנה הצרבלום תקין. במסגרת הבדיקה החמישית לא בוצעו מדידות‬
‫של הצרבלום ושל הגומה האחורית. כמו כן, לא נצפו הגומה האחורית והוורמיס .‬
‫עוד נרשם בדוח , כי סיבת ההפניה לבדיקה זו הינה " מעקב גדילה ". לדברי הנתבע‬
‫בעדותו בבית המשפט, הוא ידע כי מטרת הפניה היתה מעקב אחר צרבלום‬
‫העובר , בהכירו היטב עברה המילדותי של התובעת ( פרוטוקול דיון מיום‬
‫0102.6.31, עמוד 403 שורות 8-71). הנתבע הוסיף והעיד , כי הגומה האחורית‬
‫היתה תקינה וכך גם הצרבלום . גם בסיומה של ב דיקה זו הודיע הנתבע לתובעת‬
‫כי ממצאי הבדיקה תקינים ( פרוטוקול דיון מיום 0102.2.7, עמוד 191 שורות -71‬
                   ‫51; פרוטוקול דיון מיום 0102.6.31, עמוד 503 שורות 1-5).‬
‫בדוח סריקה על קולית במיילדות של הבדיקה החמישית , נרשם לצד הערך ‪BPD‬‬
‫( קוטר גולגולת רוחבי ) 28 מ "מ , מתאים לשבוע 2333. במועד זה היתה התובעת‬
‫בשבוע ה- 63 להריון . ביום 1002.5.31, שלושה ימים לאחר בדיקת האולטרה-‬
‫סאונד החמישית, ביקרה התובעת במרפאת טיפת חלב בכפר קאסם. במועד זה‬
‫קיבלה התובעת הפניה לחדר מיון להוצאת תפרים בצוואר הרחם ולביצוע בדיקת‬
‫אולטרה- סאונד , בשל ממצאי מדידת ראש קטנים אשר הודגמו בבדיקת‬
‫האולטרה- סאונד החמישית ( נ /42; ראו גם עדותה של ד "ר ינאי , פרוטוקול דיון‬
                                     ‫מיום 0102.6.31, עמוד 683 שורות 7-8).‬
‫הבדיקה השישית בוצעה ביום 1002.5.32 על- ידי ד" ר יוסי שלו, כאשר התובעת‬       ‫63.‬
‫בשבוע 6373 להריונה ( נ/ 11). לפי האמור ב" דוח סריקה על קולית במיילדות "‬
‫של הבדיקה , לא בוצעו מדידות של הצרבלום ושל הגומה האחורית . כמו כן , לא‬
‫נצפו הגומה האחורית והוורמיס . בדיקת האולטרה- סאונד הדגימה ‪ BPD‬תקין,‬
‫המתאים לשבוע 73 להריון, והיקף ראש ( ‪ )HC‬המתאים לשבוע 5363. עוד צוין‬
‫בדוח כי " אין לראות סטיה במימדי הגוף" וכי " בוצעה בדיקה בסיסית בהריון‬
‫שאינו בסיכון ". ד" ר ינאי אישרה בעדותה , כי ד " ר שלו התבקש לבצע מדידה של‬
‫הראש ושל היקף הראש בלבד, כלשונה: " הוא נדרש לשאלה ספציפית" , ולפיכך‬
‫לא נעשו מדידות של הצרבלום ( פרוטוקול דיון מיום 0102.6.31, עמוד 683‬
                                ‫שורות 2-3, 41-51 ועמוד 983 שורות 7-8).‬
‫בעדותו בבית המשפט אישר הנתבע, כי הוא נדרש לבצע בדיקות אולטרה- סאונד‬         ‫73.‬
‫מכוונות למוח ( פרוטוקול דיון מיום 0102.2.7, עמוד 942 שורות 3-5). בהתייחס‬
‫לסוגיית מדידת איברי העובר, טען הנתבע בעדותו בבית המשפט, כאמור, כ י אין‬
‫צורך למדוד כל איבר , שכן בדיקת אולטרה- סאונד הינה עניין של התרשמות .‬
‫לדבריו , אם הוא מתרשם שגודל של איבר הינו תקין , הוא אינו מבצע מדידה.‬
‫כלשונו: " אני כאיש אולטרה- סאונד מנוסה וותיק, גם באותה תקופה, אני מסתכל‬
‫על העובר ... כפי שאני מסתכל על בן אדם , אני רואה אותו ולכן לא כל דבר צריך‬
‫למדוד." ( פרוטוקול דיון מיום 0102.2.7, עמוד 881 שורות 2-51). על דברים‬
‫אלה חזר הנתבע גם בעדותו הנוספת , באמרו : " אני סורק אותו . אם אני רואה‬
‫משהו חריג אצלו, אני מודד. כל עוד הוא לא חריג, אני לא מודד ." ובהמשך‬
‫דבריו : " ההתרשמות היא מדידה, למעשה . היא מדידה. ההתרשמות היא מדידה‬
‫בעין ." ( פרוטוקול דיון מיום 0102.6.31, עמוד 192 שורות 7-8 ועמוד 392‬
‫שורות 31-41). גם ד"ר ינאי, המומחית הרפואית מטעם בית המשפט, אישרה‬
‫בעדותה כי כעולה מהרשומות הרפואיות, הנתבע לא ביצע מדידות של הצרבלום‬
‫( פרוטוקול דיון מיום 0102.6.31, עמוד 533 שורה 41; עמוד 073 שורות 41-61).‬


                                                                              ‫מסקנות‬
‫כפי שקבעתי לעיל , במסגרת הפרקטיקה הרפואית המקובלת והסבירה במועדים‬                ‫83.‬
‫הרלוונטיים לתביעה דנן , היה על הנתבע - רופא מומחה בתחום האולטרה- סאונד‬
‫גניקולוגיה - לוודא תקינות הצרבלום , הגומה האחורית והוורמיס ולבצע מדידות‬
‫של קוטר הצרבלום והגומה האחורית , במסגרת בדיקות האולטרה- סאונד שביצע‬
‫לתובעת. כעולה מהתשתית הראייתית שהונחה לפניי, הנתבע לא פעל על- פי‬
‫פרקטיקה רפואית זו , משלא ביצע בכל בדיקות האולטרה- סאונד, ובפרט‬
‫בבדיקות האולטרה סאונד בטרימסטר השלישי להריון (הבדיק ה רביעית והבדיקה‬
        ‫חמישית) מדידות של הצרבלום ושל הגומה האחורית, כנדרש וכמתחייב .‬
‫אין בידי לקבל טענת הנתבע, בעניין דנא , לפיה די היה בהתרשמותו מאיברי‬
‫המוח במהלך בדיקות האולטרה- סאונד . המדובר בהתנהלות אשר אינה תואמת‬
‫הפרקטיקה הרפואית הסבירה והמקובלת באותה עת, ווד אי לא המצופה מהנתבע‬
‫בנסיבות בהן לתובעת רקע מילדותי של חשד למחלה גנטית בילוד (ע' ). התובעת‬
‫הופנתה אל הנתבע על- ידי היועצת הגנטית טאוב לביצוע בדיקות אולטרה- סאונד‬
‫מכוונות למוח . הפניה זו כללה התוויה מפורשת וברורה לביצוע סקירת מערכות‬
‫מכוונת למוח , לצרבלום ולוורמיס ( ת / 2). במצב דברים זה , היה על הנתבע , לכל‬
‫הפחות, לפעול על- פי הפרקטיקה הרפואית המקובלת ולבצע מדידות של‬
    ‫הצרבלום ושל הגומה האחורית בכל אחת מבדיקות האולטרה- סאונד, כנדרש .‬
‫לפיכך, הנני לקבוע כי הנתבע הפר חובת הזהירות המוטלת עליו בביצוע בדיקות‬
‫האולטרה- סאונד , בבחינ ת מתן טיפול רפואי שאינו עומד בסטנדרט הרפואי‬
                                            ‫המקובל והסביר באותה עת.‬
‫בנסיבות שבהן לא בוצעו מדידות של הצרבלום ושל הגומה האחורית במהלך‬                 ‫93.‬
‫בדיקות האולטרה- סאונד בתובעת , הרי שלכאורה, לא ניתן להצביע על הגורמים‬
‫לנזק . דהיינו , בהעדר ביצוע המדידות לא ניתן לדעת האם ממצאי מדידות אלה‬
‫היו מדגימים חשד למחלה ממנה סובלת מ ' ( ‪, )Pontocerebellar Hypoplasia‬‬
‫וכפועל יוצא, ניתן היה לאבחן אבחון טרום לידתי של המחלה. הלכה פסוקה‬
‫היא, כי בנסיבות אלה יש להחיל את דוקטרינת " הנזק הראייתי" , מכוחה עובר‬
‫נטל השכנוע אל הנתבעים להוכיח כי חרף התר שלות הנתבע באי ביצוע‬
‫המדידות, לא ניתן היה לאבחן את המחלה ממנה סובלת מ ' אבחון טרום לידתי‬
‫(ראו גם, ע "א 20/8239 מאיר נ' ד" ר לאור, פ" ד נח(5 ) 45, 46-66 (4002); ע" א‬
‫30/6569 עזבון המנוחה ברטה מרציאנו ז" ל נ ' ד " ר זינגר יהורם , לא פורסם‬
‫( 5002.4.11); ע"א 59/3466 כהן נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית‬
‫לעובדים בארץ ישראל, פ" ד נג(2 ) 086, 986 (9991); ע"א 50/619 כדר נ' פרופ'‬
                                            ‫הרישנו , לא פורסם ( 7002.11.82)).‬




       ‫(ב ) פירוש ממצאי בדיקות האולטרה- סאונד והצילומים המקוריים היום ( בדיעבד)‬
‫לתיק בית המשפט הוגשו צילומים מקוריים (תמונו ת פולרואיד) והעתקי צילומים‬          ‫04.‬
‫שבוצעו במהלך בדיקות האולטרה- סאונד . ד" ר מלינגר, המומחה הרפואי מטעם‬
‫הנתבעים, ערך את חוות דעתו הראשונה לאחר שעיין בצילומים המקוריים. אלה‬
‫אבדו לאחר שנמסרו לשליח לצורך מסירתם למשרד של באי- כוח התובעים.‬
‫בהמשך, התברר כי במרפאה שבה בוצעו הבדיקות נשמרו עותקים מקוריים של‬
‫צילומים אלה וצילומים נוספים . אלה הועברו לעיונו של פרופ ' שנפלד, המומחה‬
                               ‫הרפואי מטעם התובעים, להשלמת חוות דעתו .‬
‫בעדותו בבית המשפט טען הנתבע , כי הצרבלום של מ' היה תקין עד לשלהי‬
‫ההריון וכי חלה התדרדרות בשבועות האחרונים או מיד לא חר הלידה ( פרוטוקול‬
‫דיון מיום 0102.2.7, עמוד 712 שורות 12-22). לדבריו, עיון בצילומים‬
‫המקוריים שהונחו לפני בית המשפט מאפשר מדידה בדיעבד של הצרבלום‬
‫והגומה האחורית באמצעות סקאלה הנמצאת בצדו השמאלי של הצילומים‬
                    ‫( פרוטוקול דיון מיום 0102.6.31, עמוד 203 שורות 12-42).‬
‫בעוד ד" ר שנפלד סבור שלא ניתן לבצע בדיעבד מדידות של הצרבלום ושל‬
‫הגומה האחורית באמצעות הצילומים המקוריים , סבורים ד" ר ינאי וד " ר מלניגר‬
‫כי ניתן לעשות כן וכי בחינה דהיום של הצילומים מעלה כי המדדים תקינים‬
‫והינם בתחום התקן . כעולה מעדותו של הנתבע , תחום סטיית התקן הינו מאחוזון‬
‫59 כלפי מעלה ומאחוזון 5 כלפי מטה ( שם, עמוד 292 שורות 91-32). עדות זו‬
‫לא נסתרה . אוסיף , כי דין טענת התובעים - לפיה הטענה כי לא ניתן להתחקות‬
‫אחר המדידות בדיעבד הינה עדות כבושה - להידחות. ד" ר מלינגר העלה טענה זו‬
‫כבר בחוות דעתו הראשונה ( עמוד 4 ו- 6 לחוות הדעת מיום 7002.3.6), וכך גם‬
‫ד" ר ינאי אשר העלתה אף היא הטענה כבר בחוות הדעת ( עמודים 5-6 לחוות‬
                                                   ‫הדעת מיום 0102.4.31).‬
     ‫לפיכך, אפנה לדון ולהכריע במחלוקת זו שניטשה בין המומחים הרפואיים .‬
‫ד"ר ינאי, המומחית הרפואית מטעם בית המשפט, העידה כי עיון ב צילומים‬            ‫14.‬
‫שנערכו במהלך בדיקות האולטרה- סאונד דלעיל ובטבלאות המדידה המקובלות,‬
‫העלה כי בפועל נצפו איברי מוח תקינים. המומחית אישרה כי עיינה הן‬
‫בצילומים שהועברו לעיונה לצורך הכנת חוות הדעת והן בצילומים שנמצאו‬
‫לאחר מכן במרפאה שבה בוצעו בדיקות האולטרה- סאונד . המומחי ת הוסיפה‬
‫ואישרה כי ביצעה את המדידות בעצמה ( פרוטוקול דיון מיום 0102.6.31, עמוד‬
‫793 שורות 2-9). בהתייחס לבדיקה הראשונה ( נ/ 6), העידה ד " ר ינאי כי הגם‬
‫שלא נמדדו רוחב הצרבלום ועומק הגומה האחורית, ניתן לראות שהגומה‬
‫האחורית " לגמרי תקינה " ( שם , עמוד 173 שורות 61-42 ועמוד 273 שורות 1-6).‬
‫בהתייחס לבדיקה השניה ( נ / 7), העידה ד" ר ינאי כי " רואים את הגומה האחורית‬
‫יפה " הגם שלא נמדד עומקּה ( שם , עמוד 273 שורות 71-91). בנוסף, מדידת‬
‫הצרבלום הינה " לחלוטין מתחום הנורמה " (שם , עמוד 773 שורה 7). בהתייחס‬
‫לבדיקה הרביעית ( נ / 9), העידה ד "ר ינאי כי אמנם רוחב הצרבלום לא נמדד, אך‬
‫ניתן לראות מהצילומים שהצרבלום פרופורציונאלי לגודל הגומה האחורית ( שם,‬
‫עמוד 283 שורות 21-41). בהתייחס לבדיקה החמישית ( נ / 01), העידה ד " ר ינאי‬
‫כי אמנם אין מדידה של רוחב הצרבלום ושל עומק הגומה האחורית , אך‬
‫באמצעות הצילומים ש בצידם שנתות ( קנה מידה), ניתן למדוד איברי המוח‬
               ‫בדיעבד והממצאים תקינים לחלוטין ( שם, עמוד 383 שורות 2-11).‬
‫ד" ר ינאי הדגישה חשיבות בדיקת הצרבלום בטרימסטר השלישי להריון , אז לרוב‬
‫יופיעו מדדים , אשר יעלו חשד להימצאות המחלה בעובר . לדבריה , לתובעת‬
‫בוצעו שתי בדיקות או לטרה- סאונד במהלך הטרימסטר השלישי לצורך בדיקת‬
‫הצרבלום והצילומים הדגימו " שהצרבלום מפותח יפה." (שם, עמוד 983 שורות‬
‫61-72). יתרה מזאת, לדברי ד "ר ינאי, לאור מראה הצרבלום בבדיקות האולטרה-‬
‫סאונד , כפי שהודגם גם בצילומים משבוע מתקדם של ההריון, ובשים לב לספרּות‬
‫הרפוא ית על מועד הופעת סימנים לתת- התפתחות הצרבלום , ניתן להניח כי עיקר‬
‫הדיסטרופיה אירעה בשבועות האחרונים של ההריון. תימוכין לכך נמצא גם‬
‫בשינויים המהירים שעבר הצרבלום לאחר הלידה , מהשלב שבו בוצעה בדיקת‬
‫‪ CT‬לגולגולת ( בחלוף שלושה ימים ללידתה ) שבה נמצאו גזע מוח צר מהרגיל,‬
‫ריבוי נוזל אינפרא- טנטוריאלי בגומה האחורית וחוסר פרנכימטי ניכר של‬
‫הצרבלום , ועד לבדיקת ‪ MRI‬כשלושה שבועות לאחר מכן, שהדגימה שתי אונות‬
‫שרידיות ( עמודים 7-6 לחוות הדעת ). בעדותה בבית המשפט אישרה ד" ר ינאי‬
‫האמור בחוות דעתה , בציינה כי המחלה של תת- התפתחות הצרבלום התפתחה‬
‫במ' באופן מואץ לאחר הלידה, בבחינת " תהליך הרסני לצרבלום " ( פרוטוקול‬
                             ‫דיון מיום 0102.6.31, עמוד 193 שורות 51-02).‬
‫בסכמה עמדתה בשאלה האם ניתן היום לפרש הצילומים שנעשו במהלך בדיקות‬
                               ‫האולטרה- סאונד , העידה ד" ר ינאי לאמור :‬
        ‫" דווקא היום, בדיעבד , כשאני רואה את התמונות האלה , אני כן‬
        ‫יכולה לשלול , משום שאני כבר אמרתי את זה, אני יכולה למדוד‬
        ‫היום, בדיעבד , את התמונה [צ" ל הצרבלום] , על סמך התמונה‬
        ‫המקורית ואני יכולה להגיד שהצרבלום בגודל תקין . זאת‬
        ‫אומרת , שבוע 63 , אם הוא היה מודד הוא היה מוצא מדדים‬
        ‫תקינים ." ( פרוטוקול מיום 0102.6.31, עמוד 293 שורות -62‬
                                                             ‫22).‬

                         ‫ֹ‬
‫למסקנה זו הגיע גם ד " ר מלינגר, כפי שפירט בחוו ת דעתו לאחר שעיין הן‬         ‫24.‬
‫בצילומים המקוריים שהונחו לפניו במועד כתיבת חוות הדעת הראשונה והן‬
‫בצילומים מקוריים נוספים שהונחו לפניו במועד כתיבת חוות דעתו המשלימה‬
‫השניה. לדידו , עיון ב צילומים שנערכו בבדיקות האולטרה- סאונד השניה עד‬
‫החמישית ( נ /7- נ/ 01), העלה כי הודגמו חתכים אקסיאליים של הצרבלום ברוחב‬
‫תקין . צילום הבדיקה השניה הדגים רוחב צרבלום תקין, בין אחוזון 52 ל- 05‬
‫( נ / 7) וכך גם צילום הבדיקה השלישית , אשר הדגים רוחב צרבלום באחוזון 05‬
‫( נ / 8). אשר לבדיקה הרביעית, קבע המומחה כי ניתן בנקל למדוד היום את רוחב‬
‫הצרבלום , בעזרת הסימנים שבצד השמאלי של הצילום ( נ / 9). המדידה הדגימה‬
‫צרבלום תקין , בין אחוזון 05 ל- 52. כך גם ביחס לבדיקה החמישית , אשר הדגימה‬
‫צרבלום תקין בסמוך לאחוזון 05. הסימנים שבצד השמאלי של הצילום ( נ/ 01)‬
‫מאפשרים בנקל למדוד היום את רוחב הצרבלום. גם להערכת ד "ר מלינגר,‬
‫המחלה ממנה סובלת מ ' לא אובחנה במהלך ההריון , בשל העובדה כי הצרבלום‬
‫התפתח בצורה תקינה עד לרגע מסוים בו התחיל תהליך של אטרופיה, אשר‬
                      ‫בנסיבות המקרה דנן נתן ביטויו בסמוך למועד הלידה.‬
‫במ סגרת חקירתו הנגדית , לא נשאל ד " ר מלינגר על ממצאיו ומסקנותיו דלעיל‬
        ‫ֹ‬
‫בחוו ת דעתו. בחקירה החוזרת שב המומחה ואישר, כי לצורך מתן חוו ת הדעת‬  ‫ֹ‬
‫ביצע מדידות על סמך הצילומים שהונחו לפניו ( פרוטוקול דיון מיום 0102.7.41,‬
                                                    ‫עמוד 336 שורות 8-41).‬
‫ד" ר שנפלד, המומחה הרפואי מטעם התובעים , העיד כי משנת 5991 הוא אינו‬            ‫34.‬
‫מבצע בדיקות אולטרה- סאונד במסגרת מוסד רפואי כלשהו . לדבריו, ממועד זה‬
‫הוא ביצע במרפאה הפרטית שלו בדיקות אולטרה- סאונד בסיסיות, וכאשר סבר‬
‫כי נחוצה סקירת מערכות הפנה את המטופלות למומחים בעלי שם, כלשונו ,‬
‫הואיל והמכשיר שהיה ברשותו לא היה משוכלל ( פרוטוקול דיון מיום‬
‫0102.6.22, עמוד 014 שורות 22-52; עמוד 604 שורות 91-72 עד עמוד 704‬
‫שורות 1-3; עמוד 114 שורות 1-4). בהתייחס לצילומים הקיימים בתיק , העיד‬
‫ד" ר שנפלד כי הוא לא ביצע על- פיהם מדידות של הצרבלום והגומה האחורית ,‬
‫בנמקו: " כי אי ן דבר כזה ... כי זה לא פרקטיקה מקובלת ." ( פרוטוקול דיון מיום‬
‫0102.6.22, עמוד 734 שורות 22-72. ראו גם , עמוד 754 שורות 3-4). לשיטת‬
‫ד" ר שנפלד , לא ניתן בחלוף 9 שנים לעיין בצילומים המקוריים מבדיקות‬
‫האולטרה- סאונד ולבצע באמצעותם מדידות עם סרגל. ניתן היה לבצע מדידות‬
‫רק בזמן אמת. כלשונו: " לא קיים דבר כזה ברפואה ... כי רק בזמן אמת שאני‬
‫מבצע את הבדיקה ואני משחק עם המתמר שמאלה ימינה בשביל לקבל את‬
‫האפיון, את החדות , את ההתמקדות , אני יכול לצלם ." (שם, עמוד 834 שורה 72‬
                    ‫עד עמוד 934 שורות 1-4, 12-42; עמוד 044 שורות 02-12).‬
‫כפועל יוצא, אישר ד " ר שנפלד בעדותו בבית המשפט כי הוא לא כתב באף אחת‬
‫מחוות הדעת שלו, שגודל הצרבלום הנצפה בצילומים אינו תקין ( שם , עמוד 964‬
‫שורות 81-42). כמו כן , אישר בעדותו כי הוא לא כתב באף אחת מחוות הדעת‬
‫שלו, שהמדידות בוצעו על- ידי טבלאות לא מקובלות ( שם , עמוד 984 שורות -7‬
‫4). לדבריו, הוא ערך את חוות הדעת על סמך האמור בפענוחים של בדיקות‬
‫האולטרה- סאונד . מרשומות אלה עולה כי מדידות שכן בוצעו במוח העובר‬
‫הדגימו מדדים קטנים מהסטנדרט ( שם, עמוד 344). כך, גודל הצרבלום שנמדד‬
‫בבדיקה השניה ( נ/ 7) ובבדיקה השלישית ( נ / 8), אשר להערכת ד " ר שנפלד אינו‬
‫תקין וקטן לגיל ההריון . בבחינת ממצאים פתולוגיים ( סטייה מהערך המדידתי‬
‫המקובל לגיל ההריון) שמצביעים על תת- התפתחות הצרבלום ( שם , עמוד 544‬
‫שורות 41-42 ועמוד 844 שורה 62; עמוד 194 שורות 51-71; עמוד 005 שורה‬
‫11). לעניין זה הסתמך ד" ר שנפלד על טבלאות מדידה בספרם של גולדשטיין‬
                                   ‫וטימור ( שם, עמוד 744 שורות 22-42).‬
‫בהתייחס לגומה האחורית, העיד ד" ר שנפלד כי לאחר שעיין בצילומים שצורפו‬
‫לבדיקות האולטרה- סאונד, הוא אינו מבחין בהרחבה של הגומה האחורית (שם,‬
‫עמוד 664 שורות 21-31, 02-12). כמו כן, אישר כי הוורמיס הודגם והיה תקין ,‬
‫בהוסיפו כי במחלת תת- התפתחות הצרבלום " זה בכלל לא שייך לוורמיס ." (שם,‬
                                                  ‫עמוד 764 שורות 91-72).‬
‫במחלוקת זו שבין המומחים הרפואיים, מצאתי לבכר עמדתם של ד" ר ינאי וד"ר‬        ‫44.‬
‫מלינגר. תחילה, בידי לקבל הטענה כי באמצעות הצילומים המקוריים שבוצעו‬
‫במהלך בדיקות ה אולטרה- סאונד ניתן לבצע בדיעבד מדידות של הצרבלום ושל‬
‫הגומה האחורית . כך סבור גם פרופ' שנפלד , כפי שניסח זאת בחוות דעתו‬
‫המשלימה מיום 8002.6.31, בהתייחסו לטענת ד" ר מלינגר בדבר אפשרות‬
‫לביצוע בדיעבד של המדידות, בקובעו לאמור : " לכל העוסקים בעל קול ידוע כי‬
‫רק מצילומ י מקור ( אשר בתיק נשוא הדיון אבדו אצל ב" כ הנתבעים, כאמור) ניתן‬
‫להסיק על מישורי המדידה , מבנים שנמדדו ופרטים חשובים נוספים . העתק של‬
‫צילום פולרואיד הוא תמיד מטושטש וקשה לפענוח בגלל תכונות נייר זה ".‬
‫( עמוד 4 לחוות הדעת). דומה כי בכתבו חוות הדעת, לא צפה פרופ ' שנפ לד‬
‫האפשרות, כי בעתיד ימצאו הצילומים המקוריים וצילומים נוספים שנשמרו‬
‫במרפאה שבה טופלה התובעת , כפי שאכן אירע . הצילומים המקוריים הועברו‬
‫לעיונו של פרופ' שנפלד, אשר שינה גרסתו וטען לראשונה בבית המשפט כי לא‬
‫ניתן לבצע מדידות באמצעות הצילומים המקוריים, אלא רק " בזמ ן אמת ".‬
‫המדובר בעדות כבושה , אשר אין ליתן לה כל משקל. ויוטעם , גם בעת כתיבת‬
‫חוות דעתו הראשונה היו לפני פרופ ' שנפלד צילומים מקוריים שבוצעו בבדיקות‬
‫האולטרה- סאונד , אז ביכר המומחה שלא להתייחס אליהם כלל , וכלשון בא- כוח‬
‫התובעים: " הוא לא נזקק להם . ... אנחנו לא חשבנו שזה המסמכים הכי‬
‫חשובים ." ( פרוטוקול דיון מיום 0102.2.7, עמוד 161 שורות 7-81). זאת , שעה‬
‫שלשיטת פרופ ' שנפלד , כאמור בחוות דעתו המשלימה , ניתן להסיק מעיון‬
‫בצילומים מקוריים של בדיקות אולטרה- סאונד על מישורי המדידה , מבנים‬
                                           ‫שנמדדו ופרטים חשובים נוספים.‬
‫בהתייחס לממצאי מדידות של קוטר הצרבלום והגומה האחורית, הוכח לפניי כי‬         ‫54.‬
‫הצילומים המקוריים שבוצעו בבדיקות האולטרה- סאונד לתובעת הדגימו מדדים‬
‫תקינים. כפי שעמדתי על כך בהרחבה לעיל, ד " ר ינאי וד" ר מלינגר אישרו כי‬
‫ביצעו המדידות בעצמם על- גבי הצילומים המקוריים, וכי המדדים בכל אחת‬
‫מהבדיקות נמצאו תקינים , ובפרט בבדיקות האולטרה- סאונד שבוצעו בטרימסטר‬
‫השלישי שבו ישנה התפתחות של חלקי הצרבלום ( פסקאות 34-24). התובעים‬
‫מצידם לא הביאו כל ראיה לסתור ממצאים ומסקנות אלה, שכן כאמור , ד"ר‬
‫שנפלד, המומחה הרפואי מטעמם, דבק בעמדתו המאוחרת, לפיה לא נ יתן לבצע‬
‫מדידות של הצרבלום והגומה האחורית בדיעבד באמצעות הצילומים המקוריים.‬
‫ד" ר שנפלד גם העיד בבית המשפט, כי הוא לא טען בחוות דעתו שגודל‬
‫הצרבלום הנצפה בצילומים אינו תקין, וכי המדידות בוצעו על- ידי טבלאות‬
‫שאינן מקובלות ( פסקה 44). בעניין זה דחיתי טענת באי- כוח התובעים כנגד‬
‫טבלאות המדידה שבהם השתמשו ד " ר ינאי וד " ר מלינגר לצורך ביצוע המדידות ,‬
‫בהיותה הרחבת חזית אסורה ( פרוטוקול דיון מיום 0102.6.31, עמוד 873 שורה‬
                                                                  ‫81-91).‬
‫לפיכך, הנני לקבוע כי חרף התרשלות הנתבע באי ביצוע מדידות של קוטר‬             ‫64.‬
‫הצרבלום וקוטר הגומה האחורית - כנדרש על- פי הפרקטיקה המקובלת במועדים‬
‫הרלוונטיים לתביעה דנן - עלה בידי הנתבעים להוכיח כי צילומים מקוריים של‬
‫בדיקות האולטרה- סאונד שבוצעו לתובעת הדגימו מדדים תקינים של אלה.‬
‫דהיינו , ניתן להשלים בדיעבד את שהחסיר הנתבע בהתרשלותו - ביצוע המדידות‬
‫- וכן לקבוע כי ממצאי מדידות אלה תקינים ולא היה בהם כדי להקים חשד‬
                         ‫להישנות המחלה של תת- התפתחות הצרבלום ב- מ' .‬
‫כפועל יוצא, הנני לקבוע כי לא הוכח הקשר הסיבתי בין התרשלות הנתבע לבין‬
‫הנזק שנגרם ל- מ'. גם אם הנתבע היה מבצע בדיקות האולטרה- סאונד כנדרש , לא‬
          ‫היה בכך כדי לסייע באבחון טרום- לידתי של המחלה ממנה סובלת מ' .‬


‫לא אכחד, כי תוצאה זו אינה פשוטה בעיניי, וודאי בנסיבות שבהן כשלושה‬           ‫74.‬
‫שבועות לאחר לידתה הועלה חשד כי מ' סובלת ממחלה של תת- התפתחות‬
‫הצרבלום , אשר אומת בהגיעה לגיל עשרה חודשים . בעניין זה מקובלת עליי‬
‫עמדתם של ד " ר ינאי וד" ר מ לינגר, לפיה המדובר במחלה הנותנת ביטויה‬
‫בשלבים מאוחרים של ההריון ואפילו בשבוע הראשון לחיים, כבענייננו , ובשל‬
                                ‫כך לא ניתן היה לאבחנּה אבחון טרום לידתי .‬
‫ד" ר ינאי חזרה בעדותה על האמור בחוות דעתה , לפיו לאור מראה הצרבלום‬
‫בבדיקות האולטרה- סאונד, כפי שהודגם גם בציל ומים משבוע מתקדם של‬
‫ההריון, ובשים לב לספרות הרפואית בדבר מועד הופעת סימנים לתת- התפתחות‬
‫הצרבלום , ניתן להניח כי עיקר הדיסטרופיה אירעה בשבועות האחרונים של‬
‫ההריון . כך כנלמד גם מהשינויים המהירים שעבר הצרבלום לאחר הלידה ,‬
‫מהשלב שבו בוצעה בדיקת ‪ CT‬לגולגולת ( בחלוף שלושה ימים ללידת מ ') שבה‬
‫נמצאו גזע מוח צר מהרגיל, ריבוי נוזל אינפרא- טנטוריאלי בגומה האחורית‬
‫וחוסר פרנכימטי ניכר של הצרבלום , ועד לבדיקת ‪ MRI‬כשלושה שבועות לאחר‬
‫מכן , שהדגימה שתי אונות שרידיות . לדידה , המחלה של תת- התפתחות הצרבלום‬
‫התפתחה ב- מ ' באופן מואץ לאחר הלידה , בבחינת " תהליך הרסני לצרבלום"‬
                 ‫( פרוטוקול דיון מיום 0102.6.31, עמוד 193 שורות 51-02).‬
‫בדעה זו מחזיק גם ד" ר מלינגר , אשר סבור כי המחלה ממנה סובלת מ ' לא‬
‫אובחנה במהלך ההריון, בשל העובדה כי הצרבלום התפתח בצורה תקינה עד‬
‫למועד הסמוך ללידה, שבו התחיל תהליך של אט רופיה. כך גם בעדותו בבית‬
‫המשפט בהתייחסו להתפתחות מחלת תת- התפתחות הצרבלום כתהליך דינאמי‬
‫אשר יכול להתפתח גם לאחר הלידה ( פרוטוקול דיון מיום 0102.7.41, עמוד 506‬
                ‫שורות 91-52, עמוד 606 שורות 1-6 ועמוד 745 שורות 9-62).‬
‫גם ד" ר שנפלד, המומחה הרפואי מטעם התובעים, ה סכים בעדותו בבית המשפט‬
‫כי ייתכנו מקרים שבהם המחלה תופיע בשלבים מאד מאוחרים של ההריון או‬
‫בשבוע הראשון לחיים . אלא שלשיטתו הופעה מאוחרת זו של המחלה אינה חלה‬
‫כאשר מדובר על הישנות המחלה במשפחה ( פרוטוקול דיון מיום 01022.6.22,‬
‫עמוד 674 שורה 72 עד עמוד 774 שורות 1-9; עמוד 974 שורות 9-21, 51-61).‬
‫הסתייגות זו לא נתמכה בספרות הרפואית המקצועית שהונחה לפניי. נהפוך הוא ,‬
‫כעולה ממאמרה של ‪Ajibola A. J. et al Two cases of PCH Ethical and‬‬
‫)0102( ‪ ,prenatal diagnostic dilemma‬חרף מעקב הריון וביצוע בדיקות‬
‫אולטרה- סאונד כנדרש, לא ניתן היה לאבחן אבחון טרום לידתי של ילד שני‬
‫במשפחה שבה הילד הראשון נולד חולה במחלה של תת- התפתחות הצרבלום. כך‬
‫גם כעולה ממאמרו של ‪Laurent Guibaud, Practical approach to prenatal‬‬
‫)4002( ‪ ,fossa abnormalities using MRI‬מומחה מוביל בעולם בתחום‬
‫האבחון הטרום לידתי של מחלות במערכת העצבים המרכזית . חרף מומחיותו לא‬
‫עלה בידו לאבחן באמצעות בדיקת אולטרה- סאונד בשבוע ה- 13 להריון , המחלה‬
            ‫של תת- התפתחות הצרבלום, באישה שיש לה ילד הסובל ממחלה זו .‬
‫לאור האמור לעיל , הנני לאמץ עמדתם של ד" ר ינאי וד " ר מלינגר , לפיה מחלת‬   ‫84.‬
‫תת- התפתחות הצ רבלום התפתחה ב- מ' בשבועות האחרונים להריון או בסמוך‬
‫לאחר הלידה . מסקנה זו עולה בקנה אחד עם הספרות הרפואית המקצועית‬
‫ותואמת נסיבות המקרה דנן , שבהן ממצאי בדיקות האולטרה- סאונד שבוצעו‬
‫לתובעת עד לשבוע 63 להריון, ובכלל זאת מדדים של רוחב הצרבלום ושל רוחב‬
              ‫הגומה האחור ית כפי שהודגמו בצילומים המקוריים, היו תקינים .‬


‫( ג) האם היה על הנתבע להפנות התובעת לביצוע בדיקת ‪ MRI‬ולביצוע בדיקות נוספות?‬
‫למעלה מן הצורך , אפנה לבחון טענת התובעים לפיה היה על הנתבע להפנות‬          ‫94.‬
‫התובעת לביצוע בדיקת ‪ .MRI‬בקליפת האגוז, בעוד לטענת התובעים היה על‬
‫הנתבע להפנות התובעת לביצוע בדיקת ‪ MRI‬בנסיבות שבהן הריונּה סווג כהריון‬
‫בסיכון גבוה עם סיפור משפחתי קודם של המחלה , טוענים הנתבעים כי במועדים‬
‫הרלוונטיים לתביעה דנן, מקובל היה להפנות אישה הרה לביצוע בדיקת ‪ MRI‬רק‬
‫במקרים שבהם נצפה ממצא חריג בבדיקות האולטרה- סאונד , וכי ספק אם בדיקת‬
    ‫‪ MRI‬באותה עת היתה מסייעת באבחון המחלה של תת- התפתחות הצרבלום .‬
‫הנתבע העיד בבית המשפט כי בדיקת ‪ MRI‬לעובר היתה במועדים הרלוונטיים‬           ‫05.‬
‫לתביעה דנן בחיתוליה. כמו כן , באותה עת, מקום שבו בדיקת האולטרה- סאונד‬
‫נמצאה תקינה, לא היה צורך להורות על ב יצוע בדיקה ‪ ( MRI‬פרוטוקול דיון מיום‬
‫0102.2.7, עמודים 181-281). גם בהמשך עדותו חזר הנתבע על טענתו, לפיה‬
‫כאשר אין חשד העולה מבדיקות האולטרה- סאונד, אין צורך להפנות הנבדקת‬
‫לביצוע בדיקות נוספות (שם, עמוד 022 שורות 01-12). הנתבע הוסיף והעיד, כי‬
‫בכל מקרה לא מבצעים בדיקת ‪ MRI‬בשבוע ה- 81 להריון . לכן הוא לא הפנה‬
‫התובעת לביצוע הבדיקה לאחר שבדיקת האולטרה- סאונד הראשונה היתה‬
‫ברזולוציה נמוכה ( פרוטוקול דיון מיום 0102.2.7, עמודים 181-381). ביחס‬
‫לבדיקת האולטרה- סאונד הרביעית, כאשר התובעת בחודש ה- 82 להריון‬
‫( טרימסטר שלישי) , הרי ש ממצאי הבדיקה היו תקינים ולא הצדיקו הפניה לביצוע‬
‫בדיקת ‪ ( MRI‬שם , עמוד 091 שורות 7-31). כך גם ביחס לבדיקת האולטרה-‬
‫סאונד החמישית , כאשר התובעת בשבוע ה- 63 להריון . הנתבע העיד כי הצרבלום‬
‫והגומה האחורית נצפו תקינים וכי לא היתה כל סיבה לשלוח את התובעת לביצוע‬
‫בדיקת ‪( MRI‬שם , עמוד 291 שורות 1-3). יוטעם, כי בהמשך עדותו טען הנתבע,‬
 ‫כי אין זה מסמכותו להפנות הנבדקת לביצוע ‪( MRI‬שם, עמוד 922 שורות 5-6).‬
‫אבקש לקבוע תחילה כי אין בידי את עמדת הנתבע, לפיה תפקידו הינו לחוות‬              ‫15.‬
‫דעה לעניין תוצאות בדיקות האולטרה- סאונד בלבד, ואין זה ב סמכותו להמליץ‬
‫על ביצוע בדיקות נוספות. כלשונו: " אני נשאלתי האם האולטרה- סאונד היה‬
‫תקין , זה מה שהמכון הגנטי שאל . עניתי הבדיקה תקינה , היא תקינה ." ( פרוטוקול‬
‫דיון מיום 0102.2.7, עמוד 122 שורות 31-81. ראו גם, עמוד 032 שורות 51-71).‬
‫כרופא מומחה בתחום האולטרה- סאונד , כפי שהעיד על עצמו הנתבע ( שם , עמוד‬
‫422 שורות 6-31), חלה עליו חובת זהירות מוגברת, הנגזרת מידיעותיו‬
‫המיוחדות. הרופא המטפל כמו גם היועצת הגנטית סמכו בעניין זה על מומחיותו‬
‫של הנתבע , אשר בידיו הכלים והמיומנות לבצע בדיקות האולטרה- סאונד ,‬
‫הנחוצות באבחון טרום לידת י של מחלת תת- התפתחות הצרבלום בעובר. אמירה‬
‫של הנתבע, עליה חזר פעמים מספר במהלך עדותו בבית המשפט, לפיה תפקידו‬
‫מסתכם בחיווי דעה על תוצאות האולטרה- סאונד בלבד, אינה עולה בקנה אחד‬
‫עם חובת הזהירות המוגברת החלה עליו כרופא מומחה . כפי שעמד על כך כב'‬
‫השופט ת ' אור בפס "ד אנדל, רופא אינו יוצא ידי חובתו רק בכך שהוא מסיק את‬
‫המסקנה הנכונה מן העובדות המובאות לפניו . מוטלת עליו חובה לגלות יוזמה‬
‫לחקור ולברר את העובדות לאמיתן . ידע כל מומחה רפואי ובכלל זאת מומחה‬
‫בתחום האולטרה- סאונד , כי תפקידו אינו מסתכם במתן תשובה כי תוצאת‬
‫הבדיקה הינה "תקינה/ לא תקינה ", וכי פרט לפירוט ממצאי הבדיקה ותוצאותיה ,‬
‫מוטלת עליו גם החובה להמליץ - ככל שהדבר דרוש במסגרת מומחיותו ובהתאם‬
‫לפרקטיקה הרפואית המקובלת - גם על אפשרות ביצוע בדיקות נוספות, ולּו‬
‫לרופא המטפל המבצע את מעקב ההריון כולו ( ראו גם דברי כב' השופטת ד'‬
                                                         ‫דורנר בפס" ד שטרן ).‬
‫על רקע דברים אלה אפנה לבחון המחלוקת שניטשה בין הצדדים בשאלה האם‬
‫במסגרת הפרקטיקה הרפואית המקובלת והסבירה במועדים הרלוונטיים לתביעה‬
                     ‫דנן , היה על הנתבע להפנות התובעת לביצוע בדיקת ‪.MRI‬‬
‫ברשומה רפואית מיום 0002.21.91 נרשם על- ידי היוע צת הגנטית טאוב , כי‬             ‫25.‬
‫אולטרה- סאונד תקין אינו שולל מחלה בעובר וכי " נשקול לגבי ‪ MRI‬בעתיד ."‬
‫( ת/ 3). טאוב העידה בתחילה כי היא אינה יכולה לומר האם בדיקת ‪ MRI‬היתה‬
‫נותנת תוצאות טובות יותר מבדיקת אולטרה- סאונד, שכן היא אינה מומחית ל-‬
‫‪ ( MRI‬פרוטוקול דיון מיום 9002.7.6, עמוד 51 שורה 3). יחד עם זאת, בהמשך‬
‫עדותה העידה טאוב כי אם בדיקות האולטרה- סאונד היו מדגימות ממצא חריג‬
‫בעטיו היתה התובעת מופנית בחזרה לייעוץ גנטי, כהנחייתה במכתבים לנתבע‬
‫( ת/2 ו- ת/ 3), הרי שהיא היתה שוקלת הפניית התובעת לבדיקת ‪ MRI‬שהיתה‬
‫מבוצעת במועדים דאז בבית הח ולים איכילוב ( פרוטוקול דיון מיום 9002.7.6,‬
‫עמוד 81 שורות 4-8). ויוטעם, לתובעים אין כל טענה נגד הייעוץ הגנטי שניתן‬
                              ‫לתובעת, לפיו ביצוע בדיקת ‪ MRI‬תישקל בעתיד .‬
‫לעמדה זו הצטרפה ד "ר ינאי , אשר העידה כי במועדים הרלוונטיים לתביעה דנן,‬         ‫35.‬
‫רק במקרים שבהם נצפו ממצאים חריגים בבדיקת האולטרה- סאונד , מקובל היה‬
‫להשלים את הבירור באמצעות בדיקת ‪ ,MRI‬אשר השימוש בו הלך וגבר במרוצת‬
‫השנים ( פרוטוקול דיון מיום 0102.6.31, עמוד 343 שורות 2-9, עמוד 853 שורות‬
‫31, 81-02, עמוד 593 שורות 71-81). לדידה, בהתאם לפרקטיקה הרפואית‬
‫המקובלת היום, בהינתן חשד לילד קודם של התובעת הסובל ממחלה זו ,‬
‫התובעת היתה מופנית לביצוע בדיקת ‪" ;MRI‬אבל ב- 0002 זאת לא היתה‬
‫המדיניות, כי עוד לא היה מספיק ידע בשביל להגיד שה- ‪ MRI‬ייתן את‬
‫האינפורמציה הזאת, ולכן זה לא נאמר." ( שם, עמוד 253 שורות 61-91; עמוד‬
‫363 שורות 31-71; עמוד 383 שורות 42-52). ד " ר ינאי הוסיפה והעידה , כי לאור‬
‫מקרה שהתפרסם בבית החולים הדסה שבו לא אובחנה המחלה בעובר על רקע‬
‫היסטוריה מילדותית דומה, הרי " שככל הנראה בדיקות הדמיה הן לא בדיקות‬
‫טובות לאבחון המחלה הזאת , אלא צריך לעבור לשיטה המולקולארית ולמצוא‬
                                       ‫את הגן ." ( שם, עמוד 553 שורות 61-81).‬
‫גם ד" ר מלינגר מחזיק בדעה זו, לפיה הפנַיה לביצוע בדיקת ‪ MRI‬נעשית רק‬             ‫45.‬
‫כאשר ישנם ממצאים חריגים בבדיקת האולטרה- סאונד הממוקדת . בהעדר ממצא‬
‫חריג בבדיקות האולטרה- סאונד שבוצעו לתובעת, לא היתה התוויה להפנות‬
‫התובעת לבדיקת ‪ .MRI‬ד"ר מלינ גר הוסיף והדגיש בחוות דעתו, כי בתחילת שנת‬
‫1002 הניסיון הכללי בישראל בתחום ה- ‪ MRI‬בעובר היה ראשוני ומוגבל . למיטב‬
‫ידיעתו, בדיקת ‪ MRI‬של מוח העובר בוצעה בישראל לראשונה בשנת 9991‬
‫( פרוטוקול דיון מיום 0102.7.41, עמוד 575 שורות 3-11; עמוד 885 שורות -81‬
                                           ‫61; עמוד 095 שורות 61-32).‬
‫גם ד" ר שנפלד, המומחה הרפואי מטעם התובעים , העיד כי למיטב ידיעתו , עד‬           ‫55.‬
‫היום אין הנחיה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, לפיה במקרה של‬
‫מום עוברי קודם יש להפנות ההרה לביצוע בדיקת ‪ ( MRI‬פרוטוקול דיון מיום‬
‫0102.6.22, עמוד 814 שורות 21-51). ד" ר שנפלד הוסיף ואישר בעדותו, כי‬
‫בדיקת ‪ MRI‬הינה " תוספת לאימות חשדות שעלו באולטרה- סאונד " ( שם , עמוד‬
‫814 שורות 02-22). גם בחקירתו החוזרת שב וטען ד" ר שנפלד, כי כאשר בדיקות‬
‫האולטרה- סאונד מדגימות מדידות פתולוגיות, יש להפנות האישה ההרה לביצוע‬
‫בדיקת ‪ ( MRI‬שם, עמוד 994 שורות 02-32). לדבריו, " השיקול לגבי ‪ MRI‬היה‬
        ‫צריך לעמוד מייד מתחילת הטיפול במקרה " ( שם, עמוד 164 שורה 22).‬
‫העולה מן המקובץ, הפרקטיקה המקובלת במועדים הרלוונטיים לתביעה דנן‬            ‫65.‬
‫היתה להפנות לבדיקת ‪ MRI‬של העובר רק במקרים שבהם הודגמו ממצאים‬
‫חריגים בבדיקת האולטרה- סאונד המכוונת. דומה כי לכך הסכים גם ד" ר שנפלד,‬
‫המומחה מטעם התובעים , אשר טען בחוות דעתו כי ככל שהנתבע היה מבצע את‬
‫בדיקות האולטרה- סאונד כנדרש , הוא יכול היה לגלות חשד למום בצרבלום‬
‫ולבקש אישוש החשש על- ידי הפניה לבדיקת ‪ ( MRI‬חוות דעת משלימה מיום‬
‫8002.6.31). ע ל עמדה זו חזר ד" ר שנפלד, כאמור , בעדותו בבית המשפט. אלא‬
‫שבחינה בדיעבד של הצילומים המקוריים ופענוח בדיקות האולטרה- סאונד ,‬
‫העלה כי לא ניתן היה לגלות חשד למום בצרבלום ( פסקאות 04-64). לפיכך, גם‬
              ‫לשיטת ד" ר שנפלד לא היה בסיס להפנות התובעת לבדיקת ‪.MRI‬‬
‫בהתייחס ל טענת ד" ר שנפלד, לפיה די היה בעברּה המילדותי של התובעת, כדי‬      ‫75.‬
‫להטיל חובה על הנתבע להפנותה לבדיקת ‪ ,MRI‬הרי שלא הוכח לפניי כי זו‬
‫היתה הפרקטיקה המקובלת והסבירה במועדים הרלוונטיים לתביעה דנן. כפי‬
‫שהעידו ד" ר ינאי וד" ר מלינגר בעניין זה , אשר נתמכה בספרות הרפואית מאותה‬
‫עת שצורפה לתיק בית המשפט, הפניה לבדיקת ‪ MRI‬נעשתה כאשר התעורר חשד‬
‫בבדיקת אולטרה- סאונד לתת- התפתחות של הצרבלום . כך כעולה ממאמרה‬
‫של ‪Deborah Levine, et al. Central nervous system abnormalities‬‬
‫)9991( ‪ ,assessed with prenatal magnetic resonance imaging‬הסוקר‬
‫מח קר שנעשה ב- 941 מקרים שעברו בדיקת ‪ MRI‬בשנים 6991-9991 וממצאיו .‬
‫במסגרת המחקר נמצא כי חשד לתת- התפתחות הצרבלום היווה אינדיקציה‬
‫להפניה לבדיקת ‪ ,MRI‬המאפשרת הדגמה טובה יותר של הצרבלום והגומה‬
‫האחורית . כך כעולה גם ממאמרה של ‪Anne M. Hubbard, et al A new tool‬‬
‫)9991( ‪ ,prenatal diagnosis: ultrafast fetal MRI‬לפיו השימוש שנעשה‬
‫בבדיקת ‪ MRI‬הינו לאשש חשד לאב- נורמאליות ולספק מידע חדש שלא היה‬
                                                        ‫בנמצא קודם לכן .‬
‫כך כעולה גם ממאמרו של ‪Pascale C. Sonigo et al MR imaging of fetal‬‬
‫)8991( ‪ ,cerebral anomalies‬לפיו בדיקת ‪ MRI‬הינה כלי ב על ערך כאשר‬
‫בדיקת האולטרה- סאונד אינה מושלמת , מעלה ספקות או מוגבלת . אמנם המחבר‬
‫מציין במאמרו, כי היסטוריה משפחתית קודמת של מום במוח מהווה אף היא‬
‫אינדיקציה לביצוע בדיקת ‪ MRI‬עוברי , אך הוסיף וטען כי בדיקת ‪ MRI‬בעובר‬
‫היוותה , במועד כתיבת המאמר, בדיקה מקובלת במספר מצומצם בלבד של‬
‫מרכזים רפואיים גדולים העוסקים בייעוץ טרום- לידתי. יתרה מזאת , לשיטת ד" ר‬
‫ליאת בן סירא במאמרה מסתורי מוח העובר - הכל אודות בדיקת תהודה מגנטית‬
‫טרום לידתית של מוח העובר (8002), בדיקת ‪ MRI‬מהווה במועד כתיבת המאמר‬
‫בדיקה מקובלת במספר מצומצם בלבד של מר כזים רפואיים העוסקים בייעוץ‬
                                                      ‫טרום לידתי .‬
‫בספרה של ‪Catherine Garel, MRI of the fetal brain - normal‬‬
‫)4002( ‪ ,development and cerebral pathologies‬ציינה המחברת כי לצורך‬
‫אבחון אפשרות של תת- התפתחות הצרבלום , לא ניתן לוותר על בדיקת ‪MRI‬‬
‫כאשר ישנה הפחתה משמעותית בקוט ר הצרבלום. במאמרם של שי פורת ואח '‬
‫דימות תהודה מגנטית כאמצעי איבחון טרום לידתי משלים לעל- שמע באיבחון‬
‫מומים עובריים והריוניים (2002), צוין כי ההסתייעות בבדיקת ‪ MRI‬כבדיקה‬
‫משלימה לבדיקת אולטרה- סאונד מתרחבת בשנים האחרונות, על רקע התפתחות‬
‫שיטה זו ויתרונותיה בהדג מה טובה של האנטומיה והפתולוגיה של העובר .‬
‫כלשון המחברים , שיטה זו היוותה קפיצת דרך בבדיקת ‪ MRI‬כאמצעי משלים‬
‫לבדיקת אולטרה- סאונד . המאמר נכתב על רקע מחקר שבוצע ב- 93 נשים הרות ,‬
‫אשר עברו 04 בדיקות ‪ MRI‬בשנים 8991-0002 . ההתוויה לביצוע בדיקת ‪MRI‬‬
‫היתה חשד למום עוברי על- פי בדיקת אולטרה- סאונד או רקע משפחתי. יחד עם‬
‫זאת , הודגש כי מדובר בבדיקה משלימה במצבים שבהם נדרשת הערכה נוספת‬
‫לבדיקת אולטרה- סאונד . דהיינו , כשבדיקת אולטרה- סאונד מדגימה ממצאים‬
‫מחשידים לקיום מום משמעותי במערכת העצבים המרכזית . בהתייחס לביצוע‬
‫בדיקת ‪ MRI‬בהריון בסיכון גבוה, הרי שההחלטה על הבדיקה צריכה להיעשות‬
                                                         ‫בכל מקרה לגופו.‬
‫ויוטעם , כעולה מהספרות הרפואית שהונחה לפניי , לבדיקת ‪ MRI‬ישנו יתרון על-‬     ‫85.‬
‫פני בדיקת אולטרה- סאונד מכוונת, הואיל ובמסגרת בדיקת ‪ MRI‬הצרבלום‬
‫והגומה האחורית מודגמים באופן מדויק יותר . אוסיף בהקשר דנא , כי לטענת‬
‫ד" ר מלינגר, לבדיקת ‪ MRI‬אין יתרון על- פני ביצוע בדיקת אולטרה- סאונד מסוג‬
‫נוירוסונוגרפית ( להלן) ולא על- פני ביצוע בדיקת אולטרה- סאונד מכוונת מהסוג‬
‫שביצע הנתבע לתובעת ( פרוטוקול דיון מיום 0102.7.41, עמוד 875 שורות -81‬
‫31). יחד עם זאת , לאחר עיון בספרות הרפואית והמקצועית ובעמדת ד" ר ינאי‬
‫וד" ר מלינגר , באתי לכלל מסקנה כי במועדים הרלוונטיים לתביעה דנן, בדיקת‬
‫‪ MRI‬בעובר היתה בראשיתּה, ומכל מקום היוותה בדיקה משלימה לבדיקת‬
                                ‫אולטרה- סאונד שהדגימה ממצאים חשודים.‬
‫אוסיף , כי התובעת העידה בבית המשפט, כי לאחר הלידה ה יא הגיעה לפגישה‬       ‫95.‬
‫בנוכחות הנתבע, אשר אמר לה כי הוא מתנצל וכי צריך היה להפנותה גם לבדיקת‬
‫‪ MRI‬לשלול הישנות המחלה הגנטית בעובר ( פרוטוקול דיון מיום 0102.1.7,‬
‫עמוד 601 שורות 51-02 ועמוד 701 שורות 2-8). לדברי התובעת, כך גם נמסר‬
‫לה על- ידי ד"ר באסל, מומחית רפואית בת חום הגנטיקה, באותה פגישה (שם,‬
‫עמוד 901 שורות 41-71). הנתבע לא זכר קיומה של הפגישה, אלא שיחה‬
‫טלפונית בלבד עם התובעת ( פרוטוקול דיון מיום 0102.2.7, עמוד 291 שורות‬
‫12-32 ועמוד 391 שורות 1-3). ד" ר באסל לא הובאה ליתן עדות בבית המשפט‬
‫בעניין זה . מכל מקום , אין באמי רה זו של התובעת כדי ללמד על קיומה של‬
‫פרקטיקה רפואית סבירה ומקובלת בעניין זה, כפי שעמדתי על כך בהרחבה‬
                                                                ‫לעיל.‬
‫בזהירות הראויה, סבורני כי גם אם היה על הנתבע החובה להפנות התובעת‬          ‫06.‬
‫לביצוע בדיקת ‪ ,MRI‬ספק אם ניתן היה לאבחן מחלה תת- התפתחות הצרבלום‬
‫ממנה סובלת מ' . זאת , לאור תקינות ממצאי בדיקות האולטרה- סאונד , ומסקנתי‬
‫כי המדובר במחלה שנתנה ביטויה ב- מ' בשלבים מאוחרים של ההריון ואפילו‬
‫בשבוע הראשון לחיים , ובשל כך לא ניתן היה לאבחנּה אבחון טרום לידתי‬
                                                       ‫( פסקאות 74-84).‬
‫לאור האמור לעיל, הנני לקבוע כי במועדים הרלוונטיים ל תביעה דנן , בנסיבות‬   ‫16.‬
‫שבהן בדיקות האולטרה- סאונד היו תקינות - דאז לשיטת הנתבע ובדיעבד לאור‬
‫הצילומים המקוריים - לא היתה חובה להפנות התובעת לביצוע בדיקת ‪MRI‬‬
‫עוברי . זאת , הן מן הטעם כי מדובר בבדיקה משלימה כאשר בדיקת אולטרה-‬
‫סאונד מדגימה ממצא חשוד, והן מן הטעם כי בא ותה עת בדיקת ‪ MRI‬היתה‬
                                                             ‫בראשיתה .‬


                                                         ‫בדיקות נוספות‬
‫בהתייחס לטענת התובעים בסיכומיהם, לפיה בהתאם לפרקטיקה הרפואית‬              ‫26.‬
‫המקובלת היה על הנתבע להפנות התובעת לביצוע בדיקה נוירוסונוגרפית, הרי‬
‫שמדובר בהרחבת חזית אסורה. טענה זו לא בא זכרה בכתב התביעה ובחוות‬
‫דעתו של ד "ר שנפלד, המומחה הרפואי מטעם התובעים . כך, כפי שהורתי‬
‫בהחלטתי בישיבת ההוכחות האחרונה מיום 0102.7.41 ( עמודים 965-075‬
‫לפרוטוקול). למעלה מן הצורך , אוסיף כי ד " ר מלינגר העיד בבית המשפט כי‬
‫בדיקה זו לא היתה הפרקטיקה המקובלת בישראל במועדים הרלוונטיים לתביעה‬
‫דנן , אלא פ רי פיתוח חדש של צוות רופאים קטן בבית החולים שבו הוא עבד‬
‫( שם , עמוד 485 שורות 22-62). לפיכך, אף לא ניתן לראות בפרקטיקה רפואית זו‬
‫התפתחות מחקרית אשר היתה ידועה ונגישה באופן סביר לנתבע , בבחינת ידע‬
‫המצוי ברשותו. זאת , בשונה מהמקרה שנדון בפס" ד שטרן, שם נקבע כי‬
‫בה נהגתה של פרקטיקה רפואית מתקדמת בבית חולים יש כדי להטיל על רופאיו‬
‫חובת זהירות התואמת את אותה פרקטיקה, שכן המידע החדש שעליו מתבססת‬
‫הפרקטיקה שאומצה הינו מידע רלוונטי המצוי ברשות הרופאים באותו בית‬
                                                   ‫חולים ( שם , 759-859).‬


‫ביחס לטענה בדבר החובה החלה על הנתבע להפנות התובעת למעקב הריון‬               ‫36.‬
‫ביחידה להריון בסיכון גבוה , הרי שלא הוכח לפניי כי בהתאם לפרקטיקה‬
‫הרפואית המקובלת והסבירה היה זה מתפקידו של הנתבע - מומחה רפואי‬
‫בתחום האולטרה- סאונד - לעשות כן. לא למותר לציין , כי בשאלה זו ניטשה‬
‫מחלוקת בין המומחה מטעם התובעים, ד" ר שנפלד, לבין המומחה מטעם‬
‫הנתבעת 3 ( מרפאת טיפת חלב בכפר קאסם שבה בוצע מעקב ההריון) , ד "ר גד‬
‫ברקאי . משנדחתה בהסכמה התביעה נגד הנתבעת 3 , אשר ביצעה מעקב ההריון‬
‫של התובעת, לא מצאתי בסיס לטענה זו ביחס לנתבע. מכל מקום, כעולה מחוות‬
‫דעתה של ד " ר ינאי , המומחית הרפואית מט עם בית המשפט, הנתבעים התייחסו‬
‫להריון התובעת כהריון בסיכון גבוה , משבוצעו בדיקות אולטרה- סאונד מכוונות‬
‫למוח . לפיכך, לא היה כל יתרון בביצוע הבדיקה על- ידי אחר . גם בעדותה בבית‬
‫המשפט , חזרה ד" ר ינאי על עמדתה לפיה לתובעת ניתן טיפול התואם הריון‬
‫בסיכון גבוה . כלשונה : " אז לא היה תורם לה שום דבר אם היא היתה יושבת‬
‫בישיבה מולטי- דיסציפלינארית בבית החולים , היא קיבלה את כל זה ברמה‬
‫מצוינת ובקהילה ." ( פרוטוקול דיון מיום 0102.6.31, עמוד 233 שורות 21-41,‬
‫עמוד 943 שורות 71-32). כך כעולה גם מעדותו של הנתבע, לפיה הוא הגדיר את‬
‫הריון ה תובעת כהריון בסיכון גבוה, שכן הופנתה אליו במסגרת ייעוץ גנטי‬
‫לצורך ביצוע בדיקות אולטרה- סאונד מכוונות עם חשד להישנות מחלה גנטית‬
‫( פרוטוקול דיון מיום 0102.2.7, עמוד 891 שורות 81-91, עמוד 991 שורה 32 ,‬
              ‫עמוד 002 שורה 1, עמוד 102 שורות 3-4, עמוד 942 שורות 41-81).‬
                                                                       ‫הסכמה מדעת‬

‫לטענת התובעים , הנתבע הפר חובת הגילוי החלה עליו בהתאם לחוק זכויות‬                 ‫46.‬
‫החולה, משלא מסר לתובעת את כל המידע הדרוש לה, ובכלל זאת העובדה‬
‫ששתי בדיקות האולטרה- סאונד הראשונות היו ברזולוציה נמוכה, המגבלות‬
‫הקיימות בבדיקת אולטרה- סאונד לאיתור מומים בעובר , ו האפשרות הקיימת‬
                                                          ‫לביצוע בדיקת ‪. MRI‬‬

‫הוראת סעיף 31 לחוק זכויות החולה מסדירה חובת הרופא למסור למטופל מידע‬               ‫56.‬
‫רפואי הדרוש לו באשר לטיפול הניתן לו ולתוצאותיו האפשריות. בהלכה‬
‫הפסוקה נשתרשה חובה זו עוד קודם לחקיקת חוק זכויות החולה . נקבע כי‬
‫החובה המוטלת על הרופא הי נה לספק למטופל את המידע שבאופן סביר דרוש‬
‫לו לגיבוש החלטה אישית מושכלת בשאלה , האם לבחור במסלול הרפואי‬
‫המסוים תוך נטילת הסיכונים הכרוכים בכך אם לאו. אם הופרה החובה, ועקב כך‬
‫נגרם נזק לחולה, עשויה ההפרה להעמיד למטופל זכות לפיצויים בעילה של‬
‫רשלנות . עמדה על כך כב' השופטת ד' ביניש ( כתוארה דאז ) בע "א 39/1872‬
‫דעקה נ ' בית החולים " כרמל" , חיפה , פ" ד נג( 4) 625 , 645-945 ( 9991) ( להלן -‬
                                                   ‫פס"ד דעקה), בקובעה לאמור :‬
        ‫" על מנת שהסכמתו של חולה לטיפול רפואי שעתיד להיעשות‬
        ‫בגופו תהא ' הסכמה מדעת ', יש לספק לו מידע הולם על מצבו,‬
        ‫על מהות הטיפול המומלץ ומטרתו , על הסיכונים והסיכויים‬
        ‫הטמונים בו ועל אלטרנטיבות טיפוליות סבירות לטיפול האמור.‬
        ‫החתמת המטופל על טופס הסכמה מדעת אינה כשלעצמה תנאי‬
                                 ‫מספיק לקיומה של ' הסכמה מדעת'."‬

‫יתרה מזאת, נפסק כי המבחן למסירת מידע אינו טכני כי אם מהותי. " המבחן‬
‫למידע שחובה למסור למטופל אינו הנוהג המקובל בקרב הרופאים אלא צרכיו‬
‫של המטופל למידע כדי להחליט אם לקבל את הצעת רופאו . צרכים אלה נקבעים‬
‫על- פי קנה מידה אובייקטיבי . על הרופא מוטל למסור למטופל את כל‬
‫האינפורמציה שאדם סביר היה נדרש לה כדי לגבש החלטה אם להסכים לטיפול‬
‫המוצע." (ע"א 49/434 ברמן נ' מור המכון למידע רפואי בע" מ, פ" ד נא(4) 502,‬
‫412 (7991)). דהיינו, רופא אינו יוצא ידי חובתו אם הוא מוסר למטופל מידע‬
‫על- פי הפרקטיקה הרפואית המקובלת, אלא נקבע סטנ דרט גילוי גבוה יותר ,‬
                                 ‫המבוסס על צרכיו של המטופל כאדם סביר.‬
‫אשר להיקף המידע הטעון גילוי , זה נגזר מתוחלת הסיכון הכרוך בטיפול‬                ‫66.‬
‫ומהסיכוי הצומח ממנו . נפסק, כי החובה של רופא לגלות למטופל את כל המידע‬
‫המהותי החשוב להחלטתו אם להסכים לטיפול הרפואי , אינה כוללת החובה‬
‫למסור מידע שלא נצרך להחלטתו של המטופל. כדברי כב' השופט ת' אור‬
‫( כתוארו דאז ) בפס"ד דעקה: " לא יזכה החולה לפיצוי כלשהו במצב שבו נמנע‬
‫הרופא מלמסור לו מידע אשר אינו חשוב להחלטתו " ( שם , 875). על דברים אלה‬
‫חזר כב ' המשנה לנשיא ת' אור גם בע" א 20/8496 אדנה נ ' מדינת ישראל , פ" ד‬
‫נח(2 ) 535, 645 (4002). בע"א 40/0694 סידי נ' קופת חולים של ההסתדרות‬
‫הכללית , פ" ד ס( 3 ) 095, 306 (5002) ( להלן - פס "ד סידי) , עמד כב' השופט א '‬
‫ריבלין ( כתוארו דאז) גם על היקף חו בת הגילוי ביחס לטיפול שאינו נעשה‬
                            ‫ושניתן לעשותו במסגרת אחרת , כך בקובעו לאמור:‬
        ‫"... מבחן החולה הסביר איננו מקים חובה על הרופא להעמיד‬
        ‫את המטופל על כל סיכון חבוי בלתי רלוונטי ועל כל בדיקה‬
        ‫נוספת שאין הוא זקוק לה. בוודאי אין לראות בגדר חובתו‬
        ‫השגרתית של רופא המטפ ל בחולה במסגרת הרפואה הציבורית‬
        ‫למסור מידע מפורט על כל היתרונות שעשויים לצמוח לו אם‬
        ‫יבחר ברפואה פרטית . ברגיל, מי שפונה לרופא במסגרת חברותו‬
        ‫בקופת חולים , למשל , מצפה לקבל טיפול הולם במסגרת זו.‬
        ‫אולם בנסיבות מתאימות עשוי להיווצר צורך ליידע את המטופל‬
        ‫בנוגע לאפשרו יות טיפול הזמינות רק במסגרת הרפואה הפרטית‬
        ‫- אולי אף במסגרת שירותי רפואה מעבר לים - וזאת אם אכן‬
        ‫מדובר בטיפול או בתרופה שעשויים לסייע למצבו ושאינם‬
        ‫זמינים ברפואה הציבורית בארץ . ... ברגיל אל לו לרופא להכמין‬
        ‫מידע העשוי - ולו בהשקעת ממון רב - ליתן סיכוי עדיף לריפוי.‬
                               ‫את הבחירה עליו להותיר בידי החולה ."‬

‫בהמשך פסק הדין נקבע, כי מקום בו המטופלת מעידה על עצמה במעשיה שאין‬
‫היא מסתפקת בשירותי הרפואה הציבורית, וכי היא חפצה לנקוט צעדים נוספים ,‬
‫לרבות כאלה הכרוכים בתשלום , על מנת למנוע תקלות - חלה חובה על הרופא‬
             ‫המטפל למסור לה מידע על יתרונות הבדיקה ה" פרטית " ( שם, 506).‬
‫ראו עוד על דוקטרינת " הסכמה מדעת" , דנ"א 60/164 קופת חולים כללית נ'‬
‫סידי, לא פורסם ( 6002.7.71); ע" א 80/341 בני חי קרצן נ' שירותי בריאות‬
‫כללית , לא פורסם ( 0102.5.62); ע " א 50/911 אמין מחמוד חליפה נ ' מדינת‬
‫ישראל , לא פורסם ( 6002.9.01); פס "ד סידי, 895-306; ע"א 79/3516 שטנדל נ'‬
                             ‫פרופ' שדה, פ" ד נו(4 ) 647, 357-167 (2002).‬
‫ומן הכלל אל הפרט . בהתייחס למידע בדבר מגבלות בדיקת האולטרה- סאונד‬              ‫76.‬
‫באבחון המחלה ממנה סובלת מ', ובדבר האפשרות לבצע בדיקת ‪ ,MRI‬באתי‬
 ‫לכלל מסקנה כי מידע זה הובא לידיעת התובעת במהלך ההריון. אבאר מסקנתי:‬
‫בחודשים הראשונים להריון נשוא התביעה דנן , פנתה התובעת לייעוץ גנטי בבית‬
‫החולים בילינסון, אצל היועצת הגנטית טאוב, על רקע חשש להישנות המחלה‬
‫ממנה סובלת ע', בתה הבכורה , בעּובר . במועד זה טרם נקבעה אבחנה סופית של‬
‫המחלה ממ נה סובלת ע', אך החשד היה לתת- התפתחות הצרבלום והוורמיס .‬
‫כעולה מרשומה רפואית מיום 0002.21.91 ( ת/ 2), לתובעת ניתן ייעוץ גנטי , לפיו‬
‫הדרך היחידה לנסות לבצע אבחון מוקדם הינה על- ידי בדיקת אולטרה- סאונד ,‬
‫ולכן המלצה לבצע סקירת מערכות מכוונת למוח, לצרבלום ולוורמיס , בש בועות‬
‫51, 22, 82 ובהמשך עד סוף ההריון . כמו כן, נרשם כי אולטרה- סאונד תקין אינו‬
‫שולל מחלה באמינות מלאה. המכתב מוען לנתבע . במסמך נוסף המתעד רישום‬
‫השיחה של טאוב עם התובעת, שחלקו העליון נרשם על- ידי התובעת וחלקו‬
‫התחתון על- ידי טאוב , חזרה טאוב על דברים שנרשמו במכת ב ההפניה לנתבע.‬
‫גם ברשומה רפואית זו צוין כי " הסיכון להישנות הינו בערך %01 ועד %52.‬
‫הדרך היחידה לנסות ולאבחן ולד נוסף עם בעיה דומה היא דרך ה- ‪ "...U/S‬עוד‬
‫הודגש במכתב כי " ‪ U/S‬לא שולל מחלה בעובר! נשקול לגבי ‪ MRI‬בעתיד ."‬
                                                                    ‫( ת/ 3).‬
‫התובעת העידה בבית המשפט, כי היא ש יתפה את טאוב בסבל הכרוך בגידולה‬
‫של ע' וביקשה ממנה מכתב שבו היא תרשום את בקשותיה של התובעת בדגש על‬
‫בדיקת מוח העובר . התובעת אישרה בבית המשפט כי ת / 2 הינו המכתב שקיבלה‬
‫מטאוב ( פרוטוקול דיון מיום 9002.7.6, עמוד 01 שורות 62-13). בהמשך עדותה‬
‫טענה התובעת, כי היא לא ראתה את תוכן המכתב שטאוב כתבה ( שם, עמוד 31‬
‫שורות 6 ו- 31). לדבריה , המכתב ניתן במעטפה סגורה והיא לא פתחה אותה‬
‫( פרוטוקול דיון מיום 0102.1.7, עמוד 201 שורות 71-91), בסייגה: "...אבל‬
‫שאלתי את ורדימון [ הנתבע] על הדבר הזה באותה בדיקה, בבדיקה הראשונה‬
‫שהגיעה אליו מ עטפה כזו ויש הסבר ככה וככה " (שם , עמוד 421 שורות 11-41).‬
                   ‫התפתלויותיה של התובעת ותשובותיה היו שלא מין העניין.‬
‫טאוב העידה כי האמור במכתב הובא לידיעת התובעת במלואו במהלך הפגישה‬
‫שהתקיימה ביניהן . כלשונה, במהלך הייעוץ הגנטי היא " מנסה להעביר‬
‫אינפורמציה והכל אינטראקטיבי. יש שאלות ותשובות. אני כותבת תוך כדי‬
‫השיחה . ... מעבירה מסר ולוקחת זמן לרשום אותו . ... מסבירה ורושמת"‬
‫( פרוטוקול דיון מיום 9002.7.6, עמוד 41 שורות 91-03) . טאוב העידה כי‬
‫הסבירה לתובעת כל האמור ברשומות הרפואיות ת/ 2 ו- ת/ 3, ובכלל זאת, כי‬
‫בדיקת אולטרה- סאונד תקינה אינה שוללת מחלה בעובר ( שם , עמודים 41-51‬
‫ועמוד 71 שורות 62-92). אני מאמין לטאוב כי הדברים שנרשמו נאמרו לתובעת.‬
‫בהקשר דנא, גם לא עלה בידי התובעת להסביר כיצד תוכן המכתבים של טאוב ,‬
‫אשר הופנה לנתבע, הובא לידיעת הנתבעת 3 , שם נערך לתובעת מעקב ההריון‬
                      ‫( פרוטו קול דיון מיום 0102.1.7, עמוד 921 שורות 5-51).‬
‫ויוטעם , התובעת פנתה לקבלת ייעוץ גנטי כבר בשנת 7991, אצל פרופ ' שוחט .‬
‫הלה קבע כי ע' סובלת ממחלה של תת- התפתחות של הצרבלום ושל הוורמיס ,‬
‫ובשל החשש להישנות המחלה המליץ לתובעת כי בכל הריון נוסף היא תעבור‬
‫בדיקת אולטרה- סאונד מכוונת למוח, לצרבלום ולוורמיס, בשבועות 51, 22 ו-‬
                                      ‫82 להריון ( נ / 1 ו- נ/21 , עמודים 8-9).‬
‫לתובעים אין כל טענה נגד הייעוץ הגנטי שניתן לתובעת . גם הטענה על זיוף‬             ‫86.‬
‫המסמכים ת /2 ו- ת/ 3 נזנחה ( פרוטוקול דיון מיום 9002.21.13, עמודים 64-74).‬
‫בנסיבות אלה ולאור הא מור לעיל, הוכח לפניי כי הובא לידיעת התובעת המידע‬
‫הדרוש לה, לפיו בדיקת אולטרה- סאונד איננה שוללת מחלה בעובר וכי ביצוע‬
‫בדיקת ‪ MRI‬תישקל בעתיד. חיזוק למסקנתי, לפיה הובא לידיעת התובעת כי‬
‫קיימות מגבלות לבדיקת האולטרה- סאונד באבחון מומים בעובר וכי אין הבדיקה‬
‫מבטיחה באופן חד- משמעי הולדת יילוד בריא , מצאתי גם בטפסים " בקשה‬
‫לביצוע בדיקת עובר על- קולית", עליהם חתמה התובעת עובר לביצוע חמש‬
‫בדיקות האולטרה- סאונד ( נ /61, נ/ 81, נ/02, נ/12 ו- נ/ 32). ויוטעם, אין המדובר‬
‫במקרה שבו החתימה על טופס ההסכמה נעשתה כאשר לתובעת אין שהות‬
‫לשקול את מצבה , כדוגמת מקרה שבו החתימה נעשתה כאשר המטופל בחדר‬
‫הניתוח עצמו או מובל אליו ( השוו פס"ד דעקה). התובעת גם לא העידה,‬
‫במעשיה שלה, כי היא אינה מסתפקת בשירותי הרפואה הציבורית, למרות‬
‫מגבלותיה כפי שהוסבר לה (השוו פס " ד סידי , 506). כפועל יוצא , הנני לקבוע כי‬
‫בהי מצא מידע זה ברשות התובעת, ובידיעת הנתבע אשר קיבל לידיו המכתבים‬
‫של טאוב ( ת/ 2 ו- ת/ 3), הנתבע לא הפר כלפי התובעת חובת גילוי ביחס למידע‬
                                                                     ‫זה.‬
‫אוסיף בהקשר דנא , כי משנדחתה בהסכמה התביעה נגד הנתבעת 3 , אשר רופאה‬
‫מטעמה הוא שביצעה מעקב ההריון של התובעת, לא מצאתי בסיס לטענה זו‬
‫ביחס לנתבע, המומחה בתחום האולטרה- סאונד. התובעת העידה בבית המשפט‬
‫על מעורבותה הגדולה בהריון ועל שיתופּה הצוות הרפואי בחששותיה מהולדת‬
‫ילוד חולה . כך למשל , העידה התובעת כי במהלך ההריון היא התייעצה עם רופא‬
‫המשפחה של קופת החולים ( הנתבעת 3) ואף שאלה אותו האם יש בדיקות‬
‫נוספות שהיא יכולה לעשות , כדי להבטיח הולדת ילד בריא ( פרוטוקול דיון מיום‬
‫0102.1.7, עמוד 041 שורות 31-91). כלשונה : "הם [ הצוות הרפואי בנתבעת 3 ]‬
‫היו משוכנעים בכל התשובות של הבדיקות שלו [הנתבע] ואני גם כן הייתי‬
‫שואלת ומתעניינת והם רואים אותי שאני מ תעניינת , וגם כן אני הייתי מוסיפה‬
‫להם דברים שאם יש עוד בדיקות שאני צריכה לעשות אני מוכנה ." (ראו גם, שם,‬
‫עמוד 251 שורות 2-7 ו- 41-61, עמודים 341-441 ועמוד 641 שורות 41-81).‬
‫כאמור, התובעת ביכרה לדחות התביעה נגד הנתבעת 3, ובכך ויתרה על טענותיה‬
‫בדבר הפרת חובת גי לוי החלה על הצוות הרפואי שביצע המעקב אחר הריון‬
‫התובעת . דומה שלא בכדי, שכן הוכח לפניי כי המידע - בדבר מגבלות בדיקת‬
‫האולטרה- סאונד באבחון המחלה ממנה סובלת מ', ובדבר האפשרות הקיימת‬
‫לביצוע בדיקת ‪ - MRI‬הובא לידיעת התובעת במהלך ההריון של מ', למצער‬
                                                       ‫במסגרת הייעוץ ה גנטי.‬
‫גם בכך יש חיזוק למסקנתי , לפיה בנסיבות המקרה דנן הנתבע לא הפר חובת‬
‫גילוי זו ביחס לתובעת . ראו בעניין זה גם פסק דינו של כב ' השופט מ ' דרורי‬
‫בת" א ( י- ם) 10/8913 פלוני ( קטין) נ ' עיריית ירושלים, לא פורסם ( 8002.5.21)‬
‫( להלן - פס "ד פלוני), בהתייחס לחובת המוטלת על מומחה בתחום האולטרה-‬
‫סאונד, קבע בית המשפט כהאי לישנא: " אין להטיל על מבצע הבדיקה את‬
‫המשימה של החלפה את הרופא המטפל או להטיל על מבצע הבדיקה אחריות‬
‫טיפולית זהה או שווה לזו של הרופא המטפל . מבצע הבדיקה אינו צריך להתוות‬
‫את המשך הטיפול , בהתחשב בממצאי הבדיקה או להסיק ממצאים אלו את‬
‫המסקנות , על רקע מכלול נתוניו של המטופל . מלאכה זו , מלאכתו של הרופא‬
‫המטפל היא , ואין , ברגיל, ביכולתו של מבצע הבדיקה לבצעה ." כך גם בענייננו ,‬
              ‫וודאי בנסיבות בהן לא נשמעה כל טענה בעניין זה כלפי הנתבעת 3 .‬
‫אבקש להוסיף עוד הערה ביחס לטפסי ם " בקשה לביצוע בדיקת עובר על- קולית" ,‬          ‫96.‬
‫עליהם חתמה התובעת עובר לביצוע חמש בדיקות האולטרה- סאונד ( נ /61, נ/81,‬
‫נ/02, נ/12 ו- נ/ 32). בסיפא הטופס נרשם כי הובהר לתובעת שקיימות בדיקות‬
‫אולטרה- סאונד ממוקדות , המשוכללות מאלה אותן היא עומדת לעבור , כי אלה‬
‫אינן נכללות בסל ה שירותים על- פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ" ד- 4891‬
‫וכי באפשרותה לקבלן תמורת תשלום באופן פרטי. בידי לקבל טענת הנתבע‬
‫לפיה במועדים הרלוונטיים לא היה מכשור אולטרה- סאונד טוב יותר מזה שהוא‬
‫השתמש בו בביצוע הבדיקות לתובעת, וכי לא היו בדיקות אולטרה- סאונד‬
‫משוכללות יותר ( פרוטוקול דיון מיום 0102.2.7, עמוד 322 שורות 22-32, עמוד‬
‫422 שורות 91-32 ועמוד 622 שורות 1-4). כך גם לשיטת ד "ר ינאי, המומחית‬
‫הרפואית מטעם בית המשפט, וד" ר מלינגר, המומחה הרפואי מטעם הנתבעים ,‬
‫כפי שעמדתי על כך בהרחבה לעיל , לרבות בפרק העוסק בבדיקות נוספות‬
‫( פסקאות 26-36). לפיכך, הנני לאמץ דברי הנתבע, לפיהם המדובר בטופס‬
‫סטנדרטי והיה עליו למחוק משפטים אלה, כפי שגם הבהיר לתובעת בעל- פה‬
                                  ‫( שם , עמוד 622 שורות 6-11 ושורות 91-22).‬
‫אשר לטענה כי הנתבע הפר חובת הגילוי משלא הביא לידיעת התובעת כי בדיקות‬             ‫07.‬
‫האולטרה- סאונד ה יו ברזולוציה נמוכה, הרי שהוכח לפניי כי התובעת קיבלה‬
‫לידה דוח של כל אחת מבדיקות האולטרה- סאונד " דוח סריקה על קולית‬
‫במיילדות " ( פרוטוקול דיון מיום 0102.1.7, עמוד 531 שורות 51-71). בדוחות‬
‫של הבדיקה הראשונה ( נ / 6) ושל הבדיקה השניה ( נ/ 7) צוין במפורש כי הבדיקה‬
‫בוצע ה בתנאי רזולוציה נמוכים. אמנם הנתבע לא זכר בעדותו בבית המשפט האם‬
‫אמר לתובעת כי בדיקות אלה בוצעו ברזולוציה נמוכה ( פרוטוקול דיון מיום‬
‫0102.2.7, עמוד 512 שורות 7-31). ברם , לאור עדותה של התובעת , לפיה‬
‫הקפידה להתעניין ולשאול את הנתבע שאלות ביחס לממצאי הבדיקות, נ חה דעתי‬
‫כי בהינתן גם העתקי דוחות האולטרה- סאונד בידי התובעת, הובא לידיעתה מידע‬
‫זה . מכל מקום , התובעת הוזמנה במועד כמקובל לביצוע בדיקות אולטרה- סאונד‬
‫חוזרות, וכפי שעמדתי על כך בהרחבה לעיל, חשיבות בדיקת האולטרה- סאונד‬
‫לצורך אבחון המחלה ממנה סובלת מ ' הינה בטרימסר השלישי של ההריון .‬
‫בדיקות האולטרה- סאונד במועדים אלה ( נ /8 , נ/ 9 ו- נ/ 01) בוצעו בתנאי רזולוציה‬
                                 ‫טובים, וכאמור אלה לא הדגימו כל ממצא חריג .‬
‫לאור האמור לעיל, דין התביעה בגין העדר הסכמה מדעת - להידחות. כפועל‬                ‫17.‬
‫יוצא , הנני לדחות הטענה בדבר פגיעה באוטונומיה , הנגזרת מהפרת החובה‬
‫החלה על רופא ליתן בידי המטופל המידע הנחוץ לו, בבחינת מתן טיפול רפואי‬
‫בהעדר הסכמה מדעת (ראו גם, פס" ד דעקה , 075-285; ע"א 40/225 מרכז לייזר‬
                     ‫לנתוחי קרנית בע "מ נ ' דיראוי , לא פורסם ( 5002.6.82)).‬



                                                                          ‫הקשר הסיבתי‬
‫למעלה מן הצורך, אפנה לבחון את שאלת ה קשר הסיבתי - האם אלמלא‬                           ‫27.‬
‫התרשלות הנתבע התובעת היתה מפסיקה ההריון, בבחינת " טוב מותי מחיי "‬
‫(ע" א 28/815 זייצוב נ ' כץ , פ" ד מ(2 ) 58 (6891) ( להלן - פס " ד זייצוב )). שאלה‬
‫זו מניחה התרשלות של הנתבע באי אבחון המחלה ממנה סובלת מ ' ( ביחס‬
‫לתביעה בגין הולדה בעוולה) , או התרש לות של הנתבע בהפרת החובה למסור‬
‫לתובעת המידע הדרוש לה באשר לבדיקות נוספות אשר היו מאפשרות אבחון‬
‫המחלה ( ביחס לתביעה בגין העדר הסכמה מדעת). הנחות אלה בדבר התרשלות‬
‫הנתבעים נדחו על- ידי, כמפורט לעיל. יחד עם זאת, ביקשתי לייחד פרק גם‬
                                                                        ‫לסוגיה זו .‬
‫ברשומה רפואית ש נכתבה בפגישה של התובעת אצל היועצת הגנטית טאוב‬                         ‫37.‬
‫( ת/ 3), נרשם בתחתית העמוד " הנ" ל טוענת שלא תפסיק הריון בכל מקרה!‬
‫אפילו אם נגיד באמינות שהעובר נגוע ." כאמור , לתובעים אין כל טענה נגד‬
‫הייעוץ הגנטי שניתן לתובעת וגם הטענה על זיוף המסמכים ת/ 2 ו- ת/ 3 נזנחה‬
‫( פרוטוקול ד יון מיום 9002.21.13, עמודים 64-74). לפיכך, המדובר בהודאה של‬
                              ‫התובעת , בעלת דין , מחוץ לכותלי בית המשפט .‬
‫הלכה פסוקה, כי יש להבחין בין " הודאה פורמאלית " לבין הודאת בעל דין‬                    ‫47.‬
‫שניתנה מחוץ לכותלי בית המשפט ( להלן - " הודאת חוץ "). בעוד שהודאה‬
‫פורמאלית אינה ראיה כלל אלא היא מוציאה עובדה מתחום המחלוקת ופוטרת‬
‫מן הצורך להוכיחה, הרי שהודאת חוץ הינה ראיה כשאר הראיות ובין שאר‬
‫הראיות (ע" א 70/6388 בלמורל השקעות בע " מ נ ' כהן , לא פורסם , סעיפים -23‬
‫13 ( 0102.2.32); ע" א 99/3007 מ ' נ ' סהר חברה לביטוח בע" מ , פ" ד נו(1 ) 715,‬
‫525 (1002); ע "א 30/5069 ד " ר יגלום נ' שר הבריאות , פ" ד נט(5 ) 872, 482‬
‫(5002)). לא כל התבטאות של בעל דין לחובת עצמו בעניין השנוי במחלוקת‬
‫במשפט היא בבחינת הודאה שבעל הדין נתפס עליה. המבחן הוא שרק " הודאה‬
‫פורמאלית " הנכללת בכתבי הטענות או הנמסרת בגדר הליך דיוני המיועד לכך,‬
‫מ ובילה לצמצום המחלוקת ופוטרת את בעל הדין שכנגד מלהביא ראיות להוכחת‬
‫עמדתו בנושא ההודיה ( אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי ( מהדורה עשירית ,‬
                                                        ‫9002), 281-381).‬
‫הודאת חוץ של בעל דין שלא לטובתו קבילה כראיה במשפט, אולם בית המשפט‬
‫רשאי שלא לייחס לה משקל אם סבר כי יש ל העדיף ראיות מהימנות אחרות (ע" א‬
‫36/112 יחזקאל נ' אברהם , פ" ד יח( 1) 365, 275-375 ( 4691); ע"א 98/972‬
‫הסנה חברה ישראלית לביטוח בע " מ נ' דמתי, פ" ד מז(3 ) 651, 361-461 ( 3991);‬
‫ע"א 40/1528 דולב חברה לביטוח בע "מ נ ' אייש , לא פורסם, סעיפים 61-02‬
‫( 6002.9.6)). בידי בעל ד ין להוכיח את גרסתו הנטענת גם באמצעות עדים וראיות‬
‫שאינם עולים בקנה אחד עם ההודאה שמסר הוא עצמו, ואם שוכנע בית המשפט‬
‫באמיתותן של הראיות האחרות שהובאו במשפט, בידו להעדיפן על פני הודאתו‬
‫של בעל הדין עצמו ולפסוק את הדין על פיהן ( ע "א 88/726 ימיני נ ' שאבי, פ" ד‬
                                                      ‫מז(4 ) 551, 061 (3991)).‬
‫הנתבעים קופצים כמוצאי שלל רב על הדברים שאמרה התובעת ליועצת הגנטית‬                ‫57.‬
‫טאוב , לפיהם היא לא תפסיק את ההריון בכל מקרה. כאמור, המדובר בהודאה‬
          ‫חוץ , להבדיל מהודאה פורמאלית בכתבי הטענות או במהלך המשפט .‬
‫התובעת אכן אמרה את הדברים המיוחסים לה ואי ן לי ספק באמיתות הרישום,‬
‫כעולה גם מעדותה של טאוב בבית המשפט. יחד עם זאת, סבורני כי בנסיבות‬
‫שבהן התובעת לא נדרשה בזמן אמת לשאלה האם היא היתה מפסיקה ההריון של‬
‫מ' - דהיינו , התובעת לא אומתה עם חשד אמיתי לפיו מ' סובלת ממום - הרי‬
‫שבמסגרת התביעה דנן אין היא נדרשת להוכיח כי היא היתה בוחרת להפסיק‬
                                                 ‫ההריון. אבאר עמדתי :‬
‫בפס" ד זייצוב נחלקו השופטים בשאלה האם ניתן לתבוע בגין רשלנות רופא‬                ‫67.‬
‫שהתרשל במתן ייעוץ גנטי להוריו של קטין שנולד עם מחלה תורשתית , כאשר‬
‫הקטין יכול היה להיוולד אך ורק במומו או לא להיוולד כלל. דעת הרוב בפסק‬
‫הדין קבעה , כי יש להכיר עקרונית באחריות של רופא כלפי ההורים וילדם , מקום‬
‫שבו התרשלות הרופא גרמה ללידתו של קטין בעל מום, בנסיבות שבהן אלמלא‬
‫אותה התרשלות , לא היה הקטין נולד כלל . השופטים גם נחלקו בשאלה האם כל‬
‫מום מקים עילת תביעה ברשלנות. אליבא דשופט א' ברק (כתוארו דאז ) , די‬
‫שהתובעים הוכיחו רשלנות הרופא, אשר גרמה לכך שהעובר נולד לחיים של מום‬
                                  ‫וסבל, הנזק בגינו אחראי הרופא. וכלשונו :‬
        ‫" האינטרס, אשר הדין מגן עליו, אינו האינטרס של אי החיים‬
        ‫אלא האינטרס של החיים ללא מום . על כן הנזק, שלו אחראי‬
        ‫הרופא המתרשל, אינו בעצם גרימ ת החיים או במניעתם של אי‬
        ‫החיים . הנזק שלו אחראי הרופא הוא בגרימתם של חיים‬
                                                     ‫פגומים . ...‬
        ‫הנזק שגרם הרופא הוא חיים במום . הנזק אינו בגרימת עצם‬
        ‫החיים או במניעת אי החיים, על כן הביטוי " ‪"wrongful life‬‬
        ‫אינו מוצלח והוא מטעה . הטענה אינה נגד החיים,‬
        ‫והאלטרנטיבה אינה אי החיים . הטענה היא כנגד החיים במום,‬
        ‫והאלטרנטיבה היחידה היא חיים ללא מום. הרופא התרשל וגרם‬
            ‫לחיים במום. זה הנזק, ועל נזק זה הוא אחראי." (שם , 611).‬

‫על רקע דברים אלה , קבע כב ' השופט בינימיני בפסק הדין שניתן בת" א (ת" א)‬
‫99/6221 א ' ל ' קטין נ ' ד " ר יניב , לא פורסם, סעיף 76 ( 5002.3.92), כי מבחינה‬
       ‫ראייתית התובעים אינם נדרשים להוכיח כי היו מפסיקים ההריון . כלשונו :‬
        ‫" אין צורך להוכיח - ודרישה שכזו היא כמעט בלתי אנושית - כי‬
        ‫ההורה היה בוחר למנוע את הלידה לו היה יודע על המום‬
        ‫שבילדו . מה שצריך להוכיח הוא אך ורק רשלנות של הרופא‬
                          ‫שג רמה לכך שהקטין נולד לחיי מום וסבל ".‬

‫בדרך זו בחר לילך גם כב ' השופט מ' דרורי בפס"ד פלוני, סעיף 682 לפסק הדין,‬
       ‫בהדגישו התועלת הרבה והחשיבות הציבורית שבאימוץ גישה זו , לאמור :‬
        ‫" לא רק שחוסכים אנו את עדות ההורים , על הלבטים‬
        ‫הרטרואקטיביים שלהם , אלא יש בגישה זו של השופט בנימיני‬
             ‫שיוויון בין כלל הנשים ההרות , ללא הבדל , דת גזע ואמונה.‬
        ‫טול דוגמא , אשר הוזכרה במהלך הדיון : במחלקת יולדות‬
        ‫שוכבות מספר נשים: יהודיה חילונית ; יהודיה מסורתית;‬
        ‫יהודיה דתית ; יהודיה חרדית ; מוסלמית ; נוצרית . לכולם , לצורך‬
        ‫הדוגמא, יש עובר אשר סובל מאו תו מום, אשר יקשה עליו את‬
        ‫החיים בעתיד ( כגון: ספינה ביפידה, שהוא המום של התובע 1‬
                                                       ‫בתיק שבפניי).‬
        ‫האם הפיצוי ליהודיה החילונית הוא וודאי , ואילו כל שאר‬
        ‫הנשים צריכות להסביר מהו טווח אמונתן באותה דת , אשר כל‬
        ‫אחת מהן שייכת לה , והאם היו מבצעות הפלה? ! האם יהיה‬
        ‫צורך בכ ל תיק ותיק, להתמקד בפרטי הדינים של אותה דת, על‬
        ‫הגישות והניואנסים שבה , ולקבוע האם לפי אותה דת הייתה‬
        ‫מותרת הפלה בנסיבות אותו מום , ולאחר מכן, יהיה צורך לסווג‬
        ‫את התובעת היולדת לאותה תת קבוצה בתוך אותה הדת,‬
        ‫ולקבוע האם הייתה היא מבצעת הפלה , על פי הנהוג באותה‬
        ‫תת- קבוצה שבתוך הדת הנ" ל?! כיצד יפסוק בית משפט ביחס‬
        ‫לאישה שהיתה קודם דתית, ולאחר מכן שינתה את השקפת‬
        ‫עולמה? ! האם יש ' ברומטר ' לעוצמה הדתית, והאם ראוי כי בית‬
        ‫משפט במדינת ישראל הוא זה אשר יקבע את אותה עוצמה‬
        ‫דתית , כאשר לפסיקתו יש תוצאות מרחיקות לכת : מתן פיצוי‬
        ‫מלא לפלונית ( החילונית או מי שלא מקיימת את מלוא מצוות‬
        ‫דתה , אם אלה האוסרות הפלה ) , מול דחיית תביעתה של‬
        ‫אלמונית ( זו אשר מקפידה על כל תג ותג של הדת שלה , אשר‬
                                            ‫אוסרת הפלה ), מכל וכל.‬
                                                               ‫...‬
        ‫קבלת גישתם של ב" כ הנתבעים , תה פוך את משפטי ההולדה‬
        ‫בעוולה לדיונים תיאולוגיים דתיים, אשר בהם יופיעו חכמי‬
        ‫הדתות השונות. בעקבותיהם, יובאו עדים על עוצמת קיום הדת‬
        ‫של התובעת הספציפית באותו תיק. האם זאת צפו השופטים‬
        ‫אשר הכירו בעילת התביעה של הולדה בעוולה? ! האם בית‬
        ‫המשפט בנוי , בכלל, למשימה זו? ! התשובות השליליות עולות‬
                                                       ‫מאליהן ."‬

‫עמדה זו אימץ גם כב' השופט מ ' רניאל בת" א ת "א (חי ') 60/4311 עודאי נ ' ד "ר‬
                                                ‫דוידזון , לא פורסם ( 0102.5.62).‬
‫מצרף אני קולי לדברים ברורים ונכוחים אלה של כב' השופט דרורי . עקרון‬                 ‫77.‬
‫השוויון במדינת ישראל מחייב, כי מקום שבו התרשלות של רופא גרמה ללידתו‬
‫של קטין עם מום, בנסיבות שבהן אלמלא ההתרשלות הקטין לא היה נולד כלל,‬
‫יינתן פיצוי זהה מבלי שהוריו של הקטין ידרשו להוכיח כי היו מפסיקים ההריון .‬
‫שאלה זו , כאמור , מעוררת שאלות הקשורות במדיניות משפטית ושאלות של‬
‫מוסר וצדק , ובכלל זאת בחינה תיאולוגי ת- דתית ביחס להורי הקטין . אין מקומן‬
                                                      ‫של אלה בתביעה דנן .‬
‫עמד על כך המלומד עמוס שפירא במאמרו "' הסכמה מדעת' לטיפול רפואי -‬                  ‫87.‬
‫הדין המצוי והרצוי, עיוני משפט יד 522, 652 (התשמ " ט- 9891), בקובעו כי‬
‫הסוגיה של הפסקת הריון מעוררת בעיות נוקבות של דת, מוסר ואתיקה ומלבה‬
‫מחלוקות חברתיות- פוליטיות למכביר . המלומד אליאב שוחטמן במאמרו "על‬
‫דרישת הסכמה מדעת בהפסקות הריון " משפטים כט 737, 077-177 (התשנ " ט-‬
‫9991) מחזיק בדעה כי לצד זכות האישה על גופה קיים גם האינטרס של החברה‬
‫בשימורו של ההריון עד ללידה. לדידו, סעיף 613 לחוק העונשין, תשל" ז- 7791‬
‫מבטא את הפתרון שניתן לאינטרסים המנוגדים האלה . שוחטמן עומד על‬
‫המורכבות והקושי הטמונים בשאלה זו של הפסקת הריון - האם ליתן עדיפות‬
‫לזכות האישה על גופה והיות העובר איבר מאיבריה , או שיש להגן על העובר ,‬
‫בעל זכויות אנוש חלקיות והמועד שבו הוא רוכש זכויות אלה, חרף האמור‬
‫בסעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות , תשכ" ב- 2691. (ראו גם , ע" א‬
‫50/457 לוי נ ' מרכז רפואי שערי צדק , לא פורסם, סעיף 41 לפסק דינו של‬
‫השופט ריבלין ( 7002.6.5); ד" ר מרדכי הלפרין הפסקת הריון - היבטים‬
‫משפטיים, מוסריים והלכתיים, הזכות לחיים ללא מום ב עריכת עו" ד יונתן דייויס‬
‫ופרופ ' אברהם סהר , עו" ד, 56; ד " ר יחיאל מ ' בר- יוסף צער גופה קודם: הפלות‬
‫מלאכותיות בהלכה ובחוק בישראלי , 18; האב ד"ר ג 'ורג' חורי גישת הכנסייה‬
‫הקתולית להפלות , 731; עו" ד אורן אסמן מעמדו המוסרי של העובר והפסקת‬
‫הריון - עיונים בהלכה המוסלמית , 141 (7002); מאיר שמגר " סוגיות בנושאי‬
‫הפריה ולידה " הפרקליט לט 12 (תש " ן- תשנ "א) ; שמואל ילינק הולדה בעוולה‬
‫זכויות תביעה ופיצויים , 401-901 (תשנ" ז); יצחק אנגלרד חוק הכשרות‬
         ‫המשפטית והאפוטרופסות , תשכ"ב- 2691 , 33 ( מהדורה שניה, התשנ" ה)).‬
‫לא זו אף זו : מי לידינו יתקע כי התובעת היתה מקבלת אישור להפסיק את ההריון‬          ‫97.‬
‫גם אם נתנה הסכמה מדעת להפסקתו והוועדה להפסקת הריון נתנה לה הזדמנות‬
‫לשטוח את טענותיה בפניה. הסכמת האישה לחוד והסכמת הוועדה לחוד. אמנם‬
‫ברוב המקרים ניתנת הסכמת הוועדה (בר- אילן , 421) והאיסור הפלילי אינו נאכף‬
‫( שם , 621). גם לשבוע ההריון של האישה יש משקל בהחלטת הוועדה להפסקת‬
‫הריון ( ראו גם , ת " א (חי' ) 60/4311 , לעיל; ת" א (חי ) 20/952 פלוני נ ' מדינת‬
‫ישראל , לא פורסם ( 7002.21.2); ת"א (חי) 60/968 כהן נ' שירותי בריאות‬
‫כללית , לא פורסם ( 9002.1.02). מכל מקום , אף לא הוצגה בפניי ראיה מה היתה‬
                             ‫עמדת הוועדה לו ביקשה התובעת להפסיק ההריון .‬
‫אוסיף למעלה מן הצורך, כי בענייננו אף ניתן להניח כי התובעת היתה מפסיקה‬         ‫08.‬
‫ההריון בשל חומרת המום - המחלה ממנה סובלת מ'. התובעת העידה על‬
‫מעורבותה בטיפול הרפואי שניתן לה במהלך ההריון , השאלות שהפנתה לצוות‬
‫הרפואי , הלבטים והחששות . כל זאת , על רקע היסטוריה מילדותית - בתה‬
‫הבכורה ע' הסובלת ממחלה זהה למחלה ממנה סובלת מ'. התובעת הקפידה‬
‫לעשות את כל הבדיקות שצוותה והתייצבה לכל בדיקות האולטרה- סאונד , זולת‬
‫בדיקה אחת באפריל 1002. אילו התובעת היתה נחושה בדעתה שלא להפסיק‬
‫ההריון אם יתגלה בעובר מום , היא לא היתה מקפידה לבצע את כל הבדיקות‬
‫שאותן נדרשה לעבור. בנוסף, התרשמתי מעדותה של התובעת , כי היא סובלת את‬
‫סבלה של ע ', לרבות רגשות בושה בשל תגובות הסביבה. בכל מהלך ההריון , לא‬
‫עמדה התובעת בפני הדילמה הבלתי אפשרית האם להפסיק את ההרי ון. גם לפי‬
‫עדותו של הנתבע ההתפתחות של ההריון היתה תקינה . לכן , נותרנו בשדה‬
‫הספקולציה , מה היתה התובעת מחליטה בזמן אמת אם היה מתברר לה כי העובר‬
            ‫סובל ממום. בשאלה זו , כאמור, אינני נדרש להכריע לצורך תביעה זו .‬
‫לאור האמור לעיל, הנני לקבוע כי במסגרת ה תביעה דנן , התובעים לא נדרשו‬          ‫18.‬
‫להוכיח כי אלמלא התרשלות הנתבעים הם היו מפסיקים ההריון. כאמור , דיון‬
‫והכרעה זו הינם למעלה מן הצורך , שכן כאמור התובעים לא הוכיחו שבנסיבות‬
‫המקרה דנן, ניתן היה לאבחן המחלה של תת- התפתחות הצרבלום , ממנה סובלת‬
                                                 ‫מ', אבחון טרום- לידתי .‬


                                                                         ‫סוף דבר‬

‫התביעה נדחית. הוכח לפניי כי בנסיבות המקרה דנן לא ניתן היה לאבחן המחלה‬         ‫28.‬
‫של תת- התפתחות הצרבלום, שממנה סובלת מ ', אבחון טרום לידתי . חרף‬
‫התרשלות הנתבע באי ביצוע מדידות של קוטר הצרבלום ושל קוטר הגומה‬
‫האחורית, כנדרש על- פי הפרקטיקה הרפואית המקובלת במועדים ה רלוונטיים‬
‫לתביעה דנן, הוכח לפניי כי צילומים מקוריים של בדיקות האולטרה- סאונד‬
‫שבוצעו לתובעת במהלך ההריון הדגימו מדדים תקינים של אלה . דהיינו , לא‬
‫הוכח הקשר הסיבתי בין התרשלות הנתבע לבין הנזק שנגרם ל- מ', מחלת תת-‬
‫התפתחות הצרבלום . כמו כן , הוכח לפניי כי המדובר במח לה הנותנת ביטויה‬
‫בשלבים מאוחרים של ההריון ואפילו בשבוע הראשון לחיים, ובשל כך לא ניתן‬
‫היה לאבחנּה, בנסיבות המקרה דנן, אבחון טרום לידתי. גם דין התביעה בגין‬
‫העדר " הסכמה מדעת" להידחות, משלא הוכח כי הנתבע הפר כלפי התובעת‬
                                     ‫חובת גילוי של מידע הדרוש לה .‬
‫התובעים יש למו לנתבעים הוצאות המשפט וכן שכר טרחת עורך דין בסך של‬
                                      ‫000,01 ₪ בתוספת מע" מ כדין .‬
‫הדיונים שנקבעו לשמיעת הראיות בשאלת הנזק , בימים 0102.01.41-01, בטלים .‬


 ‫המזכירות תודיע לבאי- כוח הצדדים טלפונית מתן פסק הדין ותמציא להם עותק הימנו.‬
                  ‫ניתן היום , כ" ט תשרי תשע"א , 7 אוקטובר 0102, בהעדר הצדדים.‬

				
DOCUMENT INFO
Shared By:
Categories:
Tags:
Stats:
views:80
posted:12/1/2011
language:Hebrew
pages:52