: – מדגמים תלוייםt מבחן
. ההפרש בין כל זוג דגימותd יש לחשב את X n
~ N ( , ) :התפלגות הדגימה
n
n 2
( d i ) nd
2
d 2
(X i X )
n 2 2
2
כאשר d
~t n ( X i ) n X
Sd i 1
n 1 S
2
i 1 :אומד לשונות
S / n
d
i 1
n 1 n 1
df = n-1
:לבדוק האם
: – מדגמים ב"תt מבחן
d t critical
2
(n1 1) S 1 (n2 1) S 2
2
S / n MSW SS SS 1 2
S MSW ( )
2 1 1
d
n n 2 1 2 n n 1 2
2 n n 1 2
df = n1+n2-2
( X 2 X 1) ( X 2 X 1) ( )
t critical :לבדוק האם 2 1
~t
S S
ניתוח שונות דו-גורמי בין נבדקים
:טבלת ניתוח שונות דו-גורמי X :אדיטיביות
Source SS df MS F
X ij X i X j
אומדי אינטראקציה: הפרש בין הטבלה
MSA .האדיטיבית לבין טבלת הערכים שנצפו באמת
Factor A SSA a-1 SSA / df
MSE
MSB
Factor B SSB b-1 SSB / df :אינטראקציה = הסטייה מאדיטיביות
MSE
MSAB ij
X ij
X i
X j X
Interaction SSAB (a-1)(b-1) SSAB / df
MSE אינטראקציה מוגדרת כהפרש בין ממוצע התצפיות
.בפועל לממוצע התצפיות עפ"י אדיטיביות
Error SSE N-ab SSE / df
Total SST N–1
: לאפקט אינטראקציהSS חישוב :SSE חישוב : לאפקט עיקריSS חישוב
SSAB nij ij
a
SSA n ( X i X )
a b 2 nij 2
SSE ( X ijk X ij)
a b
2
i 1 j 1 i 1
i
i 1 j 1 k 1
= מס' תצפיות עבור צרוף רמותnij i = מס' תצפיות עבור רמת הטיפולni
.A=i, B=j הטיפול .)B (מעבר לכל ערכיA של פקטור
) = אינטראקציה (פירוט לעילαβij
:נוסחאות עבודה
a b a
TAi b TB j
2 2
2 b n
a 2
T ij T
2 ij
X ijk
2
TAi T SSAB
SSA TAi j 1 k 1
i 1 ni N i 1 j 1 nij i 1 ni j 1 n j N
T T i
a b
T ij a b ( 1) 2 SST
2 2
all
X ijk T
all 2
SSE X ijk nij
2
S ij
i 1 j 1 nij i 1 j 1
N
Xijk = μ + αi + βj + αβij + εijk
H 1 E (MSA) X i na
2 2
– תוחלת כלליתμ
i i – התרומה של טיפולαi
H 1 E (MSAB) X i n
2 2
i
. – אפקט אינטראקציהαβij .j – התרומה של טיפולβj E ( MSE) X
2
E(ε)=0 . – טעות מקרית של תצפית מסויימתεijk i
H : 0
0 H : 0
1
ניתוח שונות חד-גורמי בין נבדקים
– ANOVAמדוע לא לבצע סדרת מבחני ?t הרעיון ב-:ANOVA
סתירות לוגיות, למשל: 3μ1=μ2 μ2=μ3 μ1>μ )H0: E(MSB) = E(MSW )H1: E(MSB) > E(MSW
ניפוח α( αהכוללת גדולה יותר מ- αלכל השוואה). MSB
~ F df התפלגות מנת שונויות:
MSW ( , ) df MSW
תורמים לשונות של :MSB/MSW MSB
( לשניהם) מהימנות כלי המדידה. MSB
ודוחים את 0 Hאם
( לשניהם) הבדלים בין הנבדקים. MSW F critical
( רק ל- )MSBההבדלים בין הטיפולים השונים. יש להניח שוויון שונויות בין הקבוצות (אם לא: מבחן א-פרמטרי)
0 :Hהטיפולים אינם תורמים כלום MSB=MSW
דרגות חופש: חישוב אומד ל-:)MSE( MSW
MSB 1-k nj
) ( X ij X j
k k 2 k
SSW SS (n
2
MSE N-k j j
1) S j
MSW
2
Total 1-N 1j 1j 1 i 1j
SXi
df N k N k N k
בניתוח שונות חד-גורמי: זה ממוצע משוקלל של אומדי השונות בתוך כל קבוצה. df = N–k
SST = SSB + SSW ולמעשה: חישוב רגיל של שונות, כאשר ה--Xים הם כל הדגימות, ו- Xexpectedהוא תוחלת
ובכל מקרה, תמיד: הקבוצה שאליה שייכת הדגימה.
N
SST ( X i X
2
1i
)
MST MSB + MSW חישוב אומד ל-:MSB
)SSB n ( X j X
k 2
=ממוצע כל הדגימות.
X j
התפלגות Fמול :t = kמס' הקבוצות MSB
1j
)F(1,df) = t2(df = njגודל כל קבוצה. df 1k
זו השונות בין ממוצעי הקבוצות. 1–df = k
עצמת המבחן: זה דומה (אבל לא זהה) לחישוב רגיל של שונות, כאשר ה--Xים הם התוחלת של כל
SSE F קבוצה, ו- Xexpectedהוא תוחלת כל הדגימות. ההבדל: כאן יש הכפלה ב-:nj
) ( X j X
k 2
MSB F
MSB
SX
אפקט פחות משמעותי אבל: 2 1j
אם גודל כל הקבוצות זהה (:)n
k dfMSE MSE F
1k n
נוסחאות עבודה:
k 2
Tj T
2 2
k nj 2 k nj 2 k T j
SSB
2
T
SSW X ij
SST X ij
1 j 1 i N 1 j 1 i j 1 n j N
j 1 n j
nj T ניתוח שונות: המודל התיאורטי
Tj X ij X
1i N = σαשונות התוחלות באוכלוסייה. Xij = μ + αj + εij
k
1.σα>0 :H 0.σα=0 :H – μתוחלת כללית
T T T
X n
j – σXiשונות תצפיות (בלי השפעת טיפול). – αjהתרומה של טיפול )αj=μj–μ( j
1j
j
j 2E(MSW) = σXi – εijטעות מקרית של תצפית מסויימת.
j
2E(MSB) = σXi2 + nσα 0=)E(ε
)H0: E(MSW)=E(MSB )ε ~ N(0, σXi
מתי להשתמש במבחנים א-פרמטריים?
התפלגות אוכלוסיה לא נורמלית וגם 52 Fc = (k-1)F(k-1,N-k
αשיש להשתמש בו הוא .αPE
HSD Q ) ;( N k
MSW
הערך הקריטי: אין הגבלה על מס' ההשוואות שאפשר לעשות.
n
ההגדרות – כמו בניתוח שונות:
– MSWשונות בתוך הקבוצות. – nמס' הנבדקים בכל קבוצה.
– Nסה"כ התצפיות. – kמס' הקבוצות. באיזה מבחן להשתמש?
ההפרש בין 2 קבוצות מובהק אם .dij > HSD השוואות מתוכננות:
אורתוגונליות – מבחן רגיל
לא אורתוגונליות – מבחן Dunn
השוואות לאחר מעשה: (בעקבות ניתוח שונות מובהק)
השוואה לקב' ביקורת: Dunnett
השוואות זוגיות בלבד: Tukey
אחרת: Scheffe