לשקף הבא
מסעות
הצלב
מיהם
ישובים הצלבנים
בתק' הצלבנים
?
הצלבנים
http://www.bazz.co.il/Pag00173.htm
חזרה לדף הפותח
מצודות
בארץ
תפריט
ראשי
מצודות
תמונות הרחבה בארץ
מונפורט
לחץ לחץ
לחץ לחץ אחוזת
שושנה
לחץ לחץ ציפורי
תפריט
ראשי
בימי הבינים נערכו על ידי העמים הנוצריים שבאירופה מסעות צבאיים לארץ ישראל.
מטרת המסעות היתה להוציא את המקומות הקדושים, וביחוד את ירושלים, בה מצוי
קברו של ישו, מידי המוסלמים ולגרש את מתנגדי הדת הנוצרית מן הארץ כולה. מסעות
אלו קרויים מסעי הצלב מכיוון שבראש המחנות נישא צלב גדול והלוחמים שנשאו צלב על
חזם נקראו נושאי הצלב או צלבנים. את תנועת מסעי הצלב עוררו האפיפיורים ברומא.
בתחילה עמדו בראש מסעי הצלב ברונים ודוכסים ומאוחר יותר הצטרפו גם אחדים ממלכי
אירופה שהנהיגו את המסעות.
הצלבנים נבדלו אלו מאלו מבחינת מעמדם החברתי, מצבם הכלכלי, דרך מחשבתם
ומטרתם במסעי הצלב. מעטים השתתפו במסעות מתוך התלהבות דתית בלבד, היו
שביקשו לזכות בתהילת גבורה, בכיבוש ארצות או אחוזות, אחרים היו הרפתקנים
פשוטים או פושעים שבקשו למצוא במסעות מפלט מפני בית משפט או בית כלא, שכן
האפיפיורים הבטיחו סליחה ומחילה לכל אדם שישתתף בשחרור ירושלים מיד אויבי
הנצרות .
משך התקופה בה התקיימו מסעי הצלב לארץ והמלחמות בין הצלבנים למוסלמים היה
קרוב למאה שנה. בנוסף במשך קרוב ל- 07 שנה נערכו מסעי צלב נוספים לאיזור ביזנט –
קושטא.
בתקופת הצלבנים נבנו בארץ מצודות שמטרתן לשלוט על איזורים שונים ולהגן על
אנשיהם.
תפריט
ראשי
התגובה לנאום אורבן השני היתה מפתיעה ביותר: באזורים שונים בצרפת ובגרמניה קמו אלפי איכרים
ואבירים והחליטו לצאת למסע לארץ ישראל.
המשתתפים בו היו בני אספסוף ריקים ופוחזים ובראשם עמדו ברונים ודוכסים צרפתיים. הצלבנים הגיעו
לא"י דרך קושטא ואסיה הקטנה. רוב הערים במישור החוף שיתפו פעולה עם הצלבנים ואפשרו לצלבנים
עקב הפרוד ששרר בקרב המוסלמים , הצליחו הצלבנים לאחר מצור .להגיע לירושלים ללא הפרעה
ביולי 9901, תוך כדי התעללות בערבים וביהודים שנמשך כחמישה שבועות לכבוש את ירושלים ב-51
החיים בעיר. ירושלים היתה לבירתה של ממלכה צלבנית נוצרית, שנקראה "ממלכת ירושלים". את
מקומם של התושבים היהודים והמוסלמים תפסו נוצרים מערביים, בני אירופה ונוצרים בני המזרח.
תרבות המערב תפסה בעיר מקום מרכזי. הצלבנים השיבו לירושלים את הצביון הנוצרי, שיקמו ובנו
כנסיות ומנזרים. כנסיית הקבר הקדוש, יעדו החשוב ביותר של מסע הצלב, שוקמה בבניית אבן מוצקה
ומפוארת. מדרום לה השתרע על שטח גדול, רובע שהיה
מרכזם של אבירי מסדר ההוספיטלרים. אבירים לוחמים אלה נטלו על עצמם תחילה את האחריות
לאבטחת עולי הרגל ולאירוחם באכסנייתם הגדולה בירושלים, ולבסוף השתלבו גם במערך ההגנה על
הממלכה.
מבני הר הבית היו לאתרי קודש נוצריים. בשטח ההר שכן מסדר אבירים נזירים, שכונה על שם המקדש
- מסדר הטמפלרים.
המסע הראשון הצליח בעיקר בזכות התלהבות המשתתפים בו, אך גם בגלל העובדה שהאזור שאליו
נכנסו הצלבנים היה מפוצל מאוד והיה חסר בו שלטון מרכזי.
הבא
תפריט
ראשי
לאחר שהמוסלמים התגברו והחלו לכבוש בחזרה את הערים מיד הצלבנים, הוכרז מסע הצלב
השני.
האפיפיור אוגניוס השלישי קרא לכולם לצאת למסע הזה כדי "לתקוף את הכופרים ולשחרר את
אלפי האחים הנתונים עתה בשבים". את התעמולה למסע זה ניהל והוביל ברנרד מקלרוו, מראשי
הכנסיה באותה התקופה. בראש המסע הזה עמדו מלך גרמניה, קונרד השלישי ומלך צרפת, לואי
השביעי ואליהם הצטרפו אבירים מאנגליה וארצות מהשפלה. מחנות שני המלכים הוכו והושמדו
ע"י התורכים באסיה הקטנה והנותרים בחיים חזרו על עקבותיהם מבלי לראות את ארץ ישראל.
בשנת 7811 כבש צלאח אל-דין אל-איובי את ירושלים ובכך תמו ימי שלטונה של ממלכת
הצלבנים בעיר. הצלב הגדול שהוצב בראש כיפת הסלע הוסר ונותץ, ותחתיו הושב למקומו הסהר,
סמלו של האיסלאם. מסגד אל-אקצא שב להיות מקום התפילה המרכזי של העיר. צלאח אל-דין
שיקם את ביצורי העיר והרחיבם לכיוון הר ציון. אחיינו, אל-מועט'ם עיסא, חזר ובנה אותם, אך
שנים ספורות אחר כך החריב אל-מועט'ם עיסא את החומות מחשש שישובו הצלבנים לירושלים,
וביצוריה יהיו להם למגן. מאז, ועד לחידוש החומות בידי הטורקים היתה ירושלים כעיר פרזות.
הבא
תפריט
ראשי
מסע הצלב השלישי, שהיה הגדול ביותר מבין המסעות, אורגן אחרי נפילת ירושלים בידי צלאח
א-דין (7811) בידי שלושה שליטים אירופיים : הקיסר הגרמני פרידריך ברברוסה, פיליפ אוגוסט
מלך צרפת, וריצ'רד לב-ארי מלך אנגליה. המחנות יצאו לעכו, שנקבעה כנקודת מפגש. המצור
על עכו החל במרץ ועכו נכנעה ב21- ביולי, 1911. המחנה של ריצ'רד האנגלי, שנותר לבדו
(הקיסר הגרמני טבע בדרך וממחנהו הגיעו מעט מאוד אנשים) המשיך בשורה של קרבות מרים
וקשים לאורך מישור החוף, ולאחר משא ומתן ארוך ומייגע הצליח לקבל מצלאח א-דין שרידים
מירושלים ובכך איפשר, בעצם, את קיומה של ירושלים למשך 001 שנים נוספות.
תלבושת מהתקופה הצלבנית
אביר צלבני בשריון קרב
הכולל קסדה, מגן חרב וצינה
הבא סמל המסדר מופיע גם על האביר וגם על הסוס
תפריט
ראשי
מסע הצלב הרביעי נועד לחזק את הממלכה ששוקמה במסע הצלב השלישי, אולם המסע הרביעי
נסתיים, לתדהמת אירופה הנוצרית, בכיבוש קושטא מידי קיסר ביזאנטיון וביסוד "הקיסרות
הלטינית" בקושטא. יוזם המסע היה האפיפיור אינוצנטיוס השלישי וחילות הצלבנים. רוב חילות
הצלבנים היו אבירים שבאו ממרכז צרפת, משאמפאן ומארצות השפלה. לתפקיד המפקד נבחר
הרוזן בוניפאס. לאחר שהחילות התאספו בוונציה התברר שאין לצלבנים את הכסף שדרשו
ונציה, לבסוף, הסכימה להעביר את הגדודים, .)הוונציאנים כדי להעביר אותם אל המזרח (2021
בתנאי שהגדודים יעזרו להם לכבוש את העיר זארה שבחוף דלמטיה. העיר הנוצרית נכבשה (42
בנובמבר 2021), למרות התנגדות האפיפיור. למחנה הצלבנים הגיע אלכסיוס, בנו של הקיסר איזאק
השני אנגלוס, שב -5911 הודח מכיסאו בביזאנטיון. אלכסיוס הציע לצלבנים כסף רב וגם את
איחוד הכנסייה היונית עם הלטינית, וכל זאת תמורת החזרת השלטון לאביו.
הצלבנים, בברית עם הדוג'ה הוונציאני אנריקו דאנדולו, עשו מצור על קושטא (11 ביולי 3021).
תושבי הבירה החזירו את איזאק השני ואלכסיוס בנו לשלטון. אבל אלכסיוס לא הצליח לאסוף את
הסכומים שהבטיח לצלבנים , ומפלגה אנטי-פראנקית שקמה מתוך תושבי עיר הבירה הורידה
אותם מהשלטון, בגלל שכעסו על הסכמיו עם הצלבנים. הצלבנים חידשו את המצור על העיר וכבשו
אותה (4021.4.31). כיבוש העיר היה מלווה במעשי בצע בלתי רגילים. הצלבנים ביטלו את השלטון
הביזאנטי ויסדו את "הקיסרות הלטינית של קושטא". הרוזן פלאנדריה בלדואין הוכתר לקיסר
קושטא. אצילי הצלבנים והוונציאנים חילקו ביניהם שווה בשווה את המדינה, ואפאטריארך לטיני
הבא הוכתר בעיר. הממלכה החזיקה מעמד 06 שנה בלבד.
תפריט
ראשי
מסע הצלב החמישי התחיל במסע גדודי אנדרה השני מלך הונגריה, לאופולד
דוכס אוסטריה, ואיג הראשון ליזיניאן מלך קפריסין. לאחר שהגיעו אל עכו,
ניסו לחינם לכבוש את ביצורי המוסלמים בהר תבור, לערוך גיחות לסביבות
צידון ודמשק. בואם של חילות נוספות מצרפת, איטליה וארצות השפלה שינה
את התוכניות.
שליט ירושלים ז'ן דה בריין פתח בעזרתם בכיבוש מצרים, ואחרי מצור קשה
(מאי 8121 נובמבר 9121) נכבשה דמיאט.
סולטן מצרים אל מלך אל כאמל הציע לצלבנים את החלק של המערבי של ארץ
ישראל, עם ירושלים, בתמורה לדמיאט. אבל נציג האפיפיור פלאגיוס שהוריד
את ז'ן דה בריין מן הפיקוד, סירב להצעה, וביולי 1221 עלו הצלבנים על קהיר.
הם הגיעו עד למבצר, שהוקם זמן קצר לפני ושעתיד היה להיקרא אל-מנצורה
("המנצחת").
הצלבנים ניצחו בקרב!
הבא
תפריט
ראשי
מסע הצלב השישי הוא מסעו של הקיסר פרידריך השני. הקיסר נשא לאשה את איזבל, בתו
של ז'ן דה בריין מלך ירושלים, ועל כך זכה בתואר מלך ירושלים. למרות הלחץ שבא מכיוון
האפיפיורות, לא מילא פרידריך זמן רב את הבטחותיו לצאת למסע צלב. ב -7221 הטיל
האפיפיור גרגוריוס השישי חרם על הקיסר, שיצא למסע צלב אך חזר כעבור ימים ספורים,
וטען שהוא חולה. ב - 8221 יצא פרידריך המוחרם למסע, חנה בקפריסין, ודרש מצלבני האי
למסור לאחריותו את אנרי מלך האי ולבטל את שלטון הבארונים לבית איבלן (=יבנה).
בספטמבר 8221 הגיע פרידריך לעכו. אנשי הכנסייה והמסדרים הצבאיים, פרט למסדר
הטוטוני, סירבו לשרת אותו ולהיות נאמנים לו. פרידריך פתח במשא ומתן עם סולטן מצרים
אל מלך אל כאמל, והסולטן החזיר חלק משטחי הצלבנים לשעבר, כולל ירושלים (חוץ מהר
הבית), בית לחם, נצרת, וחלקים גדולים של הגליל.
ב - 9221.3.71 הכתיר פרידריך את עצמו בכנסיית הקבר, למרות שגם הוא וגם ירושלים היו
מוחרמים. מסע הצלב השישי הסתיים ללא קורבנות, מה שבעצם עושה אותו מיוחד ויוצא
דופן משאר מסעי הצלב שהיו ושיבואו. הישגי המסע הבטיחו את מעמד הצלבנים בארץ
ישראל כמעט לדור שלם.
האפיפיור האשים את פרידריך בהאשמות קשות מאוד, בגלל שחתם על חוזה שלום עם
המוסלמים, ובזמן שהותו של פרידריך בארץ ישראל, ארגן פלישה למדינותיו באיטליה.
הבא
תפריט
ראשי
בראש המסע השביעי (9421-4521) עמד לואי התשיעי, מלך צרפת. המסע בא
לאחר קריאת האפיפיור להציל את ירושלים וכוון למצרים. אחרי שנכבשה
דמיט בשנית, הובס מלך צרפת בקרב ונפל בשבי. לאחר ששילמו כסף בשביל
לשחררו מן הכלא ניסה במשך ארבע שנים לבסס את הממלכה בארץ ישראל
אך בסוף עזב.
בשנים 1721-2721 נערך מסע נוסף בראשותו ובהנהגתו של אדוארד מלך
אנגליה, אך הוא לא השיג דבר .
בין מסעות הצלב כדאי להזכיר את מסע הצלב של הילדים (2121) שאורגן על
ידי רועה צאן ושמו אטין. לילדים הוא הבטיח שהים התיכון יקרע בדרכם
למזרח. כשהילדים הגיעו למרסי הועברו ממנה בידי סוחרים אל שוקי
העבדים.
בתמונה: אחזת שושנה: כוכב הירדן, המבצר מהתקופה הצלבנית, חרך ירי
בתמונה:אחוזת שושנה: כוכב הירדן, המבצר מהתקופה הצלבנית, שער חיצון מערבי
חזרה
מבצר המונפור
המקום היה מיושב עוד לפני התקופה הצלבנית, כפי שמעידות אבנים מהתקופה הרומית - הביזנטית, שנעשה בהם
שימוש משנה במבנים מהתקופה הצלבנית, וכן ממציאתם של מטבעות רומאיים וחפצים אחרים מתקופה זו (יש
הסבורים, שהמבצר מהתקופה הצלבנית הוא הראשון והיחיד).
משמעות שמו, המונפור, מבצר הקרן הקטנה. במקורות הקדומים מכונה בשמות שונים: מבצר החופש או מבצר
הפרנקים, והחל משנת 9221, המבצר החדש. בפי 'אבירי המסדר הטבטוני' נקרא =( - Burg Starkenbergמבצר
שטרקנברג), שהוא תרגום משמעות השם הצרפתי=( , Montfortההר החזק). בפי הערבים, קלעת אל-קרין, שמשמעו
מצודת הקרניים, משום היותו מזדקף בצורת קרניים מעל נחל כזיב.
במאי 0221 רכש מסדר 'אבירי המסדר הטבטוני' חלקת קרקע גדולה בגליל עליון מערבי. היתה זו תוספת משמעותית
לנחלתו בגליל, שהשתרעה ממבצרם בטורונום ) (Taronumשבלבנון ועד לים התיכון. בשנת 6221 החלו אבירי
המסדר בבניית מבצרם, שהפך להיות לאחד היפים שבמבצרים מהתקופה הצלבנית בארץ-ישראל. המונפור הוא
המבצר הדומה ביותר למבצרים האירופאים של ימי הביניים.
אין כל סיבה נראית לעין להקמת מבצרם דווקא כאן, בנחל כזיב, שלמרגלותיו לא עוברת דרך ראשית וכל הדרכים
שבסביבתו הן מקומיות בלבד. אין ממנו תצפית על סביבתו ואין במיקומו כדי להגן על יישובים או שדות חקלאיים.
מדוע אפוא הקימו הטבטונים את מבצרם דווקא בשלוחה שכוחת-אל זו? הסיבה טמונה כנראה בתהליכים, שעברו
על הממלכה הצלבנית במאה ה- 31, וכן בתפיסת עולמו של ראש המסדר הטבטוני ה- 4, הרמן פון זלצה, ובתכניותיו
לשמר את מסדרו. הטבטונים לא היו אהודים על יתר המסדרים הצלבניים, שהיו בעיקרם צרפתיים וגילו יחס חשדני
כלפי המסדר הגרמני המתבדל באופיו ובלשונו. קביעת מרכזם במקום מבודד, בלב שטחים טבטוניים, היה מבחינתם
מהלך נכון, מה גם שלפי תפיסת ראש מסדרם, עתידם של הצלבנים בארץ-ישראל הוא חסר כל סיכוי. כאן, במקום
המבודד, יכול היה ראש המסדר לכנס את אביריו ולרקום עימם בשקט ובבטחה את תכניותיו להשתלט על שטחים
חדשים בפרוסיה המזרחית.
דור אחד בלבד חלף מאז הקמת המונפור ועד לחורבנו: אחרי נפילת מבצר הצלבנים בצפת לידי הסלטן הממלוכי
ט'הר אל-ביברס (6621), הוא התפנה לתקוף את המונפור. (לא לפני שהביע את דעתו על הצלבנים: "התגוננות מתוך
חומות וחפירים היא האמצעי המוצהר של המדינה הנוצרית המתנוונת". לחייליו שלו אמר: "לא ביצורים אלא
סוסים, לא חפירים אלא חרבות, ולא חומות אלא אנשים").
הבא
אחרי קרב הגנה עיקש וממושך הצליחו הצלבנים לגרש את הסלטן הממלוכי. בשנת 1721 שב וחידש את המצור, והפעם הקיץ
הקץ על המבצר היפה. לאחר מצור ובעקבות עבודות חפירה של חיל ההנדסה שלו , התמוטטה חומת-התמך הדרומית בקו
החיצוני, ומפקד המבצר, יוחנן פון סקסן, נכנע.
לפי הסכם הכניעה, הותר לטבטונים לעבור לעכו ולקחת עמם את ארכיון המבצר ואוצרותיה. (אחרי כיבוש עכו הועברו
הארכיון והאוצרות לעיר ונציה. בשנת 9031 הועברו למבצרם של הטבטונים במרינבורג שבפולין מחשש להתנכלות מלך
צרפת, פיליפ (ה- 4) 'היפה', ושם הם שרדו עד ימינו). לפי פקודתו של ט'הר אל-ביברס נהרס המבצר עד היסוד ולא נושב עוד.
שמורת נחל כזיב: מונפור, מראה ממערב למזרח, מאפיק הנחל
חזרה
אחוזת שושנה – כוכב הירדן
ראשיתו ב- 0411 כחווה חקלאית, שהוקמה בידי משפחת ולוס. בעלי החווה מכרו את המקום ל'אבירי
המסדר ההוספיטלרי 'בשנת 8611. האבירים החליטו להקים במקום מבצר המקום גדול, במסגרת
התבצרות אזורית, שנועדה להגן על גבולה המזרחי של הממלכה הצלבנית.
במשך 5 השנים הבאות הוקם המבצר והיה לעמדת-מפתח במערך ביצורי-הגבול.
מערכת הגנת המבצר נשענה על 2 קווי-הגנה שלובים זה בזה, שאפשרו את הגנת המבצר גם אחרי נפילת
הקו הראשון. החפירים משלושת עברי המבצר, שמולאו במים (בניגוד לחפירים אחרים בארץ), נועדו
למנוע את תקיפתו על ידי כלי-מצור מכניים. תפקיד המגדלים לשמש תצפית על סביבתם .
בשנים 0811-4811, עם פלישת צבאו של צלח א-דין לאזור, נעשה ניסיון כושל לדחוק את האבירים
הצלבניים מהמצודה. ביולי 7811, אחרי מפלת הצלבנים ב'קרב קרני חטים', נפלה כמעט כל הממלכה
הצלבנית, למעט המבצרים בצור, בצפת וכאן.
שנה וחצי הצליחו האבירים ולוחמיהם להגן באומץ ובתושייה רבה על מבצרם, במשך עד שהחליטו
להיכנע בפני צלח א-דין. הותר להם לעזוב את המבצר ולעבור לצור., שנותרה אז בידי הצלבנים
במשך 03 השנים הבאות שכנו במבצר הנטוש פלחים ערבים, תושבי האזור. בשנת 0221 בעקבות שמועות
על מסע צלב חדש המתארגן באירופה, החליט שליט דמשק, אל-מלך אל-מועט'ם, להקדים תרופה למכה
ולהרוס כמה ממבצרי הצלבנים ובתוכם מבצר זה. בשנת 0421 חזר המבצר לרשות הצלבנים בעקבות
הסכם בינם לבין המוסלמים, אך לא שוקם עוד. בראשית המאה ה- 81 הוקם על שרידי המבצר כפר
בדואי, כוכב אל-הוא (בפי הצלבנים נקרא "קוקט" )
שנינטש ב"מלחמת השחרור."
הבא
בעבר זיהו בכוכב הירדן בטעות את אגריפינא , (גרופינא, גרופניא, גריפינא) הר גבוה בין סרטבא ובין חורן (ממזרח לירדן
ולים כנרת). כיום מוצע לזהותו באם א-דרג' (ג'בל ערפ'ון, נ"ג 0031) שבהר גלעד. מוצע לזהות בכוכב אל-הוא את ירמות
שב'תנ"ך' (רמת, רמות), עיר הלוויים בנחלת יששכר. השם בשלוש מורה על מקום רם. (הזיהוי של גותה עם הכפר א-רמה [נפת
ג'נין] הוא ככל הנראה, מוטעה, משום שהמקום הזה רחוק מגבול יששכר ונמצא בנחלת מנשה).
בתמונה: אחזת שושנה: כוכב הירדן, המבצר
מהתקופה הצלבנית, חרך ירי
בתמונה:אחוזת שושנה: כוכב הירדן,
המבצר מהתקופה הצלבנית, שער
חיצון מערבי
חזרה
ציפורי
בתקופה הצלבנית נבנתה בה מצודה (קסטל צפוריה) וצפורי ( )Le Sephorieהיתה למרכז פעילותם הצבאית בגליל.
חזור
בתמונה: ציפורי, ציפוריה, כנסיה מהתקופה
הצלבנית, החזית
חזרה
ציפורי, ציפוריה, המצודה
חזית
חזרה
לחץ להרחבה
המונפורט
(MONTFORTהר
חזק)
חזרה לחץ להרחבה